התפוח שלא רצה להיקטף

על הפרק

גבעה קטנה שטופת שמש, עמד עץ תפוחים זקן. לא היו עליו הרבה תפוחים. רק תפוח אחד. אבל איזה תפוח! הוא היה גדול, עגול ואדום כל כך. כל חיות היער שמעו עליו. וככל שידעו עליו יותר, כך רצו יותר לטעום ממנו. אבל הייתה בעיה קטנה: התפוח לא רצה שיקטפו אותו. הוא אהב לגדול.. הוא אהב את העלים שלחשו לו בלילה. ״אני לא הולך לשום מקום,״ אמר התפוח. יום אחד הגיע הסנאי. הוא הביט בתפוח. התפוח הביט בסנאי. ״זה התפוח הכי גדול שראיתי בחיים שלי!״ אמר הסנאי. הוא טיפס על העץ. טיפס עוד קצת. ועוד קצת. עד שהגיע אל התפוח. הוא פתח את פיו ונגס בשיניו הגדולות. ״אָאוּץ׳!״ הסנאי קפץ לאחור והחזיק את פיו. ״איי!״ הוא צעק. הסנאי ירד מן העץ