
10.06.2026 | אחד ביום – תמצית יומית על כל מה שזז בעולם הכלכלה
גיא מנתח את השפעת אירוע איראן-ישראל על השווקים, וטוען שהירידות בנאסד"ק לא קשורות לתקיפה אלא לחשש מצמיחת ה-AI ומהריבית.
בפרק שוקי-הון של פודקאסט מפת החום, גיא טוען שאין קשר סיבתי בין התקיפה האיראנית על ישראל לבין הירידה של 4.5% בנאסד"ק ביום שישי, ושצריך לחפש תשובות באירועים היסטוריים ולא בתוך האירוע עצמו. הוא מסביר את התחזקות הדולר-שקל בעקבות רכישת בנק ישראל של מעל 800 מיליון דולר, ומבקר את המשקיעים שרודפים אחרי המגמה ומעבירים כספים בין מסלולים דולריים לשקליים. לשבוע הקרוב הוא מצביע על פרסום ה-CPI וה-PPI ועל דוחות אורקל ואדובי כקריטיים, בהמשך לאזהרת ברודקום שעלולה להיות תחילת אפקט דומינו בעולמות ה-AI. גיא סבור אישית שהרלי בשווקים האמריקאים יימשך, אך מדגיש שהחלטתו תלויה בנתונים שיתפרסמו.
תובנות מרכזיות
- מי שמעביר השקעות לדולריות מרוויח מהתחזקות המטבע ולכן ירידה של 5% בנכס דולרי מתקזזת מול 5% עלייה בדולר — אחרת כדאי לבדוק עם הברוקר.
- בעת אירוע כאוטי עולמי אין לחפש תשובות בתוך האירוע עצמו אלא באירועים היסטוריים דומים, כמו הפעם האחרונה שהנאסד"ק ירד 4%.
- מסלול פנסיוני הוא השקעה ל-30 שנה ואין להתעסק בו ברמה השבועית או החודשית; פיצול של 50% מסלול מנייתי ו-50% S&P מאפשר 'שגר ושכח'.
- מושג הבטא עובד לשני הכיוונים — מניות ממונפות שטסו 100% למעלה ברלי יכולות לרדת 20% כשהנאסד"ק יורד 4%.
- הדוח התעסוקתי החיובי היה מוטה כלפי מעלה בגלל משרות זמניות שנפתחו לרגל המונדיאל ולא ישקפו את המגמה האמיתית.
גיא, מה לעשות? נכנסתי אולי לאיזו מניה ממונפת כי הייתי באובר-גרידיות בעקבות הרלי, ולא ידעתי לממש בזמן — מה עכשיו?