
העולם חוזר להעלות ריבית - חוץ מבמדינה אחת במזרח התיכון
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם.
/ הפרק במספרים
| פורסם | 11 ביוני 2026 |
|---|---|
| אורך | 47 דק׳ |
| הנושא המרכזי | התערבות בנק ישראל במט״ח ומדיניות הריבית בארה״ב |
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
על מה הפרק?
בנק ישראל התערב באופן שקט בשוק המט״ח במאי והחליש את השקל, בעוד שבארה״ב ובעולם האינפלציה הגואה מגדילה את ההסתברות להעלאות ריבית.
בחודש מאי רכש בנק ישראל כ-800 מיליון דולר כדי לבצע פיחות מבוקר בשקל, מבלי שהדבר יחולל תגובה מיידית וחדה בשווקים. במקביל, מדד המחירים לצרכן בארה״ב טיפס ל-4.3% בהובלת מחירי האנרגיה והמזון, ומעמיד את הפדרל רזרב בפני דילמה אם להעלות את הריבית. הניתוח המוניטרי מראה כי הפד מפוצל בין נצים ליוניים, בעוד שבנקים מרכזיים נוספים בעולם נוטים לחזור למדיניות של העלאות ריבית.
התערבות בנק ישראל במאי הצליחה להחליש את השקל מ-2.80 ל-3.00 שקלים לדולר בעיקר משום שבוצעה מול גופים בינלאומיים מחוץ לישראל ולא עברה דרך חדרי המסחר המקומיים.
/ תובנות מרכזיות
- יתרות המט״ח של ישראל חצו את רף 240 מיליארד הדולרים, אך לפי החוק אסור לבנק ישראל להעביר כספים אלו לממשלה לצורך כיסוי הגירעון או תמיכה בענף ההייטק.
- הפדרל רזרב מעדיף להתמקד במדד אינפלציית הליבה שמנטרל מזון ואנרגיה כדי להימנע מתגובות מוקדמות לתנודות מחירים זמניות הנובעות מאירועים גיאופוליטיים.
- הוועדה המוניטרית של הפד מורכבת משלושה נצים, שלושה יונים, שלושה שנוטים לצד הניצי ושלושה מתנדנדים, דבר המקשה על קבלת החלטה אחידה לגבי הריבית.
- מטרתה המקורית של קרן העושר היא להמיר שקלים ממיסוי גז לדולרים ולהשקיעם בנכסים זרים כדי למנוע את החלשת היצוא כתוצאה מהתחזקות המטבע המקומי.
האם הקפיצה במחירי הנפט והאנרגיה תישאר תנודה זמנית או שתתגלגל למחירי השירותים והשכר ותהפוך לאינפלציה קבועה?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
שאל את הפרק (Chat with Episode)
קבל תשובות מיידיות מתוך תמלול וניתוח ה-AI
שאלות מומלצות בלחיצה אחת:
/ שאלות נפוצות על הפרק
- כמה דולרים רכש בנק ישראל במאי, ולמה אף אחד לא שם לב להתערבות בזמן אמת?
- בנק ישראל רכש כ-800 מיליון דולר במהלך מאי, והרכישה התגלתה רק בדיווח החודשי על יתרות המט"ח. אורי גרינפלד מציין שבעבר התערבות כזו הייתה מגיעה מהר לכותרות והדולר היה קופץ מיד, אבל הפעם הדולר לא זז, ואחת ההשערות היא שההתערבות בוצעה דרך גופים מחוץ לישראל.
- לפי ההמלצה של קרן המטבע הבינלאומית, לאילו שלושה צרכים נועדו יתרות המט"ח של מדינה?
- הצורך הראשון הוא מימון ייבוא של מוצרי יסוד כמו חיטה, אנרגיה, אלומיניום ופלדה, ונהוג לשמור כמות שמספיקה לשלושה חודשי ייבוא. השני הוא עמידה בחובות במטבע זר שנפרעים בטווח של עד שנה, והשלישי הוא שמירה על יציבות פיננסית בזמן פיחות חד של המטבע המקומי.
- למה אורי גרינפלד טוען שגובה יתרות המט"ח של ישראל כבר כמעט לא משנה?
- היתרות עומדות כיום על כ-240 מיליארד דולר, בעוד שלהערכתו, וכשהוא מדגיש שזה מספר שהוא סתם זורק, ההמלצה לישראל יכולה להיות בסביבות 60 מיליארד. מרגע שעברת את הרף שנדרש למצבי חירום, אין הבדל של ממש אם אתה ב-60, 70 או 80, וישראל כבר נמצאת ברמה שגרינפלד מתאר כ«חסרת תקדים» ביחס לתוצר.
- איפה מוחזקים 240 מיליארד הדולר של יתרות המט"ח של בנק ישראל ובמה הם מושקעים?
- היתרות מנוהלות בידי מחלקה ייעודית בבנק ישראל ומושקעות בעיקר בניירות ערך: אג"ח של ממשלות כמו ארצות הברית וגרמניה, תיק גדול של אג"ח קונצרניות, בעיקר בדולר, וכ-12% במניות דרך סלים ולא מניות בודדות. לכן היתרות זזות מדי חודש בגלל שיערוך, גם כשבנק ישראל לא קונה ולא מוכר מט"ח.
- מהו המשולש הבלתי אפשרי, ולמה התערבות קבועה בשוק המט"ח מרתיעה משקיעים זרים?
- לפי גרינפלד, בנק מרכזי יכול לשלוט רק בשניים מתוך שלושה: אינפלציה, ריבית ושער החליפין, ומי שמנסה לקבע את המט"ח מאבד שליטה על הריבית או על האינפלציה. סין משמשת כדוגמה לבנק מרכזי שמתערב שנים בשוק המט"ח, ולכן משקיעים לא ששים להשקיע שם, במיוחד במוצרי חוב שמושפעים מאוד מהמטבע.
נתונים מהפרק
מתיאור הפרק
האם העולם עומד לפני גל של העלאות ריבית? בעוד שבארצות הברית האינפלציה טיפסה ל-4.3% ובאירופה הבנק המרכזי כבר העלה ריבית, בישראל המגמה דווקא הפוכה. בפרק החדש של ״מנועי הכסף״ אנחנו מנתחים את ההיפוך במגמה העולמית, את החלטת הריבית הראשונה של היו"ר החדש של הפד וורש בשבוע הבא, ואת ההתערבות החריגה של בנק ישראל בשוק המט״ח במהלך מאי. שי סלינס ואורי גרינפלד, מנועי הכסף. על מה דיברנו בפרק: 3:01 - יתרות המטח של בנק ישראל 9:25 - ההתערבות החריגה בשוק המטח במאי 22:00 - קרן העושר ומדוע בנק ישראל לא ״מציל״ את ההייטק 25:25 - האינפלציה העולמית, מדד הליבה והחלטת הריבית של הפד 39:44 - פינת האסקפיזם #מנועי_הכסף #כלכל
/ נושאים קשורים
איך נוצר העמוד הזה
400 פרקים של מנועי הכסף = 400 מאמרים שגוגל מדרג
את התקציר והניתוח בעמוד הזה הפקנו אוטומטית מתוך האודיו של הפרק, בלי שאיש כתב מילה. זה בדיוק מה ש-AuthorityRank עושה לארכיון שלם: כל פרק הופך למאמר עברי איכותי שמדורג בגוגל ומצוטט על ידי ChatGPT ו-Perplexity, ומתפרסם אוטומטית במגזין משלכם.
הארכיון שלכם הוא אודיו מת שמנועי החיפוש לא מוצאים. אנחנו הופכים אותו לנכס שמביא תנועה כל חודש.