מלוא הפודקאסט משפט - עם עורכי הדין כנרת בראשי ודוד פורר

פרקים עם ניתוח מלא

• על דוח רוזן והביקורת על מח"ש | פרק 6 עם עו"ד עודד סבוראי
• על פרשת רות דוד | פרק 5 עם עוה"ד ציון אמיר
• האישור של מנדלבליט, ומה עומד מאחורי אחוז ההרשעות הגבוה בישראל? | פרק 4
• אי הדיוק של אביעד גליקמן והעדות הקריטית של רונן צור | פרק 3
• טוב שנתניהו מנהל את המשפט, למען האזרח הקטן | פרק 2

פרקים אחרונים

• הסודות של הרפואה המשפטית | פרק 7 עם ד"ר חן קוגל

  25 במרץ 2021·1 שע׳ 5 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  עורכי הדין כנרת בראשי ודוד פורר מארחים את ד"ר חן קוגל מהמכון לרפואה משפטית, שעמד במרכז פרשות מפורסמות כמו רצח רוז פיזם ותאיר ראדה. שיחה על הפרשות, על היחסים עם הפרקליטות ועל השינוי הנדרש במערכת. למתעניינים במשפט ובפלילים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • מבט מבפנים על פרשות רצח רוז פיזם ותאיר ראדה
  • השינוי שלדעת ד"ר קוגל צריך לקרות במכון לרפואה משפטית

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  עורכי הדין כנרת בראשי ודוד פורר מארחים את ד"ר חן קוגל מהמכון לרפואה משפטית, שעמד במרכז פרשות מפורסמות כמו רצח רוז פיזם ותאיר ראדה. שיחה על הפרשות, על היחסים עם הפרקליטות ועל השינוי הנדרש במערכת. למתעניינים במשפט ובפלילים.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  מבט מבפנים על פרשות רצח רוז פיזם ותאיר ראדה · השינוי שלדעת ד"ר קוגל צריך לקרות במכון לרפואה משפטית

• על דוח רוזן והביקורת על מח"ש | פרק 6 עם עו"ד עודד סבוראי

  11 במרץ 2021·1 שע׳ 4 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק חושף את הדינמיקה המורכבת והבעייתית בין משטרת ישראל לבין המחלקה לחקירות שוטרים, תוך בחינת מקרי בוחן של חקירות בכירים. עורך הדין עודד סבוראי מנתח כיצד חקירות נחושות, כפי שביצעו משה סעדה ודובי שרצר, הובילו לחיכוך עם הדרג הפיקודי במשטרה. השיחה מספקת תובנות חשובות על חשיבות עצמאותו של גוף חוקר ועל האופן שבו לחצים מערכתיים עלולים לעוות את שלטון החוק. מומלץ לכל מי שמעוניין להבין את המורכבות מאחורי הכותרות של מערכות אכיפת החוק בישראל.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • מחש חייבת לשמור על עצמאות מוחלטת מהמשטרה כדי למנוע מצב של גוף שחוקר את עצמו, שכן האינטרס הציבורי הוא שוטרים הגונים.
  • התערבות דרג פיקודי בחקירות שוטרים בכירים על ידי מחש יוצרת משבר אמון ומאבק עוצמתי בין המערכות.
  • חוקרים מוערכים בתוך המשטרה הופכים למנודים מקצועית כאשר הם מובילים חקירות שמביכות את הצמרת הפיקודית.
  • פרשת אום אל-חירן מהווה מקרה בוחן מדאיג שבו הדרג הפיקודי במשטרה הטעה לכאורה את הדרג הפוליטי בנוגע לממצאי חקירה כדי למנוע הודאה בטעות.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הפרק חושף את הדינמיקה המורכבת והבעייתית בין משטרת ישראל לבין המחלקה לחקירות שוטרים, תוך בחינת מקרי בוחן של חקירות בכירים. עורך הדין עודד סבוראי מנתח כיצד חקירות נחושות, כפי שביצעו משה סעדה ודובי שרצר, הובילו לחיכוך עם הדרג הפיקודי במשטרה. השיחה מספקת תובנות חשובות על חשיבות עצמאותו של גוף חוקר ועל האופן שבו לחצים מערכתיים עלולים לעוות את שלטון החוק. מומלץ לכל מי שמעוניין להבין את המורכבות מאחורי הכותרות של מערכות אכיפת החוק בישראל.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  מחש חייבת לשמור על עצמאות מוחלטת מהמשטרה כדי למנוע מצב של גוף שחוקר את עצמו, שכן האינטרס הציבורי הוא שוטרים הגונים. · התערבות דרג פיקודי בחקירות שוטרים בכירים על ידי מחש יוצרת משבר אמון ומאבק עוצמתי בין המערכות. · חוקרים מוערכים בתוך המשטרה הופכים למנודים מקצועית כאשר הם מובילים חקירות שמביכות את הצמרת הפיקודית. · פרשת אום אל-חירן מהווה מקרה בוחן מדאיג שבו הדרג הפיקודי במשטרה הטעה לכאורה את הדרג הפוליטי בנוגע לממצאי חקירה כדי למנוע הודאה בטעות.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• על פרשת רות דוד | פרק 5 עם עוה"ד ציון אמיר

  5 במרץ 2021·1 שע׳ 7 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק עוסק בביוגרפיה ובפרשות השנויות במחלוקת של פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, רות דוד, תוך בחינת יחסי הגומלין בין הפרקליטות למערכת המשפט. המארחים מנתחים את הפגיעה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק ומעלים ביקורת על היעדר הדין כלפי פרקליטים בכירים, בניגוד למקרים בארצות הברית. הפודקאסט מיועד למאזינים המבקשים הבנה מעמיקה של דינמיקת הכוח במערכת המשפט הישראלית.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • המארחים טוענים כי מערכת המשפט בישראל מגלה סלחנות כלפי אנשי מערכת, דבר המקשה על ביקורת עצמית והעמדה לדין של פרקליטים.
  • הביקורת על העמדתה לדין של רות דוד היא שהיא מתמקדת במעשים שבוצעו לאחר פרישתה מהתפקיד הציבורי, מה שמחליש את המשמעות של כתב האישום.
  • קיים הבדל משמעותי בין ישראל לארצות הברית בנכונות של מערכת אכיפת החוק לחקור ולהעמיד לדין פרקליטים בשל התנהלות פסולה או שחיתות.
  • העובדה שחלק ניכר משופטי המחוזי והעליון מגיעים משורות הפרקליטות יוצרת קרבה מובנית המקשה על קיום ביקורת חיצונית וחסרת פניות.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הפרק עוסק בביוגרפיה ובפרשות השנויות במחלוקת של פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, רות דוד, תוך בחינת יחסי הגומלין בין הפרקליטות למערכת המשפט. המארחים מנתחים את הפגיעה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק ומעלים ביקורת על היעדר הדין כלפי פרקליטים בכירים, בניגוד למקרים בארצות הברית. הפודקאסט מיועד למאזינים המבקשים הבנה מעמיקה של דינמיקת הכוח במערכת המשפט הישראלית.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  המארחים טוענים כי מערכת המשפט בישראל מגלה סלחנות כלפי אנשי מערכת, דבר המקשה על ביקורת עצמית והעמדה לדין של פרקליטים. · הביקורת על העמדתה לדין של רות דוד היא שהיא מתמקדת במעשים שבוצעו לאחר פרישתה מהתפקיד הציבורי, מה שמחליש את המשמעות של כתב האישום. · קיים הבדל משמעותי בין ישראל לארצות הברית בנכונות של מערכת אכיפת החוק לחקור ולהעמיד לדין פרקליטים בשל התנהלות פסולה או שחיתות. · העובדה שחלק ניכר משופטי המחוזי והעליון מגיעים משורות הפרקליטות יוצרת קרבה מובנית המקשה על קיום ביקורת חיצונית וחסרת פניות.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• האישור של מנדלבליט, ומה עומד מאחורי אחוז ההרשעות הגבוה בישראל? | פרק 4

  25 בפברואר 2021·51 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק עוסק בהחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בנושא אישור היועץ המשפטי לממשלה לפתיחה בחקירה נגד ראש הממשלה, תוך ניתוח הדיסוננס בהחלטה לגבי הצורך באישור כתוב. המגישים דנים במתח שבין קבילות ראיות למשקלן ובקושי של שופטים להתעלם מראיות שהוגשו אף אם הוחלט שאינן קבילות. כמו כן, נדונה חשיבות כיבוד חוקי היסוד בישראל ושמירה על אמון הציבור במערכת המשפטית, ללא קשר לזהות הפוליטית של הנחקר. הפרק מיועד למתעניינים בניתוח משפטי של הליכים פוליטיים ובביקורת על מערכת המשפט בישראל.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • קיימת מחלוקת מקצועית על הצורך באישור כתוב של היועץ המשפטי לממשלה לפתיחה בחקירה, כאשר בית המשפט קבע שאין צורך אך ראוי שיהיה.
  • המערכת המשפטית בישראל מסתמכת על היכולת של שופטים מקצועיים להתעלם מראיות שאינן קבילות, דבר המעורר שאלות לגבי אובייקטיביות ההחלטה.
  • ישנו הבדל תפיסתי מהותי בין השיטה הישראלית לזו האמריקאית בכל הנוגע לפסילת ראיות שהושגו באופן לא חוקי.
  • החלטות משפטיות בעניינם של נבחרי ציבור בכירים משפיעות על המערכת כולה ועל האמון הציבורי במוסדות השלטון.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הפרק עוסק בהחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בנושא אישור היועץ המשפטי לממשלה לפתיחה בחקירה נגד ראש הממשלה, תוך ניתוח הדיסוננס בהחלטה לגבי הצורך באישור כתוב. המגישים דנים במתח שבין קבילות ראיות למשקלן ובקושי של שופטים להתעלם מראיות שהוגשו אף אם הוחלט שאינן קבילות. כמו כן, נדונה חשיבות כיבוד חוקי היסוד בישראל ושמירה על אמון הציבור במערכת המשפטית, ללא קשר לזהות הפוליטית של הנחקר. הפרק מיועד למתעניינים בניתוח משפטי של הליכים פוליטיים ובביקורת על מערכת המשפט בישראל.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  קיימת מחלוקת מקצועית על הצורך באישור כתוב של היועץ המשפטי לממשלה לפתיחה בחקירה, כאשר בית המשפט קבע שאין צורך אך ראוי שיהיה. · המערכת המשפטית בישראל מסתמכת על היכולת של שופטים מקצועיים להתעלם מראיות שאינן קבילות, דבר המעורר שאלות לגבי אובייקטיביות ההחלטה. · ישנו הבדל תפיסתי מהותי בין השיטה הישראלית לזו האמריקאית בכל הנוגע לפסילת ראיות שהושגו באופן לא חוקי. · החלטות משפטיות בעניינם של נבחרי ציבור בכירים משפיעות על המערכת כולה ועל האמון הציבורי במוסדות השלטון.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• אי הדיוק של אביעד גליקמן והעדות הקריטית של רונן צור | פרק 3

  18 בפברואר 2021·33 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק עוסק במאבק של המגישה מול כתב משפט שסילף את דבריה לגבי חזקת החפות, תוך שימוש במקורות אקדמיים להפרכת טענותיו. בהמשך, השניים דנים בחשיפתה לגבי פרקליטה בכירה שביצעה עבירות בנייה והודתה בכך בפני הנציב. הפרק מיועד למי שמתעניין באתיקה עיתונאית, משפט ופוליטיקה פנים-ישראלית. המאזינים יקבלו מבט מאחורי הקלעים על האופן שבו כתבי משפט מעצבים את דעת הקהל ועל הקשיים בחשיפת שחיתויות של דמויות במערכת.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • כתבי משפט מחזיקים בכוח עצום לעיצוב התודעה הציבורית, ולכן חלה עליהם אחריות מוגברת לוודא עובדות ולא להסתמך על מידע שגוי או בוטים.
  • יש פער משמעותי בין ההבנה המשפטית הבסיסית הנדרשת מכתב משפט לבין המציאות, שבה לעיתים מועדפים נרטיבים פוליטיים על פני דיוק עובדתי.
  • טענת הבורות של דמות ציבורית לגבי חתימה על משכנתא ורכישת נכס היא מעוררת חשד, בהתחשב בתהליך הביורוקרטי המורכב והמפורט הכרוך בנטילת הלוואות בנקאיות.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הפרק עוסק במאבק של המגישה מול כתב משפט שסילף את דבריה לגבי חזקת החפות, תוך שימוש במקורות אקדמיים להפרכת טענותיו. בהמשך, השניים דנים בחשיפתה לגבי פרקליטה בכירה שביצעה עבירות בנייה והודתה בכך בפני הנציב. הפרק מיועד למי שמתעניין באתיקה עיתונאית, משפט ופוליטיקה פנים-ישראלית. המאזינים יקבלו מבט מאחורי הקלעים על האופן שבו כתבי משפט מעצבים את דעת הקהל ועל הקשיים בחשיפת שחיתויות של דמויות במערכת.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  כתבי משפט מחזיקים בכוח עצום לעיצוב התודעה הציבורית, ולכן חלה עליהם אחריות מוגברת לוודא עובדות ולא להסתמך על מידע שגוי או בוטים. · יש פער משמעותי בין ההבנה המשפטית הבסיסית הנדרשת מכתב משפט לבין המציאות, שבה לעיתים מועדפים נרטיבים פוליטיים על פני דיוק עובדתי. · טענת הבורות של דמות ציבורית לגבי חתימה על משכנתא ורכישת נכס היא מעוררת חשד, בהתחשב בתהליך הביורוקרטי המורכב והמפורט הכרוך בנטילת הלוואות בנקאיות.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• טוב שנתניהו מנהל את המשפט, למען האזרח הקטן | פרק 2

  9 בפברואר 2021·43 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק עוסק בניתוח הביקורתי של הסיקור המשפטי בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הדוברים מצביעים על הפער בין הנרטיב התקשורתי המייצר דרמה סביב נוכחות הנאשם בבית המשפט לבין המציאות המשפטית המאפשרת שחרור מנוכחות. בנוסף, הם דנים בקושי לקיים דיון משפטי ענייני באקלים של פוליטיזציה מוחלטת, שבו כל טענה משפטית הופכת מיד לדיון על תמיכה או התנגדות לנתניהו. לבסוף, מועלית תהייה מרתקת לגבי המניעים האישיים של נתניהו להמשיך להוביל את המדינה תחת מחיר אישי וציבורי כבד.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • קיימת חוסר התאמה בין הדיווחים התקשורתיים הטוענים לחובת נוכחות מלאה של נאשמים בדיונים לבין הפרקטיקה המשפטית השגרתית המאפשרת שחרור מנוכחות.
  • הפיכת כל סוגיה משפטית למחלוקת פוליטית היא הישג אסטרטגי של מתנגדי נתניהו, המונע דיון מקצועי אובייקטיבי.
  • דרישת הפרקליטות לקיום דיונים מהיר ככל האפשר אינה בהכרח פעולה מכוונת נגד נאשם ספציפי, אלא סטנדרט מקצועי שהפרקליטות נוקטת בו.
  • המחיר האישי שמשלם נתניהו בהמשך כהונתו, אל מול האפשרויות הכלכליות והאישיות הנוחות יותר שעומדות בפניו, מעלה שאלה מהותית לגבי המניעים האמיתיים להמשך דרכו.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הפרק עוסק בניתוח הביקורתי של הסיקור המשפטי בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הדוברים מצביעים על הפער בין הנרטיב התקשורתי המייצר דרמה סביב נוכחות הנאשם בבית המשפט לבין המציאות המשפטית המאפשרת שחרור מנוכחות. בנוסף, הם דנים בקושי לקיים דיון משפטי ענייני באקלים של פוליטיזציה מוחלטת, שבו כל טענה משפטית הופכת מיד לדיון על תמיכה או התנגדות לנתניהו. לבסוף, מועלית תהייה מרתקת לגבי המניעים האישיים של נתניהו להמשיך להוביל את המדינה תחת מחיר אישי וציבורי כבד.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  קיימת חוסר התאמה בין הדיווחים התקשורתיים הטוענים לחובת נוכחות מלאה של נאשמים בדיונים לבין הפרקטיקה המשפטית השגרתית המאפשרת שחרור מנוכחות. · הפיכת כל סוגיה משפטית למחלוקת פוליטית היא הישג אסטרטגי של מתנגדי נתניהו, המונע דיון מקצועי אובייקטיבי. · דרישת הפרקליטות לקיום דיונים מהיר ככל האפשר אינה בהכרח פעולה מכוונת נגד נאשם ספציפי, אלא סטנדרט מקצועי שהפרקליטות נוקטת בו. · המחיר האישי שמשלם נתניהו בהמשך כהונתו, אל מול האפשרויות הכלכליות והאישיות הנוחות יותר שעומדות בפניו, מעלה שאלה מהותית לגבי המניעים האמיתיים להמשך דרכו.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק ראשון - טעימה מההליך הפלילי

  7 בפברואר 2021·45 דק׳

פודקאסטים דומים

הפורום הישראלי למשפט וחירות - אירועים מובחרים

הפורום הישראלי למשפט וחירות

חדשות ואקטואליה31 פרקים

עושים משפט

רשת עושים היסטוריה

תרבות וספרות36 פרקים

משפט חוזר Retrial

כאן | Kan

תרבות וספרות16 פרקים

פודקאסט פוליטיקה אקטואלית

אופק אורי

חדשות ואקטואליה3 פרקים

עושים פוליטיקה Osim Politika

רשת עושים היסטוריה

חדשות ואקטואליה169 פרקים

כל הקלפים על השולחן עם משה רדמן

Radman's cards podcast

תרבות וספרות260 פרקים