פרק 136 - שער התבונה פרק ט חלק א

/ שאלות נפוצות על הפרק

איך מידת הביטחון קשורה לשמירת הלשון לפי החפץ חיים?

לפי השיעור, ברוב המקרים לשון הרע נובע מנגיעה של כסף או כבוד. מי שמתיישב בדעתו במאמר חז"ל «אין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו כמלוא נימה», ומבין שכל אחד מקבל מה שנגזר עליו מן השמיים, מרפה ממנו היצר לספר על מי שפגע בפרנסתו.

מה פירוש המושג ההלכתי "עני המהפך בחררה" שהובא בשיעור?

המגיד מתאר עני שמצא פיתה שנשכחה על גחלים והתחיל להפוך אותה, ואז בא אדם אחר ולקח אותה. אף שהעני עוד לא עשה קניין, נאמר שהבא אחריו חייב, ומכאן שחטיפת עסקה ממי שכבר כמעט סגר אותה היא בעיה הלכתית.

האם מותר למוכר יין לדבר לשון הרע על מתחרה שגנב לו לקוח?

בדוגמה שבשיעור ראובן מוכר חבית יין ב-100 שקל, ושמעון מציע ללקוח את אותו יין ב-80 שקל וחוטף את העסקה. גם כשבאמת נעשה עוול, אסור לראובן לספר לשון הרע על שמעון, והדרך להתגבר היא אמונה שמה שלו יגיע אליו.

מה קרה בסיפור על הערב שחתם על הלוואה בגמ"ח לשכן חדש?

שכן חדש ביקש ערבות על 20,000 שקל, אך בפועל הביא טופס על 100,000 שקל, עקץ חצי שכונה בכחצי מיליון שקל וברח לחו"ל. הערב נמנע מלומר לאשתו את שמו של העוקץ, וכשפגשה אחר כך את אשת העוקץ בחתונה בארצות הברית, היא חזרה עם צ'ק של 100,000 שקל.

מתי כן מותר לספר על מי שגרם לי נזק כספי?

לשון הרע מוגדר בשיעור כדבר רע על אדם שאין בו תועלת. אם חנות מכרה ביודעין מוצר פגום ומתנערת מאחריות, מותר להזהיר אחרים לא לקנות שם, אבל כשאין תועלת, כמו במקרה של עוקץ שכבר ברח, צריך להפעיל את מידת הביטחון ולשתוק.