מזג מקומי - מדברים אקלים בשלטון המקומיפודקאסט של אקלימא
אקלימא
50 פרקים
על התוכנית
מזג מקומי הפודקאסט של אקלימא - המרכז לפתרונות לאקלים מקומי. בהנחיית אביב לביא ויעל אילמר גירון. לפי כל התחזיות יהיה כאן חם, יבש וקיצוני יותר. התמודדות עם שינוי האקלים דורשת התגייסות גלובלית להפחתת פליטות גזי חממה, והיערכות לאירועי אקלים קיצוניים ברמה המקומית. לכן, הרשויות המקומיות נמצאות בחזית האתגר. בפודקאסט נארח אנשי ונשות מקצוע מהרשויות המקומיות שיחלקו מניסיונם בהתמודדות עם אתגרי האקלים. נדבר על פתרונות והצלחות וגם על האתגרים שבדרך. הצטרפו אלינו למסע ייחודי המשלב ידע יישומי ותובנות מקצועיות על ההיערכות לחיים באקלים משתנה.
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה מזג מקומי - מדברים אקלים בשלטון המקומי?
מזג מקומי - מדברים אקלים בשלטון המקומי הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת אקלימא. בארכיון 50 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-55 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 50 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-55 דקות |
| הפרק האחרון | 20 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 2 |
עודכן:
תובנות הזהב מהארכיון
- הפסקת האש והפקרת התחבורה הציבורית בזמן המלחמה הובילו להתעצמות הפקקים ולירידה באמון הציבור בתחבורה הציבורית.
- אזור מופחת פליטות בירושלים אוסר על כניסת רכבים מזהמים, אך האכיפה בפועל מוגבלת וחייבת שינוי חקיקתי.
- היפוך הפירמידה התחבורתית - העדפת הליכה, אופניים ותחבורה ציבורית על פני רכב פרטי - הוא מפתח לשינוי בר קיימא.
- אילת מתמודדת עם אתגר תחבורתי שונה, המתמקד בעיקר בתקופות עומס תיירותיות, עם פתרונות כמו חניון מרכזי, שאטלים ומוניות חשמליות.
- שינוי הרגלי התחבורה דורש יצירת נוחות, בטיחות והנגשה במרחב הציבורי, כולל תשתיות להליכה ואופניים.
- רכז אקלים חשוב, אבל בלי מנכ״ל שדורש לראות התקדמות מכל האגפים, התפקיד לא משנה את העבודה היומיומית.
- יעדים צריכים להיות מדידים, למשל שלושה חניונים מחלחלים בכל רובע או תוספת של עשרת אלפים עצים בשנה.
- משבר האקלים כבר עולה כסף לרשות: יותר חודשי השקיה ומיזוג בכיתות, ויותר ביקורי בית של שירותי הרווחה בגלי חום.
- בתצפיות נמצא שרוב הזמן ילדים בגני משחקים בכלל לא נמצאים על המתקנים, אלא רצים, מתחבאים והולכים מאחורי העצים.
- שכבות מידע כמו מספר ילדים, סיכוני ניקוז וכיסוי ירוק מאפשרות להחליט באיזה פרויקט תשתית להתחיל קודם.
השאלות הבולטות בארכיון
איך ניתן לאכוף בצורה יעילה את התקנות נגד כלי רכב מזהמים בערים כמו ירושלים כאשר הסמכויות מוגבלות ואכיפה מתבצעת רק באמצעות בתי משפט?
האם יש סתירה בין מרחב עירוני שוויוני למרחב עירוני מקיים?
2 פרקים = 2 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
פרק 51: מקום לגדול בו | על ילדים, עצים ומרחב ציבורי שמחזיק אותנו, עם אדר' הילה לוטן
פרקים אחרונים
פרק 51: מקום לגדול בו | על ילדים, עצים ומרחב ציבורי שמחזיק אותנו, עם אדר' הילה לוטן
20 באוקטובר 20261 שע׳ 0 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
האדריכלית ומתכננת הערים הילה לוטן, לשעבר מנהלת מחלקת תכנון ארוך טווח בעיריית חולון, מתארת את מסמך העקרונות וההנחיות לתכנון המרחב הציבורי של תל אביב יפו, שנשען על שני נושאי ליבה: מרחב שוויוני ומרחב מקיים. היא מביאה דוגמאות מפארק החורשות, מהמרפסת בקריית ביאליק ומתחרות עיר נחל בנהריה, שבה הגעתון נתפס כמשאב ולא כאיום. היא מסבירה איך מתכננים רחוב וגינה מגובה העיניים של ילד, ולמה מדרכות רחבות ובטוחות הן הבסיס. בהמשך היא מציגה עבודה עם משרד הרווחה על גיאו טראומה, שבה המרחב משמש לעיבוד, לזיכרון ולהנצחה אחרי אירועי קיצון בנגב המערבי ובצפון.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- רכז אקלים חשוב, אבל בלי מנכ״ל שדורש לראות התקדמות מכל האגפים, התפקיד לא משנה את העבודה היומיומית.
- יעדים צריכים להיות מדידים, למשל שלושה חניונים מחלחלים בכל רובע או תוספת של עשרת אלפים עצים בשנה.
- משבר האקלים כבר עולה כסף לרשות: יותר חודשי השקיה ומיזוג בכיתות, ויותר ביקורי בית של שירותי הרווחה בגלי חום.
- בתצפיות נמצא שרוב הזמן ילדים בגני משחקים בכלל לא נמצאים על המתקנים, אלא רצים, מתחבאים והולכים מאחורי העצים.
- שכבות מידע כמו מספר ילדים, סיכוני ניקוז וכיסוי ירוק מאפשרות להחליט באיזה פרויקט תשתית להתחיל קודם.
פרק 49: כשהאקדמיה פוגשת את בניין העירייה, עם ד"ר נטע ליפמן וד"ר אורלי רונן
17 ביוני 202654 דק׳פרק 48: איך מתכננים חוסן אקלימי? עם אדר' דניאלה פוסק ואדר' מולי שפיגל
8 במרץ 20261 שע׳ 1 דק׳פרק 47: בריאות, תכנון וחוסן הבעידן של גלי חום, עם ד"ר אור קרסין
19 בפברואר 202653 דק׳פרק 46: חוסן אקלימי ברשויות חוף: בין ים ליבשה, עם אופיר פז-פינס
28 בינואר 202656 דק׳אורחים:תמר זנדברגפרק 45: מדיניות אקלים: בין נתונים, אינטרסים והמציאות בשטח, עם תמר זנדברג
11 בינואר 20261 שע׳ 11 דק׳פרק 38: מזג מקומי LIVE מכנס יום הקרקע | ד"ר הילה שגיא
16 בדצמבר 202523 דק׳אורחים:תומר שנהרפרק 50: איך משנים את הדרך שבה עיר מתניידת? עם תומר שנהר
29 ביולי 202656 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
תומר שנהר מנהל פרויקטים סביבתיים בתחבורה בירושלים ומציג את האתגרים בשינוי מערכות התחבורה בערים שונות כמו ירושלים ואילת. בירושלים מתמקדים בהסעת המונים עם רכבת קלה ואזור מופחת פליטות, בעוד באילת מתמקדים בהתאמת התחבורה לתקופות עומס עם מוניות, שאטלים ואופניים חשמליים. האכיפה של תקנות זיהום האוויר מוגבלת כיום, ויש צורך בשיתופי פעולה בין הרשויות והממשלה להרחבת הסמכויות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפסקת האש והפקרת התחבורה הציבורית בזמן המלחמה הובילו להתעצמות הפקקים ולירידה באמון הציבור בתחבורה הציבורית.
- אזור מופחת פליטות בירושלים אוסר על כניסת רכבים מזהמים, אך האכיפה בפועל מוגבלת וחייבת שינוי חקיקתי.
- היפוך הפירמידה התחבורתית - העדפת הליכה, אופניים ותחבורה ציבורית על פני רכב פרטי - הוא מפתח לשינוי בר קיימא.
- אילת מתמודדת עם אתגר תחבורתי שונה, המתמקד בעיקר בתקופות עומס תיירותיות, עם פתרונות כמו חניון מרכזי, שאטלים ומוניות חשמליות.
- שינוי הרגלי התחבורה דורש יצירת נוחות, בטיחות והנגשה במרחב הציבורי, כולל תשתיות להליכה ואופניים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾למה לדעת המגיש חזרו הפקקים והתעצמו אחרי הפסקת האש?
לטענתו זה תוצאה של הפקרת התחבורה הציבורית בזמן המלחמה: הרכבת הקלה בתל אביב הושבתה לחלוטין למרות שרובה מתחת לקרקע, והיצע האוטובוסים נע בין 40% ל-70% ורק בסוף עלה ל-80%. מי שלא הייתה לו חלופה הרגיש שאין על מי לסמוך, והציבור נדחף לרכב הפרטי.
▾איך תומר שנהר מתאר את הנסיעה שלו לעיריית ירושלים ברכבת לעומת נסיעה ברכב?
הנסיעה ברכבת עולה לו בערך חצי שעה נוספת לכל כיוון לעומת האוטו, אבל הוא מגיע לעבודה רגוע יותר, מתכנן את היום ואפילו עושה מדיטציה בדרך. הוא מזכיר שכשעבד באוצר ונסע ברכב גיר, הפקק בעליות לירושלים גרם לו לכאבים בברך השמאלית בגלל הקלאץ'.
▾מהו היפוך הפירמידה בתחבורה, ולמה שנהר אומר שהוא לא נובע מאיכות הסביבה?
היפוך הפירמידה הוא מעבר ממצב שבו רוב הנסיעות נעשות ברכב פרטי למצב שבו הליכה ברגל באה ראשונה, אחריה אופניים, תחבורה ציבורית, ורק בסוף רכב פרטי. לדברי שנהר המיליארדים שמושקעים ברכבות קלות, רכבות כבדות ונת"צים הם אירוע תחבורתי, והערך הסביבתי מגיע כתוצר לוואי.
▾איך עובד אזור מופחת פליטות, ואיזו משאית נחשבת מזהמת לפי החוק?
באזור מופחת פליטות מונעים כניסה של כלי רכב מזהמים למרכזי הערים, למשל משאית דיזל מעל שלושה וחצי טון שיוצרה לפני 2005. לפי שנהר זה צעד סביבתי נטו, כי אותה נסיעה עדיין מתבצעת, אבל במשאית בתקן יורו 5 או 6 שמזהמת הרבה פחות לכל קילומטר.
▾מה המגבלה על כלי צמ"ה מזהמים בירושלים ובאילת, ומה מקשה על האכיפה?
בירושלים כבר אסור היום להפעיל כלי צמ"ה מזהמים, והתוכנית ששנהר מציע לאילת כוללת איסור דומה, לפי סטנדרטים אירופאים ואמריקאים שהחמירו עם השנים. הקושי הוא שכיום אפשר לאכוף את האיסור רק באמצעות בית משפט.
שיווק והכנסות ממזג מקומי - מדברים אקלים בשלטון המקומי: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך מזג מקומי - מדברים אקלים בשלטון המקומי מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של מזג מקומי - מדברים אקלים בשלטון המקומי אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית תרבות וספרות. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את מזג מקומי - מדברים אקלים בשלטון המקומי היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 50 הפרקים של מזג מקומי - מדברים אקלים בשלטון המקומי הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של מזג מקומי - מדברים אקלים בשלטון המקומי כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-50 הפרקים של מזג מקומי - מדברים אקלים בשלטון המקומי הופכים למגזין?
- 50 פרקים = 50 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של מזג מקומי - מדברים אקלים בשלטון המקומי, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
האורבניסטים
עומר רז וגל גנדלר
הטרנספורמרים
כלכליסט
התושב - הפודקאסט של עיריית תל אביב-יפו
הפודקאסטים (ההסכתים) של עיריית תל אביב-יפו
סודות בריאות ואושר של ליאורה חוברה
ליאורה חוברה
צרים על ציפורים
רן רגב
ניהול בתנועה
או.די פיתוח ארגוני