מה שנשאר לספרפודקאסט של רשת עושים היסטוריה
13 פרקים
על התוכנית
פודקאסט המציע מבט קרוב וחד על חיי היומיום בשואה. מתחת לשכבות של התיעוד הרשמי וההיסטוריה "הגדולה", מסתתרים סיפורים על הכרעות יומיומיות, על דרכי הבנה של המציאות, ועל ניסיונות לשמר שגרה, קשרים ומשמעות בתוך מציאות התקופה.בפודקאסט של מכון מורשת והמכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית ננסה לפתוח צוהר אל המציאות כפי שנחוותה בזמן אמת ובמבט מלמטה. כיצד יחידים הבינו את העולם שהתפרק סביבם, ומה הניע קבוצות לפעול בתוך תנאים בלתי אפשריים? הצטרפו אלינו למסע בין תיעוד נדיר למחקר עדכני, המבקש לא רק לתאר את האירועים, אלא גם להתבונן בדרכים בהן חיו ופעלו בני אדם באותו הזמן. הפודקאסט בסיוע ובתמיכת ועידת התביעות.
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה מה שנשאר לספר?
מה שנשאר לספר הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית היסטוריה מאת רשת עושים היסטוריה. פודקאסט המעמיק בהיסטוריה יהודית וזיכרון השואה דרך עיניים אקדמיות, מנפץ מיתוסים ומאיר את מורכבות חיי היומיום וההתמודדות האנושית. בארכיון 13 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-50 דקות.
| קטגוריה | היסטוריה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 13 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-50 דקות |
| הפרק האחרון | 22 ביוני 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 1 |
עודכן:
"כנר על הגג" הוא לא יהדות פולין
פרופ' מרקוס זילבר מפרק אצל נועם ליידמן את הדימוי המוכר: השטעטל הקלאסי שייך ליהדות רוסיה ואוקראינה של המאה ה-19, לא לפולין - חברה הטרוגנית הפרושה על ארבעה אזורים, בתהליך אורבניזציה, כמיעוט לאומי במדינה שלא אהבה את מיעוטיה.
הקו של הפודקאסט הוא "מבט מלמטה": חקר חיי היומיום במקום חקיקה ונאומים. פרק על יומני יהודים בגרמניה הנאצית עוצר לשאול "מי מכין לך את האוכל? מי מטפל בילדים?" - תזכורת שהמקורות מוטים מגדרית ומשתיקים נשים.
ופרק על הוראת השואה מציב דילמה חינוכית חדה: איך מלמדים יומיום בלי שתלמידים יסיקו שהמשטר הנאצי היה "טוב לאזרחיו".
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
פודקאסט שבוחן את השואה לא דרך נאומים וחקיקה אלא דרך חיי היומיום - מי הכין את האוכל, מי גידל את הילדים, ואיך אנשים הסתגלו למציאות שהלכה והחמירה.
- פרופ' גיא מרון: "יהודי גרמני" מעולם לא היה דבר אחד - מליברלים פטריוטים ועד ציונים ואורתודוקסים, וכל זהות חוותה את 1933 אחרת.
- מקור היסטורי כמו יומן אישי מטעה: הוא נכתב לרוב בידי גברים מהמעמד הבינוני, ומשתיק את מי שבישל וגידל ילדים ברקע.
- מכון מורשת מציע ללמד שואה "מלמטה למעלה" - דרך דילמות יומיומיות במקום כותרות גדולות.
- השאלה הלא נוחה שעולה בכיתה: לא קיים חשש שתלמיד יסיק שגרמניה הנאצית הייתה "טובה" לאזרחיה בגלל השיפור הכלכלי?
"כשאני קורא את היומן אני שואל: רגע, מי מכין לך את האוכל? מי מטפל בילדים? מי מאפשר לך לעבור את כל חבטות הנפש האלה?" - השאלה הזאת, של פרופ' גיא מרון באחד הפרקים, היא המפתח ל"מה שנשאר לספר". הפודקאסט מסתכל על השואה לא דרך החקיקה והנאומים אלא דרך מי שעמד מאחורי כל אלה.
מרון מתעקש על נקודה אחת: "יהודי גרמני" מעולם לא היה דבר אחד. תחת המונח הזה הצטופפו ליברלים פטריוטים, ציונים ואורתודוקסים, וכל אחד מהם חווה את עליית הנאצים ב-1933 בצורה אחרת. הוא גם מזהיר מפני המקורות עצמם, שנכתבו לרוב בידי גברים מהמעמד הבינוני ומשתיקים את מי שגידל את הילדים והכין את הארוחות.
פרק אחר עובר מההיסטוריה אל הכיתה, עם עדי נוביק ורון ולדניגר ממכון מורשת. הם מציעים ללמד שואה "מלמטה למעלה", דרך דילמות אנושיות, ומתמודדים עם חשש אמיתי שעולה מהשיטה הזאת: מה אם תלמיד יסיק, מהשיפור הכלכלי, שגרמניה הנאצית הייתה "טובה" לאזרחיה.
כאן בדיוק נמצא הכוח של הפודקאסט. הוא לא מספק את הנוחות של היסטוריה רחוקה ושטוחה, אלא נכנס דווקא לאזורים האפורים - שם, הוא טוען, מתחילים באמת להבין איך זה קרה.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
מאחורי המושג יודנרט [מה שנשאר לספר]
פרקים אחרונים
מאחורי המושג יודנרט [מה שנשאר לספר]
22 ביוני 202647 דק׳בין משבר להסתגלות: חיי היומיום של יהודים בגרמניה הנאצית [מה שנשאר לספר]
11 במאי 202647 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרופ' גיא מירון משוחח על חיי היומיום וההסתגלות של יהודי גרמניה משנת 1933 ואילך. הפרק חושף את הפערים בין כפרים לערים, את תגובות הזרמים השונים ביהדות גרמניה ואת הניסיון להיאחז בשגרה בתוך אי-ודאות מתמשכת. מתאים לחובבי היסטוריה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפערים בין חיי היהודים בכפרים לערים בגרמניה הנאצית
- הניסיון האנושי להיאחז בשגרה ולעצב מרחב תרבותי בצל הרדיפות
חינוך ושואה לאחר השבעה באוקטובר [מה שנשאר לספר]
27 באפריל 20261 שע׳ 0 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
עדי נוביק ורון ולדניגר מצוות החינוך של מכון "מורשת" דנים באתגרי הוראת השואה לבני נוער אחרי 7 באוקטובר. השיחה עוסקת בשחיקת הרגש, בחשיבות הלימוד על החברה הגרמנית ובתפקיד המחנכים ביצירת משמעות ותקווה. מתאים למחנכים ולמתעניינים בחינוך.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מדוע חשוב ללמד גם על החברה הגרמנית ולא רק על מחנות ההשמדה
- ההתמודדות עם שחיקת הרגש וסף הגירוי הגבוה של בני הנוער כיום
בונקרים, לחימה ופוליטיקת זיכרון: מרד גטו ורשה [מה שנשאר לספר]
13 באפריל 202644 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרופ' חווי דרייפוס מציעה מבט "מלמטה" על מרד גטו ורשה: מהמהנדסים שבנו בונקרים, דרך הציבור היהודי שלקח חלק בהסתתרות, ועד המחתרות הלוחמות. נדונים המתחים בין המחתרות ושאלות של זיכרון וייצוג. מתאים לחובבי היסטוריה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מבט "מלמטה" שחושף את המהנדסים, הבונקרים והציבור הנסתר במרד
- המתחים בין הארגון היהודי הלוחם לארגון הצבאי היהודי
אופנה בתוך מחנה ההשמדה? התרבות החומרית המפתיעה של אושוויץ [מה שנשאר לספר]
2 במרץ 202651 דק׳האם אדישות אפשרית? ה"עומדים מן הצד" במזרח אירופה [מה שנשאר לספר]
23 בפברואר 202648 דק׳אבא קובנר: בין גבורה לחרדה קיומית, ועד לעיצוב זיכרון [מה שנשאר לספר]
23 במרץ 202655 דק׳אורחים:אבא קובנראמ;לקסיכום הפרק
פרופ' דינה פורת מספרת על אבא קובנר - לא רק כמנהיג המרד וכאיש תוכנית הנקם, אלא גם כאדם אחוז חרדה קיומית. נדונים סירובו למסגרות פוליטיות נוקשות וניסיונו לגשר בין המסורת היהודית למציאות הישראלית. מתאים לחובבי היסטוריה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הצד הפחות מוכר של קובנר: מנהיג ויוצר אחוז חרדה קיומית
- מדוע השליך את הרעל לים ברגע האחרון
יהודי פולין בין מלחמות העולם [מה שנשאר לספר]
1 ביוני 202647 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרופ' מרקוס זילבר חושף את חייהם של יהודי פולין בין מלחמות העולם - חברה מורכבת והטרוגנית רגע לפני השואה. הפרק מסביר מדוע המושג "התבוללות" מטעה ובוחן את יחסי הגומלין בין התרבות היהודית לפולנית. מתאים לחובבי היסטוריה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מדוע המושג "התבוללות" מטעה בהקשר של יהודי פולין
- מה החברה הישראלית של היום יכולה ללמוד מאותה חברה תוססת ושסועה
אקסודוס: ממסע ניצולי השואה לסמל לאומי [מה שנשאר לספר]
30 במרץ 202645 דק׳אורחים:אביבה חלמישלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אקסודוס 1947 היא עוניית מאפילים שניסתה להגיע לארץ ישראל ונעצרה על ידי הבריטים, שהחזירו את המעפילים לגרמניה במקום לקפריסין כפי שהיה מקובל. המעפילים היו בעיקר ניצולי שואה ממחנות עקורים, מאורגנים בקבוצות עם מנהיגות פנימית, והיו מוכנים להקריב את עצמם למען המטרה. המסע כלל התנגדות לא אלימה להורדה מהעוניות, והדגיש את המאבק בין החלשים לחזקים, לצד מורכבות חוויותיהם האישיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- העונייה אקסודוס הפכה לסמל מאבק בין חלשים לחזקים, עם סיפור ברור של טוב מול רע.
- המעפילים היו מאורגנים בקבוצות קטנות עם מנהיגות פנימית, שהקפידה על סדר ותקשורת בתוך העונייה.
- הבריטים החליטו לגרש את המעפילים לגרמניה, מהלך שהפתיע רבים וציין שינוי במדיניות.
- היו שלושה גורמים מרכזיים במפעל ההפלה: היישוב בארץ ישראל, שרת הפלטה ויהדות ארצות הברית.
- המעפילים הפגינו התנגדות פסיבית להורדתם מהעוניות, כשחיילים בריטים אחרים נבחרו למשימה בשל הקושי הרגשי לבצע אותה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד התארגנו המאפילים על אוניית האקסודוס כדי לנהל את חיי היומיום במהלך המסע?
המאפילים היו מאורגנים בקבוצות של 25-30 איש, כאשר ראשי הקבוצות ניהלו את חלוקת המזון, השירותים והמקלחות, והודעות נמסרו דרך ראשי הקבוצות או ברמקולים. כל הנוסעים היו שייכים לתנועות שונות, והארגון אפשר שליטה על ציבור של כ-4,500 איש.
▾מה היו ההפתעות וההתפתחויות המרכזיות במסע האקסודוס שלא ציפו לה המאפילים בתחילתו?
המאפילים ציפו להורדה בקפריסין לאחר הגעתם לנמל חיפה, אך הבריטים החליטו לגרש אותם חזרה לנמל ההפלגה בצרפת, ומשם לגרמניה, במקום לקפריסין, מה שהוביל למאבק מתמשך ולתנאים קשים במהלך המסע.
▾כיצד התנהגו המאפילים כאשר הבריטים ניסו להורידם בכוח בנמל המבורג, ומה הייתה תגובת הבריטים לכך?
המאפילים התנגדו להורדה מרצונם, נדרשו ארבעה חיילים בריטים להוריד כל מעפיל, והבריטים הביאו חיילים אחרים שלא ליוו את המסע כי אלו האחרים חשו אמפתיה כלפי המאפילים. בנוסף, התגלו פצצות שהוטמנו על האונייה, שהתפוצצו לפני מסיבת העיתונאים שהבריטים תכננו.
▾מה מאפיין את הרכב האנשים שעלו על האקסודוס מבחינת הרקע והמאפיינים החברתיים שלהם?
המאפילים היו חתך נאמן של שערית הפלטה במחנות העקורים תחת הכיבוש האמריקאי, שכלל ניצולי שואה, פרטיזנים, אנשים שברחו לברית המועצות, ותנועות נוער. היו גם ילדים ונשים, כולל נשים בהיריון שהסתירו זאת, וההרכב האנושי היה מיקרוקוסמוס של כלל המאפילים.
▾מה היה תפקיד יהדות ארצות הברית ומדוע הם היו משמעותיים בפרשת האקסודוס?
יהדות ארצות הברית הייתה גורם מרכזי במפעל ההפלה, הן במימון רכישת האוניות והן בהתנדבות צעירים אמריקאים להשתתף במאבק. בפרשת האקסודוס היו 36 אמריקאים, ואחד מהנופלים בקרב מול חופי הארץ היה מתנדב מארצות הברית בשם ביל ברנשטיין.
שיווק והכנסות ממה שנשאר לספר: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך מה שנשאר לספר מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של מה שנשאר לספר אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית היסטוריה. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את מה שנשאר לספר היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 13 הפרקים של מה שנשאר לספר הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של מה שנשאר לספר כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-13 הפרקים של מה שנשאר לספר הופכים למגזין?
- 13 פרקים = 13 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של מה שנשאר לספר, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
תזכירו אותם
גלצ
אפרכסת
אמיר אורן
היסטוריה עם יובל מלחי - קטעים
יובל מלחי
קלאסי קינן: שלומי קינן על יצירות המופת של המוסיקה הקלאסית
שלומי קינן
ביטלמניקס על הביטלס
ביטלמניקס
היסטוריה אינטלקטואלית גסה
היסטוריה אינטלקטואלית גסה