שתלטנות? התפרצויות זעם? מוסחות?האם אלו קשיים התנהגותיים או קשיים בויסות החושי? ?

על הפרק

מריבות, מאבקי כוח, התפרצויות זעם, אי שקט.. כולנו, כהורים, כילדים מכירים את ההתנהגויות האלה. והן מתסכלות, ושוחקות, ומעסיקות אותנו ובעיקר גורמות לנו לשאול: אבל למה? למה אתה מתנהג ככה? הרי אנחנו נותנים לך כל מה שאתה צריך ומבקש, ואנחנו נוכחים, ואתה אהוב כל כך וחשוב לנו - אז למה? והשאלה נותרת לרוב ללא תשובה. כי הרי, הילד לא באמת יודע להסביר למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג. אז אנחנו מחפשים פתרונות, ומשנים את דרך התגובה שלנו- לרוב בהתחלה באים בטוב, בהכלה, מנסים יותר בתקיפות, מציבים גבולות, מענישים.. אבל שום דבר לא משתנה. למה זה קורה? משתי סיבות עיקריות. האחת- היא כי השאלה שאנחנו שואלים לא נכונה. והשנייה