פסח ה'תשע''ד

/ שאלות נפוצות על הפרק

מה הקשר בין המגיפה שהתחילה במניין של עם ישראל לבין מציאת מקום המזבח על ידי דוד המלך?

המגיפה החלה לאחר שמדד דוד את מניין עם ישראל, דבר שגרם לכעס ה' ולמגפה שגרמה למות אלפי יהודים. בסיום המגיפה, דוד מצא את מקום המזבח, בנה שם מזבח והקריב קורבנות, מה שהביא להפסקת המגיפה. ישנה סמיכות פרשיות בין המגיפה למציאת מקום המזבח, והפרשנים דנים בקשר בין שני האירועים.

כיצד מתארים המקורות את תהליך מציאת וקניית מקום המזבח על ידי דוד המלך?

דוד המלך, בהוראת הנביא גד, הלך לגורן עונן וקנה את המקום בכסף מלא מארנן היבוסי, ולא קיבל אותו במתנה. הוא בנה שם מזבח והקריב קורבנות, וקיבל אישור אלוקי באמצעות אש מן השמים. לפי רש״י והמרש״א, היו שלבים שונים: תחילה ידעו דוד ושמואל את המקום, אך הקנייה נעשתה רק לאחר המגיפה.

מהן המחלוקות בין הפרשנים לגבי מועד הידיעה של דוד המלך על מקום המזבח ומדוע לא קנה אותו מיד?

רש״י טוען שדוד ידע את מקום המזבח עוד בימי שמואל אך קנה אותו רק לאחר המגיפה. המהרש״א מסביר שדוד חפר את היסודות לפני הקנייה, אך לא רכש את השדה מיד. הרד״ק סובר שהידיעה המדויקת על מקום המזבח התגלתה רק לאחר המגיפה. הסיבה שלא קנה מיד קשורה לחשש מעקירת מצוות, שכן אם היה קונה היה עליו לבנות מיד.

כיצד מתמודדים המקורות עם השאלה האם דוד המלך פעל בעצמו למצוא את מקום המזבח או חיכה להוראת נביא?

הספרי מציג גישה כפולה: מצד אחד יש לדרוש ולחקור את המקום, מצד שני יש להמתין להוראת נביא. דוד היה איש מעשה ולכן פעל לחפור ולמצוא את המקום, אך בפועל לא קידם את הבנייה עד לקבלת הוראה נבואית. כך נוצר מתח בין דרישה עצמאית לבין המתנה להוראה אלוקית.

מהי הסיבה שהרמב״ן נותן לעיכוב בבניית בית המקדש בימי דוד המלך?

הרמב״ן מסביר שהעיכוב נובע מחוסר התעוררות ורצון של עם ישראל לבניית בית המקדש. דוד היה מוכן והכין את כל הדרוש, אך העם לא היה מעורב ולא התגייס למטרה זו. לכן, הבנייה נדחתה עד ימי שלמה, והקצב האיטי גרם לכעס ה' ולמגפה שהייתה על העם.