לימוד תורה בחול המועדפודקאסט של מו''ר הרב אליהו אריאל אדרי
מו''ר הרב אליהו אריאל אדרי
34 פרקים
על התוכנית
לימוד תורה בחול המועד - הרב עמיאל שטרנברג ורבנים של חומת שמואל
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה לימוד תורה בחול המועד?
לימוד תורה בחול המועד הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית יהדות ודת מאת מו''ר הרב אליהו אריאל אדרי. פודקאסט המעמיק בניתוח הלכתי ופרשני של מקורות יהודיים, תוך בחינת מורכבות ההלכה, זהות עם ישראל ויישומן בחיי היומיום. בארכיון 34 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-39 דקות.
| קטגוריה | יהדות ודת |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 34 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש כמעט כל יום |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-39 דקות |
| הפרק האחרון | 12 בספטמבר 2013 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 4 |
עודכן:
כמה צריך לאכול בסעודת שבת אם לא מרגישים טוב?
שאלה קטנה לכאורה פותחת דיון הלכתי מדויק: השיעור הוא כביצה, אבל במקרה של חולי או חוסר תיאבון אפשר להסתפק בכזית - והפוסקים חלוקים. ככה עובד הפודקאסט: לוקח מקרה יומיומי ומפרק אותו דרך התלמוד והפוסקים.
פרקים אחרים נכנסים אל ההבחנה בין "בית יעקב" ל"ישראל" ביציאת מצרים, או אל דיני קניין וקידושין. הדיוק במילים והקשבה לריבוי הדעות הם הלב של הלימוד.
לימוד תורני לחול המועד, מסודר ועשיר, למי שרוצה להעמיק בהיגיון ההלכתי עצמו.
פודקאסט המעמיק בניתוח הלכתי ופרשני של מקורות יהודיים, תוך בחינת מורכבות ההלכה, זהות עם ישראל ויישומן בחיי היומיום.
המנחה
המנחה הוא חוקר ומלמד המפרק טקסטים ומקורות הלכתיים, ומציג מגוון דעות וגישות מתוך התלמוד והפוסקים. הוא ממוקד בניתוח עומק ובחינת הקשרים מילוליים.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בסגנון לימוד מעמיק וטקסטואלי, עם דגש על ניתוח הלכתי מפורט והתבססות על מקורות קדומים ואחרונים. הדיון מתנהל בקצב מתון וכולל הצגת מחלוקות וגישות שונות בסוגיות.
תובנות הזהב מהארכיון
- קיימת מורכבות וגמישות ביישום ההלכה, במיוחד במצבים של חולי או נסיבות משתנות, הדורשים איזון בין חובה לערכים אחרים.
- דיוק בניתוח מילים והקשרים בטקסטים המקודשים הוא קריטי להבנה עמוקה של המסרים וההשלכות ההלכתיות.
- זהותו של עם ישראל מעוצבת ומוגדרת לא רק באירועים פיזיים אלא גם בתהליכים רוחניים ופרשניים מתמשכים.
- למעשים יומיומיים כמו אכילה וקניין יש משמעויות הלכתיות רחבות, המשפיעות על דינים שונים כמו קידושין.
- הדיון ההלכתי מתאפיין בריבוי דעות ומחלוקות, המשקפות את העושר והעומק של המסורת היהודית.
התוכנית מתאימה למי שמעוניין להעמיק בהלכה, פרשנות המקרא וההיסטוריה היהודית, ומחפש דיון יסודי ומבוסס מקורות. המאזין מקבל הבנה מעמיקה של סוגיות תלמודיות והלכתיות מורכבות.
השאלות הבולטות בארכיון
מהו המינימום שאדם צריך לאכול בסודת שבת אם הוא לא מרגיש טוב?
מה המשמעות המדויקת של ההבחנה בין 'ישראל' ל'בית יעקב' בהקשר של יציאת מצרים והגאולה?
מדוע גילוי מקום המזבח ומעשה הקנייה נעשו רק לאחר המגיפה, ומה הקשר בין שני האירועים?
מהו הקריטריון המדויק לקביעת מי יכול להיחשב ערב ולהוציא אחרים לפי דין ערבות כאשר קיימת מחלוקת האם פטור ממצווה ספציפית יכול להיחשב מחויב?
4 פרקים = 4 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
שיעור האכילה בסודת שבת הוא קבצה, אך ישנם מצבים בהם אפשר לקיים את הסעודה גם בכזית.
הפרק עוסק בשיעור האכילה המינימלי הנדרש בסודת שבת, כאשר השיעור המומלץ הוא קבצה. עם זאת, ישנם מצבים שבהם אדם לא יכול לאכול את השיעור המלא, כמו במקרה של חולי או חוסר תיאבון, ואז ניתן לקיים את הסעודה גם בכזית. הדיון מתבסס על מקורות שונים מהתלמוד והפוסקים.
- שיעור האכילה בסודת שבת הוא קבצה, אך ניתן לקיים את הסעודה בכזית במקרים מסוימים.
- יש מחלוקות בין הפוסקים לגבי שיעור האכילה הנדרש, והשיעור המינימלי יכול להשתנות בהתאם למצב הבריאותי של האדם.
- הדבר לא נזכר במפורש בתלמוד, אך יש מקורות קדומים המצביעים על כך.
- יש הבדל בין קידוש במקום סעודה, שדורש כזית, לבין סעודת שבת עצמה, שדורשת קבצה.
- ההבנה של שיעור האכילה נוגעת לא רק להלכה אלא גם למנהגים שונים שנוהגים בקהילות שונות.
מהו המינימום שאדם צריך לאכול בסודת שבת אם הוא לא מרגיש טוב?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
ספר יונה - תשרי ה'תשע''ד
פרקים אחרונים
ספר יונה - תשרי ה'תשע''ד
12 בספטמבר 20131 שע׳ 5 דק׳תפילה - תשרי ה'תשע''ד
12 בספטמבר 201328 דק׳דברי פתיחה לרב שלמה עמאר - תשרי ה'תשע''ד
12 בספטמבר 20136 דק׳תשובה - תשרי ה'תשע''ד
12 בספטמבר 201327 דק׳תשובה - אלול ה'תשע''ג
1 בספטמבר 201346 דק׳יג מידות - אלול ה'תשע''ג
1 בספטמבר 201339 דק׳שיעור סעודה - סוכת ה'תשע''ה
10 באוקטובר 201449 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בשיעור האכילה המינימלי הנדרש בסודת שבת, כאשר השיעור המומלץ הוא קבצה. עם זאת, ישנם מצבים שבהם אדם לא יכול לאכול את השיעור המלא, כמו במקרה של חולי או חוסר תיאבון, ואז ניתן לקיים את הסעודה גם בכזית. הדיון מתבסס על מקורות שונים מהתלמוד והפוסקים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שיעור האכילה בסודת שבת הוא קבצה, אך ניתן לקיים את הסעודה בכזית במקרים מסוימים.
- יש מחלוקות בין הפוסקים לגבי שיעור האכילה הנדרש, והשיעור המינימלי יכול להשתנות בהתאם למצב הבריאותי של האדם.
- הדבר לא נזכר במפורש בתלמוד, אך יש מקורות קדומים המצביעים על כך.
- יש הבדל בין קידוש במקום סעודה, שדורש כזית, לבין סעודת שבת עצמה, שדורשת קבצה.
- ההבנה של שיעור האכילה נוגעת לא רק להלכה אלא גם למנהגים שונים שנוהגים בקהילות שונות.
הלל של פסח - פסח ה'תשע''ד
20 באפריל 201435 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ההלל של פסח מחולק לארבעה חלקים, כל אחד מהם מדגיש היבטים שונים של יציאת מצרים, עם דגש על המונחים 'ישראל' ו'בית יעקב' כמייצגים את המנהיגות הרוחנית ואת המון העם בהתאמה. הדיון כולל התעמקות בלשון הפסוקים, חזרות ושימוש במילים נרדפות, וכן התייחסות למושגים כמו 'עם לועז' ו'יהודה לקודשו' בהקשר ההיסטורי וההלכתי. בנוסף, מובאת התייחסות למנהגי ההגדה ולכוס החמישי בפסח, ולמשמעות ההיסטורית של המעבר ממצרים לארץ ישראל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפסוק מחולק לזוגות פסוקים המדגישים את המהלך ההיסטורי והרוחני של יציאת מצרים.
- 'ישראל' משמש להבעת החוזק והמובילות הרוחנית, בעוד 'בית יעקב' מתייחס להמון העם.
- המונח 'עם לועז' מתאר עם דובר שפה זרה, לעיתים בהקשר של ניכור או נידוי.
- 'יהודה לקודשו' מציין את הקשר המיוחד בין שבט יהודה לבין הקודש והמנהיגות.
- מנהג כוס החמישי בפסח אינו חובה אלא רשות, ומייצג את ההמשכיות של הגאולה עד הכניסה לארץ.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד הפרק מפרש את ההבדל בין השמות 'ישראל' ו'יעקב' בהקשר של יציאת מצרים?
הפרק מסביר ש'יעקב' הוא השם הפרטי של האבות, ואילו 'ישראל' משמש כשם קיסרי שמבטא את החוזק והמנהיגות הרוחנית של העם, כאשר 'בית יעקב' מתייחס להמון העם ו'ישראל' לצד המוביל והחזק יותר.
▾מה המשמעות של הביטוי 'הייתה יהודה לקודשו ישראל משנותיו' כפי שנידון בפרק?
הביטוי מתאר את המעבר ממצב של עבדות למצרים לעצמאות רוחנית ופוליטית, כאשר יהודה מייצגת את הקודש והייחודיות וישראל את המנהיגות, והעם הופך לגוי קדוש תחת משלת הקדוש ברוך הוא.
▾כיצד מתייחס הפרק למושג 'עם לועז' ומה המשמעות שלו בהקשר של יציאת מצרים?
הפרק מציין ש'עם לועז' מתייחס לעם דובר שפה זרה או עם מגוני וירוד, ומדגיש את הניתוק בין בית יעקב לבין העם הזה, כאשר יציאת מצרים כוללת גם הוצאת המון העם הזה מהאבטוי.
▾מה ההסבר שניתן בפרק לגבי השימוש במונח 'הים ראה ועינו' והירדן שנסוב לאחור?
הפרק מסביר שהביטויים הם מליציים המתארים את הנס הגדול של יציאת מצרים והכניסה לארץ, כאשר הים והירדן מתנהגים באופן פלאי כדי לאפשר לעם ישראל לעבור, והם חלק מהמהלך הכולל של יציאת מצרים והכנסת העם לארץ.
▾מה נמסר בפרק על מנהג כוס חמישי בהגדה של פסח ומה מקומו במסורת?
הפרק מציין שכוס חמישי בהגדה של פסח אינו חובה אלא רשות, וכי רוב הראשונים מציינים אותו ללא ברכה, כאשר הוא מסמל את ההשלמה של המהלך של יציאת מצרים והכניסה לארץ, וישנם מנהגים שונים לגבי שתייתו.
פסח ה'תשע''ד
20 באפריל 201441 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דוד המלך שאף לבנות את בית המקדש והכין את כל ההכנות לכך, כולל קניית מקום המזבח בכסף מלא. גילוי מקום המזבח התרחש בסמוך למגיפה שהתחוללה בעקבות מניין שביצע דוד. קיימת מחלוקת בין רש״י, הרד״ק והמרש״א על מועד גילוי המקום והאם דוד ידע אותו מראש או רק לאחר המגיפה. דוד פעל גם לחפור את יסודות המזבח (השיטים) וקיבל התלבטות הלכתית עם אחיתופל. הדיון כולל גם את המתח בין דרישה עצמאית לבין המתנה להוראת נביא בקביעת מקום המזבח.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- דוד המלך הכין את כל החומרים וההכנות לבניית בית המקדש, אך לא בנה אותו בעצמו.
- גילוי מקום המזבח נעשה רק לאחר המגיפה שנגרמה בעקבות מניין שביצע דוד.
- דוד רצה לקנות את מקום המזבח בכסף מלא ולא לקבלו במתנה, מה שמדגיש את חשיבות הקניין.
- הגמרא במסכת זבחים ומכות מתארת שלבים שונים בהבנת מקום המזבח, כולל ישיבה עם שמואל ופעולות מעשיות עם אחיתופל.
- יש מחלוקת בין רש״י, הרד״ק והמרש״א על מועד גילוי המקום והאם דוד ידע מראש או רק לאחר המגיפה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה הקשר בין המגיפה שהתחילה במניין של עם ישראל לבין מציאת מקום המזבח על ידי דוד המלך?
המגיפה החלה לאחר שמדד דוד את מניין עם ישראל, דבר שגרם לכעס ה' ולמגפה שגרמה למות אלפי יהודים. בסיום המגיפה, דוד מצא את מקום המזבח, בנה שם מזבח והקריב קורבנות, מה שהביא להפסקת המגיפה. ישנה סמיכות פרשיות בין המגיפה למציאת מקום המזבח, והפרשנים דנים בקשר בין שני האירועים.
▾כיצד מתארים המקורות את תהליך מציאת וקניית מקום המזבח על ידי דוד המלך?
דוד המלך, בהוראת הנביא גד, הלך לגורן עונן וקנה את המקום בכסף מלא מארנן היבוסי, ולא קיבל אותו במתנה. הוא בנה שם מזבח והקריב קורבנות, וקיבל אישור אלוקי באמצעות אש מן השמים. לפי רש״י והמרש״א, היו שלבים שונים: תחילה ידעו דוד ושמואל את המקום, אך הקנייה נעשתה רק לאחר המגיפה.
▾מהן המחלוקות בין הפרשנים לגבי מועד הידיעה של דוד המלך על מקום המזבח ומדוע לא קנה אותו מיד?
רש״י טוען שדוד ידע את מקום המזבח עוד בימי שמואל אך קנה אותו רק לאחר המגיפה. המהרש״א מסביר שדוד חפר את היסודות לפני הקנייה, אך לא רכש את השדה מיד. הרד״ק סובר שהידיעה המדויקת על מקום המזבח התגלתה רק לאחר המגיפה. הסיבה שלא קנה מיד קשורה לחשש מעקירת מצוות, שכן אם היה קונה היה עליו לבנות מיד.
▾כיצד מתמודדים המקורות עם השאלה האם דוד המלך פעל בעצמו למצוא את מקום המזבח או חיכה להוראת נביא?
הספרי מציג גישה כפולה: מצד אחד יש לדרוש ולחקור את המקום, מצד שני יש להמתין להוראת נביא. דוד היה איש מעשה ולכן פעל לחפור ולמצוא את המקום, אך בפועל לא קידם את הבנייה עד לקבלת הוראה נבואית. כך נוצר מתח בין דרישה עצמאית לבין המתנה להוראה אלוקית.
▾מהי הסיבה שהרמב״ן נותן לעיכוב בבניית בית המקדש בימי דוד המלך?
הרמב״ן מסביר שהעיכוב נובע מחוסר התעוררות ורצון של עם ישראל לבניית בית המקדש. דוד היה מוכן והכין את כל הדרוש, אך העם לא היה מעורב ולא התגייס למטרה זו. לכן, הבנייה נדחתה עד ימי שלמה, והקצב האיטי גרם לכעס ה' ולמגפה שהייתה על העם.
פסח ה'תשע''ד
18 באפריל 201456 דק׳ברכה של עומר - פסח ה'תשע''ד
18 באפריל 201435 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ההלכה של שומע הקהומה מאפשרת לאדם להוציא את חברו ידי ברכה גם לאחר שכבר יצא בעצמו. עם זאת, כלל חשוב הוא שמי שאינו מחויב במצווה מסוימת אינו יכול להוציא אחרים ידי חובה בדין ערבות. קיימת מחלוקת בין הפוסקים האם אדם הפטור ממצווה ספציפית יכול להיחשב ערב ולפיכך להוציא אחרים, כאשר דוגמאות לכך הן אישה שאינה חייבת בברכת המזון וחרש שוטה וקטן ביחס לתקיעת שופר. הירושלמי מציין שאדם שאינו מחויב באותו זמן במצווה אינו יכול להוציא אחרים, בניגוד לדעת הנודע ביהודה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- גם לאחר שיצא בברכה, אדם יכול להוציא את חברו ידי ברכה בדין ערבות.
- מי שאינו מחויב במצווה ספציפית אינו יכול להוציא אחרים ידי חובה, לדוגמה חרש וקטן בשופר ואישה בברכת המזון.
- קיימת מחלוקת בין הפוסקים האם הפטור ממצווה יכול להיחשב ערב ולהוציא אחרים.
- הירושלמי טוען שאדם שאינו מחויב באותו זמן במצווה אינו יכול להוציא אחרים, בניגוד לנודע ביהודה.
- כהנים ולווים פטורים מברכת המזון אך יכולים להוציא אחרים, בניגוד לאישה שאינה מחויבת.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהו הכלל ההלכתי לגבי היכולת להוציא אחרים ידי חובת ברכה כאשר האדם עצמו אינו מחויב בדבר?
הכלל הוא שאדם שאינו מחויב במצווה מסוימת אינו יכול להוציא אחרים ידי חובת המצווה הזו, כפי שנאמר לגבי ערבות. לדוגמה, אישה שאינה מחויבת בברכת המזון מדאורייתא לא יכולה להוציא את בעלה בברכה, וכך גם חרש שאינו יכול לשמוע את תקיעת השופר אינו יכול להוציא אחרים.
▾כיצד מתייחס התמלול למקרה של אדם ששכח לספור את העומר ורוצה לברך ולהוציא אחרים ידי חובת ספירת העומר?
אדם ששכח לספור את העומר נחשב ספק מחויב במצווה ולכן אינו יכול לברך, אך לפי הנודע ביהודה הוא יכול להוציא אחרים ידי חובת ספירת העומר. יש מחלוקת האם הוא מחויב במצווה באופן מלא, אך לפי הנודע ביהודה הוא יכול להוציא אחרים למרות ספק החיוב.
▾מה המחלוקת בין רבי כיבה איגר לנודע ביהודה בנוגע ליכולת להוציא אחרים כאשר האדם פטור ממצווה מסוימת?
רבי כיבה איגר סובר שאם אדם פטור ממצווה ספציפית, הוא אינו שייך בערבות ואינו יכול להוציא אחרים. לעומת זאת, הנודע ביהודה סובר שגם אם אדם פטור ממצווה ספציפית, הוא יכול להיות ערב ולהוציא אחרים, אלא אם הוא פטור לגמרי מהמצווה כמו שוטה או קטן.
▾כיצד מתואר מעמדו ההלכתי של חרש ביחס ליכולת להוציא אחרים בתקיעת שופר?
חרש שמדבר ואינו שומע נחשב מחויב במצוות באופן כללי, אך ביחס לתקיעת שופר הוא אינו יכול לשמוע ולכן אינו מחויב בה בפועל. לכן, הוא נחשב כמי שאינו מחויב בדבר ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובת תקיעת השופר.
▾מהי ההסבר שניתן לתקנה שבני הכפרים יכולים להקדים את קריאת המגילה ביום הכניסה לעיר?
התקנה נועדה לטובת בני הכפרים כדי שיוכלו לקרוא את המגילה לפני בני העיר. לפי ראשי מפרש, זה משום שהם אינם פוקעים בקריאה, ולכן בני העיר יכולים להוציא אותם לקרוא. כך נראה שהתקנה מאפשרת גמישות בזמנים כדי לאפשר השתתפות רחבה.
פסח ה'תשע''ד
18 באפריל 201440 דק׳
שיווק והכנסות מלימוד תורה בחול המועד: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך לימוד תורה בחול המועד מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של לימוד תורה בחול המועד אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית יהדות ודת. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את לימוד תורה בחול המועד היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 34 הפרקים של לימוד תורה בחול המועד הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של לימוד תורה בחול המועד כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-34 הפרקים של לימוד תורה בחול המועד הופכים למגזין?
- 34 פרקים = 34 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של לימוד תורה בחול המועד, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
נגיסי אמונה עם יובל אבידני
יובל אבידני
Daf Yomi in Yiddish דף יומי באידיש
דף יומי
לחיות חסידות - שונות
הרב אשר פרקש
שיעורי הלכה רב בגנו Rav Bagno Halacha Shiurim
רב דוד בגנו
הרב ישראל מינץ דף יומי בבלי וירושלמי הישיבה הרמה
הרב ישראל מינץ הישיבה הרמה.
התוועדות עם מנדי גרוזמן Hitvaadut With Mendi
כאן