כתיבה יוצרת שיטתית | לירון פיין
liron fine39 פרקים
על התוכנית
איך לכתוב ספר טוב? איזה טכניקות כתיבה יוצרת מקצועיות יפתיעו את הקוראים שלך, ואיזה טעויות כתיבה עדיף לך לא לעשות? פודקאסט הכתיבה היוצרת של לירון פיין מוקלט בשידור חי מול קהל ומתאים לסופרים ולסופרות מרמת מתחיל ועד רמת מאסטר. עוד בונוסים ומידע חשוב מחכים לך באתר בית העורכים, https://bit.ly/lfpodcast
מה זה כתיבה יוצרת שיטתית | לירון פיין?
כתיבה יוצרת שיטתית | לירון פיין הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת liron fine. פודקאסט מעמיק העוסק באמנות הכתיבה, סטוריטלינג וניתוח ספרותי, ומציע תובנות מעשיות ופילוסופיות ליוצרים ולחובבי ספרות. בארכיון 39 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-9 ימים, אורך פרק ממוצע כ-38 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 39 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-9 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-38 דקות |
| הפרק האחרון | 3 באוקטובר 2023 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 7 |
עודכן:
כתיבה שלא תלויה ברגע ההשראה
לירון פיין מלמדת כתיבה כמלאכה עם שיטה, לא כהמתנה למוזה. הגישה כאן היא שיש כלים ומבנה שאפשר ללמוד, כך שהיצירה תקרה גם כשההשראה לא מגיעה בזמן.
השיחות נעות בין ספרות וכתיבה לבין תחומים שכתיבה טובה משרתת - משפט, זוגיות, השקעות - ומראות שטקסט ברור ומשכנע הוא כישור רוחבי, לא רק עניין של סופרים.
מי שיושב מול דף ריק ומחכה יקבל כאן משהו אחר: דרך מסודרת להפוך רעיון לטקסט.
פודקאסט מעמיק העוסק באמנות הכתיבה, סטוריטלינג וניתוח ספרותי, ומציע תובנות מעשיות ופילוסופיות ליוצרים ולחובבי ספרות.
המנחה
המנחה הוא דמות בקיאה בעולם הספרות והיצירה, המשלבת ראיונות עומק עם מומחים לצד הגשה עצמית של תכנים עיוניים וטכניקות פרקטיות. הוא מציג נקודת מבט מעמיקה ואנליטית על תהליכי כתיבה, עריכה ומשמעותם התרבותית.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בסגנון הגשה ושיחה אינטלקטואלי ומרתק, המשלב ראיונות עם אורחים מומחים לצד הרצאות קצרות מהמנחה. הטון הוא חינוכי ומעמיק, והקצב מותאם לניתוח רעיונות מורכבים סביב יצירה ספרותית וסטוריטלינג.
תובנות הזהב מהארכיון
- הכתיבה והעריכה הן מסע לגילוי תכנים מהתת-מודע של הכותב, בדומה לתהליך טיפולי.
- לפורמטים עלילתיים יש תפקיד מהותי ביצירת סיפורים קוהרנטיים, והם חוצים זמנים ותרבויות, מסיפורי התנ"ך ועד יצירות מודרניות.
- ספרות ספקולטיבית משמשת כמראה וככלי רב עוצמה לעיסוק בסוגיות חברתיות רגישות.
- העמוד הראשון של יצירה ספרותית הוא קריטי בניתוק הקורא ממציאותו ובמשיכתו אל עולם הספר.
- קיים שינוי מתמיד בציפיות הקוראים ובטון של ז'אנרים ספרותיים, המשקף התפתחויות טכנולוגיות וחברתיות.
התוכנית מיועדת לכותבים, יוצרים, עורכים ולכל מי שמתעניין לעומק בספרות, סטוריטלינג, בתהליכי יצירה ובפסיכולוגיה שמאחוריהם.
השאלות הבולטות בארכיון
מה בער בתוכך לכתוב את הספר הזה?
מה הביא אותך לכתוב את הספר הזה?
מה ההבדל בין ז'אנר המטריה הזה לבין ספרי דרמה רגילים, מבחינת הציפיות של הקוראים?
המעבר של לירון פיין מהגדרת עורך כמתקן טקסט להגדרתו כמי שמאפשר למחבר להיות האדם שהוא רוצה להיות דרך חשיפת התת-מודע.
מהו השינוי המחייב את הגיבור לפעול בסיפור יציאת מצרים?
כיצד נכון להשתמש בטכניקת ה-in media res בלי לבלבל את הקורא או למנוע את המתח הנדרש בסיפור?
מה הופך שורה ראשונה לאפקטיבית שמנתקת את הקורא מהמציאות ומכריחה אותו להמשיך לקרוא?
7 פרקים = 7 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
דוד יעקובסון מדבר על חייו ועל ספרו 'הנביאה'.
דוד יעקובסון, בן 67, הוא איש משפחה וקהילה, מהנדס בהכשרתו, שהיה קונסול כלכלה בבוסטון ובנקאי השקעות. לאחר פרישתו, הוא הפך לפרופסור ועורך באוניברסיטת ג'ון הופקינס. הוא מספר על הרקע שלו ועל הספר 'הנביאה', שמכיל סדרה של סיפורים קצרים על משפחה יהודית אחת, כל אחד מהם מתרחש במקום ובזמן שונים.
- הספר 'הנביאה' הוא תוצאה של חקר מעמיק בהיסטוריה היהודית של משפחתו.
- יעקובסון מדגיש את הקשר בין ההיסטוריה האישית שלו לבין ההיסטוריה הרחבה של העם היהודי.
- הספר מציע חוויה של צליבת זמן, כאשר כל דמות משקפת את האתגרים של הדורות השונים.
- הסיפור של סבתו של יעקובסון שיחק תפקיד מרכזי בהנעתו לכתוב את הספר.
- הקשר בין ההיסטוריה האישית להיסטוריה הקולקטיבית מהווה נושא מרכזי בשיח.
מה בער בתוכך לכתוב את הספר הזה?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
לירון פיין מלמד כתיבה כמלאכה, לא כהשראה - מ-14 סצנות המפתח שבונות כל סיפור ועד תפיסת העורך כמי שחושף את התת-מודע של הכותב.
- פיין מגדיר עריכה לא כתיקון טכני אלא כתהליך שמאפשר למחבר לחשוף רבדים מהתת-מודע - כמו פסיכולוג שעוזר למטופל דרך הקשבה ושאלות
- הדימוי שלו לעריכה: למצוא את ה'יהלום' שמסתתר בערימת ה'פחם' של הטקסט הראשוני
- פרק שלם על 14 סצנות מפתח שמהן מורכב כל סיפור, עם יציאת מצרים כדוגמה לאיך פורמט עלילתי בונה אאוטליין ברור
מה הופך עורך טוב? לפי לירון פיין, לא היכולת לתקן טקסט. בשיחה על מהות העריכה הוא מציג גישה הפוכה: תפקיד העורך הוא לאפשר למחבר לחשוף תכנים מהתת-מודע שלא ידע שהם שם. ההשוואה שלו נצמדת לזיכרון - עורך הוא כמו פסיכולוג שמשתמש בהקשבה פעילה ובשאלות כדי לעזור למטופל לגלות את עצמו.
זאת בדיוק הזווית שמבדילה את "כתיבה יוצרת שיטתית" מעוד קורס כתיבה. פיין מתייחס לכתיבה כאל מלאכה שאפשר ללמוד צעד אחר צעד, לא כאל ברק של השראה. בפרק על מבנה עלילתי הוא מפרק את הסיפור ל-14 סצנות מפתח, ומשתמש ביציאת מצרים כדי להראות איך פורמט מסודר עוזר ליצור אאוטליין ברור - כולל השאלה הבסיסית של כל עלילה: "מהו השינוי שמחייב את הגיבור לפעול?"
הדימוי החביב עליו לעריכה נשאר באוזן: למצוא את היהלום שמסתתר בתוך ערימת הפחם של הטיוטה הראשונה. זה מתאר את כל הגישה - הטקסט הגולמי הוא חומר גלם, והמלאכה היא לחשוף את מה שכבר נמצא בו.
הפודקאסט מוקלט בשידור חי מול קהל, מה שמכניס אנרגיה של מפגש ולא של מונולוג באולפן. ויש בו גם אורחים - למשל ד"ר נדב אלמוג על ספרות ספקולטיבית, ועל איך המדע הבדיוני עבר מהאופטימיות של אסימוב לטון פסימי וביקורתי יותר.
לכל מי שכותב, או חולם לכתוב, ולא יודע מאיפה להתחיל - כאן יש את הכלים, מפי מישהו שעשה את הדרך גם כעורך וגם כמלמד.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
הסופר וההיסטוריון דוד יעקבסון מדבר על ספרו החדש "הנביאה", עם לירון פיין
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIפרק של 'כתיבה יוצרת שיטתית' שבו לירון פיין משוחחת עם הסופר וההיסטוריון דוד יעקבסון על ספרו השני 'הנביאה'. הספר, פרוזה המבוססת על היסטוריה אמיתית, מתמקד באינז - ילדה שנתפסה בידי האינקוויזיציה והפכה לאגדה. השיחה מתאימה במיוחד לחובבי היסטוריה יהודית וספרות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
הסופר וההיסטוריון דוד יעקבסון על ספרו 'הנביאה' - אינז, ילדה שנתפסה בידי האינקוויזיציה.
- הספר 'הנביאה' הוא פרוזה המבוססת על היסטוריה אמיתית ומסופר בצורה לא שגרתית
פרקים אחרונים
הסופר וההיסטוריון דוד יעקבסון מדבר על ספרו החדש "הנביאה", עם לירון פיין
3 באוקטובר 202346 דק׳אורחים:דוד יעקובסוןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דוד יעקובסון, בן 67, הוא איש משפחה וקהילה, מהנדס בהכשרתו, שהיה קונסול כלכלה בבוסטון ובנקאי השקעות. לאחר פרישתו, הוא הפך לפרופסור ועורך באוניברסיטת ג'ון הופקינס. הוא מספר על הרקע שלו ועל הספר 'הנביאה', שמכיל סדרה של סיפורים קצרים על משפחה יהודית אחת, כל אחד מהם מתרחש במקום ובזמן שונים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הספר 'הנביאה' הוא תוצאה של חקר מעמיק בהיסטוריה היהודית של משפחתו.
- יעקובסון מדגיש את הקשר בין ההיסטוריה האישית שלו לבין ההיסטוריה הרחבה של העם היהודי.
- הספר מציע חוויה של צליבת זמן, כאשר כל דמות משקפת את האתגרים של הדורות השונים.
- הסיפור של סבתו של יעקובסון שיחק תפקיד מרכזי בהנעתו לכתוב את הספר.
- הקשר בין ההיסטוריה האישית להיסטוריה הקולקטיבית מהווה נושא מרכזי בשיח.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
דוד יעקובסון, בן 67, הוא איש משפחה וקהילה, מהנדס בהכשרתו, שהיה קונסול כלכלה בבוסטון ובנקאי השקעות. לאחר פרישתו, הוא הפך לפרופסור ועורך באוניברסיטת ג'ון הופקינס. הוא מספר על הרקע שלו ועל הספר 'הנביאה', שמכיל סדרה של סיפורים קצרים על משפחה יהודית אחת, כל אחד מהם מתרחש במקום ובזמן שונים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הספר 'הנביאה' הוא תוצאה של חקר מעמיק בהיסטוריה היהודית של משפחתו. · יעקובסון מדגיש את הקשר בין ההיסטוריה האישית שלו לבין ההיסטוריה הרחבה של העם היהודי. · הספר מציע חוויה של צליבת זמן, כאשר כל דמות משקפת את האתגרים של הדורות השונים. · הסיפור של סבתו של יעקובסון שיחק תפקיד מרכזי בהנעתו לכתוב את הספר. · הקשר בין ההיסטוריה האישית להיסטוריה הקולקטיבית מהווה נושא מרכזי בשיח.
לאן צועדת הספרות הספקולטיבית? ראין עם ד"ר נדב אלמוג
28 באפריל 20231 שע׳ 28 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מארח המראיין את ד"ר נדב אלמוג לשיחה על עולם הספרות הספקולטיבית. השניים מנתחים את המושג ככלי המאגד בתוכו מדע בדיוני, פנטזיה ואימה, ומסבירים את תפקידו בחברה כמרחב לעיסוק בנושאים רגישים. השיחה עוסקת בשינוי הציפיות של הקוראים - מהאופטימיות שאפיינה את המדע הבדיוני הקלאסי ועד לגישה הפסימית שרווחת כיום. כמו כן, נדונה עלייתה של הפנטזיה והתחושה כי המציאות הטכנולוגית מצמצמת את ה"פלא" שסיפק הבדיון בעבר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ספרות ספקולטיבית משמשת ככלי לעיסוק בנושאים חברתיים רגישים באמצעות יצירת עולמות אלטרנטיביים, כפי שהדגים ג'ין רודנברי ב'מסע בין כוכבים'.
- קיים מעבר מובהק בטון של המדע הבדיוני: מהאופטימיות של עידן אסימוב והיינליין אל תפיסת עולם פסימית וביקורתית יותר ביצירות מודרניות.
- הפנטזיה הפכה ממקצוע לשוליים למיינסטרים תרבותי, בין היתר בשל תחושת המיצוי מהקלישאות של המדע הבדיוני הקלאסי.
- קיימת תחושה כי המדע הממשי והטכנולוגיה העכשווית מתחילים לצמצם את הפער מהספקולציה, מה שמשפיע על רכיב ה'פלא' שהז'אנר סיפק בעבר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה זה ז׳אנר ספקולטיבי לפי ד״ר נדב אלמוג?
אלמוג מדגיש שספקולטיבי אינו ז׳אנר אלא מונח מטריה, שתחתיו נכנס כל מה שמערב ספקולציה: מדע בדיוני, פנטזיה, אימה, ריאליזם מאגי, רומן על טבעי, פוסט אפוקליפטי וגם סייברפאנק וסטימפאנק. המשותף לכולם הוא שהעולם המתואר בהם אינו קיים כרגע במציאות.
▾מה לדעת נדב אלמוג מבדיל בין קוראי ספרות ספקולטיבית לקוראי דרמה רגילה?
הוא מצביע על הסנס אוב וונדר כציפייה המרכזית של הקורא: ספר לי משהו שלא פגשתי, משהו גדול יותר מהמציאות שבה אני חי. השימוש בטכנולוגיה שאינה קיימת, בקסם או בעל טבעי מאפשר לגעת לעומק בנושאים שקשה לדבר עליהם ישירות.
▾למה לדעת נדב אלמוג מסע בין כוכבים מתקשה לשמר את הפופולריות שלה?
לא רק מפני שחלק מהטכנולוגיות שהוצגו בה כעתידיות כבר קיימות, אלא בעיקר מפני שהחזון שלה אופטימי מאוד. אלמוג טוען שהתרבות המערבית איבדה במידה רבה את האמון בחזון החיובי הזה, ומזכיר את דברי ג׳ין רודנברי שהסדרה מתארת מה שיהיה אם נעשה הכל נכון.
▾למה נדב אלמוג קרא לאתר שלו הספרייה הפנטסטית ולא ספריית המדע הבדיוני?
כשהקים אותו בסביבות 2008 עד 2010 המדע הבדיוני עוד נחשב לענף הרציני, ואילו הפנטזיה נתפסה כבן הדוד החולמני שלו. אלמוג מספר שהיחס התהפך מאז, ושהיום הפנטזיה על כל סוגיה היא המיינסטרים המוחלט.
▾מה מצבו של המדע הבדיוני הקשה היום לפי הפרק?
אלמוג אומר שהוא רחוק מעידן הכסף והזהב שלו והרבה פחות פופולרי, וכמעט אין מי שכותב אופרות חלל למעט יוצרים בודדים כמו צ׳ארלס סטרוס. כדוגמה נגדית הוא מזכיר את אנדי וייר, שנשאר בתחום המדע הבדיוני הקשה ואף שומר על מידה של אופטימיות.
ג'ני ואילן ברק ראיינו אותי ב- 106FM ויצאו דברים מפתיעים מאוד
19 באפריל 202330 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק של 'כתיבה יוצרת שיטתית' שבו לירון פיין מתארחת אצל ג'ני ואילן ברק ב-106FM, ומתוך הראיון יצאו לדבריה דברים מפתיעים מאוד. הם מדברים על מאיר שלו, על עריכה ועל כתיבה, וגם על זוגיות מאפשרת. מתאים למתעניינים בכתיבה ובספרות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק של 'כתיבה יוצרת שיטתית' שבו לירון פיין מתארחת אצל ג'ני ואילן ברק ב-106FM, ומתוך הראיון יצאו לדבריה דברים מפתיעים מאוד. הם מדברים על מאיר שלו, על עריכה ועל כתיבה, וגם על זוגיות מאפשרת. מתאים למתעניינים בכתיבה ובספרות.
יציאת מצרים ו-14 הסצנות שכנראה צריכות להיות בספר שלך
4 באפריל 202348 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מתמקד בפורמטים עלילתיים ובמיוחד ב-14 סצנות מפתח שמהם מורכבים סיפורים. המנחה מדבר על השפעת הפורמטים על הכתיבה ועל הדרך שבה הם מסייעים ליצירת סיפור מסודר. הוא משתמש בסיפור יציאת מצרים כדוגמה כדי להמחיש את הפורמטים הללו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פורמטים הם חלק בלתי נפרד מהיצירה הספרותית.
- הפורמטים עוזרים ליצור אוטליין ברור של הסיפור.
- הסיפור של יציאת מצרים עונה על הפורמטים הספרותיים המוכרים.
- כל גיבור צריך לעבור שינוי משמעותי כדי להתחיל את מסעו.
- סצנות מפתח כמו 'יוסטון, יש לנו בעיה' הן קריטיות להבנת הדינמיקה של הסיפור.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מתמקד בפורמטים עלילתיים ובמיוחד ב-14 סצנות מפתח שמהם מורכבים סיפורים. המנחה מדבר על השפעת הפורמטים על הכתיבה ועל הדרך שבה הם מסייעים ליצירת סיפור מסודר. הוא משתמש בסיפור יציאת מצרים כדוגמה כדי להמחיש את הפורמטים הללו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
פורמטים הם חלק בלתי נפרד מהיצירה הספרותית. · הפורמטים עוזרים ליצור אוטליין ברור של הסיפור. · הסיפור של יציאת מצרים עונה על הפורמטים הספרותיים המוכרים. · כל גיבור צריך לעבור שינוי משמעותי כדי להתחיל את מסעו. · סצנות מפתח כמו 'יוסטון, יש לנו בעיה' הן קריטיות להבנת הדינמיקה של הסיפור.
פתיחות ספרים 2 | כתיבה יוצרת שיטתית
19 במרץ 202327 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק של 'כתיבה יוצרת שיטתית' - השיעור השני בנושא פתיחות ספרים, שמנסה 'להביס את השיעור הראשון במגרש הביתי שלו'. התיאור תמציתי. מתאים לכותבים שרוצים ללמוד איך לפתוח ספר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק של 'כתיבה יוצרת שיטתית' - השיעור השני בנושא פתיחות ספרים, שמנסה 'להביס את השיעור הראשון במגרש הביתי שלו'. התיאור תמציתי. מתאים לכותבים שרוצים ללמוד איך לפתוח ספר.
פתיחות ספרים שיעור 1 | כתיבה יוצרת שיטתית
9 במרץ 202325 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק של 'כתיבה יוצרת שיטתית' - השיעור הראשון בנושא פתיחות ספרים. לירון פיין שואל מה הקשר בין הסימפוניה החמישית של בטהובן לפתיחת הספר שלכם, ומה צריך להיות בה כדי שיותר קוראים יקנו אותו. מתאים לכותבים שרוצים פתיחה ש'תופסת' קוראים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפתיחה של ספר נדמית לפתיחה של החמישית של בטהובן - ויש לה תפקיד מכריע בהחלטת הקורא לקנות
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק של 'כתיבה יוצרת שיטתית' - השיעור הראשון בנושא פתיחות ספרים. לירון פיין שואל מה הקשר בין הסימפוניה החמישית של בטהובן לפתיחת הספר שלכם, ומה צריך להיות בה כדי שיותר קוראים יקנו אותו. מתאים לכותבים שרוצים פתיחה ש'תופסת' קוראים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הפתיחה של ספר נדמית לפתיחה של החמישית של בטהובן - ויש לה תפקיד מכריע בהחלטת הקורא לקנות
בשביל סנאי לנסוע עד לונדון? | ראיון עם הסופרת רחל רז
1 במרץ 202329 דק׳אומנות ההידוק | כתיבה יוצרת שיטתית
22 בפברואר 202318 דק׳ראיון עם תמר אורנשטיין, מחברת הספרים "לו הייתי יודעת" ו"סודה של אנקה". על כתיבה, על ציור במילים על קנווב החיים, ועל אותנטיות וסודות שלא כדאי לשמור בבטן.
15 בפברואר 202329 דק׳כתיבת דמויות אהובות | כתיבה יוצרת שיטתית
9 בפברואר 202337 דק׳
פודקאסטים דומים
כיכר החתולות
עם איתמר בנאי ואלעד נבו
הספרנית - עם המשוררת והסופרת שרי שביט
בית אריאלה הסכתים
מחסום כתיבה
בית אריאלה הסכתים
תכנות תת המודע לפריצת גבולות בשיטת אריאן לב
רשת אריאן לב
מה שכרוך Under Cover
כאן | Kan
תכנית הספורט של ישראל
רדיו חיפה