תקווה היא הנשק הפוליטי שלנו | ד"ר עודד אדומי לשם פותח מיני-סדרה על מהפכת התקווה, חלק ג'

/ שאלות נפוצות על הפרק

למה יוזמת השלום שחילקה 100 אלף חוברות בעיתוני סוף שבוע לא עבדה לדעת עודד אדומי לשם?

הוא קרא את החוברת אצל הוריו ומצא שהטיעונים מעולים והעובדות נכונות, כי כתבו אותה אנשי מקצוע מתחומי הביטחון והמדיניות. מה שחסר היה כל דימוי, אפילו לא תמונה גנרית שמראה איך ייראו החיים כאן אחרי פיוס, כך שהחוברת פנתה רק לשכל. כששאל את הכותבים, הם השיבו לו שפשוט לא חשבו על זה.

מה מלמד ניסוי מיחזור המגבות של רוברט צ׳יאלדיני על שכנוע פוליטי?

צ׳יאלדיני ניסה להעלות את שיעור מיחזור המגבות בבתי מלון עם נימוקים סביבתיים, כמה מים ייחסכו וכמה סבון, ואף אחד מהם לא עבד. מה שכן עבד היה משפט אחד, רוב האנשים במלון הזה ממחזרים. עודד אדומי לשם מסיק שנורמה חברתית מזיזה אנשים חזק יותר מכל טיעון, וזה הכלי המרכזי ליציאה ממלכודת השכלתנות.

למה עודד אדומי לשם ממליץ לא לומר המפגינים אינם פושעים?

כי מילת השלילה כמעט לא נקלטת והמוח נשאר עם הצימוד בין מפגינים לפושעים. הדוגמה שלו היא «I am not a crook» של ניקסון ב-1973, שחזר על המילה עד שהצמיד אותה לעצמו לתמיד. הניסוח שהוא מציע במקומו הוא «המפגינים הם גיבורים», ובאותו היגיון «אני גאה לתמוך בשותפות ערבית יהודית» ולא «אני לא מתבייש».

איך מזיזים את חלון אוברטון כשאין עדיין רוב לעמדה שלך?

לפי עודד אדומי לשם מציגים עמדה שנשמעת בהתחלה קיצונית, ואם היא נוכחת מספיק בשיח הציבורי החלון זז לכיוונה גם אם היא עצמה לא נכנסת לקונצנזוס. הדוגמה שלו מהצד השני היא שהדיבור על התיישבות בלבנון הפך את ההתיישבות מחדש ברצועת עזה לרעיון שנשמע סביר. הוא מוסיף שהמטרה להזיז את החלון ולא רק להרחיב אותו, כי הרחבה משאירה בפנים גם את הדעות הגזעניות.

למה קמפיין שמפרסם כמה נפוצה תקיפה מינית בקמפוס עלול להזיק?

עודד אדומי לשם מספר על עמית מחקר שלו, שנפטר לפני כשש שנים, שבחן קמפיינים באוניברסיטאות בארצות הברית שהציגו נתוני שכיחות. הכוונה הייתה להראות עד כמה התופעה חמורה, אבל המסר שנקלט הוא שזה מה שרוב האנשים עושים, וזה מנרמל אותה. המסקנה שלו היא להשתמש בנורמות חברתיות רק באוריינטציה חיובית.

מתיאור הפרק

והפעם אירחתי את ד"ר עודד אדומי לשם, חוקר תקווה בכיר באוניברסיטה העברית ומייסד המרכז הבינלאומי לחקר תקווה, לפרק ראשון בסדרה קצרה המבוססת על הספר החדש שלו - מהפיכת התקווה - שיוצא ממש בימים אלו ושמציע מבט מרענן ופוקח עיניים על המאבק הפוליטי הנחוש שהיה, וזה שעוד יהיה. מה זו בעצם תקווה ולמה אין עליה קונצנזוס בעולם המחקר? למה אסור שנתבלבל בין תקווה אמיתית לבין wishful thinking ואופטימיות תמימה? מהם המרכיבים שיוצרים תקווה, ואיך הם מנבאים שינוי חברתי? ומי מרוויח משימור הישראלים במצב של ייאוש ומשבר תמידי?שיחה שממלאת אוויר בריאות בהמתנה לפרק הבאלרכישת הספר - https://bit.ly/3RWTRJa