כאן רשת ב - תוכניות מיוחדות Kan Reshet Bet special Podcast
כאן | Kan
105 פרקים
על התוכנית
פרויקטים חגיגיים מבית כאן רשת ב' לדורותיה
מה זה כאן רשת ב - תוכניות מיוחדות Kan Reshet Bet special Podcast?
כאן רשת ב - תוכניות מיוחדות Kan Reshet Bet special Podcast הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת כאן | Kan. הפודקאסט מספק ניתוח חדשותי ואנושי של החזיתות הביטחוניות והאתגרים המרכזיים של ישראל, מהגבול הצפוני ועד האיום האיראני, תוך התייחסות מעמיקה לחוסן הלאומי והאישי. בארכיון 105 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-156 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 105 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-156 דקות |
| הפרק האחרון | 29 ביוני 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 7 |
עודכן:
906 ימי מלחמה בקריית שמונה מול חמישה שבועות במרכז
בעוד שבמרכז הארץ נתפסת המערכה כבת חמישה שבועות, תושב קריית שמונה מונה 906 ימי מלחמה רצופה. איגל גואטה וקרן אוזן מצביעים על הפער העמוק הזה, ומדברים גם על המתח שמצטבר בגוף - חוסר סבלנות, רגזנות, כאבים - ולא בהכרח מתוך חולשה.
מקבץ ההפקות המיוחדות של רשת ב' לוקח אירוע אקטואלי - מבצע 'עם כלביא', האיום מהצפון, הגרעין האיראני - ומרחיב אותו לרקע, הקשר וקולות מהשטח.
למי שרוצה להבין לעומק את האירועים שמעצבים את ישראל, לא רק לדעת שקרו.
הפודקאסט מספק ניתוח חדשותי ואנושי של החזיתות הביטחוניות והאתגרים המרכזיים של ישראל, מהגבול הצפוני ועד האיום האיראני, תוך התייחסות מעמיקה לחוסן הלאומי והאישי.
המנחה
המנחים, איגל גואטה וקרן אוזן, מציגים תמונה אנושית ואמפתית למצב הביטחוני בישראל. הם משלבים דיווחים חדשותיים עם חוויות אישיות ודנים בפתיחות בלחצים הנפשיים המצטברים בעורף בזמן מלחמה.
הסגנון
התוכנית מוגשת בסגנון מהדורת חדשות אנליטית, עם פתיחה בדיווחים עדכניים ובהמשך דיונים מעמיקים בפאנלים ובשיחות עם מומחים. הקצב רציני ואינפורמטיבי, והטון שומר על איזון בין חומרת המצב לבין מתן כלים להתמודדות.
תובנות הזהב מהארכיון
- המלחמה בישראל נחווית כרצף אירועים ארוך ומצטבר, בניגוד לתפיסה של מבצעים נקודתיים, מה שיוצר עומס מתח כבד.
- קיימת שונות עמוקה בחוויית המלחמה בין תושבי הפריפריה לאלו שבמרכז, עם השפעות שונות על חוסנם.
- הגינויים הבינלאומיים למבצעים צבאיים נגד איומים קיומיים הם לרוב מילוליים בלבד ואינם מובילים להתערבות מעשית.
- פריקת מתח ורגשות באמצעות דיבור היא מרכיב חיוני בהתמודדות עם לחץ מתמשך, ולא סימן לחולשה.
- פעולות מנע ישראליות נגד איומים אסטרטגיים נתפסות כהכרח קיומי, גם אם הן כרוכות בסיכונים ובבידוד בינלאומי זמני.
התוכנית מיועדת למאזינים המעוניינים בהבנה מעמיקה ומקיפה של סוגיות הביטחון והחוסן הלאומי בישראל, ומקבלים ניתוחים רב-ממדיים המשלבים אסטרטגיה, פסיכולוגיה ודיפלומטיה.
השאלות הבולטות בארכיון
לא רק מתי המלחמה תיגמר, אלא גם איך הדבר הזה יסתיים ומה המהלכים המדיניים שאנחנו הולכים לעשות.
מה עושים אחרי שהיית ליד אירוע כזה, וכיצד פורקים את המתח שמצטבר בגוף ובנפש?
7 פרקים = 7 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
מהדורת חדשות בחג מתמקדת בהסלמה בגבול הצפון ובמצוקת תושבי קריית שמונה תחת אש חיזבאללה.
המהדורה נפתחת בתמונת המצב בצפון לאחר נפילת רקטה על בית בקריית שמונה ופציעות, ובאיומים שקיבל תושב ערב אל-ערמשה מחיזבאללה. ראש עיריית קריית שמונה לשעבר פוספר עזרן מתאר 906 ימי מלחמה, מבקר את הצבא על שאינו מחסל את כוח הרדואן ומספר על ליל סדר מפוזר שבו נאלץ להיפרד ממשפחתו. פאנל המשתתפים דן בחיזבאללה כשלוחה איראנית, בהצעה ליצור אזור חיץ בגבול ובחוסר האמון בממשלה ובסיכוי להגיע להישג מדיני. נזכרת גם הודעת גינוי של שמונה מדינות ערביות ומוסלמיות על חוק עונש מוות למחבלים.
- תושבי קריית שמונה מונים כ-906 ימי מלחמה רצופה, בעוד במרכז הארץ נתפסת המערכה כבת חמישה שבועות בלבד - פער חוויה עמוק בין הצפון למרכז.
- לטענת המרואיין, בנק המטרות הקריטי אינו מבנים וטילים אלא לוחמי כוח הרדואן עצמם, ויש לאתרם ולחסלם ביחידות קטנות בלי כניסה קרקעית מסיבית.
- חיזבאללה מתואר כשלוחה של איראן הממשיכה לתקוף כדי לשמר את כוח ההרתעה והרלוונטיות שלו, גם במחיר חידוש האש.
- הוצעה הקמת אזור חיץ של 9-10 ק"מ לאורך הגבול, בדומה לרצועת הביטחון בלבנון או למודל עזה, כדי להגן על יישובי הצפון.
- חוסר אמון עמוק בממשלה ובמערכת, ושאלה חוזרת בקרב המשפחות בחג - לא רק מתי תיגמר המלחמה אלא איך וכיצד יושג הישג מדיני.
לא רק מתי המלחמה תיגמר, אלא גם איך הדבר הזה יסתיים ומה המהלכים המדיניים שאנחנו הולכים לעשות.
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
הניסוי האמריקני - ערן סיקורל ואורן נהרי 29.6.26
פרקים אחרונים
הניסוי האמריקני - ערן סיקורל ואורן נהרי 29.6.26
29 ביוני 202659 דק׳תוכניות מיוחדות - כאן רשת ב'
2 באפריל 20263 שע׳ 59 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
החדשות והשידור מכאן 11 נכנסים אל תוך חג מתוח בצפון. אחרי דיווח על פגיעה ישירה בבית בקריית שמונה ונפגעי חרדה ופציעות קלות, ראש העיר לשעבר פרוספר עזרן מספר איך משפחה שרגילה לחגוג יחד בעשרות נאלצה להתפזר בגלל הסכנה. הוא נשאר בעיר, אבל ביקש מילדיו ומנכדיו לצאת למקום בטוח יותר. הכאב הפרטי מתחבר לביקורת חריפה על דרך הפעולה של צה"ל מול חיזבאללה. עזרן דורש להתמקד באנשי רדואן ובמי שמבצעים את הירי, ולא רק במבנים, טילים וגשרים. בהמשך הדיון חיזבאללה מוצג כשלוחה איראנית שמוכרחה להמשיך לתקוף כדי לשמר כוח והרתעה. אילן לייבוביץ' מציע להפוך תשעה עד עשרה קילומטרים מקו הגבול לאזור חיץ, ובמקביל מזהיר שהצהרות חוזרות על חיסול והרס אינן תואמות את הירי שנמשך בפועל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הסיפור החזק בשידור אינו רק הנזק לבתים, אלא השחיקה בחיים עצמם: משפחה שנהגה לחגוג יחד עם 50, 60 או 70 איש נאלצה להתפזר בליל הסדר.
- פרוספר עזרן מבחין בין פגיעה בתשתיות לבין פגיעה במבצעי הירי. מבחינתו, בנק המטרות המרכזי צריך להיות אנשי רדואן עצמם.
- הירי המתמשך מוצג גם ככלי תודעתי. לפי הניתוח באולפן, חיזבאללה זקוק לתקיפות כדי להוכיח שהוא עדיין רלוונטי ולשמר את כוח ההרתעה שלו.
- הצעת אזור החיץ מבקשת לתת מענה מיידי ליישובי הצפון, אך אינה פותרת לבדה את איום הרקטות והטילים לטווח בינוני וארוך.
- הפער בין הודעות על השמדה וחיסול לבין המציאות בקריית שמונה מזין חוסר אמון ותחושה שאין יעד ברור שמביא שקט לתושבים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
החדשות והשידור מכאן 11 נכנסים אל תוך חג מתוח בצפון. אחרי דיווח על פגיעה ישירה בבית בקריית שמונה ונפגעי חרדה ופציעות קלות, ראש העיר לשעבר פרוספר עזרן מספר איך משפחה שרגילה לחגוג יחד בעשרות נאלצה להתפזר בגלל הסכנה. הוא נשאר בעיר, אבל ביקש מילדיו ומנכדיו לצאת למקום בטוח יותר. הכאב הפרטי מתחבר לביקורת חריפה על דרך הפעולה של צה"ל מול חיזבאללה. עזרן דורש להתמקד באנשי רדואן ובמי שמבצעים את הירי, ולא רק במבנים, טילים וגשרים. בהמשך הדיון חיזבאללה מוצג כשלוחה איראנית שמוכרחה להמשיך לתקוף כדי לשמר כוח והרתעה. אילן לייבוביץ' מציע להפוך תשעה עד עשרה קילומטרים מקו הגבול לאזור חיץ, ובמקביל מזהיר שהצהרות חוזרות על חיסול והרס אינן תואמות את הירי שנמשך בפועל.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הסיפור החזק בשידור אינו רק הנזק לבתים, אלא השחיקה בחיים עצמם: משפחה שנהגה לחגוג יחד עם 50, 60 או 70 איש נאלצה להתפזר בליל הסדר. · פרוספר עזרן מבחין בין פגיעה בתשתיות לבין פגיעה במבצעי הירי. מבחינתו, בנק המטרות המרכזי צריך להיות אנשי רדואן עצמם. · הירי המתמשך מוצג גם ככלי תודעתי. לפי הניתוח באולפן, חיזבאללה זקוק לתקיפות כדי להוכיח שהוא עדיין רלוונטי ולשמר את כוח ההרתעה שלו. · הצעת אזור החיץ מבקשת לתת מענה מיידי ליישובי הצפון, אך אינה פותרת לבדה את איום הרקטות והטילים לטווח בינוני וארוך. · הפער בין הודעות על השמדה וחיסול לבין המציאות בקריית שמונה מזין חוסר אמון ותחושה שאין יעד ברור שמביא שקט לתושבים.
משדר מיוחד עם קרן אוזן ויגאל גואטה
13 במרץ 20261 שע׳ 59 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
המנחים איגל גואטה וקרן אוזן פותחים את התוכנית בשיחה אישית על המציאות המתוחה של ימי המלחמה, כשהם מתארים את התחושה המצטברת של כ-900 ימי לחימה. קרן משחזרת רגעים של אימה במהלך פגיעת טיל באור יהודה, ואיגל מתאר את הקושי הפיזי והנפשי בחיפוש מחסה ברחובות תל אביב. אליהם מצטרף פרופסור ממרכז משאבים, שמסביר מדוע פריקת מתחים היא הכרחית ואיך הגוף אוגר את הלחץ ביומיום.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התחושה הכבדה מוסברת בכך שאנחנו כבר קרוב ל-900 ימי לחימה, מה שמייצר עומס נפשי מצטבר ולא רק אירוע נקודתי.
- הניסיון להירדם בציפייה לאזעקה גורם לשחיקה מתמדת, גם בלילות שקטים יחסית.
- ההתמודדות עם לחץ מצריכה פריקה של רגשות בשיחה, אחרת המתח נשאר כלוא בגוף ומתבטא בחוסר סבלנות ובכאבים פיזיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
המנחים איגל גואטה וקרן אוזן פותחים את התוכנית בשיחה אישית על המציאות המתוחה של ימי המלחמה, כשהם מתארים את התחושה המצטברת של כ-900 ימי לחימה. קרן משחזרת רגעים של אימה במהלך פגיעת טיל באור יהודה, ואיגל מתאר את הקושי הפיזי והנפשי בחיפוש מחסה ברחובות תל אביב. אליהם מצטרף פרופסור ממרכז משאבים, שמסביר מדוע פריקת מתחים היא הכרחית ואיך הגוף אוגר את הלחץ ביומיום.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
התחושה הכבדה מוסברת בכך שאנחנו כבר קרוב ל-900 ימי לחימה, מה שמייצר עומס נפשי מצטבר ולא רק אירוע נקודתי. · הניסיון להירדם בציפייה לאזעקה גורם לשחיקה מתמדת, גם בלילות שקטים יחסית. · ההתמודדות עם לחץ מצריכה פריקה של רגשות בשיחה, אחרת המתח נשאר כלוא בגוף ומתבטא בחוסר סבלנות ובכאבים פיזיים.
משדר תקיפה באיראן - עם אריה גולן
19 באוקטובר 20252 שע׳ 0 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אריה גולן מוביל משדר חדשות בשעה שש בבוקר, אחרי שישראל פתחה במבצע עם כלבי. לפי הדיווחים במשדר, חיל האוויר תקף מתקני גרעין, בסיסי טילים, מדעני גרעין ומפקדים בכירים באיראן. נשמעים בו דבריהם של ראש הממשלה נתניהו, הרמטכל אייל זמיר ושר הביטחון ישראל קאץ, שמציגים את הפעולה כניסיון להסיר איום קיומי. במקביל, פיקוד העורף משנה את מדיניות ההתגוננות, מבטל לימודים והתקהלויות ומבקש מהציבור להישאר סמוך למרחבים מוגנים. המשדר מביא גם את תגובת עלי חמינאי, שמאיים בעונש חמור, ומתאר בהלה, נזק וניסיון איראני לשדר אחדות ונחישות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההחלטה לצאת למתקפה מוצגת כתוצאה של נקודת זמן שלא ניתן עוד לדחות, על רקע תוכנית הגרעין האיראנית ויכולות הטילים הבליסטיים.
- המשדר מחבר בין התקיפות באיראן לבין שינוי מיידי בשגרת החיים בישראל, כולל ביטול לימודים, איסור התקהלויות והיערכות לשיגור טילים כבדים.
- לפי התיאור במשדר, התקיפות פגעו לא רק בתשתיות אלא גם בשדרת הפיקוד ובמדעני גרעין, כחלק מניסיון לצמצם כמה יכולות איראניות במקביל.
- התגובה האיראנית הראשונית משלבת איומים כלפי ישראל עם מסר פנימי של אחדות, רציפות שלטונית ונכונות להתמודדות.
- היעדר תגובה אפקטיבית של ההגנה האווירית האיראנית בשעות הראשונות מעלה במשדר אפשרות שישראל הצליחה לפגוע במערך הזה באופן משמעותי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
אריה גולן מוביל משדר חדשות בשעה שש בבוקר, אחרי שישראל פתחה במבצע עם כלבי. לפי הדיווחים במשדר, חיל האוויר תקף מתקני גרעין, בסיסי טילים, מדעני גרעין ומפקדים בכירים באיראן. נשמעים בו דבריהם של ראש הממשלה נתניהו, הרמטכל אייל זמיר ושר הביטחון ישראל קאץ, שמציגים את הפעולה כניסיון להסיר איום קיומי. במקביל, פיקוד העורף משנה את מדיניות ההתגוננות, מבטל לימודים והתקהלויות ומבקש מהציבור להישאר סמוך למרחבים מוגנים. המשדר מביא גם את תגובת עלי חמינאי, שמאיים בעונש חמור, ומתאר בהלה, נזק וניסיון איראני לשדר אחדות ונחישות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ההחלטה לצאת למתקפה מוצגת כתוצאה של נקודת זמן שלא ניתן עוד לדחות, על רקע תוכנית הגרעין האיראנית ויכולות הטילים הבליסטיים. · המשדר מחבר בין התקיפות באיראן לבין שינוי מיידי בשגרת החיים בישראל, כולל ביטול לימודים, איסור התקהלויות והיערכות לשיגור טילים כבדים. · לפי התיאור במשדר, התקיפות פגעו לא רק בתשתיות אלא גם בשדרת הפיקוד ובמדעני גרעין, כחלק מניסיון לצמצם כמה יכולות איראניות במקביל. · התגובה האיראנית הראשונית משלבת איומים כלפי ישראל עם מסר פנימי של אחדות, רציפות שלטונית ונכונות להתמודדות. · היעדר תגובה אפקטיבית של ההגנה האווירית האיראנית בשעות הראשונות מעלה במשדר אפשרות שישראל הצליחה לפגוע במערך הזה באופן משמעותי.
משדר מיוחד - יאיר ויינרב וערן סיקורל - 22.06.2025
22 ביוני 20253 שע׳ 0 דק׳אורחים:בנימין נתניהויואבדונלד טראמפרובי אמרשלגאפי דפריןדובי גלהרדוד הזולאיזוהר סדןמסעוד פזשקיאןקרמלה מןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
התקיפה האמריקנית בפורדו משנה את המערכה ומציבה את איראן מול בחירה קשה: תגובה שעלולה להרחיב את העימות, או חזרה למשא ומתן אחרי פגיעה במתקני הגרעין העיקריים. יאיר ויינרב וערן סיקורל בוחנים את הגינויים מסין ומרוסיה, ומדגישים שמאחורי ההצהרות אף מעצמה עדיין לא נחלצה בפועל לעזרת איראן. הם מדברים גם על האפשרות של סגירת מצרי הורמוז, צעד שעלול לפגוע בסחר ובתפוקת הנפט ולהוביל לעימות ישיר עם ארצות הברית. בתוך הסיקור הביטחוני מקבל מקום גם חילוץ החללים החטופים יונתן סמרנו, אופרה קידר ושי לבינסון, מול חמישים משפחות שעדיין מחכות לתשובות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הכניסה הישירה של ארצות הברית למערכה נתפסת כנקודת מפנה, לא כעוד תקיפה ברצף.
- הגינויים של רוסיה וסין נשארים בשלב הזה הצהרתיים, בלי סיוע צבאי גלוי לאיראן.
- סגירת מצרי הורמוז מוצגת כאיום כבד על הסחר והנפט, אבל גם כמהלך שעלול לסבך מאוד את איראן.
- השיחה מבחינה בין ההיגיון האיראני שבהשגת גרעין לבין ההחלטה למתוח את החבל מול ישראל וארצות הברית.
- לצד איראן, חילוץ שלושת החללים החטופים מזכיר שהמערכה בעזה והמשפחות שמחכות עדיין לא ירדו מסדר היום.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
התקיפה האמריקנית בפורדו משנה את המערכה ומציבה את איראן מול בחירה קשה: תגובה שעלולה להרחיב את העימות, או חזרה למשא ומתן אחרי פגיעה במתקני הגרעין העיקריים. יאיר ויינרב וערן סיקורל בוחנים את הגינויים מסין ומרוסיה, ומדגישים שמאחורי ההצהרות אף מעצמה עדיין לא נחלצה בפועל לעזרת איראן. הם מדברים גם על האפשרות של סגירת מצרי הורמוז, צעד שעלול לפגוע בסחר ובתפוקת הנפט ולהוביל לעימות ישיר עם ארצות הברית. בתוך הסיקור הביטחוני מקבל מקום גם חילוץ החללים החטופים יונתן סמרנו, אופרה קידר ושי לבינסון, מול חמישים משפחות שעדיין מחכות לתשובות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הכניסה הישירה של ארצות הברית למערכה נתפסת כנקודת מפנה, לא כעוד תקיפה ברצף. · הגינויים של רוסיה וסין נשארים בשלב הזה הצהרתיים, בלי סיוע צבאי גלוי לאיראן. · סגירת מצרי הורמוז מוצגת כאיום כבד על הסחר והנפט, אבל גם כמהלך שעלול לסבך מאוד את איראן. · השיחה מבחינה בין ההיגיון האיראני שבהשגת גרעין לבין ההחלטה למתוח את החבל מול ישראל וארצות הברית. · לצד איראן, חילוץ שלושת החללים החטופים מזכיר שהמערכה בעזה והמשפחות שמחכות עדיין לא ירדו מסדר היום.
13.6.2025-משדר תקיפה באיראן - עם יואב קרקובסקי
18 ביוני 20254 שע׳ 0 דק׳אורחים:רם בן ברקישראל כץגילי כהןאבי בנייהואוזי רביאילן כפיראיתי בלומנטלאמוס מלכהגיאורה איילנדגילי שנהר (פיקוד העורף)ורדי פתחי גריןמאיר ג'ה ודנפרמתן קהנהסולימן (כתב מדיני)קרמלה מנשהלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
השידור נע בין תמונת המצב באיראן למה שקורה באותו רגע בצפון. לפי הדיווחים, חיל האוויר תקף משגרי טילים, אתרים צבאיים ואתר גרעין בנתאנז, ובמקביל כטב"מים נעו לעבר ישראל דרך סוריה ולבנון. רובי המרשלג מתאר כטב"ם שעבר מעליו בגליל העליון ומיירט ששוגר לעברו. דוד אזולאי, ראש המועצה המקומית מטולה, מספר על יירוטים, על כטב"ם שנפל ועל אחד נוסף שנע לכיוון עמק החולה. בתוך הדריכות הוא מזכיר שפחות מ-20% מתושבי מטולה חזרו, ושהשיקום שוב נדחק הצדה בגלל המלחמה. לאורך המשדר מובאים גם דברי נתניהו, טראמפ, דובר צה"ל וגורמים ישראליים ואיראניים, שממחישים עד כמה האירוע נתפס כרגע מכריע וכפתיחה של מערכה שעלולה להימשך.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התקיפה באיראן וההתרעות בצפון מוצגות כאירוע אחד שמתרחש בכמה זירות במקביל.
- תושבי מטולה חוזרים לשגרת חירום עוד לפני שהשיקום מהלחימה הקודמת הושלם.
- לפי דוד אזולאי, פחות מ-20% מתושבי מטולה חזרו למושבה.
- דובר צה"ל מתאר תקיפות נגד תשתיות גרעין, מערך הטילים ויעדים צבאיים ברחבי איראן.
- לצד ההתלהבות מהצלחת התקיפה נשמעת הכרה בכך שהציבור עלול לשלם מחיר ושנדרשת מוכנות להמשך.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
השידור נע בין תמונת המצב באיראן למה שקורה באותו רגע בצפון. לפי הדיווחים, חיל האוויר תקף משגרי טילים, אתרים צבאיים ואתר גרעין בנתאנז, ובמקביל כטב"מים נעו לעבר ישראל דרך סוריה ולבנון. רובי המרשלג מתאר כטב"ם שעבר מעליו בגליל העליון ומיירט ששוגר לעברו. דוד אזולאי, ראש המועצה המקומית מטולה, מספר על יירוטים, על כטב"ם שנפל ועל אחד נוסף שנע לכיוון עמק החולה. בתוך הדריכות הוא מזכיר שפחות מ-20% מתושבי מטולה חזרו, ושהשיקום שוב נדחק הצדה בגלל המלחמה. לאורך המשדר מובאים גם דברי נתניהו, טראמפ, דובר צה"ל וגורמים ישראליים ואיראניים, שממחישים עד כמה האירוע נתפס כרגע מכריע וכפתיחה של מערכה שעלולה להימשך.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
התקיפה באיראן וההתרעות בצפון מוצגות כאירוע אחד שמתרחש בכמה זירות במקביל. · תושבי מטולה חוזרים לשגרת חירום עוד לפני שהשיקום מהלחימה הקודמת הושלם. · לפי דוד אזולאי, פחות מ-20% מתושבי מטולה חזרו למושבה. · דובר צה"ל מתאר תקיפות נגד תשתיות גרעין, מערך הטילים ויעדים צבאיים ברחבי איראן. · לצד ההתלהבות מהצלחת התקיפה נשמעת הכרה בכך שהציבור עלול לשלם מחיר ושנדרשת מוכנות להמשך.
12:02 13.6.2025-משדר תקיפה באיראן - עם ליאת רגב
18 ביוני 20254 שע׳ 0 דק׳משדר תקיפה באיראן - עם רן בנימיני וקרן אוזן-13.06.2025
18 ביוני 20254 שע׳ 0 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בשעה 12 נפתח עדכון חדשותי מתוך מערכה שישראל מגדירה כמלחמה להסרת איום קיומי. לפי הדיווחים בשידור, חיל האוויר תקף את מתקן ההעשרה בנתנז, פגע במערך ההגנה האווירית במערב איראן וחיסל אנשי צבא, ביטחון ומדעני גרעין. כל הטייסים והטייסות שהשתתפו במכת הפתיחה שבו בשלום. לצד התקיפות מהאוויר נחשפת פעילות חשאית של המוסד בתוך איראן: מערכות נשק הוצבו סמוך לאתרי הגנה אווירית, אמצעי תקיפה הותקנו בכלי רכב ורחפנים הופעלו על אדמת איראן. האולפן מדגיש שהתגובה האיראנית עוד צפויה, באמצעות טילים בליסטיים, כלי טיס בלתי מאוישים או כוחות מלבנון, עיראק ותימן. ההערכה היא שהעימות עלול להימשך ימים ואף שבועות, ולכן ההנחיה החוזרת לציבור היא להקפיד על הוראות פיקוד העורף.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפגיעה במערך ההגנה האווירית במערב איראן נועדה להרחיב את חופש הפעולה של חיל האוויר בהמשך המערכה.
- הפעילות הישראלית משלבת תקיפות אוויריות עם מבצעים חשאיים שבוצעו מתוך שטח איראן.
- לפי הדיווח, מאה כלי טיס בלתי מאוישים ששוגרו לעבר ישראל יורטו, אך לאיראן נשארו יכולות שיגור נוספות.
- הערכת הגורמים בישראל היא שהאירוע נמצא רק בתחילתו ועלול להתפתח לחילופי מהלומות שיימשכו שבועות.
- ההגנה על העורף נשענת על יירוטים, התרעה והתנהגות האזרחים, ובשידור מודגש שוב ושוב שאין הגנה הרמטית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בשעה 12 נפתח עדכון חדשותי מתוך מערכה שישראל מגדירה כמלחמה להסרת איום קיומי. לפי הדיווחים בשידור, חיל האוויר תקף את מתקן ההעשרה בנתנז, פגע במערך ההגנה האווירית במערב איראן וחיסל אנשי צבא, ביטחון ומדעני גרעין. כל הטייסים והטייסות שהשתתפו במכת הפתיחה שבו בשלום. לצד התקיפות מהאוויר נחשפת פעילות חשאית של המוסד בתוך איראן: מערכות נשק הוצבו סמוך לאתרי הגנה אווירית, אמצעי תקיפה הותקנו בכלי רכב ורחפנים הופעלו על אדמת איראן. האולפן מדגיש שהתגובה האיראנית עוד צפויה, באמצעות טילים בליסטיים, כלי טיס בלתי מאוישים או כוחות מלבנון, עיראק ותימן. ההערכה היא שהעימות עלול להימשך ימים ואף שבועות, ולכן ההנחיה החוזרת לציבור היא להקפיד על הוראות פיקוד העורף.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הפגיעה במערך ההגנה האווירית במערב איראן נועדה להרחיב את חופש הפעולה של חיל האוויר בהמשך המערכה. · הפעילות הישראלית משלבת תקיפות אוויריות עם מבצעים חשאיים שבוצעו מתוך שטח איראן. · לפי הדיווח, מאה כלי טיס בלתי מאוישים ששוגרו לעבר ישראל יורטו, אך לאיראן נשארו יכולות שיגור נוספות. · הערכת הגורמים בישראל היא שהאירוע נמצא רק בתחילתו ועלול להתפתח לחילופי מהלומות שיימשכו שבועות. · ההגנה על העורף נשענת על יירוטים, התרעה והתנהגות האזרחים, ובשידור מודגש שוב ושוב שאין הגנה הרמטית.
חוגגים 80 ליאיר קלינגר
12 ביוני 20241 שע׳ 39 דק׳מה נשמע ברפת - תמר אלמוג ואליאור לוי
12 ביוני 20241 שע׳ 28 דק׳קוצרים הולכים - עם דקלה אהרן שפרן ויאיר אטינגר
11 ביוני 20241 שע׳ 29 דק׳
פודקאסטים דומים
שמעו סיפור
ישראל היום
תכנית הבוקר
Radio Tel Aviv
השעה הבינלאומית עם ערן סיקורל
כאן
פוליטיקלי (לא) קורקט -פודקאסט להמונים על אקטואליה, פוליטיקה והיסטורי
Yair Goldshtein
על הכוונת
על הכוונת
הפודקאסט של דניאל דושי
daniel dushy