פרק 9 עונה 3 - למה לא מדברים על ההרעבה בעזה? עם ד״ר שמוליק לדרמן
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 27 במאי 2026 |
|---|---|
| אורך | 1 שע׳ 2 דק׳ (ארוך ב-14% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | הרעבת עזה כמדיניות מלחמה ומנגנון ההכחשה הישראלי |
| אורחים | אמירה הס |
| קטגוריה | תרבות וספרות |
על מה הפרק עם אמירה הס?
חוקר מפרק את הטענה שהרעב בעזה היה תקלה, ומראה איך חסימת סיוע שיטתית שימשה ככלי לחימה לאורך כל המלחמה
מה שמפתיע כאן הוא הניסוח של שמוליק לדרמן שהרעב הכבד של אמצע 2025 לא היה באג אלא פיצ'ר - תוצאה של מדיניות מכוונת שהתחילה כבר בפתיחת המלחמה. הוא מערער על ההנחה שהרעבה פירושה כוונה להמית בני אדם, וטוען שדי בחסימת סיוע שנועד לאזרחים כדי להשיג מטרות צבאיות. במקביל הוא לא מטייח את הצד השני, ומתעקש שגם לארגוני האו"ם וגם למתפ"ש יש אג'נדה, ושחלק מהמלחמה היא תעמולה. המתח האמיתי הוא בין הקושי המתודי לדעת מה בדיוק קרה, לבין התמונה הרחבה שלטענתו ברורה לחלוטין - ומה שנשאר פתוח הוא מה החברה הישראלית תעשה עם הידיעה הזאת.
הרעבה לא מוגדרת לפי כוונה להמית, אלא לפי עצם השימוש בחסימת סיוע אזרחי כדי להשיג מטרות מלחמה - כך שהיא מתקיימת גם אם איש לא מת ואפילו אם אף אחד לא סבל מתת-תזונה
/ תובנות מרכזיות
- המעבר מסיוע הומניטרי למשאיות מסחריות באמצע 2024 העלים אסון גלוי אבל הותיר 700 אלף איש בלי סיוע שמגיע לחלשים
- מספור משאיות לבדו מטעה: מתפ"ש סופר גם סחורה מסחרית (שוקולד, סיגריות) שלא עונה על צורכי אוכלוסייה בתת-תזונה
- החלפת 400 מרכזי חלוקה של האו"ם בארבעה מרכזי GHF הייתה כשלון צפוי מראש שכל עובד סיוע יכול היה לחזות
- ממשל ביידן הפרו-ישראלי עצמו קבע כבר בדצמבר 2023 שצריך מינימום 250 משאיות ביום - מה שמפריך את טענת "טעות החישוב"
איך אפשר בצורה מתודית להבין מה קרה שם ברמת המקרו, אם מי שמכחיש טוען שאי אפשר להסתמך על דיווחים פלסטינים?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- מה שמפתיע כאן הוא הניסוח של שמוליק לדרמן שהרעב הכבד של אמצע 2025 לא היה באג אלא פיצ'ר - תוצאה של מדיניות מכוונת שהתחילה כבר בפתיחת המלחמה. הוא מערער על ההנחה שהרעבה פירושה כוונה להמית בני אדם, וטוען שדי בחסימת סיוע שנועד לאזרחים כדי להשיג מטרות צבאיות. במקביל הוא לא מטייח את הצד השני, ומתעקש שגם לארגוני האו"ם וגם למתפ"ש יש אג'נדה, ושחלק מהמלחמה היא תעמולה. המתח האמיתי הוא בין הקושי המתודי לדעת מה בדיוק קרה, לבין התמונה הרחבה שלטענתו ברורה לחלוטין - ומה שנשאר פתוח הוא מה החברה הישראלית תעשה עם הידיעה הזאת.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- המעבר מסיוע הומניטרי למשאיות מסחריות באמצע 2024 העלים אסון גלוי אבל הותיר 700 אלף איש בלי סיוע שמגיע לחלשים · מספור משאיות לבדו מטעה: מתפ"ש סופר גם סחורה מסחרית (שוקולד, סיגריות) שלא עונה על צורכי אוכלוסייה בתת-תזונה · החלפת 400 מרכזי חלוקה של האו"ם בארבעה מרכזי GHF הייתה כשלון צפוי מראש שכל עובד סיוע יכול היה לחזות · ממשל ביידן הפרו-ישראלי עצמו קבע כבר בדצמבר 2023 שצריך מינימום 250 משאיות ביום - מה שמפריך את טענת "טעות החישוב"
מתיאור הפרק
במהלך שלוש השנים האחרונות התקיימו ויכוחים רבים סביב הכנסת סיוע הומניטרי לעזה במהלך המלחמה. בתוך הויכוחים האלה עלו נתונים רבים כמו מספר משאיות ביום, אחוז הייצור העצמי ברצועה, וכו'. דו״ח חדש שחיבר ד״ר שמוליק לדרמן מנתח את המדיניות הישראלית כלפי הכנסת הסיוע לעזה, ומראה כיצד נעשה שימוש בהרעבה כנשק במהלך המלחמה. שמוליק הוא עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית, ומלמד במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה ובאוניברסיטת חיפה. במהלך הפרק דיברנו על המקורות מהם אפשר להבין מה נעשה בעזה, על הפערים בהערכות, ולמה הנתונים הרבים והויכוחים המסועפים מהווים מעין מסך עשן למציאות בעזה. . קראו עכש
/ עוד פרקים על תזונה
- 1-1-11-israeli-m-a1-1-11-israeli-m-aאיך קרן פרייבט אקוויטי הפכה יצרנית סוכריות גומי בורחת לחברת תוספי תזונה גלובלית של 120 מיליון דולר.
- explainable[153] למידה אדוורסריאליתהפרק עוסק ביישום טכניקות של דאטה סיינס וריצוף גנטי לניהול בריאות אישית ואופטימיזציה גופנית באמצעות עולם הביוהקינג.
- go-to-guy-רפואה-נשים-ומה-שביניהםריצה בגיל המעבר כטיפול רפואי עליון לגוף ולנפש: חשיבות פעילות אירובית עם מאמנת הריצה איריס ממןאימוני כוח והתנגדות הם הכרח בריאותי קריטי לנשים, במיוחד בגיל המעבר ומעלה, למניעת הידלדלות שריר ועצם ושיפור הבריאות המטאבולית.
- go-to-guy-רפואה-נשים-ומה-שביניהםGCT בהריון: מדד ליכולות הכבד והשריר (הסבר בשפה מקצועית)הפרק מסביר כיצד תוצאות בדיקת העמסת סוכר בהיריון משקפות את בריאות הכבד והשריר, וכיצד הן מנבאות סיכון לסוכרת עתידית.