חינוך בראש
זה באוויר
42 פרקים
על התוכנית
חינוך בראש הוא נקודת מפגש בין חדר מורים להנהגת הורים שיוצא להצלת החינוך הממלכתי, במפגשים מרתקים עם נשות ואנשי חינוך וגם עם תלמידים, מכל התחומים והגוונים. בתוך השבר הלאומי שאנו חווים כבר שנים, שחיקת החינוך הממלכתי היא כנראה אחד הסממנים הבולטים לאובדן הדרך של הציבור הליברלי דמוקרטי בישראל, אך החזרת החינוך לראש סדר העדיפויות הלאומי ותיקונו בהתאם ליסודותיו המקוריים הם גם המפתח לתיקון החברה כולה. בכל פרק נפגוש אורחת או אורח מרתקים ונסכם בשיעורי בית למנהלות, למורות ולהורים.
מה זה חינוך בראש?
חינוך בראש הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת זה באוויר. פודקאסט חוקר ומבקר לעומק את מערכת החינוך הישראלית, מציע חזון לשינוי ומדגיש את תפקידם המכריע של ערכים דמוקרטיים ואנושיים בעיצוב עתיד החברה. בארכיון 42 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-46 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 42 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-46 דקות |
| הפרק האחרון | 12 במאי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
ועדה שעוקבת אחרי מורים ברשתות - מי נתן לה סמכות?
מורן משל ואיתמר קרמר מארחים את העיתונאי אור קשתי, שחושף ועדה במשרד החינוך הפועלת מאז 2016 לאיתור 'הסתה' בקרב מורים - בלי שקיפות, בלי הגדרה משפטית למושג, וכש-75% מהמטופלים הם מורים ערבים.
במקום אחר לימור יעקב ספרי שואלת אם בתוך חינוך דתי סגור אפשר בכלל לפתח תודעה פלורליסטית, וטוענת שדאגה לחלש היא חלק מהמסורת היהודית ולא סתירה לה.
ביקורת עניינית על מערכת החינוך, עם חזון ולא רק קינה.
פודקאסט חוקר ומבקר לעומק את מערכת החינוך הישראלית, מציע חזון לשינוי ומדגיש את תפקידם המכריע של ערכים דמוקרטיים ואנושיים בעיצוב עתיד החברה.
המנחה
מורן משל ואיתמר קרמר מנחים את הפודקאסט, ומציגים נקודת מבט ביקורתית ומעורבת בנושאי חינוך, דמוקרטיה וצדק חברתי בישראל. הם מנתחים לעומק את האתגרים במערכת החינוך והחברה דרך שיחות עם מומחים ופעילים.
הסגנון
התוכנית מציגה סגנון ראיונות ודיונים מעמיקים, בקצב מתון וטון רציני ומחויב לנושא. המבנה האופייני כולל אירוח מומחים ופעילים לשיחה פתוחה על נושאים חברתיים-חינוכיים בוערים, עם דגש על ניתוח ביקורתי והצעת חזון לשינוי.
תובנות הזהב מהארכיון
- מערכת החינוך הישראלית מצויה במשבר מבני עמוק, המאופיין בהזנחה, חוסר חזון ופוליטיזציה, ואינו פרופורציונלי להשקעה הלאומית.
- קיימת מגמה מדאיגה של שחיקת עקרונות דמוקרטיים, חופש ביטוי ושקיפות במערכת החינוך, כמו במקרה של מעקב לא שקוף אחר מורים.
- ערכים הומניסטיים של אהבת אדם ודאגה לחלש הם חלק אינטגרלי מהמורשת היהודית ואינם סותרים אותה, ויכולים לגשר על פערים חברתיים וקיטוב.
- יוזמות אזרחיות והתארגנויות הורים מקומיות הן כוח מניע חיוני לבניית אלטרנטיבות ושינוי חברתי-חינוכי לטווח ארוך.
- חינוך הוא מעשה פוליטי במהותו, וכי יש להתחיל להקנות ערכים דמוקרטיים ואנטי-אלימות כבר בגיל הרך על מנת לעצב חברה עתידית טובה יותר.
התוכנית מתאימה להורים, מורים, אנשי חינוך וכל אזרח מודאג המעוניין להבין לעומק את מצבה של מערכת החינוך בישראל ואת הקשר שלה למצב החברתי והדמוקרטי.
השאלות הבולטות בארכיון
האם תיכנס לממשלה בלי תיק חינוך או בלי השפעה על החינוך?
השאלה שהמנחה מעביר בשם חבר ימני: איך מי שחוסמת ושורפת צמיגים בקפלן יכולה להתיימר להיות שרת החינוך של כל מדינת ישראל - ותשובתה שמעולם לא שרפה צמיגים ושהפגנה למען הדמוקרטיה היא מעשה לגיטימי.
האם ניתן להקים ועדה שפועלת ללא מקור סמכות חוקי מפורש ומבצעת מעקב אחרי מורים ברשתות החברתיות בגין התבטאויות פוליטיות בחייהם הפרטיים?
מישהו נתן את הסמכות החוקית כדי להקים אותה, אי אפשר להקים סתם ועדה - מה מקור הסמכות של ועדה כזו לבלוש אחר מורים ברשתות?
מתישהו כן נשאלת השאלה של מה כן, אוקיי, ואז אנחנו אומרים, אוקיי, מה כן?
אין לכם מושג בחינוך? מאיפה שני אנשים עם פוזיציות ציבוריות פתאום הולכים לעשות חינוך לתינוקות?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
פרק סיום עונה שמציג תוכנית עבודה לרפורמה במערכת החינוך, מעמד המורים, שוויון הזדמנויות וחינוך לאזרחות.
בפרק האחרון של העונה מורן ואיתמר קרמר מסכמים תוכנית עבודה לחינוך עבור הממשלה הבאה. הם עוברים על סוגיות היסוד: כוח אדם בהוראה ושבירת חזית התארים, שיפור שכר ומעמד המורים, הגנה בחוק מפני אלימות, שוויון הזדמנויות ותקצוב דיפרנציאלי, וחינוך לאזרחות דמוקרטית מגיל הגן ועד יב'. המסר הוא שחינוך הוא ביטחון, כלכלה וחברה, ושצריך מנהיגות אמיצה. שווה למתעניינים במדיניות חינוך ובפוליטיקה ציבורית.
- צריך לשבור את 'חזית התארים' שבה ותק לבדו קובע שכר, ולעבור לפרסונליזציה תפקודית של מורים לפי חוזקות.
- מקצוע ההוראה הוא מהנמוכים ביכולת ההתפרנסות במשק, ושכרו צריך להיות צמוד לשכר אחר שמשקף את מעמדו.
- שוויון הזדמנויות דורש מימון דיפרנציאלי וכוח אדם בפריפריה, לא 'גודל הכיתה כגודל הכיפה'.
- חינוך לאזרחות דמוקרטית חייב להיות רוחבי מגיל הגן, ולא מקצוע נקודתי שמלמדים שעה בשבוע לבגרות.
- הצעת המודל: שכר פיקס לצוות בית הספר עם אוטונומיה פדגוגית, ושלילת מימון ממוסדות שלא מחנכים לאזרחות.
האם תיכנס לממשלה בלי תיק חינוך או בלי השפעה על החינוך?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
״חינוך בראש״ | ירושלים של כולם/ן, עם גלית רז דרור
פרקים אחרונים
״חינוך בראש״ | ירושלים של כולם/ן, עם גלית רז דרור
12 במאי 202644 דק׳״חינוך בראש״ | דמוקרטיה בארגז החול, עם מיכל רוזין ונמרוד דוויק
5 במאי 202649 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מארח את מיכל רוזין ונמרוד דואק, מובילי מיזם אזרחים קטנים, לשיחה על הטמעת ערכים דמוקרטיים במערכת החינוך בגיל הרך. האורחים, שאינם אנשי חינוך במקצועם אלא אקטיביסטים, טוענים כי חינוך הוא פעולה פוליטית וכי יש להתחיל להקנות ערכי דמוקרטיה כבר בגן. הם מסבירים כי המטרה אינה הטפה פוליטית מפלגתית, אלא יצירת אקלים גן דמוקרטי המעודד שיתוף פעולה, בחירה חופשית והתחשבות באחר. השיחה עוסקת בתפקידם של הורים ואזרחים בעיצוב ערכי החברה העתידית דרך ילדיהם כסוכני שינוי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חינוך הוא פעולה פוליטית במהותה, ואין ניטרליות ערכית במערכת החינוך.
- הקניית ערכים דמוקרטיים כגון שיתוף פעולה, בחירה והתחשבות במיעוט צריכה להתחיל כבר בגיל הגן.
- המטרה אינה הכנסת תכנים מפלגתיים לגן, אלא הכשרת הצוות החינוכי לייצר אווירה ודינמיקה דמוקרטית יומיומית.
- ילדים הם סוכני שינוי שיכולים להשפיע על תפיסות העולם של הוריהם בבית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט מארח את מיכל רוזין ונמרוד דואק, מובילי מיזם אזרחים קטנים, לשיחה על הטמעת ערכים דמוקרטיים במערכת החינוך בגיל הרך. האורחים, שאינם אנשי חינוך במקצועם אלא אקטיביסטים, טוענים כי חינוך הוא פעולה פוליטית וכי יש להתחיל להקנות ערכי דמוקרטיה כבר בגן. הם מסבירים כי המטרה אינה הטפה פוליטית מפלגתית, אלא יצירת אקלים גן דמוקרטי המעודד שיתוף פעולה, בחירה חופשית והתחשבות באחר. השיחה עוסקת בתפקידם של הורים ואזרחים בעיצוב ערכי החברה העתידית דרך ילדיהם כסוכני שינוי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
חינוך הוא פעולה פוליטית במהותה, ואין ניטרליות ערכית במערכת החינוך. · הקניית ערכים דמוקרטיים כגון שיתוף פעולה, בחירה והתחשבות במיעוט צריכה להתחיל כבר בגיל הגן. · המטרה אינה הכנסת תכנים מפלגתיים לגן, אלא הכשרת הצוות החינוכי לייצר אווירה ודינמיקה דמוקרטית יומיומית. · ילדים הם סוכני שינוי שיכולים להשפיע על תפיסות העולם של הוריהם בבית.
חינוך בראש | חמגשית של ערכים עם נעמי שלוש
28 באפריל 202645 דק׳אורחים:נעמה לזימיחינוך בראש | מורים שכולים עם נדבי נוקד
21 באפריל 202640 דק׳חינוך בראש | אז איך מתקנים את מערכת החינוך?
23 ביוני 202649 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
השיחה מתמקדת בהפיכת החינוך לנושא הליבה של המחנה הדמוקרטי-ליברלי. השניים מציעים לשבור את המבנה הקיים שבו מורים מבצעים את אותה עבודה לאורך כל הקריירה, ומציעים מודל של גמישות תפקודית ושכר דיפרנציאלי. דגש מיוחד ניתן לביטול תקנות מפלות ולחיזוק השוויון בין הפריפריה למרכז, תוך התנגדות להפרטת משרד החינוך.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- יש להעניק למנהלי בתי ספר וצוותים פדגוגיים אוטונומיה רחבה יותר בניהול המוסד, במקום שיטת השכר הנוכחית המבוססת על גמולים שעות פרונטליות.
- חובה לייצר מסלולי קריירה מגוונים למורים - החל מהוראה פרטנית ועד פיתוח תוכן - כדי למנוע שחיקה ולשמר אנשים איכותיים במערכת.
- הפער התקציבי בין מוסדות הזרם הממלכתי-דתי ליתר המערכת דורש ביטול מיידי של תקנות כמו 'תקנת המוחזקות'.
- ביזור סמכויות לרשויות מקומיות אינו פתרון קסם, שכן רובן המוחלט אינן מחזיקות ביכולות הניהוליות הנדרשות להפעלת בתי ספר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
השיחה מתמקדת בהפיכת החינוך לנושא הליבה של המחנה הדמוקרטי-ליברלי. השניים מציעים לשבור את המבנה הקיים שבו מורים מבצעים את אותה עבודה לאורך כל הקריירה, ומציעים מודל של גמישות תפקודית ושכר דיפרנציאלי. דגש מיוחד ניתן לביטול תקנות מפלות ולחיזוק השוויון בין הפריפריה למרכז, תוך התנגדות להפרטת משרד החינוך.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
יש להעניק למנהלי בתי ספר וצוותים פדגוגיים אוטונומיה רחבה יותר בניהול המוסד, במקום שיטת השכר הנוכחית המבוססת על גמולים שעות פרונטליות. · חובה לייצר מסלולי קריירה מגוונים למורים - החל מהוראה פרטנית ועד פיתוח תוכן - כדי למנוע שחיקה ולשמר אנשים איכותיים במערכת. · הפער התקציבי בין מוסדות הזרם הממלכתי-דתי ליתר המערכת דורש ביטול מיידי של תקנות כמו 'תקנת המוחזקות'. · ביזור סמכויות לרשויות מקומיות אינו פתרון קסם, שכן רובן המוחלט אינן מחזיקות ביכולות הניהוליות הנדרשות להפעלת בתי ספר.
חינוך בראש | 50/50 מהכיתה לכנסת, עם יעל יחיאלי
16 ביוני 202646 דק׳חינוך בראש | שרת החינוך של כולם, עם ח״כ נעמה לזימי
9 ביוני 202648 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
לזימי לא מתנצלת על האקטיביזם שלה אלא הופכת אותו לדוקטרינה: ממלכתיות אינה הסכמה רכה ונייטרלית אלא מסגרת שצריך למלא בערכים ולעיתים גם לכפות, ולכן מי שמדבר על אחדות בזמן שמילד מסוים נמנע שוויון עושה עוול גדול יותר. ההנחה שהיא מערערת היא שדמות שמאלנית ומפגינה לא יכולה להיות שרת חינוך של כולם, והמתח האמיתי הוא בין רצון לתיקון עמוק ונועז לבין החשש שממשלת אחדות רחבה תבחר 'לא לגעת בכלום'. השאלה שנשארת פתוחה היא מאיפה בכלל מתחילים כשהמערכת מוקרסת על כל הרצף, ומי השותפים שיאפשרו רפורמה ולא יתכווצו מולה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התפיסה של 'ממלכתיות רדיקלית/אקטיביסטית' - הפיכת מושג הקונצנזוס מעמדה מרככת לעמדה אידיאולוגית פעילה שצריך לכפות.
- הטענה שנתניהו פעם פעל לפרק את השליטה החרדית בפרט דרך הקצבאות והממ'ח, ואז הסתובב 180 מעלות - החינוך כקלף קואליציוני ולא כתפיסה.
- שתי רפורמות הדגל: לימודי ליבה ושוויון הזדמנויות, ומעמד המורה כפרופסיה דרך חוק מעמד עובדי הוראה.
- חזון מחנך הכיתה כדיסציפלינה נפרדת, 'מנהל כיתה' ומיקרו מנהל בית ספר, כעתיד המערכת.
- האזהרה שאם זעזוע השנים האחרונות לא יהפוך לקטליזטור לשינוי, זה יהיה 'הפספוס ההיסטורי הכי גדול מאז קום המדינה'.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
לזימי לא מתנצלת על האקטיביזם שלה אלא הופכת אותו לדוקטרינה: ממלכתיות אינה הסכמה רכה ונייטרלית אלא מסגרת שצריך למלא בערכים ולעיתים גם לכפות, ולכן מי שמדבר על אחדות בזמן שמילד מסוים נמנע שוויון עושה עוול גדול יותר. ההנחה שהיא מערערת היא שדמות שמאלנית ומפגינה לא יכולה להיות שרת חינוך של כולם, והמתח האמיתי הוא בין רצון לתיקון עמוק ונועז לבין החשש שממשלת אחדות רחבה תבחר 'לא לגעת בכלום'. השאלה שנשארת פתוחה היא מאיפה בכלל מתחילים כשהמערכת מוקרסת על כל הרצף, ומי השותפים שיאפשרו רפורמה ולא יתכווצו מולה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
התפיסה של 'ממלכתיות רדיקלית/אקטיביסטית' - הפיכת מושג הקונצנזוס מעמדה מרככת לעמדה אידיאולוגית פעילה שצריך לכפות. · הטענה שנתניהו פעם פעל לפרק את השליטה החרדית בפרט דרך הקצבאות והממ'ח, ואז הסתובב 180 מעלות - החינוך כקלף קואליציוני ולא כתפיסה. · שתי רפורמות הדגל: לימודי ליבה ושוויון הזדמנויות, ומעמד המורה כפרופסיה דרך חוק מעמד עובדי הוראה. · חזון מחנך הכיתה כדיסציפלינה נפרדת, 'מנהל כיתה' ומיקרו מנהל בית ספר, כעתיד המערכת. · האזהרה שאם זעזוע השנים האחרונות לא יהפוך לקטליזטור לשינוי, זה יהיה 'הפספוס ההיסטורי הכי גדול מאז קום המדינה'.
חינוך בראש | ויתרתם על הציונות הדתית? Don't! עם לימור יעקב ספראי
3 ביוני 202649 דק׳״חינוך בראש״ | מי נתן את ההוראה? עם אור קשתי
28 במאי 202648 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שמתחיל כתיקון חקיקה על פיטורי מורים בגין הזדהות עם טרור מתגלגל לחשיפה של מנגנון מעקב שיטתי שפועל מאחורי הקלעים, לפי טענת המשרד עוד מ-2016, אבל בלי נוהל מסדיר עד ספטמבר 2025 ובלי מקור סמכות ברור. הפרק מערער את ההנחה שמשרד החינוך הוא הגוף שאמור להגן על המורים, ומראה שדווקא אגף הביטחון, באנשים שיצאו משב"כ, אוסף ציטוטים מפוסטים פרטיים שאין להם שום קשר לכיתה. המתח האמיתי הוא בשתי החלופות שמשאיר השר יואב קיש כשהוא טוען שאינו מכיר את הפרשה - או שיש ועדת רדיפה שפועלת מתחת לאפו של שר, או שהוא ידע ומכחיש - ושתיהן קטסטרופליות. נשארת פתוחה השאלה מי בכלל נתן את ההוראה להקים את הוועדה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הוועדה טיפלה מאז 2023 בכמעט 160 מקרים, ובכמחציתם קבעה שמדובר בהסתה, בלי קריטריונים ברורים מהי הסתה.
- 75% מהמורים שטופלו הם ערבים; בפועל הבדיקה ממוקדת בשמאלנים ובערבים, ולא במגזר החרדי או הדתי-לאומי.
- הוועדה בנויה מחמישה אנשי ביטחון ואכיפה בראשות ראש אגף הביטחון, יוצא שב"כ, ואין בה אף פדגוג; שני האגפים שאמורים להגן על מורים מודרו ממנה.
- המעקב הוא על פוסטים פרטיים בפייסבוק, בלי שום אמירה שנאמרה בכיתה או מול תלמידים, ולעיתים על ציטוטים שהוצאו מהקשרם.
- משרד החינוך הודה שאין נוהל שמסדיר את הוועדה והוא אושר רק בספטמבר 2025, ולכן ביקש שוב ושוב ארכה מבג"ץ.
- המורה נקרא לשיחת נזיפה בלי לדעת שמישהו ישב ואסף עליו תיק שלם של 14 עמודים תחת הכותרת דוח איסוף מידע.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מה שמתחיל כתיקון חקיקה על פיטורי מורים בגין הזדהות עם טרור מתגלגל לחשיפה של מנגנון מעקב שיטתי שפועל מאחורי הקלעים, לפי טענת המשרד עוד מ-2016, אבל בלי נוהל מסדיר עד ספטמבר 2025 ובלי מקור סמכות ברור. הפרק מערער את ההנחה שמשרד החינוך הוא הגוף שאמור להגן על המורים, ומראה שדווקא אגף הביטחון, באנשים שיצאו משב"כ, אוסף ציטוטים מפוסטים פרטיים שאין להם שום קשר לכיתה. המתח האמיתי הוא בשתי החלופות שמשאיר השר יואב קיש כשהוא טוען שאינו מכיר את הפרשה - או שיש ועדת רדיפה שפועלת מתחת לאפו של שר, או שהוא ידע ומכחיש - ושתיהן קטסטרופליות. נשארת פתוחה השאלה מי בכלל נתן את ההוראה להקים את הוועדה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הוועדה טיפלה מאז 2023 בכמעט 160 מקרים, ובכמחציתם קבעה שמדובר בהסתה, בלי קריטריונים ברורים מהי הסתה. · 75% מהמורים שטופלו הם ערבים; בפועל הבדיקה ממוקדת בשמאלנים ובערבים, ולא במגזר החרדי או הדתי-לאומי. · הוועדה בנויה מחמישה אנשי ביטחון ואכיפה בראשות ראש אגף הביטחון, יוצא שב"כ, ואין בה אף פדגוג; שני האגפים שאמורים להגן על מורים מודרו ממנה. · המעקב הוא על פוסטים פרטיים בפייסבוק, בלי שום אמירה שנאמרה בכיתה או מול תלמידים, ולעיתים על ציטוטים שהוצאו מהקשרם. · משרד החינוך הודה שאין נוהל שמסדיר את הוועדה והוא אושר רק בספטמבר 2025, ולכן ביקש שוב ושוב ארכה מבג"ץ. · המורה נקרא לשיחת נזיפה בלי לדעת שמישהו ישב ואסף עליו תיק שלם של 14 עמודים תחת הכותרת דוח איסוף מידע.
״חינוך בראש״ | מי מלך הכיתה? עם מיכל גוטמן קרמר
19 במאי 202641 דק׳
פודקאסטים דומים
שיעור חופשי ”מעמד המורה” - פרק ראשון
davidgilo98
פרסונה - פודקאסט על חינוך עם ניב מורגנשטרן
ניב מורגנשטרן
מחשבים חינוך מחדש
עוף החול - תנועת חינוך ישראלית
חדר מורים - מורות ומורים מדברים חינוך
חדר מורים - יעל שפיגלמן ואיתמר שחר
חינוך בהופעה חיה - ספיר בר חי
ספיר מושקוביץ
תו חינוך
tavchinuch