השקעות לפני כולם 11# | כשהביטחון משפיע על הכלכלה: ניתוח המצב בישראל

מוטי דביר ורן סדיקריו מנתחים איך המלחמה והתגובה הצפויה מול איראן משפיעות ישירות על מחירי הדיור בישראל — ומסבירים למה שנת 2024 "גנבה" ממשפחה ממוצעת חמש שנות חיסכון.

פרק שמוקלט בערב התגובה הישראלית הצפויה ל-181 הטילים שנורו מאיראן, סביב יום השנה לשבעה באוקטובר. השניים פותחים בניתוח ביטחוני-אזורי — הצד הדרומי (עזה והחטופים), הצפוני (חיזבאללה והביפרים, חיסול חסן נצראללה) ואיראן — ומשם עוברים להשלכות הכלכליות: ריבית, אינפלציה ובעיקר שוק הנדל"ן. הם מסבירים מדוע המלחמה דווקא מתדלקת את שוק הדיור — האטת התחלות הבנייה יוצרת מחסור עתידי חמור (במיוחד 2026) בעוד הביקוש קופץ — ומדגימים בחישוב מספרי כמה עלייה של עשרה אחוז במחיר הדירה הממוצעת שווה לשנות חיסכון של משפחה. מתאים למי שמתלבט אם ומתי לקנות דירה בתקופת מלחמה ורוצה להבין את הקשר בין גיאופוליטיקה לכיס שלו.

תובנות מרכזיות

• המלחמה פועלת על שוק הנדל"ן כ"מצילתיים": מצד אחד ריבית גבוהה מאז סוף 2022 הקפיאה את השוק והאטה התחלות בנייה, ומצד שני המחסור העתידי בדירות דווקא דוחף מחירים כלפי מעלה.
• מחירי הנדל"ן בישראל עלו 5.3% בחצי השנה הראשונה של 2024 — קצב דו-ספרתי שנתי; דירה ממוצעת זינקה מ-1.9 מיליון לכ-2.3 מיליון ש"ח.
• עלייה של עשרה אחוז במחיר (כ-230 אלף ש"ח) שווה לכל החיסכון של חמש שנים אצל משפחה שחוסכת כ-4,000 ש"ח בחודש — ההתייקרות 'שקטה' כי היא מצטברת אחוז על אחוז.
• לחסל את הפרוקסי של איראן (חיזבאללה, חמאס) זה כמו לקחת כדור נגד כאב ראש בלי לטפל במקור — כל עוד יש תזרים כספי מהראש, הפרוקסים ייבנו מחדש, ולכן צריך להחזיר את איראן עשורים אחורה בגרעין ובכלכלה.
• שנת 2026 צפויה להיות שנת מחסור עצום ביחידות דיור בגלל קריסת התחלות הבנייה והתארכות מועדי הסיום אצל כ-80% מהשוק (למעט היזמים הגדולים).