השעה הבינלאומית - כאן עולמי International Hourפודקאסט של כאן
כאן
434 פרקים
על התוכנית
השעה הבינלאומית מביאה כבר יותר מ-40 שנה את כל הסיפורים החמים בסיוע עשרות כתבי דסק החוץ מסביב לגלובוס ומסמנת תהליכים המתחוללים בעולמנו. בהגשת ערן סיקורל
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה השעה הבינלאומית - כאן עולמי International Hour?
השעה הבינלאומית - כאן עולמי International Hour הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת כאן. מבט מעמיק ורב-ממדי על מוקדי משבר ואירועים היסטוריים מבעד לעיני עיתונאים ומומחים מהשטח. בארכיון 434 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-5 ימים, אורך פרק ממוצע כ-55 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 434 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-5 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-55 דקות |
| הפרק האחרון | 21 בפברואר 2022 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
ספייס חי מהיום השביעי למלחמה באוקראינה
ערן סיקורל מנהל עדכונים חיים בזמן אמת, כשכתבים מדווחים מהשטח: חן ביער מאודסה על ביצורים והפגזות, אלכס נירנבוג על מעצרים המוניים והודאת הקרמלין באבדות. השאלה שהוא מפנה לכתב בחזית היא הלב של התוכנית: "אתה נכנס לזירה כשאתה יודע איך זה מתחיל ולא יודע איך ייגמר - איך עיתונאים עובדים במצב הזה?".
סיקורל לא נעצר בכותרת. הוא מבקש להבין "איך זה הגיע לרמה כזו של שנאה בין שני עמים שנפרדו בשלום לפני שלושים שנה", ופורש את התמונה הרחבה - סנקציות שנמנעות בכוונה מהאוליגרכים, הקפאת נורד סטרים 2, וכל אזרח עם טלפון שהופך לשגריר.
זה ניתוח גיאופוליטי בעברית מבעד לעיני מי שבאמת שם, עם רגישות לפער שבין אינטרסים של מקבלי החלטות לבין הסבל בשטח.
מבט מעמיק ורב-ממדי על מוקדי משבר ואירועים היסטוריים מבעד לעיני עיתונאים ומומחים מהשטח.
המנחה
המנחה ערן סיקורל משמש כעיתונאי ומגיש המוביל קו ענייני ומקצועי, המבקש לחשוף את המורכבות שמאחורי הכותרות. הוא מעניק במה לכתבים מהשטח ולמומחים, תוך שמירה על דגש עיתונאי וניסיון להבין את התמונה המלאה מעבר לדיווח הרגעי.
הסגנון
סגנון ההגשה הוא מגזיני, אינטנסיבי ודינמי, המשלב דיווחים חיים מזירות משבר עם ניתוח מעמיק. התוכנית מאופיינת בטון רציני ומקצועי, עם מבנה המשלב עדויות של אנשי שטח לצד נקודות מבט של מומחים ומובילי דעה.
תובנות הזהב מהארכיון
- משברים צבאיים נשענים על דפוסי פעולה היסטוריים חוזרים ועל עילות פלישה דומות
- התקשורת החיה מתפקדת ככלי מודיעיני אזרחי שמשנה את פני הסיקור
- קיים פער תמידי בין האינטרסים של מקבלי ההחלטות לבין סבל האוכלוסייה האזרחית בשטח
- משברים גלובליים, צבאיים או בריאותיים, דורשים תגובה מהירה וזיהוי מוקדם של מגמות כדי לצמצם נזקים
התוכנית מיועדת למאזינים צרכני אקטואליה המבקשים להעמיק את הבנתם באירועים בינלאומיים דרך ניתוח עיתונאי ופרספקטיבה היסטורית.
השאלות הבולטות בארכיון
אתה נכנס לתוך הזירה הזאת כשאתה יודע איך זה מתחיל, ואתה ממש לא יודע איך זה ייגמר - איך עיתונאים עובדים במצב הזה ואיזה צעדים אתה נוקט כדי להתגונן?
כיצד ניתן להתמודד עם המימד הרגשי והלאומי העמוק של הסכסוך כדי למנוע הסלמה צבאית רחבה?
האם הסנקציות המערביות יצליחו להרתיע את פוטין מלהמשיך ולהסלים את המצב הצבאי באוקראינה?
האם זאת בכלל שאלה של צדק או שזאת שאלה של עוצמה?
כיצד השפיע הפינוי המוקדם של עיתונאים זרים על היכולת לדווח בזמן אמת על תחילת המלחמה?
כיצד ניתן לאזן בין הצורך במגבלות מחמירות למניעת התפשטות לבין ההשפעות הכלכליות והחברתיות של סגר כללי?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
מבזק חי ביום השביעי ללחימה במלחמת רוסיה-אוקראינה, עם דיווחי כתבים מהשטח על הפגזות, לחץ פנימי בקרמלין וישראלים שמתנדבים להילחם.
הפודקאסט הוא ספייס עדכונים חי ביום השביעי למלחמה ברוסיה-אוקראינה, הפותח בעדכוני קרבות סביב קייב ואודסה ובמהלכים דיפלומטיים, כולל נאום של מקרון וקריאה של זלנסקי לעם היהודי ולישראל. הכתב אלכס נירנבוג מתאר לחץ גובר בתוך רוסיה: סגירת תחנות רדיו וטלוויזיה ליברליות, מעצרים המוניים, התנגדות של אמנים והודאת הקרמלין באבדות. הכתב חן ביער מדווח מאודסה על הפגזות נרחבות, ביצורים ומחסומים ברחובות וחשש מתקיפה קרקעית ומהים. עוד עולה סיפורם של ישראלים ממוצא אוקראיני שחזרו להתגייס ולהילחם, וקשיי העבודה של עיתונאים בשטח ללא הגנה.
- הקרבות הרוסים נתקלו בבעיות לוגיסטיות קשות בעקבות התנגדות אזרחית, מה שהוביל חיילים לנטוש כלים כבדים ולברוח ליערות.
- הלחץ הציבורי ברוסיה מתחיל לחלחל לקרמלין, שמאמץ עמדה אפולוגטית ולראשונה מודה באבדות של 490 חיילים מול גרסה אוקראינית של מעל 6,000.
- אודסה נתפסת כיעד הבא של הצבא הרוסי, עם איום משולב של תקיפה קרקעית ממזרח ותקיפה מהים השחור.
- ישראלים ממוצא אוקראיני מתנדבים להילחם בחזית באופן עצמאי, לא במשלחת רשמית מישראל.
- החיים האזרחיים באודסה משותקים: רק חנויות חיוניות פתוחות, מחסור במצרכים, היעדר מקלטים ורגישות גבוהה של החיילים לצילום.
אתה נכנס לתוך הזירה הזאת כשאתה יודע איך זה מתחיל, ואתה ממש לא יודע איך זה ייגמר - איך עיתונאים עובדים במצב הזה ואיזה צעדים אתה נוקט כדי להתגונן?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
מלחמה ו-או שלום
פרקים אחרונים
מלחמה ו-או שלום
21 בפברואר 202233 דק׳עולם חולה
8 במרץ 202046 דק׳חוצנים באמריקה - הוירוס
8 במרץ 202044 דק׳יום שלישי הגדול
3 במרץ 202045 דק׳מחילה
3 במרץ 202043 דק׳חוצנים באמריקה - המדריך לסופר טיוזדי
1 במרץ 202035 דק׳שבוע של מלחמה
3 במרץ 20221 שע׳ 14 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט הוא ספייס עדכונים חי ביום השביעי למלחמה ברוסיה-אוקראינה, הפותח בעדכוני קרבות סביב קייב ואודסה ובמהלכים דיפלומטיים, כולל נאום של מקרון וקריאה של זלנסקי לעם היהודי ולישראל. הכתב אלכס נירנבוג מתאר לחץ גובר בתוך רוסיה: סגירת תחנות רדיו וטלוויזיה ליברליות, מעצרים המוניים, התנגדות של אמנים והודאת הקרמלין באבדות. הכתב חן ביער מדווח מאודסה על הפגזות נרחבות, ביצורים ומחסומים ברחובות וחשש מתקיפה קרקעית ומהים. עוד עולה סיפורם של ישראלים ממוצא אוקראיני שחזרו להתגייס ולהילחם, וקשיי העבודה של עיתונאים בשטח ללא הגנה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הקרבות הרוסים נתקלו בבעיות לוגיסטיות קשות בעקבות התנגדות אזרחית, מה שהוביל חיילים לנטוש כלים כבדים ולברוח ליערות.
- הלחץ הציבורי ברוסיה מתחיל לחלחל לקרמלין, שמאמץ עמדה אפולוגטית ולראשונה מודה באבדות של 490 חיילים מול גרסה אוקראינית של מעל 6,000.
- אודסה נתפסת כיעד הבא של הצבא הרוסי, עם איום משולב של תקיפה קרקעית ממזרח ותקיפה מהים השחור.
- ישראלים ממוצא אוקראיני מתנדבים להילחם בחזית באופן עצמאי, לא במשלחת רשמית מישראל.
- החיים האזרחיים באודסה משותקים: רק חנויות חיוניות פתוחות, מחסור במצרכים, היעדר מקלטים ורגישות גבוהה של החיילים לצילום.
רוסיה מעלה כוננות גרעינית - ומתיישבת לשולחן המשא ומתן
28 בפברואר 20221 שע׳ 2 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
רוסיה ובלרוס מאריכות תרגילים צבאיים בגבול עם אוקראינה, מה שמעלה את המתיחות באזור. נשיא רוסיה פוטין מביע נכונות להמשך משא ומתן עם צרפת, אך גם ממשיך לאיים בפעולות צבאיות. הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה שורשיו בהיסטוריה ארוכה של מאבקים לאומיים, כאשר פוטין טוען כי אוקראינה היא חלק מהותי מהרוסיה ההיסטורית. במקביל, קיימת דיסאינפורמציה רבה סביב הפגזות באזורי המורדים במזרח אוקראינה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התרגילים הצבאיים המשותפים של רוסיה ובלרוס נמשכים מעבר לתכנון המקורי ומגבירים את החשש מפלישה לאוקראינה.
- המשא ומתן בין פוטין למקרון מתמקד בהפסקת אש מיידית במזרח אוקראינה ובפתרון דיפלומטי למשבר.
- הסכסוך משקף גם מאבק על זהות לאומית, כאשר פוטין מכחיש את קיומה של לאומיות אוקראינית נפרדת.
- המתיחות באזור מלווה בדיסאינפורמציה רבה, כשכל צד מאשים את האחר בהסלמה.
- קיים ניסיון רוסי לעורר בדלנות גם בתוך ארצות הברית, אך ללא הצלחה משמעותית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה משמעות התרגילים הצבאיים הממושכים בין רוסיה לבלרוס על הגבול עם אוקראינה?
התרגילים הצבאיים שנמשכים מעבר למועד המתוכנן, כפי שדיווח שר ההגנה של בלרוס ויקטור קרנין, משמשים לבחינת יכולת התגובה של הצבאות ומעלים את המתח באזור הגבול, מה שמצביע על דריכות גבוהה ומוכנות לפעולה צבאית.
▾כיצד מתבטאת המתח בין רוסיה לאוקראינה במחוזות דוניצק ולוגנסק?
במחוזות דוניצק ולוגנסק ממשיכות הפרות הפסקת האש עם דיווחים על הפגזות תכופות, כאשר רוסיה מאשימה את אוקראינה בהפגזות ואילו אוקראינה טוענת להפך, מה שמדגים את הדיסאינפורמציה והמתיחות המתמשכת באזור.
▾מהן הסיבות ההיסטוריות והרגשיות שמביא פוטין להצדקת מעורבות רוסית באוקראינה?
פוטין מציג את אוקראינה כחלק מהמורשת הרוסית, מציין את קייב כבירת רוסיה הראשונה ומדגיש את הקשר ההיסטורי והתרבותי, תוך שהוא טוען שאין עם אוקראיני נפרד, מה שמעניק לו בסיס רגשי ואסטרטגי למעורבות.
▾כיצד מתבטאת השנאה בין האוקראינים לרוסים למרות הקרבה התרבותית וההיסטורית?
השנאה נובעת מהיסטוריה של דיכוי רוסי, ניסיונות להשתלטות, רעב שסטלין באוקראינה ומאבקים לאומיים לאורך המאה ה-20, כאשר האוקראינים רואים ברוסים ככובשים שמנסים לשעבד אותם, מה שמקשה על תקשורת תרבותית בין העמים.
▾מהם האתגרים הפוליטיים והבינלאומיים שמשפיעים על המשבר בין רוסיה לאוקראינה כפי שנדון בפרק?
המשבר מושפע מחולשתו של הנשיא ביידן, הפיצול באירופה, ניסיונות רוסיה להרחיב את השפעתה, והמאמצים הדיפלומטיים של מנהיגים כמו מקרון, לצד התערבות אמריקאית שמטרתה להרתיע את רוסיה מלהמשיך בפלישה.
החטא ועונשו
22 בפברואר 202243 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
נשיא רוסיה פוטין הכיר בעצמאות הרפובליקות הבדלניות דונייצק ולוגנסק והורה על הכנסת כוחות צבא רוסיים לשטחן. המערב, ובראשו ארצות הברית והאיחוד האירופי, מגיבים בסנקציות כלכליות ראשונות נגד רוסיה. גרמניה הודיעה על הקפאת אישור צינור הגז נורד סטרים 2, מה שמחמיר את משבר האנרגיה באירופה. המצב בשטח כולל חילופי אש מתמשכים, אך עם ירידה יחסית במתיחות בימים האחרונים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- רק שליש משטחי דונייצק ולוגנסק בשליטה של המורדים הפרו-רוסים, והשאר נשאר בידיים אוקראיניות.
- הסנקציות הראשונות של האיחוד האירופי והבריטניה ממוקדות בעיקר בפרלמנט הרוסי ובבנקים, אך לא פוגעות באוליגרכים הקרובים לפוטין.
- גרמניה הקפיאה את תהליך אישור צינור הגז נורד סטרים 2 בשל החשש לביטחון האנרגטי בעקבות המצב באוקראינה.
- התגובה הרוסית לסנקציות מלווה בציניות ואירוניה, אך המומחים מעריכים שהמצב מאוד מתוח ויכול להחריף.
- כוחות 'שמירת השלום' של רוסיה משמשים במקומות אחרים כמו נגורנו-קרבאך, ומדגימים מודל אפשרי למעורבות צבאית באוקראינה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה משמעות ההכרה של פוטין ברפובליקות דונייצק ולוגנסק עבור המצב הצבאי באוקראינה?
פוטין הכיר ברפובליקות דונייצק ולוגנסק כמדינות עצמאיות, מה שהוביל לאישור הפרלמנט הרוסי להצבת כוחות צבא רוסים בשטחן, והחל כבר כניסת טנקים וציוד צבאי לאותם מחוזות, מה שמסמן הסלמה במצב הצבאי.
▾כיצד הגיב האיחוד האירופי לסנקציות נגד רוסיה בעקבות ההכרה ברפובליקות הבדלניות?
האיחוד האירופי הטיל עיצומים על 351 חברי הפרלמנט הרוסי שהצביעו בעד ההכרה, ועל 27 אישים ואישויות רוסיים, מה שאוסר עליהם לעשות עסקים ולהיכנס למדינות האיחוד, אך לא כולל את פוטין או האוליגרכים הקרובים אליו.
▾מה ההשפעה של עצירת אישור צינור הגז נורד סטרים 2 על אירופה ועל רוסיה?
גרמניה הודיעה על עצירת תהליך האישור של נורד סטרים 2, צינור הגז שנבנה לספק גז ל-26 מיליון משקי בית באירופה, מה שיכול להחריף את משבר האנרגיה באירופה ולהוביל לזינוק במחירי הגז, אך לא מבטל את הצינור לחלוטין.
▾כיצד מתארים המומחים את תגובת רוסיה לסנקציות והאם הן צפויות להרתיע את פוטין?
המומחים מציינים כי פוטין מודע לתגובות הסנקציות ומוכן להמשיך ולהסלים את המהלך הצבאי, כאשר יש סימנים שהוא לא יירתע בקלות, והסנקציות הנוכחיות אינן פוגעות ישירות באישים הקרובים לו.
▾מהם ההבדלים בין מעורבות הצבא הרוסי באוקראינה לבין אזורים אחרים כמו נגורנו-קרבאך או טרנסניסטריה?
באוקראינה הצבא הרוסי נכנס ישירות לאזורים הבדלניים, בעוד שבטרנסניסטריה ובנגורנו-קרבאך הכוחות הרוסים מוגדרים ככוחות שמירת שלום, והם פועלים במסגרת הסכמי הפסקת אש, מה שמעניק להם שליטה ישירה בשטחי מחלוקת.
כך נשמענו: 30 שנה למלחמת המפרץ
17 בינואר 20212 שע׳ 46 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
לפני שלושים שנה, במפגש חדשותי חי, דווח על תנועות מטוסים אמריקנים בבסיסים בסעודיה ועל אפשרות למתקפה אווירית על עיראק. עיתונאים בבגדד דיווחו על ירי, נפצים והפעלת אזעקות, ורדיו בגדד נפל מהאוויר ככל הנראה בעקבות ההפצצות. במקביל, נשמעו דיווחים על פינוי עיתונאים זרים מהעיר ועל התכוננות מדינית בממשלות השונות, כולל התייעצויות בבית הלבן והכנות בקונגרס האמריקני.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מטוסי בי-52 אמריקניים המריאו מבסיסים בסעודיה בסימן אפשרי לתחילת פעולות מלחמתיות.
- CNN דיווחה על משחק חתול ועכבר בין מטוסים אמריקנים לעיראקים בגבול קווית.
- הפנטגון טרם פרסם הודעה רשמית על תחילת המתקפה, אך דיווחי עיתונאים בשטח מצביעים על תחילתה.
- רדיו בגדד נפל מהאוויר במהלך ההפצצות, מה שמצביע על פגיעה בתשתיות תקשורת עיראקיות.
- הכנסת האמריקנית הונחתה להתכונן לאפשרות של פיגועים טרוריים כתוצאה מהמתיחות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד תיארו הכתבים את המתרחש בשמי בגדד עם תחילת המתקפה האווירית?
הכתבים תיארו אש נולמם עזה, קולות נפץ, הזעקת סופרים, וירי נונמם לכיוונים שונים, לצד תנועה של אורות בשמיים, מה שמצביע על תחילת מתקפה אווירית עזה.
▾מה היו ההערכות והדיווחים לגבי תנועת המטוסים האמריקניים מעל סעודיה ערב תחילת המלחמה?
הדיווחים הצרפתיים ציינו מפציצים כבדים מסוג בי-52 שהמריאו מריאד ודהרן בתדירות גבוהה, עם גלים גדולים של מטוסים, מה שעלה חשש לתקיפה אמריקנית צפויה בתוך שעה עד שעתיים.
▾כיצד התייחסו השדרנים למצב העיתונאים הזרים בעיראק לקראת תחילת המלחמה?
הוזכר כי רוב העיתונאים הזרים עזבו את בגדד, ורק צוות מצומצם של CNN ובראשו פיטר ארנט נשאר, כאשר דובר הבית הלבן קרא לעיתונאים להתפנות במהירות מחשש לפרוץ מלחמה.
▾מה היו ההכנות והאמצעים שננקטו בוושינגטון לקראת האפשרות למלחמה בעיראק?
חברי הקונגרס האמריקני תודרכו על ידי ה-CIA, ה-FBI והמשטרה המיוחדת מפני אפשרות פיגועי טרור, והנשיא בוש התייעץ עם חברי הקונגרס והבטיח להם לא לשקר בנוגע למלחמה.
▾מה קרה לשידורי רדיו בגדד במהלך תחילת המתקפה האווירית?
שידורי רדיו בגדד נקטעו ונעלמו אחד אחרי השני, ככל הנראה בעקבות הפצצות על תחנות השידור, מה שגרם להפסקת השידור מהעיר במהלך המתקפה.
מגלה הקורונה במערב: הסגר השני בישראל, מעשה אמיץ
25 באוקטובר 20207 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרופסור מאוריציו צ'קוני, מנהל מחלקת הרדמה וטיפול נמרץ בבית החולים הומניטס ונשיא החברה האירופית לטיפול נמרץ, מתאר את התפתחות המגפה בלומברדיה ואת העלייה בתחלואה בגל השני. הוא מדגיש שהפתיחה של בתי הספר הייתה גורם מרכזי בהתפרצות המחודשת. למרות הרצון להימנע מסגר כללי, יש צורך במגבלות חלקיות כדי למנוע עומס על מערכת הבריאות. צ'קוני מציין כי אין עדיין תרופות יעילות רבות, אך דקסמתאזון הוכחה כמפחיתה תמותה. הוא מדגיש את החשיבות של צעדים נחושים ומהירים בהתמודדות עם המגפה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מערכת האיתור וקטיעת שרשראות ההדבקה אינה יעילה בגל השני עקב עומס המקרים.
- סגר כללי הוא החלטה קשה אך מהיר יותר בפתרון המשבר לעומת צעדים חלקיים.
- אין תרופות רבות עם יעילות מוכחת, אך דקסמתאזון מפחיתה תמותה בקרב חולים מאושפזים.
- הכשרת כוח אדם לטיפול נמרץ נעשית באמצעות קורסים מזורזים לתומכי לחימה, לא מומחים.
- שיתוף הפעולה למציאת חיסון הוא חסר תקדים, אך עדיין לא בטוח שיהיה חיסון בקרוב.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מתי פרופסור מאוריציו צ'קוני הבין שיש צורך להתריע בפני העולם לגבי מגפת הקורונה?
בפברואר, כשחלו עליות יומיות במספר החולים מאחד לחמישה, לחמישה עשר ולשבעה עשר, והבין שיש פוטנציאל לעלייה מעריכית בתחלואה.
▾מה לדעתו של פרופסור צ'קוני היה הגורם המרכזי להתפרצות המחודשת של הקורונה באירופה בגל השני?
פתיחת בתי הספר, שגרמה לעלייה בניידות האוכלוסייה והשפיעה על התפתחות המחלה למרות שמרבית האוכלוסייה שמרה על כללי הריחוק החברתי.
▾כיצד מתייחס פרופסור צ'קוני לסגר כללי באיטליה ובאירופה בעקבות הגל השני של הקורונה?
הוא תומך בצעדים מחמירים אך מעדיף מגבלות שאינן סגר מלא, כמו סגירת בתי עסק לא חיוניים, מתוך מודעות להשפעות הכלכליות והחברתיות של סגר כללי.
▾מה ניתן ללמוד מהנתונים בישראל לגבי תהליך היציאה מהמשבר, לפי פרופסור צ'קוני?
אם נוקטים צעדים אמיצים ונחושים, תהליך היציאה מהמשבר יכול להיות מהיר יותר מהצפוי בגל הראשון, כפי שישראל הראתה.
▾מה עמדתו של פרופסור צ'קוני לגבי השימוש בתרופות ניסיוניות לטיפול בקורונה, כמו אלה שניתנו לנשיא טראמפ?
הוא מדגיש את הסיכון שבמתן תרופות שלא נבדקו במלואן בניסויים קליניים, וממליץ שלא לתת תרופה למטופל אם לא היה נותן אותה לקרוב משפחה שלו.
שיווק והכנסות מהשעה הבינלאומית - כאן עולמי International Hour: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך השעה הבינלאומית - כאן עולמי International Hour מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של השעה הבינלאומית - כאן עולמי International Hour אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית חדשות ואקטואליה. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את השעה הבינלאומית - כאן עולמי International Hour היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 434 הפרקים של השעה הבינלאומית - כאן עולמי International Hour הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של השעה הבינלאומית - כאן עולמי International Hour כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-434 הפרקים של השעה הבינלאומית - כאן עולמי International Hour הופכים למגזין?
- 434 פרקים = 434 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של השעה הבינלאומית - כאן עולמי International Hour, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
טבע, אדם
טל כ״ץ
אמא עמוסה ומאושרת
קרולין
SUPERLIFE | סופרלייף
שי קלמנוביץ
שאלה של חיים ומוות - שיחות על רפואה פליאטיבית
האיגוד הישראלי להמטולוגיה
הרב שאול יודקביץ׳ – לימוד זוהר וקבלה
שאול יודקביץ׳
בשביל הנפש - על האדם, פסיכולוגיה ומה שביניהם | תל אביב 360
אוניברסיטת תל אביב