השעה הבינלאומית - כאן עולמי International Hour
כאן | Kan
434 פרקים
על התוכנית
השעה הבינלאומית מביאה כבר יותר מ-40 שנה את כל הסיפורים החמים בסיוע עשרות כתבי דסק החוץ מסביב לגלובוס ומסמנת תהליכים המתחוללים בעולמנו. בהגשת ערן סיקורל
מה זה השעה הבינלאומית - כאן עולמי International Hour?
השעה הבינלאומית - כאן עולמי International Hour הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת כאן | Kan. מבט מעמיק ורב-ממדי על מוקדי משבר ואירועים היסטוריים מבעד לעיני עיתונאים ומומחים מהשטח. בארכיון 434 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-4 ימים, אורך פרק ממוצע כ-46 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 434 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-4 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-46 דקות |
| הפרק האחרון | 3 במרץ 2022 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
ספייס חי מהיום השביעי למלחמה באוקראינה
ערן סיקורל מנהל עדכונים חיים בזמן אמת, כשכתבים מדווחים מהשטח: חן ביער מאודסה על ביצורים והפגזות, אלכס נירנבוג על מעצרים המוניים והודאת הקרמלין באבדות. השאלה שהוא מפנה לכתב בחזית היא הלב של התוכנית: "אתה נכנס לזירה כשאתה יודע איך זה מתחיל ולא יודע איך ייגמר - איך עיתונאים עובדים במצב הזה?".
סיקורל לא נעצר בכותרת. הוא מבקש להבין "איך זה הגיע לרמה כזו של שנאה בין שני עמים שנפרדו בשלום לפני שלושים שנה", ופורש את התמונה הרחבה - סנקציות שנמנעות בכוונה מהאוליגרכים, הקפאת נורד סטרים 2, וכל אזרח עם טלפון שהופך לשגריר.
זה ניתוח גיאופוליטי בעברית מבעד לעיני מי שבאמת שם, עם רגישות לפער שבין אינטרסים של מקבלי החלטות לבין הסבל בשטח.
מבט מעמיק ורב-ממדי על מוקדי משבר ואירועים היסטוריים מבעד לעיני עיתונאים ומומחים מהשטח.
המנחה
המנחה ערן סיקורל משמש כעיתונאי ומגיש המוביל קו ענייני ומקצועי, המבקש לחשוף את המורכבות שמאחורי הכותרות. הוא מעניק במה לכתבים מהשטח ולמומחים, תוך שמירה על דגש עיתונאי וניסיון להבין את התמונה המלאה מעבר לדיווח הרגעי.
הסגנון
סגנון ההגשה הוא מגזיני, אינטנסיבי ודינמי, המשלב דיווחים חיים מזירות משבר עם ניתוח מעמיק. התוכנית מאופיינת בטון רציני ומקצועי, עם מבנה המשלב עדויות של אנשי שטח לצד נקודות מבט של מומחים ומובילי דעה.
תובנות הזהב מהארכיון
- משברים צבאיים נשענים על דפוסי פעולה היסטוריים חוזרים ועל עילות פלישה דומות
- התקשורת החיה מתפקדת ככלי מודיעיני אזרחי שמשנה את פני הסיקור
- קיים פער תמידי בין האינטרסים של מקבלי ההחלטות לבין סבל האוכלוסייה האזרחית בשטח
- משברים גלובליים, צבאיים או בריאותיים, דורשים תגובה מהירה וזיהוי מוקדם של מגמות כדי לצמצם נזקים
התוכנית מיועדת למאזינים צרכני אקטואליה המבקשים להעמיק את הבנתם באירועים בינלאומיים דרך ניתוח עיתונאי ופרספקטיבה היסטורית.
השאלות הבולטות בארכיון
אתה נכנס לתוך הזירה הזאת כשאתה יודע איך זה מתחיל, ואתה ממש לא יודע איך זה ייגמר - איך עיתונאים עובדים במצב הזה ואיזה צעדים אתה נוקט כדי להתגונן?
איך זה הגיע לרמה כזו של שנאה ועוינות בין שני עמים שהיו מדינה אחת ונפרדו בשלום לפני שלושים שנה - מה השתבש בדרך?
האם הסנקציות שמכריזות עליהן גרמניה והמערב באמת מרתיעות מישהו ברוסיה, או שהן מזיזות למישהו?
האם זאת בכלל שאלה של צדק או שזאת שאלה של עוצמה?
השמיים עוד פתוחים מעל ערב הסעודית?
מתי הבנת שיש כאן בעיה ושצריך להתריע בפני העולם?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
מבזק חי ביום השביעי ללחימה במלחמת רוסיה-אוקראינה, עם דיווחי כתבים מהשטח על הפגזות, לחץ פנימי בקרמלין וישראלים שמתנדבים להילחם.
הפודקאסט הוא ספייס עדכונים חי ביום השביעי למלחמה ברוסיה-אוקראינה, הפותח בעדכוני קרבות סביב קייב ואודסה ובמהלכים דיפלומטיים, כולל נאום של מקרון וקריאה של זלנסקי לעם היהודי ולישראל. הכתב אלכס נירנבוג מתאר לחץ גובר בתוך רוסיה: סגירת תחנות רדיו וטלוויזיה ליברליות, מעצרים המוניים, התנגדות של אמנים והודאת הקרמלין באבדות. הכתב חן ביער מדווח מאודסה על הפגזות נרחבות, ביצורים ומחסומים ברחובות וחשש מתקיפה קרקעית ומהים. עוד עולה סיפורם של ישראלים ממוצא אוקראיני שחזרו להתגייס ולהילחם, וקשיי העבודה של עיתונאים בשטח ללא הגנה.
- הקרבות הרוסים נתקלו בבעיות לוגיסטיות קשות בעקבות התנגדות אזרחית, מה שהוביל חיילים לנטוש כלים כבדים ולברוח ליערות.
- הלחץ הציבורי ברוסיה מתחיל לחלחל לקרמלין, שמאמץ עמדה אפולוגטית ולראשונה מודה באבדות של 490 חיילים מול גרסה אוקראינית של מעל 6,000.
- אודסה נתפסת כיעד הבא של הצבא הרוסי, עם איום משולב של תקיפה קרקעית ממזרח ותקיפה מהים השחור.
- ישראלים ממוצא אוקראיני מתנדבים להילחם בחזית באופן עצמאי, לא במשלחת רשמית מישראל.
- החיים האזרחיים באודסה משותקים: רק חנויות חיוניות פתוחות, מחסור במצרכים, היעדר מקלטים ורגישות גבוהה של החיילים לצילום.
אתה נכנס לתוך הזירה הזאת כשאתה יודע איך זה מתחיל, ואתה ממש לא יודע איך זה ייגמר - איך עיתונאים עובדים במצב הזה ואיזה צעדים אתה נוקט כדי להתגונן?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
שבוע של מלחמה
פרקים אחרונים
שבוע של מלחמה
3 במרץ 20221 שע׳ 14 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט הוא ספייס עדכונים חי ביום השביעי למלחמה ברוסיה-אוקראינה, הפותח בעדכוני קרבות סביב קייב ואודסה ובמהלכים דיפלומטיים, כולל נאום של מקרון וקריאה של זלנסקי לעם היהודי ולישראל. הכתב אלכס נירנבוג מתאר לחץ גובר בתוך רוסיה: סגירת תחנות רדיו וטלוויזיה ליברליות, מעצרים המוניים, התנגדות של אמנים והודאת הקרמלין באבדות. הכתב חן ביער מדווח מאודסה על הפגזות נרחבות, ביצורים ומחסומים ברחובות וחשש מתקיפה קרקעית ומהים. עוד עולה סיפורם של ישראלים ממוצא אוקראיני שחזרו להתגייס ולהילחם, וקשיי העבודה של עיתונאים בשטח ללא הגנה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הקרבות הרוסים נתקלו בבעיות לוגיסטיות קשות בעקבות התנגדות אזרחית, מה שהוביל חיילים לנטוש כלים כבדים ולברוח ליערות.
- הלחץ הציבורי ברוסיה מתחיל לחלחל לקרמלין, שמאמץ עמדה אפולוגטית ולראשונה מודה באבדות של 490 חיילים מול גרסה אוקראינית של מעל 6,000.
- אודסה נתפסת כיעד הבא של הצבא הרוסי, עם איום משולב של תקיפה קרקעית ממזרח ותקיפה מהים השחור.
- ישראלים ממוצא אוקראיני מתנדבים להילחם בחזית באופן עצמאי, לא במשלחת רשמית מישראל.
- החיים האזרחיים באודסה משותקים: רק חנויות חיוניות פתוחות, מחסור במצרכים, היעדר מקלטים ורגישות גבוהה של החיילים לצילום.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט הוא ספייס עדכונים חי ביום השביעי למלחמה ברוסיה-אוקראינה, הפותח בעדכוני קרבות סביב קייב ואודסה ובמהלכים דיפלומטיים, כולל נאום של מקרון וקריאה של זלנסקי לעם היהודי ולישראל. הכתב אלכס נירנבוג מתאר לחץ גובר בתוך רוסיה: סגירת תחנות רדיו וטלוויזיה ליברליות, מעצרים המוניים, התנגדות של אמנים והודאת הקרמלין באבדות. הכתב חן ביער מדווח מאודסה על הפגזות נרחבות, ביצורים ומחסומים ברחובות וחשש מתקיפה קרקעית ומהים. עוד עולה סיפורם של ישראלים ממוצא אוקראיני שחזרו להתגייס ולהילחם, וקשיי העבודה של עיתונאים בשטח ללא הגנה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הקרבות הרוסים נתקלו בבעיות לוגיסטיות קשות בעקבות התנגדות אזרחית, מה שהוביל חיילים לנטוש כלים כבדים ולברוח ליערות. · הלחץ הציבורי ברוסיה מתחיל לחלחל לקרמלין, שמאמץ עמדה אפולוגטית ולראשונה מודה באבדות של 490 חיילים מול גרסה אוקראינית של מעל 6,000. · אודסה נתפסת כיעד הבא של הצבא הרוסי, עם איום משולב של תקיפה קרקעית ממזרח ותקיפה מהים השחור. · ישראלים ממוצא אוקראיני מתנדבים להילחם בחזית באופן עצמאי, לא במשלחת רשמית מישראל. · החיים האזרחיים באודסה משותקים: רק חנויות חיוניות פתוחות, מחסור במצרכים, היעדר מקלטים ורגישות גבוהה של החיילים לצילום.
רוסיה מעלה כוננות גרעינית - ומתיישבת לשולחן המשא ומתן
28 בפברואר 20221 שע׳ 2 דק׳אורחים:אורי נארי / אורן (מגיש לשעבר של השעה הבינלאומית)גלעד צדהד"ר אלכס נירנברגחן בר-אוריואב זהבי (כתב)נטליה כנבסקיעירן סיכור אלת (מגישה)לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק נפתח בסקירת המתיחות סביב אוקראינה: כ-180 אלף חיילים רוסים על הגבול, 30 אלף בבלרוס ותמרון משותף שהוארך, לצד הערכות אמריקניות לפלישה אפשרית והכנות בבית הלבן. במקביל נמשכים מגעים דיפלומטיים בין פוטין למקרון ובין בלינקן לרוסיה, ופוטין מבטיח להמשיך במשא ומתן. המגישה עירן סיכור אלת מארחת כתבים ומומחים מתוך ספייס של כאן חדשות בטוויטר כדי להבין את הצעד הבא של פוטין. חלק נרחב מוקדש לרקע ההיסטורי של הסכסוך - הממד הרגשי והאסטרטגי של אוקראינה עבור רוסיה, הלאומיות האוקראינית, שאלת הצדק מול העוצמה והשנאה בין עמים קרובים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פוטין רואה באוקראינה 'קובה שלו' - מחוז מורד החייב לחזור למולדת מסיבות רגשיות ואסטרטגיות, בדומה לאופן שבו סין רואה את טייוואן.
- הדיסאינפורמציה תופסת תאוצה: שני הצדדים מאשימים זה את זה בהפגזות בדונבאס, ומדווח על למעלה מ-1,500 הפרות הפסקת אש ביום אחד.
- הכישלון העמוק של רוסיה הוא שאינה 'מושכת' - למעט דיקטטורים, איש שיש לו ברירה אינו מעדיף את רוסיה על פני המערב, גם אם פוטין יכבוש את אוקראינה.
- ככל ששני עמים דומים ותרבויותיהם קרובות, לעיתים השנאה ביניהם גדולה יותר - כמו בבלקן, בקוריאה ובין רוסים לאוקראינים.
- חולשתו של ביידן עלולה דווקא להגביר את הסיכון: לחץ פוליטי ובחירות עשויים לדחוף אותו להפגין כוח ולא בהכרח תבונה.
- פוטין מאמין באמת ובתמים שאין עם, תרבות או היסטוריה אוקראינית נפרדת - שזו רוסיה מאז ומעולם, אף שהאזורים עברו מיד ליד לאורך הדורות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק נפתח בסקירת המתיחות סביב אוקראינה: כ-180 אלף חיילים רוסים על הגבול, 30 אלף בבלרוס ותמרון משותף שהוארך, לצד הערכות אמריקניות לפלישה אפשרית והכנות בבית הלבן. במקביל נמשכים מגעים דיפלומטיים בין פוטין למקרון ובין בלינקן לרוסיה, ופוטין מבטיח להמשיך במשא ומתן. המגישה עירן סיכור אלת מארחת כתבים ומומחים מתוך ספייס של כאן חדשות בטוויטר כדי להבין את הצעד הבא של פוטין. חלק נרחב מוקדש לרקע ההיסטורי של הסכסוך - הממד הרגשי והאסטרטגי של אוקראינה עבור רוסיה, הלאומיות האוקראינית, שאלת הצדק מול העוצמה והשנאה בין עמים קרובים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
פוטין רואה באוקראינה 'קובה שלו' - מחוז מורד החייב לחזור למולדת מסיבות רגשיות ואסטרטגיות, בדומה לאופן שבו סין רואה את טייוואן. · הדיסאינפורמציה תופסת תאוצה: שני הצדדים מאשימים זה את זה בהפגזות בדונבאס, ומדווח על למעלה מ-1,500 הפרות הפסקת אש ביום אחד. · הכישלון העמוק של רוסיה הוא שאינה 'מושכת' - למעט דיקטטורים, איש שיש לו ברירה אינו מעדיף את רוסיה על פני המערב, גם אם פוטין יכבוש את אוקראינה. · ככל ששני עמים דומים ותרבויותיהם קרובות, לעיתים השנאה ביניהם גדולה יותר - כמו בבלקן, בקוריאה ובין רוסים לאוקראינים. · חולשתו של ביידן עלולה דווקא להגביר את הסיכון: לחץ פוליטי ובחירות עשויים לדחוף אותו להפגין כוח ולא בהכרח תבונה. · פוטין מאמין באמת ובתמים שאין עם, תרבות או היסטוריה אוקראינית נפרדת - שזו רוסיה מאז ומעולם, אף שהאזורים עברו מיד ליד לאורך הדורות.
החטא ועונשו
22 בפברואר 202243 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוקב בזמן אמת אחר המשבר באוקראינה: פוטין הכיר ברפובליקות הבדלניות דונייצק ולוגנסק כמדינות עצמאיות, הפרלמנט הרוסי אישר הכנסת צבא לשטחן וכבר נראים טנקים נכנסים. במקביל מתחיל גל סנקציות ראשון - האיחוד האירופי על מאות חברי פרלמנט ואישים, בריטניה על בנקים, וגרמניה מקפיאה את אישור צינור הגז נורד סטרים 2 על רקע משבר אנרגיה. הפרשנים מעריכים שפוטין צפוי להסלים מעבר לישויות הבדלניות, ומשווים את התרחיש למהלכים רוסיים בגיאורגיה 2008 ובנגורנו-קרבאך 2020 שבהם נכנסו כוחות 'שמירת שלום' רוסיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- רוסיה הכירה בכל שטח המחוזות דונייצק ולוגנסק אף שרק כשליש מהם מוחזק בפועל בידי המורדים הפרו-רוסים - מה שמייצר עילה אפשרית להמשך פלישה לשני השלישים שבידי אוקראינה.
- גל הסנקציות הראשון נמנע במכוון מלפגוע באוליגרכים הקרובים לפוטין או בפוטין עצמו, ורוסיה אגרה עתודות מטבע חוץ גדולות בדיוק כדי לספוג סנקציות מסוג זה.
- הקפאת נורד סטרים 2 בידי גרמניה מתרחשת בעיצומו של משבר אנרגיה גלובלי - הצינור אמור היה לספק גז לכ-26 מיליון משקי בית, כשליש מיבוא הגז של האיחוד.
- דפוס רוסי חוזר: הכנסת 'כוחות שמירת שלום' לשטח שנוי במחלוקת מקנה לרוסיה כוח שיכול לשתק מדינה ברגע, כפי שהודגם בגיאורגיה 2008 ובנגורנו-קרבאך 2020.
- החשש האוקראיני נשען על תקדים גיאורגיה 2008 - שם הסתמכו על תמיכת נאט"ו ובסוף נותרו לבד במערכה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוקב בזמן אמת אחר המשבר באוקראינה: פוטין הכיר ברפובליקות הבדלניות דונייצק ולוגנסק כמדינות עצמאיות, הפרלמנט הרוסי אישר הכנסת צבא לשטחן וכבר נראים טנקים נכנסים. במקביל מתחיל גל סנקציות ראשון - האיחוד האירופי על מאות חברי פרלמנט ואישים, בריטניה על בנקים, וגרמניה מקפיאה את אישור צינור הגז נורד סטרים 2 על רקע משבר אנרגיה. הפרשנים מעריכים שפוטין צפוי להסלים מעבר לישויות הבדלניות, ומשווים את התרחיש למהלכים רוסיים בגיאורגיה 2008 ובנגורנו-קרבאך 2020 שבהם נכנסו כוחות 'שמירת שלום' רוסיים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
רוסיה הכירה בכל שטח המחוזות דונייצק ולוגנסק אף שרק כשליש מהם מוחזק בפועל בידי המורדים הפרו-רוסים - מה שמייצר עילה אפשרית להמשך פלישה לשני השלישים שבידי אוקראינה. · גל הסנקציות הראשון נמנע במכוון מלפגוע באוליגרכים הקרובים לפוטין או בפוטין עצמו, ורוסיה אגרה עתודות מטבע חוץ גדולות בדיוק כדי לספוג סנקציות מסוג זה. · הקפאת נורד סטרים 2 בידי גרמניה מתרחשת בעיצומו של משבר אנרגיה גלובלי - הצינור אמור היה לספק גז לכ-26 מיליון משקי בית, כשליש מיבוא הגז של האיחוד. · דפוס רוסי חוזר: הכנסת 'כוחות שמירת שלום' לשטח שנוי במחלוקת מקנה לרוסיה כוח שיכול לשתק מדינה ברגע, כפי שהודגם בגיאורגיה 2008 ובנגורנו-קרבאך 2020. · החשש האוקראיני נשען על תקדים גיאורגיה 2008 - שם הסתמכו על תמיכת נאט"ו ובסוף נותרו לבד במערכה.
מלחמה ו-או שלום
21 בפברואר 202233 דק׳כך נשמענו: 30 שנה למלחמת המפרץ
17 בינואר 20212 שע׳ 46 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מהדורת לילה מתמשכת של 'כל ישראל' ברשת בית מלווה את הדקות שלפני פרוץ המלחמה בעיראק ואת תחילתה. כתבים בוושינגטון, בפריז ובאולפן מדווחים על המראות מסיביות של מטוסים אמריקנים מבסיסים בסעודיה, על אזהרות לפינוי עיתונאים מבגדד ועל אפשרות שהנשיא בוש ינאם לאומה. בהמשך מגיעים דיווחי CNN, ABC ו-NBC על אש נ"מ, צופרי אזעקה והתפוצצויות מעל בגדד, עד שרדיו בגדד יורד מהאוויר. השידור משלב מאזינים בזמן אמת בהתרחשות היסטורית מתפתחת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תקשורת רדיו חיה תפקדה כמקור מודיעין ציבורי - הכתב מאזין במקביל לרדיו בגדד ולרשתות האמריקניות כדי לזהות את רגע הפתיחה
- סימני ההיכר לתחילת המתקפה זוהו בעקיפין: המראות מטוסים, פינוי עיתונאים ונפילת שידורי רדיו בגדד מהאוויר
- ירידת רדיו בגדד מכל התדרים בזה אחר זה שימשה אינדיקציה כמעט ודאית שתחנת השידור הופצצה והפעולה החלה
- אי-הוודאות נשמרה לאורך הדיווח - גם פעילות אווירית מסיבית פורשה תחילה כאימון או 'מיקום היריב' ולא בהכרח כתקיפה
- הצוות המצומצם של CNN בראשות פיטר ארנט נותר בבגדד ושימש עורק דיווח כמעט בלעדי מתוך העיר הנצורה
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מהדורת לילה מתמשכת של 'כל ישראל' ברשת בית מלווה את הדקות שלפני פרוץ המלחמה בעיראק ואת תחילתה. כתבים בוושינגטון, בפריז ובאולפן מדווחים על המראות מסיביות של מטוסים אמריקנים מבסיסים בסעודיה, על אזהרות לפינוי עיתונאים מבגדד ועל אפשרות שהנשיא בוש ינאם לאומה. בהמשך מגיעים דיווחי CNN, ABC ו-NBC על אש נ"מ, צופרי אזעקה והתפוצצויות מעל בגדד, עד שרדיו בגדד יורד מהאוויר. השידור משלב מאזינים בזמן אמת בהתרחשות היסטורית מתפתחת.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
תקשורת רדיו חיה תפקדה כמקור מודיעין ציבורי - הכתב מאזין במקביל לרדיו בגדד ולרשתות האמריקניות כדי לזהות את רגע הפתיחה · סימני ההיכר לתחילת המתקפה זוהו בעקיפין: המראות מטוסים, פינוי עיתונאים ונפילת שידורי רדיו בגדד מהאוויר · ירידת רדיו בגדד מכל התדרים בזה אחר זה שימשה אינדיקציה כמעט ודאית שתחנת השידור הופצצה והפעולה החלה · אי-הוודאות נשמרה לאורך הדיווח - גם פעילות אווירית מסיבית פורשה תחילה כאימון או 'מיקום היריב' ולא בהכרח כתקיפה · הצוות המצומצם של CNN בראשות פיטר ארנט נותר בבגדד ושימש עורק דיווח כמעט בלעדי מתוך העיר הנצורה
מגלה הקורונה במערב: הסגר השני בישראל, מעשה אמיץ
25 באוקטובר 20207 דק׳אורחים:פרופסור מאוריציו צ'קונילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרופ' מאוריציו צ'קוני, מנהל מחלקת ההרדמה והטיפול הנמרץ בבית החולים הומניטס במילאנו ונשיא החברה האירופית לטיפול נמרץ, מתאר כיצד זיהה בפברואר עלייה מעריכית בתחלואה בלומברדיה והבין שזו אינה שפעת, ולכן התריע בפני העולם. הוא מסביר שהגל השני באירופה התפרץ בעיקר עקב פתיחת בתי הספר והגברת הניידות, ותומך במגבלות חלקיות על עסקים לא חיוניים במקום סגר כללי. צ'קוני מציין שאין עדיין הרבה תרופות יעילות מלבד טיפול תומך ודקסמתזון, ומזהיר מפני שימוש בתרופות ניסיוניות ללא ניסויים קליניים. לסיום הוא מביע תקווה זהירה למציאת חיסון, ומדגיש שאי אפשר לבחור מה קורה בחיים אלא רק כיצד מגיבים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- זיהוי מוקדם של עלייה מעריכית בתחלואה (חמישה חולים, אחר כך חמישה עשר, ואז שבעה עשר ביום) אפשר להתריע בפני העולם ולהציל חיים.
- פתיחת בתי הספר והגברת הניידות באוכלוסייה היו הגורם המכריע להתפרצות הגל השני באירופה.
- הנתונים מישראל מלמדים שצעדים נחושים ואמיצים מקצרים את תהליך היציאה מהמשבר ומשתלמים מהר יותר מהצפוי.
- אין עדיין תרופות יעילות רבות; הכלי המרכזי הוא טיפול תומך באיכות גבוהה, ודקסמתזון - תרופה זולה וזמינה - הוכחה כמפחיתה תמותה.
- מתן תרופה ניסיונית ללא ידיעת השפעתה בניסויים קליניים מסוכן, וחלק מהתרופות עלולות אף לגרום נזק.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מי הוא פרופסור מאוריציו צ'קוני שמתארח בשעה הבינלאומית?
צ'קוני הוא מנהל מחלקת הרדמה וטיפול נמרץ בבית החולים הומניטס במילאנו ונשיא החברה האירופית לטיפול נמרץ. הוא עמד בלב הטיפול במגפת הקורונה במחוז לומברדיה וזכה בעיטור הגיבור הלאומי של איטליה.
▾מתי פרופסור צ'קוני הבין שהקורונה אינה שפעת רגילה?
הוא מספר שבפברואר הבחין בעלייה מחמישה חולים ביום לחמישה עשר ואז שבעה עשר, כל יום קצת יותר. מהר מאוד הבין שיש פוטנציאל לעלייה מעריכית ושצריך לקרוא לעזרה ולהזהיר את העולם.
▾מה צ'קוני מזהה כרגע המכריע בהתפרצות הגל השני באיטליה?
הוא אומר שהרגע המכריע בגברת הניידות באוכלוסייה היה פתיחת בתי הספר, שקרתה כמה שבועות קודם. לדבריו רוב האוכלוסייה שמרה על ריחוק, אבל בתי הספר שינו את התפתחות המחלה.
▾איזו תרופה פרופסור צ'קוני והפאנל של ארגון הבריאות העולמי המליצו עליה?
הם המליצו שכל מטופל שמאושפז ודורש חמצן יקבל דקסמתזון. צ'קוני מדגיש שזו תרופה זולה שזמינה גם במדינות עניות, והוכח שהיא מפחיתה את התמותה.
▾מה עמדת צ'קוני על מתן תרופות ניסיוניות כמו שקיבל הנשיא טראמפ?
הוא אומר שאסור לתת לאדם תרופה שלא היית נותן למטופלים אחרים או לאבא שלך. לדבריו מתן תרופה בלי לדעת את השפעתה בניסויים קליניים מסוכן, וחלק מהתרופות עלולות אף לגרום נזק.
The return on the Mooch (English version)
13 בספטמבר 202018 דק׳אנתוני סקרמוצ'י עולה למתקפה
13 בספטמבר 202015 דק׳הפלישה לפולין
1 בספטמבר 202019 דק׳הטרנספר של גולדה
11 באוגוסט 202022 דק׳לאן נעלמנו ואיפה אפשר למצוא אותנו?
24 ביוני 20200 דק׳317,792
18 במאי 202048 דק׳298,108
18 במאי 202048 דק׳292,366
12 במאי 202050 דק׳287,131
12 במאי 202049 דק׳280,224
10 במאי 202052 דק׳259,609
6 במאי 202051 דק׳252,241
5 במאי 202053 דק׳248,146
4 במאי 202053 דק׳244,665
4 במאי 202055 דק׳74,644
7 באפריל 202051 דק׳69,042
5 באפריל 202051 דק׳44,136
1 באפריל 202051 דק׳בבידוד
15 במרץ 202015 דק׳
פודקאסטים דומים
סוכן משולש: פודקאסט על מודיעין וריגול
dannyorbach
4X4 שבילים - הפודקאסט הישראלי לג'יפאות
יואב קווה - חברת "שבילים"
מיניסטריון האמת
טל שנהב ודוד רייבל
קטעים משידור
גלצ
השעה הבינלאומית עם ערן סיקורל
כאן
אחד ביום
N12