השבוע - פודקאסט הארץ

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

מדריכים שבהם התוכנית מופיעה

• מהם הפודקאסטים הישראליים הטובים ביותר על מלחמה וביטחון?
• מהם הפודקאסטים הישראליים הטובים ביותר על פוליטיקה?
• מהם הפודקאסטים הישראליים הטובים ביותר על איראן והגרעין?

פרקים עם ניתוח מלא

• אחמד טיבי: "רצו להושיב אותי ליד איזנקוט. סירבתי. אני יודע למה נתניהו מחכה" | פרק 679
• "לממשלה יש מנגנון כלכלי אחד להישרדות, וכבר רואים סימנים לקריסת המדינה" | פרק 676
• "וירוסים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית הם כבר לא מדע בדיוני, אלא איום ממשי"
• "אנשים עזבו את הליכוד אחרי איראן. בעיקר לטובת בן גביר" | פרק 629
• "הטורקים משכנעים את העולם שישראל היא המדינה המשוגעת של המזרח התיכון" | פרק 636
• "מוזר מאוד ששני הבנים של ראש הממשלה החליפו את השם שלהם" | פרק 632
• "אתם קוראים לנו ביביסטים. כלומר, אתם מניחים שאני אהבל שמקבל הוראות מנתניהו" | פרק 634
• "הלוואי שהמודלים טועים, אבל אנחנו בדרך לאירוע אקלים היסטורי בעוד 4 חודשים"

פרקים אחרונים

• "הסכנה הכי גדולה היא שנתניהו ייצא עכשיו למלחמה כחלק מהקמפיין" | פרק 682

  20 באוקטובר 2026·1 שע׳ 0 דק׳
  אורחים:יאיר נבות·איציק ססון·לריסה רמניק

• "בישראל עב"מים זה עניין של חיים ומוות. טוב שחיל האוויר אמר שהוא לא יודע"

  18 באוקטובר 2026·27 דק׳
  אורחים:בר פלג·נועם טיבון

• כך בנה נתניהו מנגנון זיוף לשינוי ההיסטוריה | פרק 681

  15 באוקטובר 2026·1 שע׳ 35 דק׳
  אורחים:איראן עציון·צ'אק פרייליך

• יאיר גולן: "חצי ממשלה רוצה מלחמות בשביל פוליטיקה וחצי בשביל הכיף" | פרק 680

  13 באוקטובר 2026·1 שע׳ 26 דק׳
  אורחים:מיקי פלד

• "אל תתייחסו לדגלי פלסטין. המהומות בצרפת הן כי המדינה מתפרקת"

  11 באוקטובר 2026·32 דק׳
  אורחים:אלי ביטן·נתי טוקר·עוזי דן·מיכל צ'רנוביצקי·תגנית פייקובסקי

• אחמד טיבי: "רצו להושיב אותי ליד איזנקוט. סירבתי. אני יודע למה נתניהו מחכה" | פרק 679

  8 באוקטובר 2026·1 שע׳ 30 דק׳
  אורחים:גדעון לב·שלי ורוד
  אמ;לקסיכום הפרק

  אחמד טיבי מסר שהסקרים הפנימיים מראים 61 אחוז הצבעה בחברה הערבית לעומת 47 אחוז באותה נקודת זמן בבחירות הקודמות, והיעד הוא 70 אחוז שיביא לדבריו 10 מנדטים למשותפת ו-6 לרע״ם. הוא סירב לשבת ליד איזנקוט באירוע של השלטון המקומי כדי לא לספק לנתניהו תמונה לקמפיין הסתה, ואמר שאחרי הבחירות יצביע ליושב-ראש כנסת מהאופוזיציה ולחוק ועדת חקירה ממלכתית. מרים רוסמן ורמי דניאל תיארו את מחאת התלמידים בצרפת כסימפטום של גירעון של יותר מחמישה אחוז. ברקע יש פנסיות שאי אפשר לממן ובחירות לנשיאות בעוד שישה חודשים שבהן מרין לפן צפויה לסיבוב השני. יאיר נבות הסביר שהצו ההולנדי הוא צו זמני לשלוש שנים, שמאפשר לעכב נוסעים מישראל עם מוצרים מההתנחלויות, מזרח ירושלים והגולן. העונש הוא עד שש שנות מאסר, אבל בפועל עוד לא נעצר אף ישראלי.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • טיבי: בלי שתי הרשימות הערביות נוצר תיקו בין הגושים היהודיים, ועם 61 עד 64 אצבעות אפשר להחליף את יושב-ראש הכנסת בלי להיכנס לקואליציה.
  • ארבע מפלגות ברשימה אחת היו מגיעות לדברי טיבי ל-18 מנדטים, אבל רע״ם בחרה ללכת עם יואב סגלוביץ' ונחתם רק הסכם עודפים.
  • כ-4,000 רופאים ערבים לא מועסקים בתעסוקה הולמת ואלפי מורים ערבים מובטלים, בעוד במערכת החינוך היהודית חסרים 4,250 תקנים, לדברי טיבי.
  • בצרפת פנסיונר ממוצע מקבל יותר מעובד ממוצע, גיל הפרישה חזר ל-62 ותשעה חודשים, והמדינה לא ידעה תקציב מאוזן מאז 1974.
  • הציבור הצרפתי רואה היום את מלנשון כרעיל יותר מלפן, ולכן בסיבוב שני ביניהם צפוי איחוד הכוחות דווקא נגדו.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• שלומי אלדר: "לא קיבלנו את התביעה מנתניהו. יש סברה שהוא מחכה לבחירות" | פרק 678

  6 באוקטובר 2026·1 שע׳ 11 דק׳

• "כמוסלמי אני אומר לגרמנים: יש לכם בעיה עם המהגרים" | פרק 677

  1 באוקטובר 2026·1 שע׳ 24 דק׳

• "לממשלה יש מנגנון כלכלי אחד להישרדות, וכבר רואים סימנים לקריסת המדינה" | פרק 676

  29 בספטמבר 2026·42 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  ממשלת הימין הפופוליסטי בישראל משתמשת בתקציבי המדינה, במינויי מקורבים וברגולציה כדי לבצר את כוחה הפוליטי תוך פגיעה בשומרי הסף. חלוקת 20.1 מיליארד שקלים בכספים קואליציוניים לצד קיצוץ של יותר מ-400 מיליון שקלים מבינוי כיתות ממחישים נכונות לפגוע בצמיחת המשק ובחינוך לטובת הסקטורים השותפים בקואליציה. הפוליטיזציה של השירות הציבורי מובילה לפקידות שותקת הנמנעת מנקיטת עמדה מקצועית, ומחריפה את הידרדרות מערכות הבריאות, החינוך והתחבורה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ממשלות פופוליסטיות מבצרות את שלטונן בשלושה נתיבים כלכליים: השתלטות על מנגנוני המדינה ופקידותה, הזרמת תקציבים בלתי שוויונית לבייס הבוחרים, וחלוקת משאבים ורגולציה למקורבים.
  • הגדרת העם במשטר פופוליסטי בישראל צומצמה לשלושה סקטורים בלבד בקואליציה: מצביעי הליכוד, הסקטור החרדי והסקטור המתנחלי.
  • פוליטיזציה של מינויים בכירים בשירות המדינה מייצרת הגירה פנימית, שבה פקידים מקצועיים נמנעים מלהביע עמדה מחשש לפגיעה בקידומם או להתנכלות פוליטית.
  • הפגיעה בתקציבי החברה הערבית והגדלת קצבאות האברכים פוגעות ישירות בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים ואזרחים ערבים, שהם מנועי צמיחה קריטיים למשק בטווח הארוך.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• אי אפשר לצפות מהישראלים להתנהג אחרת אחרי מה שקרה | פרק 674

  22 בספטמבר 2026·49 דק׳

• "זה לא ימשך עוד הרבה. או שיהיה הסכם או שטראמפ ישתולל על איראן" | פרק 672

  15 בספטמבר 2026·1 שע׳ 35 דק׳
  אורחים:שרה נתניהו

• "אנחנו סתם בדיכאון. בסוף זה 16 אנשים שאמרו בסקר שיצביעו להנדל או וינטר" | פרק 671

  10 בספטמבר 2026·1 שע׳ 18 דק׳

• "קיבלתי את המידע מיד אחרי הטבח. לקח לי שנה וחצי לוודא שנתניהו הוזהר לפני 7.10" | פרק 670

  8 בספטמבר 2026·40 דק׳
  אורחים:יוסי יובל·לי קורן

• "וירוסים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית הם כבר לא מדע בדיוני, אלא איום ממשי"

  6 בספטמבר 2026·30 דק׳
  אורחים:ניצן הורוביץ
  אמ;לקסיכום הפרק

  חוקרים השתמשו בבינה מלאכותית כדי לתכנת וירוסים קטנים מסוג בקטריופאז', ויצרו מאות דגמים מתוכם 16 היו פעילים ויכלו להרוג חיידקים. הטכנולוגיה מאפשרת דמוקרטיזציה של יצירת וירוסים, מה שמעלה חשש ללוחמה ביולוגית או דליפות ממעבדות. מצד שני, בינה מלאכותית משמשת גם לפיתוח טיפולים מותאמים אישית לסרטן, כולל תרופות RNA מתקדמות. קיימת דאגה לגבי רגולציה, מחירים גבוהים של תרופות ויכולת המדינה לעמוד בהוצאות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ה-DNA הוא שפה עם ארבע אותיות (A, T, C, G) שניתן לתכנת באמצעות AI כמו שפות אחרות.
  • בקטריופאז'ים שנוצרו ב-AI יכולים להרוג חיידקים עמידים, מה שפותח אפשרויות לאנטיביוטיקה חדשה.
  • הדמוקרטיזציה של כלי ה-AI מאפשרת לאנשים עם כישורים בסיסיים ליצור וירוסים, מה שמעלה סיכונים ביטחוניים.
  • רגולציה קיימת קשה ליישום מול פיזור יצירת הווירוסים במעבדות שונות ופעילות בלתי מפוקחת.
  • AI משפר משמעותית את יכולת זיהוי השונות בין רקמות בריאות לחולות, ומאפשר פיתוח טיפולים פרסונליים לסרטן.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד הבינה המלאכותית משמשת ליצירת וירוסים חדשים ומה המשמעות של זה מבחינת היכולת לייצר וירוסים פעילים?

  החוקרים משתמשים בבינה מלאכותית כדי לכתוב קוד שמייצר רצפים של DNA או RNA, בדומה לכתיבת סיפורים קצרים, וכך יוצרים מאות דגמים של וירוסים. מתוך 300 דגמים שנוצרו, 16 היו פעילים והצליחו להרוג חיידקים, מה שמראה שה-AI מאפשר דמוקרטיזציה של התהליך ומאפשר ליותר אנשים לייצר וירוסים פעילים.

  ▾מהם האתגרים והשלבים המורכבים בטיפול בבני אדם באמצעות בקטריופאז'ים שנוצרו בעזרת AI?

  האתגרים כוללים את הצורך להכניס את הבקטריופאז' לחלקיקי נאנו שיגיעו לאיבר ולחיידק המתאים, התמודדות עם הרס מהיר של DNA ו-RNA בדם, והצורך באריזות מתאימות. למרות ניסיונות רבים, עדיין לא הצליחו לטפל בבני אדם באופן יעיל באמצעות פאג'ים, מה שמדגיש את המורכבות מעבר לייצור במעבדה.

  ▾כיצד הבינה המלאכותית משנה את הסיכון ללוחמה ביולוגית ומהם החששות המרכזיים שהועלו בפרק?

  ה-AI מאפשר לייצר וירוסים קטלניים במהירות ובקלות יחסית, מה שמוביל לדמוקרטיזציה שבה לא רק מדענים מומחים יכולים ליצור וירוסים. החשש הוא שמישהו עם כישורים בסיסיים יכול לתכנת וירוס קטלני, להפיצו ולגרום לנזק רב, מה שמעלה את הצורך ברגולציה אך קשה מאוד לאכוף אותה.

  ▾מהן המגבלות והקשיים ברגולציה של יצירת וירוסים באמצעות בינה מלאכותית כפי שנדונו בפרק?

  הרגולציה כיום מבוססת על הסכמות בין מעבדות וממשלות, אך קשה לאכוף אותה כשמדובר באנשים או גופים שמסנטזים חלקים שונים במקומות שונים ללא קשר ביניהם. בנוסף, ציוד לייצור כזה זמין גם למכוני מחקר רגילים, מה שמקשה על מניעת יצירת וירוסים מסוכנים.

  ▾כיצד הבינה המלאכותית תורמת לפיתוח טיפולים חדשים לסרטן ומה הדוגמה שהוזכרה בפרק?

  ה-AI מאפשר ניתוחים מורכבים של רמות RNA וריצוף DNA, מה שמסייע לזהות אפיטופים ייחודיים לסרטן של כל מטופל. דוגמה לכך היא שיתוף הפעולה בין מודרנה לחברת פרסונליס, שבה משתמשים ב-AI כדי לאתר את השונות בין רקמה בריאה לחולה ולתכנן תרופות RNA פרסונליות שמפעילות את מערכת החיסון לתקוף את הסרטן.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• "בשמאל חושבים שכל הציונות הדתית הם אוכלי מוות. אם הם לא יתפכחו נהיה בבעיה" | פרק 639

  3 בספטמבר 2026·1 שע׳ 24 דק׳
  אורחים:שני ליטמן

• "שרה נתניהו היא אשפית תקשורת. לא סתם היא דיברה על בגידה" | פרק 638

  1 בספטמבר 2026·1 שע׳ 10 דק׳
  אורחים:יוסי יובל·לי קורן

• "אנשים עזבו את הליכוד אחרי איראן. בעיקר לטובת בן גביר" | פרק 629

  30 ביולי 2026·1 שע׳ 22 דק׳
  אורחים:רן שמעוני
  אמ;לקסיכום הפרק

  בפודקאסט נדונה המצב הפוליטי בישראל לקראת הבחירות הקרובות, עם התמקדות בסקרים המצביעים על יציבות בגושים הפוליטיים. המומחים דיברו על אחוז החסימה והשפעתו על המפלגות, כמו גם על הצבעה אסטרטגית של הציבור.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הגושים הפוליטיים בישראל התייצבו מאז אוגוסט 2024.
  • הסקרים מראים על ירידה משמעותית בתמיכה בקואליציה לאחר אירועים דרמטיים.
  • אחוז החסימה יכול לשנות את המפה הפוליטית באופן משמעותי.
  • הצבעה אסטרטגית משפיעה על החלטות הבוחרים, במיוחד במפלגות על סף אחוז החסימה.
  • סקר הוא לא תחזית, אלא משקף את תמונת המצב באותו רגע.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾למה לפי דליה שנדלין הגושים הפוליטיים בישראל כמעט לא זזים מאז 2024?

  שנדלין מתארת «anti-rally», ההפך מהתגייסות סביב הדגל: אחרי 7 באוקטובר הקואליציה צנחה לסביבות 40 ומשהו מנדטים במשך שישה חודשים. ההתאוששות התחילה בערך באפריל 2024, והיא מקשרת אותה לתקיפה על בכירי כוח אל-קודס בדמשק, ומאז ספטמבר 2024 הגושים כמעט קפואים, גם המלחמה באיראן הוסיפה לליכוד רק עלייה קטנה וזמנית.

  ▾כמה מצביעים מתלבטים בין גוש נתניהו לאופוזיציה לפי הסקר של מנו גבע?

  לפי מנו גבע, מנכ"ל מכון מדגם, כ-10% מהמצביעים מתלבטים, אבל רק 1.3% מתלבטים בין שני הגושים, שזה בערך מנדט וחצי. האופוזיציה בלי המפלגות הערביות עומדת על 58 עד 60 מנדטים והקואליציה על 50 עד 52, ולכן לדבריו הבחירות עשויות להיות מוכרעות על חודו של מנדט.

  ▾איך אחוז החסימה הכריע את תוצאות הבחירות של 2022?

  ב-2022 התמודדו 40 מפלגות ועשרה וחצי מנדטים הלכו לטמיון, רובם של מרצ, שקיבלה 3.17%, ושל בל"ד. גוש נתניהו קיבל רק 48.3% מהקולות, אבל בזכות הקולות שנזרקו הוא הגיע ל-64 מנדטים, ומנו גבע מסביר שסטטיסטית 3.17% הוא בתוך טעות הדגימה, אבל פוליטית זה «0 או 4».

  ▾למה מנו גבע חוזר ואומר שסקר הוא לא תחזית?

  לדבריו סקר משקף תמונת מצב ליום שבו נערך, ומותר לפרסם סקרים רק עד שלושה ימים לפני הבחירות, ובימים האלה יכולים לחול שינויים גדולים. הדוגמה שלו היא מפלגת הגמלאים, שביום האחרון שהותר בו פרסום קיבלה שני מנדטים בסקרים וקפצה בקלפי לשבעה.

  ▾מה קרה במדגם הטלוויזיה של ערוץ 1 כשש"ס קיבלה 17 מנדטים ב-1999?

  רוב הסקרים נתנו לש"ס 12 עד 13 מנדטים, ומנו גבע, שערך את המדגם בערוץ 1 בפעם הראשונה, קיבל מהמודל שפיתח 17. לדבריו אנשי הערוץ, כשמאחוריו עמדו חיים יבין ורפיק חלבי, אמרו לו «אתה לא עולה עם 17 מנדטים», והוא נאלץ להוריד ל-15, ובסוף ש"ס אכן קיבלה 17.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• "בעלי חיים משקרים בשירה שלהם בדיוק כמו בני אדם בטינדר"

  30 באוגוסט 2026·27 דק׳
  אורחים:דוקטור אבנר גרוס

• אפרת רייטן: "התחלנו עם אפס מנדטים. זה לא מקרה שאנשי המחאה השתלבו אצלנו" | פרק 637

  27 באוגוסט 2026·1 שע׳ 17 דק׳
  אורחים:אבנר גרוס·רן שמעוני

• "הטורקים משכנעים את העולם שישראל היא המדינה המשוגעת של המזרח התיכון" | פרק 636

  25 באוגוסט 2026·1 שע׳ 8 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  ישראל וטורקיה נמצאות במשבר חסר תקדים, עם התבססות צבאית טורקית בסוריה ותגובה ישראלית ישירה ופתוחה. טורקיה מנסה לשמר מתינות כדי לא להסלים את המצב, אך משבר היחסים הפוליטי והצבאי בין המדינות ממשיך להעמיק. במקביל, היחסים בין ישראל ליהדות האמריקאית הליברלית משתנים, עם ביקורת גוברת על מדיניות ישראל והתחזקות מחאות נגד הכיבוש, לצד חשש מהתפוררות הקשר בין ישראל ליהדות בארה"ב.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הפגיעה במרחב ההכחשה בין ישראל לטורקיה בעקבות הפצצה ישראלית צפונית לאזור מוסכם בסוריה היא נקודת מפנה במערכת היחסים.
  • טורקיה, למרות רטוריקה אנטי-ישראלית, מנסה לשמור על מתינות כדי למנוע הסלמה צבאית מול ישראל.
  • הברית המשולשת בין טורקיה, סעודיה ופקיסטן מייצרת שינויים גיאופוליטיים משמעותיים במזרח התיכון, עם חששות מפני התעצמות איראן.
  • הקהילה היהודית האמריקאית הליברלית מתמודדת עם משבר זהות ועם ביקורת גוברת על מדיניות ישראל, מה שמוביל לירידה בתמיכה המסורתית.
  • הניכוס של המונח 'ציונות' על ידי הימין בישראל מחזק את הפילוג בתוך הקהילה היהודית האמריקאית ומקשה על שיח מורכב.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾למה ישראל תקפה כוחות טורקים בסוריה ולמה זה נחשב חריג?

  לפי רמי דניאל הטורקים ניסו להתבסס בבסיס בסוריה, המודיעין הישראלי עלה על זה וחיל האוויר הגיב. החריגות היא במיקום: התקיפה הייתה באזור אידליב, הרבה צפונה מהקו הלא רשמי שחילק את סוריה בין השתיים, ובאזור שיש בו נוכחות טורקית מסוף שנות ה-2010 ושהטורקים רואים כאחריות שלהם. בנוסף ישראל ויתרה על מרחב ההכחשה שהיה לה שם אפילו בתקופת אסד, ולקחה אחריות מלאה, כולל ציוץ בטורקית של שר הביטחון.

  ▾מי יצא מרוויח מהעימות עם טורקיה לפי המומחה של המכון למחקרי ביטחון לאומי?

  דניאל מחלק את זה לשניים. מבצעית זו הייתה הצלחה, כי המסר לטורקים היה שישראל רואה אותם ותפעל נגדם גם באזורים שהם לא מצפים לזה. מדינית, שבוע אחרי, הוא קורא לזה כישלון: התגובה הטורקית הייתה מתונה בכוונה, ארדואן לא יצא מהחופשה, ובסוף ישראל נתפסת גרוע יותר מארדואן. גם האמריקאים, לדבריו, השתכנעו מהנרטיב הטורקי שנתניהו פשוט מתנהג ככה בגלל הבחירות.

  ▾אם ישראל תוקפה את טורקיה, נאטו יגן עליה?

  דניאל אומר שאנשים מייחסים לנאטו יותר אפקטיביות ממה שיש לה. סעיף 5, שקובע שהתקפה על חברה אחת נחשבת התקפה על כולן, דורש הסכמה של כל שאר המדינות, וגם לא מכתיב מה תהיה התגובה. לכן, לדבריו, אין לראות בחברות הטורקית בנאטו מגן מפני פעילות צבאית ישראלית. מה שכן משנה הוא שארדואן הפך בחמש שנים מבודד למחוזר, כי אירופה שנשארה מול פוטין צריכה את הצבא השני בגודלו בברית.

  ▾מה שני ליטמן גילתה על היחס לישראלים בהרווארד?

  היא הגיעה מוכנה לעימות ולאנטישמיות, ואומרת שלא קנתה מראש את הסיפור שכולם רק מחפשים לתקוף אותנו. מה שהיא מצאה בפועל היה שתיקה: זה נושא שפשוט לא רוצים לדבר עליו. בתוכנית עיתונאים שהשתתפו בה 22 אנשים, חציים אמריקאים, היא הרגישה שישראל נתפסת ככאב ראש, סיפור מסובך שנראה רע ומתנהל גרוע, ושהישראלים ממשיכים להגיע לחוץ לארץ מתוך הנחה שהם הסלבריטיז של העולם.

  ▾מה מיקי גיצין אומר על היחס של יהודי ארצות הברית לישראל היום?

  שהוא נשבר לפי דורות. לפני עשרים שנה, כשהיה שליח הסוכנות בקהילה קטנה, ישראל הייתה הדבר היחיד שהביא יחד את הקהילה הרפורמית, הקונסרבטיבית והחרדית; היום היא מה שמונע מהם להתכנס, כי שאלות הכניסה הפכו להיות האם אתה אומר אפרטהייד, מה דעתך על ג'נוסייד והאם אתה ציוני. הממסד היהודי לכוד בין כסף ימני מאוד לבין זליגה של הדור הצעיר החוצה, והדבר הכי פופולרי בשדה שהוא עובד בו הוא נוכחות מגינה בשטחים, שהוא מכנה הציונות החדשה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• "מוזר מאוד ששני הבנים של ראש הממשלה החליפו את השם שלהם" | פרק 632

  11 באוגוסט 2026·1 שע׳ 29 דק׳
  אורחים:ארי פולמן·יוסי הרפז
  אמ;לקסיכום הפרק

  דין ליבנה, ממלא מקום מנכ״ל ועדת הבחירות המרכזית, מתאר את האתגרים בביצוע הבחירות הקרובות, כולל התמודדות עם פייק ניוז מבוסס AI והשפעה זרה. הוועדה מפעילה אמצעי בקרה קפדניים, כגון מצלמות בקלפיות ופיקוח הדוק על נציגי המפלגות. אורי משגב חושף פרטים על משפחת נתניהו, כולל ניצול כספי ציבור במעונות והשינוי בשמות בני המשפחה מטעמים ביטחוניים. בנוסף, פרופ׳ יוסי יובל ולי קורן מדברים על מחקר מתקדם המנסה לפענח את שפת בעלי החיים באמצעות AI, ומדגישים את המורכבות והפער בין תקשורת בעלי החיים לשפה אנושית.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הבחירות בישראל נשמרות באמצעות מערכת אנלוגית עם פיקוח הדוק, כולל ספירה ידנית וצילום כל תהליך הספירה במצלמות מאובטחות.
  • החלפת שמות של בני משפחת נתניהו נעשית מסיבות ביטחוניות וקשורה לרגישויות בתחום רכישת נכסים בחו״ל והלבנת הון.
  • הוועדה מתמודדת עם פייק ניוז וחששות מהשפעה זרה בשיתוף פעולה עם הרשתות החברתיות וגופי הביטחון.
  • יש מגבלות חוקיות על הפצת מידע על מי הצביע, כדי לשמור על פרטיות המצביעים.
  • מחקר בשפת בעלי חיים מראה תקשורת מורכבת אך לא שפה במובן האנושי, וה-AI מסייע בפענוח דפוסים אך לא בהבנת המשמעויות המלאות.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד ועדת הבחירות המרכזית מתמודדת עם הפצת מידע כוזב או פייק ניוז במהלך מערכת הבחירות?

  ועד הבחירות המרכזית פועלת בשיתוף פעולה עם פלטפורמות חברתיות כמו מטא וטיקטוק כדי לייצר מנגנוני בדיקת עובדות ולהפחית חשיפה למידע לא אמין. בנוסף, היא משתפת פעולה עם גופי הביטחון, כולל השב"כ, המשטרה ושירותי ביטחון נוספים, להקמת חמ"לים שמנטרים ומסירים במהירות תכנים מזויפים שעלולים להשפיע על אמון הציבור.

  ▾מהם האמצעים הטכנולוגיים והלוגיסטיים שמבטיחים את שקיפות וביטחון תהליך ספירת הקולות בבחירות?

  הבחירות מתבצעות באמצעות פתקי הצבעה אנלוגיים, שסופרים ידנית בסיום יום הבחירות. בכל קלפי יש מפקח תואר הבחירות שמצלם את ספירת הפתקים במצלמה מאובטחת עם הצפנה וחתימות משפטיות. לאחר הספירה, הפרוטוקולים נמסרים לאתר האינטרנט של ועדת הבחירות, שם ניתן לעיין בהם. כמו כן, מתקיימת בקרה על ידי מאות משפטנים ורואי חשבון חיצוניים.

  ▾מה הסיבות והמשמעות מאחורי החלפת השמות של שני בניו של ראש הממשלה נתניהו?

  שני בניו של ראש הממשלה החליפו את שמותיהם, כאשר יאיר נתניהו נקרא כיום יונתן הון. הסיבה הרשמית שנמסרה היא ביטחונית, אך לא הובהרה לעומק. לפי הערכות, החלפת השמות קשורה לרגישות בנושא רכישת נכסים בחו"ל והלבנת הון, שכן כיום בעת רכישת דירות במדינות מסוימות יש צורך להצהיר על קשר משפחתי למנהיגי מדינה.

  ▾כיצד משפחת נתניהו מנצלת את המימון הציבורי בנוגע למעונות ולבתים השונים שלהם?

  למשפחת נתניהו יש לפחות שבעה מעונות ובתים, חלקם במימון המדינה. חלק מהבתים משופצים בהוצאות של עשרות מיליונים, אף על פי שהם לא מתגוררים בהם. בנוסף, המדינה מממנת אבטחה, ניקיון ושירותים נוספים, כולל דירות למאבטחים ולמנקים, כאשר חלק מהעובדים מדווחים על תנאי עבודה קשים ומטורללים.

  ▾מהם הממצאים העיקריים במחקר התקשורת של בעלי חיים כמו שפני סלע וטלפים, וכיצד AI מסייע במחקר זה?

  שפני סלע מתקשרים באמצעות שירה מורכבת שמכילה מידע על גודל, מעמד ומצב הורמונלי. טלפים מתקשרים בעיקר באמצעות קריאות שמטרתן בעיקר להגן על שטח ולנהל סכסוכים. AI מסייע בזיהוי דפוסים וקטלוג קריאות, אך האתגר הגדול הוא לוודא שהדפוסים משמעותיים לבעלי החיים עצמם. המחקר מנסה גם לבצע ניסויים התנהגותיים כדי להבין את משמעות הקריאות.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• "אתם קוראים לנו ביביסטים. כלומר, אתם מניחים שאני אהבל שמקבל הוראות מנתניהו" | פרק 634

  18 באוגוסט 2026·1 שע׳ 11 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הליכוד זוכה לתמיכה משמעותית בקרב מצביעים מזרחים, שמזהים בו מענה לתחושות נחסמות ושותפות מריטוקרטית. למרות זאת, קיימת אכזבה ופחד בקרב חלק מהמצביעים, במיוחד בעקבות אירועי שבעה באוקטובר והרפורמה המשפטית. הפריימריז בליכוד הראו שילוב של כוחות ותהליכים פנימיים, עם ירידה בכוחן של דילים מסורתיים ועלייה במשקל המצביעים החופשיים. יש מחסור במהנדסים בתעשיות הביטחוניות, שהן מנוע צמיחה חשוב במשק הישראלי.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הליכוד נתפס כמפלגה שמאפשרת שותפות מריטוקרטית אמיתית למזרחים, בניגוד למפלגות אחרות.
  • אירועי שבעה באוקטובר הגבירו את הימניות בקרב חלק מהמצביעים, אך גם יצרו אכזבה וחשש כלפי נתניהו בקרב אחרים.
  • הפריימריז בליכוד מעידים על ירידה בחשיבות הדילים המסורתיים ועל עלייה במשקל המצביעים החופשיים והצעירים.
  • התעשיות הביטחוניות בישראל מהוות מנוע תעסוקה יציב עם ביקוש גבוה למהנדסים, בניגוד להייטק שסובל מפיטורים וירידה במשרות.
  • תחושת שלילת הראויות בקרב מזרחים בליכוד מתבטאת בהערכה נמוכה כלפי נציגים מזרחים, למרות שהם חלק מהמחנה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד מתואר הקשר בין זהות מזרחים לתמיכה במפלגת הליכוד בפריימריז האחרונים?

  הסוציולוג אוהד כהן מציין כי רוב מצביעי הליכוד הם מזרחים מסורתיים, התומכים במפלגה בשל תחושת נחסמות היסטורית וחשיבות השותפות המריטוקרטית, ולא בשל זהות אתנית בלבד. הוא מדגיש שהליכוד נתפס כמספק מענה לתחושות אלו, ומאפשר למזרחים לקחת חלק אפקטיבי בפוליטיקה.

  ▾מהם הגורמים המרכזיים שמשפיעים על שוק העבודה בתעשיות הביטחוניות בישראל כיום?

  סיוון קלינבאייל מדווחת כי בעקבות המלחמה והעלייה בסכסוכים, התעשיות הביטחוניות בישראל חוות ביקוש אדיר למהנדסים ולעובדים בתחומים כמו חומרה ותוכנה, עם שכר תחרותי. התעשיות משלבות טכנולוגיה עמוקה עם ייצור חומרה, מה שהופך אותן לחסינות יחסית למהפכות טכנולוגיות כמו AI.

  ▾כיצד משפיעה תחושת הפחד בקרב תומכי הליכוד על ההצבעה והעמדה הפוליטית שלהם?

  רן שמעוני מציין כי פחד מפני הפיכה משטרית ומהשפעות הרפורמה המשפטית מהווה כוח מניע משמעותי בקרב תומכי הליכוד, במיוחד מזרחים. הפחד הזה הוא אמיתי ומוביל למאבק עז לשמור על שלטון הליכוד, כאשר יש גם קבוצות שמרגישות נבוכות ואינן בטוחות אם להצביע.

  ▾מהם המאפיינים של מערכת הבחירות בליכוד כפי שמתוארים בפרק, וכיצד משפיעים דילים ופוקדים על התוצאות?

  מוטי אוחנה מסביר כי בפריימריז בליכוד קיימים דילים בין קבוצות פוקדים שמאפשרים להן להשפיע על הצבעות ולמקם מועמדים ברשימה. עם זאת, הוא מציין שהמשקל של מצביעים חופשיים עולה, מה שמחליש את כוחם של הדילים, ומוביל לרשימה מגוונת עם כוחות חדשים וותיקים.

  ▾כיצד מתואר היחס בין הליכוד לבית המשפט העליון ומה המשמעות של עילת הסבירות במערכת המשפטית?

  הפרק מדגיש כי בליכוד קיימת תחושה של שלילת ראויות כלפי המערכת המשפטית, שרואים בה גוף ללא מגבלות סמכות, בעיקר באמצעות עילת הסבירות שמאפשרת לבית המשפט העליון לבטל חוקים ללא מגבלות ברורות. זאת מובילה לקריאה לשינוי מהותי במערכת המשפט, כולל פיטורי שופטים וסקרנות לגבי מינוי שופטים בהסכמה ציבורית.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• "הלוואי שהמודלים טועים, אבל אנחנו בדרך לאירוע אקלים היסטורי בעוד 4 חודשים"

  16 באוגוסט 2026·36 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  גלי חום חריגים באירופה ובישראל גורמים לתמותה עודפת ולקריסה של תשתיות, בעיקר בשל היעדר תשתיות קירור מתאימות באירופה. מזגנים הפכו למשאב חיוני, אך השימוש בהם מחריף את משבר האקלים בגלל פליטות נוספות. תופעת אלניניו, תופעה טבעית של התחממות מי האוקיינוס, צפויה להחריף את אירועי הקיצון ולהשפיע לרעה על החקלאות והאספקה העולמית של חיטה ודשנים. קיימים מחקרים לפיתוח פתרונות טכנולוגיים כמו קיבוע פחמן, אך הם עדיין לא בשלות וכוללים סיכונים סביבתיים. בנוסף, המשבר האקלימי מחריף את אי היציבות הפוליטית והחברתית בעולם.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • אירופה אינה ערוכה לגלי חום חריגים בשל בנייה ותשתיות המתאימות לקור ולא לקיץ חם.
  • מזגנים הם הכרחיים למניעת תמותה בגלי חום אך מייצרים פליטות פחמן שמחריפות את המשבר.
  • אלניניו הוא תופעה מחזורית טבעית שמחמירה את אירועי הקיצון, עם השפעות קשות על חקלאות, שרפות, ושיטפונות.
  • החקלאות העולמית תלויה באזורים ספציפיים שמועדים לפגיעה בגלי חום, מה שמסכן את אספקת המזון העולמית.
  • הפתרונות הטכנולוגיים לקיבוע פחמן קיימים אך דורשים השקעה גדולה, שטח נרחב, ויש להם השלכות סביבתיות לא ברורות.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד גל החום באירופה בקיץ האחרון שונה מהגלי חום שהיו בעבר ומה ההשפעות שלו על התשתיות והבריאות?

  גלי החום באירופה בקיץ האחרון היו חריגים עם טמפרטורות של 30-40 מעלות, מצב שלא היה מוכר שם בעבר. לדוגמה, בפריז בשנות ה-50 היו רק יומיים-שלושה מעל 30 מעלות, וכעת יש חמישה עד שמונה ימים כאלה. התשתיות האירופיות לא מותאמות לחום כזה, הבתים בנויים לבידוד קור ולא לקירור, ואין מזגנים, מה שגורם לקריסה של מערכות הבריאות ולתמותה עודפת של אלפי אנשים.

  ▾מהם האתגרים המרכזיים של אירופה בהיערכות לשימוש במזגנים כתגובה לגלי החום החריגים?

  אירופה מתמודדת עם בעיות תשתיתיות כמו בנייה לא מותאמת למזגנים, חשש מכיעור הבתים והצטברות חום ורעש בחצרות פנימיות. בנוסף, יש מחסור במזגנים ניידים ובאנשי מקצוע להתקנתם. כמו כן, יש חוסר במרכזי קירור ציבוריים למי שאין אמצעי קירור בבית, והמערכת הפוליטית והכלכלית עדיין לא זזה מספיק כדי להתמודד עם האתגר.

  ▾כיצד שינוי האקלים משפיע על יבול החיטה העולמי ומה הסיכונים הכרוכים בכך?

  שינוי האקלים גורם לגלי חום שפוגעים באזורים מרכזיים לגידול חיטה כמו ארה״ב, סין, אוסטרליה, רוסיה ואוקראינה. לדוגמה, גל חום בהודו גרם לירידה של 20% ביבול החיטה, מה שהוביל לעליית מחירים וקטסטרופה עולמית. אם גלי חום נוספים יפגעו גם בארה״ב ובאזורים אחרים, קיים סיכון לקריסת אספקת החיטה, שעלולה לגרום למשבר חמור במדינות עניות.

  ▾מהי תופעת האל ניניו וכיצד היא מתקשרת למשבר האקלים הנוכחי?

  אל ניניו היא תופעה טבעית מחזורית שבה רוחות דרומיות נחלשות, מה שמונע זרימת מים קרים לחופי פירו והמים שם מתחממים. התופעה מתרחשת כל כמה שנים ואינה תוצאה של פעילות אנושית. עם זאת, היא מחמירה את אירועי הקיצון כמו גלי חום, ומוסיפה לחום העודף שנכנס לכדור הארץ, מה שמחמיר את משבר האקלים.

  ▾מדוע המזגן נחשב כיום למשאב חיוני וכיצד הוא קשור לשרידות האדם במצבי חום קיצוניים?

  המזגן הפך לכלי קריטי לשרידות במצבי חום קיצוניים, בדומה למים וחשמל. בגלי חום ארוכים וחזקים, במיוחד באזורים שבהם הבתים אינם מאובזרים לקירור, המזגן מאפשר להוריד את הטמפרטורה בסביבה ולמנוע תמותה כתוצאה מהתייבשות או קריסת מערכות הגוף. עם זאת, השימוש במזגנים מייצר זיהום ופליטות נוספות, ולכן הוא אינו פתרון בר קיימא לטווח הארוך.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• כשקהל המצביעים שלו קרוע, דרעי בונה על יום כיפור ועל הרבנים מהטיקטוק | פרק 633

  13 באוגוסט 2026·1 שע׳ 20 דק׳
  אורחים:נעמה לזימי·מיכאל האוזר
  אמ;לקסיכום הפרק

  ש״ס ניצבת בפני אתגרים משמעותיים בבחירות הקרובות, עם פערים בין הבוחרים החרדים המתלבטים לבין הממסד הרבני והנהגתה. המפלגה משתמשת בסמלים של הרב עובדיה יוסף ובפעילות אינטנסיבית בחודש אלול כדי להחזיר בוחרים. במקביל, משבר האקלים מחמיר, אירועי קיצון כמו גלי חום הופכים תכופים יותר, והצורך במיזוג אוויר חיוני אך גם מייצר בעיות סביבתיות. תופעת אל-ניניו מחמירה את המשבר ומאיימת על החקלאות העולמית, בעיקר על יבול החיטה, עם השלכות גלובליות כלכליות וחברתיות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ש״ס מתמודדת עם נזילות גבוהה בבוחרים, כשכ-30% מהם נמצאים על הגדר ויכולים לעבור לליכוד, עוצמה יהודית או לא להצביע.
  • הקמפיין של ש״ס מתמקד בחודש אלול ויום פטירתו של הרב עובדיה כדי להפעיל מנוע אלקטורלי חזק.
  • המשבר הפנימי בש״ס כולל סכסוכים בין דמויות מרכזיות כמו אריה דרעי והרב יצחק יוסף, המשפיעים על הלגיטימציה והמעמד הפוליטי.
  • משבר האקלים גורם לגלי חום קיצוניים באירופה ובעולם, שמאיימים על בריאות הציבור, תשתיות וחקלאות, במיוחד על יבול החיטה העולמי.
  • אל-ניניו הוא תופעה מחזורית שמחריפה את ההתחממות הגלובלית ומובילה ליובש, שרפות ושיטפונות עם השלכות כלכליות וחברתיות חמורות.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד חודש אלול ויום פטירתו של הרב עובדיה יוסף משפיעים על הקמפיין והבסיס האלקטורלי של ש"ס?

  חודש אלול ויום פטירתו של הרב עובדיה מהווים מנוע נפשי חזק לש"ס, כאשר בחודש אלול מתקיימים אירועי סליחות שמאפשרים ללכוד את הקהל בבתי הכנסת, ויום פטירתו ב-14 באוקטובר משמש כסנטימנט חזק שמחזיר מנדטים לש"ס, כפי שנראה במערכות בחירות קודמות.

  ▾מהם האתגרים המרכזיים שאריה דרעי מתמודד איתם כיום במפלגת ש"ס?

  דרעי מתמודד עם אתגר המשמעת החרדית ושכנוע המתלבטים החרדים לחזור לש"ס, לצד הצורך לגייס את המתחזקים והציבור הכללי. בנוסף, הוא מתמודד עם כעסים פנימיים ושסעים בתוך המפלגה, במיוחד מול דמויות כמו הרב יצחק יוסף.

  ▾כיצד מתארים הפרשנים את הקהל הבוחרים של ש"ס כיום לעומת 1999?

  בשנים האחרונות ש"ס נמצאת במבחן זהות, כשהקהל המסורתי המזרחי עבר שינוי עם עליית מעמד הביניים המזרחי ותנועת התשובה. כיום ש"ס מנסה לטרגט גם את בני תורה הספרדים, תוך שימוש ברבנים אלטרנטיביים שמגיעים גם לטיקטוק, בניגוד ל-1999 שהייתה תנועת התנגדות רחבה יותר.

  ▾מהם הגורמים שמסבירים את הנזילות הגבוהה של קולות ש"ס בבחירות הקרובות?

  הנזילות נובעת מהפערים בין החרדיות הרכה לבין עולם התורה, מהסערה סביב חוק הגיוס והסנקציות ברחוב החרדי, וכן מהקיום של מתלבטים רבים בקרב הציבור החרדי, שיכולים להצביע לליכוד, עוצמה יהודית או להימנע מהצבעה.

  ▾כיצד ש"ס משתמשת ברבנים צעירים ופעילים ברשתות החברתיות במסגרת הקמפיין שלה?

  ש"ס מפעילה רבנים צעירים כמו הרב אייל עמרמי וניר גואטה, שהם כוכבי יוטיוב וטיקטוק, כדי להתחבר לדור הצעיר ולהעביר מסרים פוליטיים ורוחניים, מה שמאפשר לה להישאר רלוונטית ולהפעיל מכונת תעמולה יעילה בעידן הדיגיטלי.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• "אירופה תצטרך לבחור - להפוך למבצר או להתערבב דמוגרפית"

  9 באוגוסט 2026·29 דק׳
  אורחים:ליאור דטל·יולי תמיר
  אמ;לקסיכום הפרק

  בסאוטה, מובלעת ספרדית באפריקה, נכנסו עשרות אלפי מהגרים ממרוקו, מה שיצר משבר גיאופוליטי והגירה משמעותית. האירועים חושפים מתחים בין מרוקו לספרד, לצד מחלוקות בתוך האיחוד האירופי סביב מדיניות ההגירה. ההגירה מאפריקה לאירופה נתפסת כאיום כלכלי וזהותי, והמדינות מתמודדות עם אתגרי שילוב מהגרים והבדלים תרבותיים ודמוגרפיים משמעותיים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • סאוטה ומליה הן מובלעות ספרדיות באפריקה עם שליטה חוקית לפי החוק הבינלאומי, אך מהוות נקודת מחלוקת עם מרוקו כבר מאות שנים.
  • המהגרים שהגיעו לסאוטה לא בהכרח רצו להתיישב בספרד, אלא להפגין את טענת מרוקו לריבונות על השטח.
  • התגובה האירופאית למשבר ההגירה הייתה מפולגת, כאשר איטליה הובילה ביקורת חריפה נגד ספרד, בעוד מדינות אחרות גינו את ההתנהלות האיטלקית.
  • ההבדלים התרבותיים והדתיים בין מהגרים מוסלמים למדינות אירופה הקתוליות והפרוטסטנטיות מעכבים את תהליך האינטגרציה.
  • הירידה בנתוני הילודה באירופה יוצרת תלות גוברת בהגירה, אך מערכות הרווחה האירופיות מהוות תמריץ שמושך מהגרים גם למטרות רווחה ולא רק עבודה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מהן שתי הרמות המרכזיות של המשבר בסאוטה כפי שהוצגו בפרק?

  המשבר בסאוטה מתואר כשילוב של משבר הגירה בתוך האיחוד האירופי וסכסוך גיאופוליטי בין מרוקו לספרד, כאשר המהגרים מנסים להפגין את טענת מרוקו לריבונות על המובלעת.

  ▾כיצד מתייחס הפרק להבדלים בין סוגי המהגרים שמקבלת ספרד לעומת מדינות מערב אירופה אחרות?

  ספרד מקבלת בעיקר מהגרים דוברי ספרדית וקתולים מאמריקה הלטינית, שהשתלבותם טובה יחסית, בניגוד למהגרים מוסלמים מצפון אפריקה וממזרח התיכון שמתקשים להשתלב במדינות מערב אירופה אחרות.

  ▾מהם הקשיים שהוזכרו בפרק לגבי שילוב מהגרים מוסלמים באירופה?

  הקשיים כוללים אחוז גבוה של מהגרים מוסלמים שאינם משתלבים, נוכחות של קיצוניים ואיסלאמיסטים, וכן יצירת חברות מקבילות שאינן מתמזגות עם החברה המקומית, מה שמוביל למתח חברתי ופוליטי.

  ▾כיצד מתואר בפרק ההבדל בין מדיניות ההגירה של אירופה לבין זו של מדינות כמו ישראל וסעודיה?

  במדינות כמו ישראל וסעודיה קיימת מדיניות הגירה קשוחה מאוד שמונעת כניסה לא חוקית ומסלקת מהגרים במהירות, בעוד באירופה קיימת מערכת רווחה נדיבה שמושכת מהגרים ומקשה על סגירת הגבולות באופן מוחלט.

  ▾מהם האתגרים הדמוגרפיים שהוזכרו בפרק וכיצד ההגירה קשורה אליהם?

  אירופה מתמודדת עם שיעורי ילודה נמוכים מאוד, מה שמוביל לצמצום האוכלוסייה, וההגירה נתפסת כפתרון אפשרי אך בעייתי, שכן שילוב המהגרים אינו תמיד מצליח והמערכות החברתיות לא תמיד מצליחות לקלוט אותם באופן מלא.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• ארי פולמן: "נתניהו ייפול באוקטובר, אבל חכו מה יקרה כשעזה תיפתח ויבינו מה עשינו" | פרק 631

  6 באוגוסט 2026·1 שע׳ 9 דק׳
  אורחים:עמוס הראל
  אמ;לקסיכום הפרק

  החרם התרבותי על ישראל מתבטא במגבלות על הפצת ספרים ישראליים, דחיית סרטים ישראליים בפסטיבלים, וסירוב מפיקים אירופאים לשתף פעולה עם יוצרים ישראלים. סלי רוני החרימה את ישראל בעבר, אך ספרה החדש יוצא לאור בעברית תחת מגבלות BDS. במקביל, קיימת תחושת ניכור גם מצד ממשלות וגורמים ימניים בישראל כלפי יוצרים המתנגדים למדיניות הממשלה. המשבר מתגבר לאחר אירועים כמו מלחמת עזה והחרם החריף מאז אוקטובר 2023. בנוסף, הועלתה סוגיית משבר ההגירה בסאוטה שבספרד, המשולב בסכסוך גיאופוליטי בין ספרד למרוקו, והתגובה החריפה של אירופה כלפי ספרד.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • החרם על ספרים ישראליים מתמקד בעיקר בשפה העברית ובמימון ממשלתי, ולא בהכרח בחרם כולל על ישראל.
  • החרם בקולנוע מגיע בעיקר מפיקים אירופאים פרטיים שמסרבים לשתף פעולה, ולא מגופים ממשלתיים רשמיים.
  • החרם התרבותי מחולל תחושת ניכור כפולה: מצד הקהילה הבינלאומית כלפי יוצרים ישראלים, ומצד הממשל בישראל כלפי יוצרים המתנגדים למדיניותו.
  • המשבר בסאוטה הוא לא רק משבר הגירה אלא גם ביטוי לסכסוך גיאופוליטי בין מרוקו לספרד עם השלכות אירופאיות רחבות.
  • ההגירה באירופה נתפסת ככלי פוליטי וכלכלי שמחולל מתחים חברתיים, עם השפעות על מדיניות הגבולות והפוליטיקה הפנימית.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד מתבטא החרם התרבותי על ישראל בתחום הקולנוע לפי דבריו של ארי פולמן?

  ארי פולמן מסביר שהחרם על הקולנוע הישראלי אינו מגיע מגופים או ממשלות, אלא בעיקר מפסטיבלים שמסרבים לקבל סרטים ישראלים וממפיקים אירופאים שאמורים להיות שותפים בקו-פרודוקציה, שמסרבים לתמוך בסרטים ישראליים, מה שמקשה על הפקת סרטים.

  ▾מהן ההגבלות שה-BDS מציב בהוצאת ספרה של סלי רוני בעברית, כפי שהוסבר על ידי איריס ליאל?

  ה-BDS קובע שהספר לא יכול להימכר בשטחים, שההוצאה לא יכולה להיות קשורה למימון ממשלתי, ויש ניתוק ברור בין ההוצאה לממשלת ישראל, זאת כדי להימנע מתמיכה ממשלתית ישירה או עקיפה.

  ▾איך מתאר יוסי הרפז את המשבר בסאוטה ומהן הסיבות המרכזיות לו?

  הרפז מתאר את המשבר כסיפור בשתי רמות: ההגירה של עשרות אלפי מהגרים למובלעת הספרדית, וסכסוך גיאופוליטי בין מרוקו לספרד, כאשר מרוקו ככל הנראה אפשרה את הכניסה כאמצעי לחץ פוליטי על ספרד.

  ▾מהי ההשפעה של החרם התרבותי על האמנים הישראלים לפי ארי פולמן ואיריס ליאל?

  החרם גורם לאמנים לאבד תמיכות, כמו במקרה של ארי פולמן בצרפת ובבלגיה, וגורם לסירוב של מפיקים אירופאים לעבוד איתם, אך יש אמנים שבוחרים להמשיך ליצור ולהתנגד דרך האמנות, מתוך אמונה שזו תחלוף בסופו של דבר.

  ▾כיצד מתייחס ארי פולמן לשאלה האם החרם על ישראל יימשך לאורך זמן?

  פולמן מביע אופטימיות זהירה ואומר שהחרם הוא חלק ממעגלי מלחמות בעולם, ייקח זמן עד שייגמר, אך הוא מאמין שיום אחד ישראל תחזור למצב נורמלי, למרות שהמלחמות לא יסתיימו מהר.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• "יש תיאוריה שהתקשורת סולחת לו כי הוא לא מקדם את החוקים של ביבי. אבל האיש נאשם בשוחד חמור"

  19 ביולי 2026·21 דק׳
  אורחים:ליאור דטל·יולי תמיר
  אמ;לקסיכום הפרק

  דוד ביטן, יושב ראש ועדת הכלכלה וחבר כנסת, עומד לדין בעשרה סעיפי שוחד, אך ממשיך לכהן בתפקיד בכנסת. המשפט שלו מתקיים בבית המשפט המחוזי בלוד, עם עדויות והקלטות ברורות, אך זוכה לסיקור תקשורתי מועט. ביטן טוען שהמעשים הם חלק מהפוליטיקה המקומית, ומנסה להציג את עצמו כנקי מאשמה, בעוד שצוות התביעה מציג ראיות חזקות נגדו. התיק כולל פרשות מרובות, ביניהן תרומות לא מתועדות, קשרים עם משפחת פשע, והפעלת לחץ על רשויות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ביטן מואשם בעשרה סעיפי שוחד, כולל תרומות לא מתועדות והלבנת כספים דרך עדי מדינה.
  • הוא ממשיך לכהן כיושב ראש ועדת הכלכלה למרות כתב האישום, מה שמעלה שאלות על הלימה מוסרית ופוליטית.
  • המשפט מתנהל בקצב איטי יחסית, אך ביטן משתף פעולה ומגיע לדיונים למרות מצבו הבריאותי.
  • קשריו עם משפחת ג'רושי, משפחת פשע, מעורבים בפרשות בנייה בלתי חוקית והטבות כלכליות.
  • התקשורת כמעט ואינה עוסקת במשפט, ויש תיאוריות לגבי קשרים בין ביטן לגופי התקשורת שמונעים סיקור נרחב.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾באילו סעיפים מואשם דוד ביטן במסגרת כתב האישום שהוגש נגדו?

  דוד ביטן מואשם בעשרה סעיפים של שוחד, שבעה סעיפים של לקיחת שוחד, אחד של קבלה, שתי בקשות שוחד, ושתי עבירות של מרמה והפרת אמונים, הכול בסכום של כ-700 אלף שקל.

  ▾כיצד מתנהל משפטו של דוד ביטן ומה מאפיין את התנהלותו בבית המשפט?

  ביטן משתף פעולה באופן מלא, מגיע לדיונים למרות מצבו הבריאותי, עונה לעניין וחד, אך מנסה להצדיק את מעשיו בטענה שזה חלק מהפוליטיקה המקומית, תוך שהוא טוען שכל המקורבים שלו הסתירו ממנו את העבריינות.

  ▾מהם המאפיינים המרכזיים של פרשות השוחד בהן מעורב דוד ביטן, במיוחד בהקשר לפעילותו כסגן ראש עיר וחבר כנסת?

  בין הפרשות המרכזיות יש סידור אישורי כבאות עבור רשת חצי חינם בתמורה לתרומות לפריימריז, קבלת כספים לא מתועדים דרך גזבר שהפך לעד מדינה, ואיומים מאפיוזיים על עיריות כמו הוד השרון כדי לעצור העברת כספים.

  ▾מדוע משפטו של דוד ביטן זוכה לסיקור תקשורתי מצומצם יחסית, למרות חומרת האישומים נגדו?

  משפטו כמעט ואינו מסוקר כי מדובר בתיק מורכב ומסועף, כתבי המשפט באזור המרכז עמוסים, ויש תיאוריות על עסקה בין ביטן לגופי תקשורת שמונעות סיקור נרחב, אך העיתונאי איתמר בז סבור שזה בעיקר בגלל עומס ועניין במדינה.

  ▾כיצד מתמודדת הכנסת עם מעמדו של דוד ביטן בזמן המשפט, ומה תפקידו הנוכחי בכנסת?

  למרות כתב האישום החמור, ביטן ממשיך לכהן כחבר כנסת ויושב ראש ועדת הכלכלה, תפקיד שמאפשר לו השפעה על אישורים תקציביים במיליארדים, אף שאין לו אפשרות לכהן כשר בגלל החוק האוסר זאת על נאשמים.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• "החרדים יבגדו בנתניהו רק אם יבינו שהוא גמור" | פרק 625

  16 ביולי 2026·1 שע׳ 19 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הכנסת העשרים-וחמש סיימה את כהונתה עם חקיקה משמעותית שמכשירה השתמטות של חרדים משירות בצה״ל ומחזקת את מעמד לימוד התורה כחוק יסוד. החקיקה כוללת גם חוק ביטול מעצרי עריקים חרדים, שנעצר זמנית על ידי בג״ץ. נתניהו מעניק לחרדים אתנחתא פוליטית לקראת הבחירות, אך הדבר מעורר ביקורת גם בתוך הליכוד. במקביל, דוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה, עומד למשפט על שוחד ומעורבות בשחיתות, אך ממשיך לשמור על מעמדו במפלגה. עולם הפוקימונים חוגג עשור ומשמר קהילה רחבה של אספנים ושחקנים, עם ערך כלכלי משמעותי בשוק הקלפים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • חוק יסוד לימוד התורה מחזק את מעמד לימוד התורה כחוק יסוד, מה שמעניק לו משקל משפטי גבוה יותר מול ערכי שוויון.
  • חוק ביטול מעצרי העריקים החרדים עבר בקריאה סופית אך הופסק זמנית על ידי בג״ץ, מה שמדגים את המתח בין הרשות המחוקקת לבית המשפט.
  • נתניהו מעניק לחרדים אתנחתא פוליטית לקראת הבחירות כדי לשמר את הגוש, אך הדבר מעורר ביקורת פנימית בליכוד ובקרב ראשי ערים.
  • דוד ביטן, למרות כתב האישום בשוחד, ממשיך לשמש כיושב ראש ועדת הכלכלה ומשמש דוגמה ל'פוליטיקה הישנה' עם קשרים ושחיתות מוכחת.
  • עולם הפוקימונים בישראל ממשיך להיות חזק עם קהילה רחבה של אספנים ושחקנים, והקלפים הנדירים מגיעים לערכים כלכליים גבוהים מאוד.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה המשמעות של חוק יסוד לימוד התורה שהעבירה הכנסת העשרים-וחמש וכיצד הוא משפיע על מעמד הלומדים?

  חוק יסוד לימוד התורה מעניק ללימוד התורה מעמד חוקתי כחוק יסוד, מה שמחזק את מעמדו לעומת חוקים רגילים, ומאפשר להכשיר השתמטות של חרדים משירות צבאי וליצור אפליה חוקית לטובתם, כפי שנאמר בתמלול.

  ▾כיצד מתמודד דוד ביטן עם כתב האישום נגדו ומה מאפיין את התנהלותו המשפטית?

  דוד ביטן משתף פעולה באופן מלא עם ההליך המשפטי, מגיע לדיונים למרות מצבו הבריאותי, מנסה להצדיק את מעשיו בטענה שזו פוליטיקה רגילה של 'יד רוחצת יד', אך מתמודד עם ראיות חזקות הכוללות הקלטות וצילומים, כפי שנאמר בתמלול.

  ▾מהם הקשיים והאתגרים של האופוזיציה במניעת חקיקה קיצונית בכנסת הנוכחית לפי התמלול?

  האופוזיציה לא הייתה מספיק התקפית, יצירתית או חרוצה, והסתמכה על בג"ץ שיפסול חוקים, במקום להשתמש בטריקים פרלמנטריים למריחת זמן, מה שהוביל לאישור חוקים קיצוניים, כפי שהוסבר בתמלול.

  ▾כיצד מתואר הקשר בין נתניהו לסיעות החרדיות ומה ההשלכות הפוליטיות של ההסכמים איתן?

  נתניהו נותן את כל הדרישות של הסיעות החרדיות כדי לבצר את הגוש לקראת הבחירות, מה שמוביל להחלשתו בסקרים ולביקורת ציבורית, אך החרדים לא יעזבו אותו כל עוד הוא מנסה להקים קואליציה, כפי שפורט בתמלול.

  ▾מהם הגורמים להצלחה המתמשכת של מותג פוקימון ואיך הוא מתפתח לאורך השנים?

  המותג מצליח בזכות חיבור עלילה פשוטה, צבעוניות, חידושים תכופים, אירועים חברתיים, וריבוי פלטפורמות כמו משחקי וידאו, קלפים ואפליקציות, שמאפשרים חוויות מגוונות ושימור קהל רחב מגיל צעיר ועד מבוגר, כפי שהוסבר בתמלול.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• "נדרשות 10 שנים לתכנן תוכנית להפלת משטר באיראן. נתניהו הסתפק ב-3 חודשים" | פרק 624

  14 ביולי 2026·1 שע׳ 26 דק׳
  אורחים:מאיה אילני·אביעד גליקמן
  אמ;לקסיכום הפרק

  תוכנית 'החתול במגפיים' להפלת המשטר האיראני תוכננה במהירות שיא של שלושה חודשים, בניגוד להערכות מקצועיות שדרשו שנים רבות. המבצע כלל גיוס מחמוד אחמדינג'אד כשותף פנימי ותמיכה בכוחות כורדיים, אך נכשל בעיקר בגלל התנגדות אמריקאית וטורקית. הכישלון הוביל לתסבוכת אסטרטגית במפרץ הפרסי ולתחושת ניצחון איראנית, בעוד בישראל נשקפת סכנה של מלחמה נוספת מול איראן.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ראשי המוסד וצה״ל העריכו שהסיכוי להצלחת המבצע להפלת המשטר נמוך מאוד, אך לא התנגדו כדי לנצל מטרות צבאיות.
  • מחמוד אחמדינג'אד, שהשתנה מאז כהונתו כנשיא איראן, גויס על ידי ראש המוסד דדי ברנע במסגרת כנס פיקטיבי בבודפשט.
  • התוכנית התבססה על שיתוף פעולה עם כוחות כורדיים במערב איראן, אך נכשלה בעקבות לחץ טורקי ואי-תמיכה אמריקאית.
  • הכישלון במבצע הפלת המשטר האיראני נתפס ככישלון אסטרטגי משמעותי שמחזק את מעמד איראן במשא ומתן הגרעיני.
  • הדמוקרטים בישראל רואים בבחירות הקרובות קרב על עתידה של הדמוקרטיה הישראלית מול כוחות שמאל קיצוני וימין לאומני.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה היו הסיבות המרכזיות לכישלון תוכנית 'החתול במגפיים' להפלת המשטר באיראן כפי שנחשפו בפרק?

  הכישלון נבע משני גורמים עיקריים: ההתנגדות של טראמפ לשיתוף פעולה עם הכורדים בעקבות לחץ של ארדואן, שהוביל להקפאת התוכנית, וכן חוסר האמונה וההערכה הנמוכה של אמ"ן והדרגים הביטחוניים לסיכויי הצלחת המבצע.

  ▾כיצד נתניהו וראש המוסד דדי ברנע התייחסו לתוכנית להפלת המשטר באיראן ומה היו ההבדלים בגישתם למומחים?

  נתניהו וברנע דחפו לתוכנית שאפתנית להפלת המשטר תוך שלושה חודשים, בניגוד להערכות המומחים שהיו סקפטיים וסברו שזה בלתי אפשרי. ברנע ניהל את המהלך בעצמו, ונתניהו ראה בהזדמנות לנצל את האור הירוק האמריקאי, למרות סימני האזהרה מהשירותים.

  ▾מה היה תפקידו של מחמוד אחמדינג'אד במבצע ומה הסיבה לכך שהאיראנים לא הוציאו אותו להורג?

  אחמדינג'אד שימש כשותף ישראלי במבצע, כשהוא נחשב לפטריוט איראני שרצה להציל את איראן מהמשטר הנוכחי. האיראנים לא הוציאו אותו להורג בגלל אהדת הציבור הרחבה אליו, מחשש למהומות שיפילו את המשטר, ולכן הוא הוחזק במעצר בית עם משמרות מהפכה.

  ▾כיצד התוכנית כללה את המיעוט הכורדי ומה היו המטרות הצבאיות והפוליטיות של שיתוף הפעולה עם הכורדים?

  התוכנית כללה אימון וציוד של כ-16,000 לוחמים כורדים במטרה לכבוש ערים כורדיות במערב איראן, להסיט כוחות איראניים לאזורי הספר ולהחליש את השליטה בטהרן. המטרה הייתה ליצור תסיסה פנימית שתוביל להפלת המשטר.

  ▾מה המשמעות של התוכנית הכושלת להפלת המשטר באיראן על המצב האסטרטגי של ישראל כפי שהוצגה בפרק?

  הכישלון נתן תחושת ניצחון לאיראנים, חיזק את מעמדם במשא ומתן והוביל לכך שמצב ישראל האסטרטגי הורע. המטרה להפיל את המשטר לא הושגה, והאיראנים מנהלים את המשא ומתן ביד רמה, מה שמעמיד את ישראל בעמדה חלשה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• בדקנו אילו שאלות הוציאו את הסטודנטים הישראלים "סתומים" ב-OECD

  12 ביולי 2026·35 דק׳
  אורחים:מיכאל האוזר טוב·איימן עודה
  אמ;לקסיכום הפרק

  מבחנים אחרונים הראו שסטודנטים ישראלים בני 25 ומעלה מדורגים במקום הראשון בשיעור הסטודנטים ברמה הנמוכה ביותר במתמטיקה ובקריאה בהשוואה למדינות ה-OECD. הירידה באוריינות היא גלובלית, אך בישראל היא חמורה במיוחד ומצביעה על שנים של הזנחה חינוכית, מחסור במורים איכותיים, וצפיפות בכיתות. ישנה ביקורת על שרי החינוך האחרונים, במיוחד על השר הנוכחי, על חוסר הישגים ורפורמות לא אפקטיביות. מומלץ להתמקד בשלוש נקודות מרכזיות: התמקצעות מורים, טיפול רגשי לתלמידים ולמורים, ותמיכה ממוקדת לילדים במצוקה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ישראל מדורגת במקום הראשון בשיעור הסטודנטים ברמה הנמוכה ביותר במתמטיקה ובהבנת הנקרא ב-OECD.
  • הירידה באוריינות עמוקה היא תופעה גלובלית, אך בישראל היא מחמירה עקב הזנחה חינוכית, מחסור במורים וצפיפות בכיתות.
  • שרי החינוך בישראל מתחלפים לעיתים תכופות, מה שמקשה על יישום רפורמות ארוכות טווח.
  • הצעת פתרון כוללת התמקצעות מורים, חיזוק התמיכה הרגשית בבתי הספר ותכנון לאומי דיפרנציאלי לתלמידים במצוקה.
  • ביזור מערכת החינוך עלול להחריף פערים חברתיים וחינוכיים בין רשויות חזקות לחלשות.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מהן הדוגמאות לשאלות במבחני OECD שהראו את רמת האוריינות והמתמטיקה הנמוכה של הסטודנטים הישראלים?

  השאלות כללו למשל ספירת תפוחים בתמונה, חישוב מתי לצאת מהבית כדי להגיע לבית הספר בזמן, הבנת טמפרטורה בצלזיוס ופרנהייט, וזיהוי משפטים נכונים או לא נכונים בסיפור פשוט, שהן שאלות ברמה בסיסית יחסית.

  ▾כיצד יולי תמיר מסבירה את הירידה באוריינות העמוקה בקרב הסטודנטים והאזרחים בישראל ובעולם?

  היא מציינת שירידה זו היא גלובלית, שבה אנשים יודעים לקרוא מילים אך לא מבינים את המשמעות או הקונטקסט של הטקסט, מה שמדאיג במיוחד מבחינה דמוקרטית כי אזרחים אינם יכולים להבין לעומק מידע ונתונים.

  ▾מהן הבעיות המרכזיות במערכת החינוך הישראלית שהובילו לרמת אוריינות נמוכה כפי שהודגמה במבחני OECD?

  הבעיות כוללות מחסור במורים איכותיים, כיתות גדולות שמקשות על הוראה מעמיקה, הזנחה חינוכית מתמשכת, והיעדר תכנון לאומי מסודר, כמו גם השפעות של אירועים כמו הקורונה ומלחמות.

  ▾מהי עמדתה של יולי תמיר לגבי הצעות לסגירת משרד החינוך והקמתו מחדש?

  היא מתנגדת לסגירת משרד החינוך וטוענת שזה יוביל לבזבוז, פגיעה באיכות ולפחות יעילות, ומדגישה שהפתרון הוא בניהול מקצועי, חיזוק המשרד והכשרת מורים איכותיים, לא בפירוקו.

  ▾כיצד משפיעים הפערים החברתיים והתקציביים בין זרמי החינוך השונים בישראל על איכות ההשכלה?

  יש הפליה תקציבית בין זרמים, כאשר החרדים והדתיים מקבלים תקציבים גבוהים יותר, בעוד שהערבים והחילונים סובלים מהזנחה תקציבית, מה שמוביל לפערים גדולים ברמת ההשכלה ובתנאי הלימוד.

  לניתוח המלא של הפרק ←

ארכיון הפרקים של השבוע - פודקאסט הארץ

עוד 12 פרקים מתוך 42 שיש לנו מהפיד (בפיד המלא 104 פרקים).

כתבות במגזין על התוכנית

• 
  אקטואליה, מלחמה וביטחון

  52 אזכורים של מלחמה על כל אזכור אחד של יוקר המחיה: סדר היום האמיתי של הפודקאסטים הפוליטיים בישראל

  4 בספטמבר 2026

פודקאסטים דומים

בלתי סביר בעליל עם מיכאל דבורין וערן בן-ארי

ד"ר גדי טאוב

חדשות ואקטואליה24 פרקים

מחוץ לפרוטוקול

משפחה פודקאסט

חדשות ואקטואליה9 פרקים

על הדרך | שיחות עם טובי פולק

טובי פולק

חדשות ואקטואליה148 פרקים

קטעים משידור

גלצ

חדשות ואקטואליה2,000 פרקים

השעה הבינלאומית עם ערן סיקורל

כאן

חדשות ואקטואליה1,571 פרקים

אחד ביום

N12

חדשות ואקטואליה1,263 פרקים