השבוע במזרח התיכוןפודקאסט של ד״ר בוריס גורליק
ד״ר בוריס גורליק
318 פרקים
על התוכנית
המזרח התיכון מרתק. ד״ר בוריס גורליק מארח מומחים שמדברים על האקטואליה, היסטוריה ותרבות מזרח תיכונית
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה השבוע במזרח התיכון?
השבוע במזרח התיכון הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת ד״ר בוריס גורליק. בארכיון 318 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-45 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 318 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-45 דקות |
| הפרק האחרון | 15 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 2 |
עודכן:
תובנות הזהב מהארכיון
- קשרים עם האמירויות קיימים מאז שנות ה-90, אך הם התנהלו בסודיות.
- ההיסטוריה של יחסי ישראל עם מרוקו מתחילה בשנות ה-50, עם שיתוף פעולה חשאי.
- הסכמי אברהם לא הביאו לשינוי מהותי במעמד ישראל במזרח התיכון, כפי שהוכח לאחר השבעה באוקטובר.
- מנהיגים ערבים חוששים מהתגובה הציבורית לשיתוף פעולה עם ישראל, מה שמוביל להמשך הקשרים החשאיים.
- פוטין העריך שהמלחמה באוקראינה תסתיים בניצחון מהיר ובמשטר בובות תוך שבוע, ורק אחרי מתקפת הנגד האוקראינית בספטמבר 2022 ביצע גיוס משמעותי שני.
- לפי דנק, האיראנים עמדו בתנאי הסכם הגרעין עד שטראמפ יצא ממנו במאי 2018, ורק אחר כך התקינו צנטריפוגות מתקדמות והעלו את ההעשרה ל-60%.
- תקיפת ישראל ב-1991 נועדה לפרק את הקואליציה האמריקאית-ערבית נגד סדאם חוסיין, ואילו היום תקיפה משמעותית של ישראל לא מקדמת שום אינטרס איראני מיידי.
- ייצוב המצב הקיים בעזה מחייב כשש חטיבות של צה״ל וחיכוך אינסופי, מחיר שלדעת דנק ישראל לא יכולה לשאת יחד עם הגזרות בצפון ובסוריה.
- דנק רואה בגירוש שני מיליון פלסטינים מעזה פנטזיה לא מעשית, בין השאר כי גירוש למצרים פירושו ביטול הסכם השלום איתה.
השאלות הבולטות בארכיון
כיצד משפיעה הלגיטימציה הציבורית על הקשרים החשאיים בין ישראל למדינות ערב?
האם התועלת הצפויה מהמשך המלחמה שווה את המחיר שהמשך המלחמה יעלה?
2 פרקים = 2 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
טורקיה, ישראל, ארה״ב (פרק 320) | ד״ר גליה לינדנשטראוס | המזרח התיכון
פרקים אחרונים
טורקיה, ישראל, ארה״ב (פרק 320) | ד״ר גליה לינדנשטראוס | המזרח התיכון
15 באוקטובר 202645 דק׳מהמרים על סוף המלחמה (פרק 319) | עמר דנק | המזרח התיכון
9 באוקטובר 202642 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
עמר דנק טוען שמינואר 2024, אחרי כיבוש העיר עזה וח'אן יונס ושחרור המילואים, המלחמה הפכה למלחמת ברירה, ושמאז עמדה בפני נתניהו בכל רגע ההכרעה אם לסיים אותה או להמשיך. לפי הניתוח שלו, על בסיס שנאת ההפסד של כהנמן וטברסקי, נתניהו ממסגר את השביעי באוקטובר כהפסד פוליטי, ולכן העלה את ההימור שוב ושוב, כולל ההחלטה שלא ללכת לבחירות אחרי עם כלביא כשהסקרים לא הראו שינוי מספיק. איראן, לדבריו, פועלת בהיגיון אחר: מטרת העל של המשטר היא לשרוד, והמלחמה שלה מכוונת לשחיקת הכלכלה העולמית ומדינות המפרץ דרך סגירת הורמוז, ולא לתקיפת ישראל. ברצועת עזה הוא מונה שלוש אפשרויות לישראל: כיבוש ושליטה בשני מיליון פלסטינים, ייצוב המצב הקיים במחיר של כשש חטיבות סביב הרצועה, או נסיגה לקו הגבול.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פוטין העריך שהמלחמה באוקראינה תסתיים בניצחון מהיר ובמשטר בובות תוך שבוע, ורק אחרי מתקפת הנגד האוקראינית בספטמבר 2022 ביצע גיוס משמעותי שני.
- לפי דנק, האיראנים עמדו בתנאי הסכם הגרעין עד שטראמפ יצא ממנו במאי 2018, ורק אחר כך התקינו צנטריפוגות מתקדמות והעלו את ההעשרה ל-60%.
- תקיפת ישראל ב-1991 נועדה לפרק את הקואליציה האמריקאית-ערבית נגד סדאם חוסיין, ואילו היום תקיפה משמעותית של ישראל לא מקדמת שום אינטרס איראני מיידי.
- ייצוב המצב הקיים בעזה מחייב כשש חטיבות של צה״ל וחיכוך אינסופי, מחיר שלדעת דנק ישראל לא יכולה לשאת יחד עם הגזרות בצפון ובסוריה.
- דנק רואה בגירוש שני מיליון פלסטינים מעזה פנטזיה לא מעשית, בין השאר כי גירוש למצרים פירושו ביטול הסכם השלום איתה.
גיבורי הפלמ״ר | ד״ר טוביה בוק | המזרח התיכון
6 באוקטובר 202635 דק׳חידת הכפר העלווי ע׳ג׳ר | ד״ר ירון פרידמן | המזרח התיכון
1 באוקטובר 202641 דק׳הלב בעזה, הכיס בישראל. הפוליטיקה הערבית ישראלית | ד"ר יוסרי ח'יזראן | המזרח התיכון
24 בספטמבר 202646 דק׳עד מתי פילגש? | פרופ׳ אלי פודה | המזרח התיכון
17 בספטמבר 202640 דק׳אורחים:ד״ר תמר עילם גינדיןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
השיחה עם פרופ' אלי פודה מתמקדת בקשרים החשאיים בין ישראל למדינות ערב, במיוחד לאחר הסכמי אברהם. פודה מדגיש כי קשרים אלו קיימים כבר עשרות שנים, ולעיתים הם מתנהלים מאחורי הקלעים, תוך שמירה על דיסקרטיות. הוא מציין את החשיבות של לגיטימציה ציבורית עבור המנהיגים הערבים, שמונעת מהם להודות בשיתוף פעולה עם ישראל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קשרים עם האמירויות קיימים מאז שנות ה-90, אך הם התנהלו בסודיות.
- ההיסטוריה של יחסי ישראל עם מרוקו מתחילה בשנות ה-50, עם שיתוף פעולה חשאי.
- הסכמי אברהם לא הביאו לשינוי מהותי במעמד ישראל במזרח התיכון, כפי שהוכח לאחר השבעה באוקטובר.
- מנהיגים ערבים חוששים מהתגובה הציבורית לשיתוף פעולה עם ישראל, מה שמוביל להמשך הקשרים החשאיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד הצליח פרופסור אלי פודה לחקור את היחסים החשאיים של ישראל למרות שארכיון המוסד סגור?
פודה הסתמך על מסמכי ויקיליקס וערך ראיונות עם למעלה מ-100 אישים, רובם אנשי מוסד לשעבר. לדבריו, ותיקי המוסד שיתפו פעולה ברצון ושמחו לדבר על פעילויות שביצעו עשרות שנים קודם לכן.
▾מה כלל שיתוף הפעולה המודיעיני בין ישראל למרוקו בשנות ה-60 לפי פרופסור פודה?
המוסד פתח שלוחה במרוקו ב-1963 ופעל בסתר בשיא הסכסוך הערבי-ישראלי. הקשרים כללו סיוע ישראלי בפרשת חיסולו של הפוליטיקאי מהדי בן ברקה ב-1965, וקבלת גישה להאזנה לפרוטוקולים של שלוש ועידות פסגה ערביות שנערכו במרוקו.
▾ממה חששו מנהיגי ערב כמו גמאל עבד אל-נאצר במגעיהם החשאיים עם ישראל?
המנהיגים חששו מאובדן לגיטימציה מול דעת הקהל ובעיקר מהתנקשות בחייהם. פודה מזכיר כי המלך עבדאללה הראשון, אנואר סאדאת ובשיר ג'ומאייל שילמו בחייהם על מגעים עם ישראל, ונאצר עצמו הבהיר במגעים מול ישראל ב-1966 כי הוא מפחד שיירצח אם הפגישות יתגלו.
▾איזה גוף בישראל אחראי על ניהול הדיפלומטיה החשאית מול מדינות ערב?
מסוף שנות ה-50 התפתח נוהג לפיו המוסד, ובפרט אגף תבל, מנהל קשרים עם מדינות שאין לישראל יחסים רשמיים איתן. במקביל התקיימה תחרות מול משרד החוץ, שאנשיו הובילו מהלכים משמעותיים ויצרו קשרים במדינות המפרץ כבר משנות ה-90.
איראן בין כורש לחומייני | ד״ר תמר עילם גינדין | המזרח התיכון
8 בספטמבר 20261 שע׳ 2 דק׳שלום וחרב באסלאם | ד״ר ירון פרידמן | המזרח התיכון
3 בספטמבר 202651 דק׳מסודאן ועד סוריה: כך רוכשים בעלי ברית בחשאי | ד״ר חיים קורן | המזרח התיכון
27 באוגוסט 202637 דק׳הוותיקן מול מדינת ישראל | האב דוד נויהאוז | המזרח התיכון
16 באוגוסט 202641 דק׳הסרט שניבא את הטבח | אבי שלו | המזרח התיכון
5 באוגוסט 202648 דק׳
שיווק והכנסות מהשבוע במזרח התיכון: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך השבוע במזרח התיכון מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של השבוע במזרח התיכון אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית חדשות ואקטואליה. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את השבוע במזרח התיכון היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 318 הפרקים של השבוע במזרח התיכון הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של השבוע במזרח התיכון כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-318 הפרקים של השבוע במזרח התיכון הופכים למגזין?
- 318 פרקים = 318 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של השבוע במזרח התיכון, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
