מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

נקודת כשל מערכתית יכולה להגיע מספק תשתית חיצוני בלתי צפוי ולא מהבנק עצמו, ולכן בנק מנוהל היטב עדיין תלוי בספקי תקשורת חיצוניים. · הרגולציה הבריטית חלה גם על חברות ללא נוכחות פיזית בבריטניה, כל עוד הן משרתות גופים פיננסיים בריטיים. · הקריטריונים להגדרת ספק קריטי כוללים את היקף השירות, הריכוזיות בשוק וקיומן של חלופות זמינות. · ריכוזיות בשוק הספקים מסוכנת לא רק לתחרות ולמחירים אלא גם ליציבות, כי קריסת שחקן בודד משביתה נתח גדול מהשוק; עדיף מגוון ויתירות. · עלות הרגולציה היא ודאית ומשולמת מראש גם אם המשבר לעולם לא יתממש, ולכן יש לשקול אותה מול ההסתברות לסיכון. · הרגולציה הבריטית ממוקדת רק בסגמנט המשרת גופים פיננסיים ולא בכלל פעילות הספק, מתוך צניעות ושמירה על תפקיד הרגולטור.

חדשות ואקטואליה

הרגולטור - פודקאסט על מדיניות רגולציה

גיא מור

384 פרקים

מתעצבנים מבירוקרטיה?

רוצים ממשלה חכמה?

ברוכים הבאים לעולם מדיניות הרגולציה.

לבלוג: https://regulator.online

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI — מאת הרגולטור - פודקאסט על מדיניות רגולציה

פרקים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

5.2

תובנות לפרק

תובנות הזהב מהארכיון

נקודת כשל מערכתית יכולה להגיע מספק תשתית חיצוני בלתי צפוי ולא מהבנק עצמו, ולכן בנק מנוהל היטב עדיין תלוי בספקי תקשורת חיצוניים.
הרגולציה הבריטית חלה גם על חברות ללא נוכחות פיזית בבריטניה, כל עוד הן משרתות גופים פיננסיים בריטיים.
הקריטריונים להגדרת ספק קריטי כוללים את היקף השירות, הריכוזיות בשוק וקיומן של חלופות זמינות.
ריכוזיות בשוק הספקים מסוכנת לא רק לתחרות ולמחירים אלא גם ליציבות, כי קריסת שחקן בודד משביתה נתח גדול מהשוק; עדיף מגוון ויתירות.
עלות הרגולציה היא ודאית ומשולמת מראש גם אם המשבר לעולם לא יתממש, ולכן יש לשקול אותה מול ההסתברות לסיכון.
הרגולציה הבריטית ממוקדת רק בסגמנט המשרת גופים פיננסיים ולא בכלל פעילות הספק, מתוך צניעות ושמירה על תפקיד הרגולטור.
סין הפכה למדינה הראשונה שאישרה הפעלה מסחרית של מוניות מעופפות אוטונומיות, וכבר ב-2024 אישרה ייצור סדרתי שלהן.
הטכנולוגיה אמיתית ולא פיקציה — בוצעו יותר מ-60 אלף טיסות מבחן והדגם הוכח כבטוח.
קיים איזון רגולטורי עדין: מעט מדי רגולציה פוגעת באמון הציבור, ויותר מדי רגולציה חוסמת שימוש לחלוטין.
קיים מדרג זהירות רגולטורית — ארצות הברית זהירה מסין, ואירופה זהירה אף יותר מארצות הברית.
ניהול סיכונים חכם הוא לא רק מניעה אלא גם עידוד חדשנות, ולעיתים החסם הוא רגולטורי ולא טכנולוגי או עסקי.
פגיעה ברכיב מרכזי המקושר לרכיבים רבים, כמו נמל התעופה היתרו, יכולה לשבש את כל המערכת ואת שרשרת ההספקה העולמית גם אם האירוע עצמו קטן.
אין מצב של אפס סיכון, ולכן רגולציה לא יכולה ולא צריכה לנסות למנוע את כל הסיכונים, אלא להתמקד בסיכונים שכדאי לטפל בהם.
חוכמה שבדיעבד מטעה: עצם התממשות סיכון גורמת לנו לחשוב שהוא נפוץ יותר ושהרגולטור נכשל, אך רגולטורים מחליטים לפני האירוע בלי לדעת את העתיד.
יש להשוות את עלות הרגולציה והתחזוקה לאורך זמן מול תוחלת הנזק; כאשר העלות עולה משמעותית על הנזק הצפוי, ההשקעה אינה מוצדקת.
מודל ערך בסיכון מאפשר להעריך את היקף הנזק גם בתרחישים קיצוניים, וכאן הראה שגם ברמת 95% הנזק נשאר מתחת לעלות המניעה.
הפער בין הרטוריקה לתוצאות: בקדנציה הראשונה של טראמפ מספר עמודי הרגולציה דווקא עלה בכ-1,500 עמודים, והיחס בפועל היה כשלוש פעולות רגולטוריות על כל ביטול אחד — הפוך מהטענה של 22 ביטולים לכל הוספה.
המורכבות המשפטית מגבילה דה-רגולציה: ביטול תקנה מחייב שימוע ציבורי, אישורים משפטיים, ולעיתים שינוי חקיקה בקונגרס שכמעט בלתי אפשרי לבצע.
דווקא הנשיא הדמוקרטי ג'ימי קרטר הוביל את מהלכי הדה-רגולציה המשמעותיים ביותר בחמישים השנים האחרונות, מה שמדגים את ההבדל בין רעש הצהרתי לשינוי ממשי.
דודג' מתמקד בחיסכון תקציבי של הוצאות הממשלה (שכר, רכש, קצבאות) ולא בעלויות הרגולציה שנופלות על הציבור — הרגולציה היא באחריות גוף נפרד בשם אוהירה (OIRA).
הגישה האמריקאית מתמקדת בזרם הרגולציה החדשה ולא במלאי התקנות הקיים, וזה בליינד ספוט משמעותי — בישראל רשות ההסדרה כן בוחנת ומצמצמת את המלאי הקיים.
בישראל הקדימו את צרפת בשנתיים: חוות דעת של היועץ המשפטי ממשרד המשפטים מ-2023 כבר קבעה עמדה בסוגיה.
חוות הדעת הישראלית קבעה כי אימון מודלים על יצירות מוגנות נחשב ככלל לשימוש הוגן, אך עם סייגים.
הסייגים חלים כשמאגר הלמידה מורכב מיצירות של מספר מצומצם של יוצרים, או כשתוצרי המערכת מתחרים ישירות ביצירות המקוריות בשוק.

ועוד 7 תובנות לאורך הפרקים…

השאלות הבולטות בארכיון

פרק 0

האם זה צעד חכם, או שפשוט הוספנו עוד שכבה של בירוקרטיה כדי להרגיש טוב עם עצמנו?

פרק 1

האם אנחנו במצב של רגולציה חדשנית או דווקא של שמרנות רגולטורית, ואולי רכב מעופף בטוח יותר מרכב אוטונומי על הכביש?

פרק 2

האם הרגולטור צריך לקבוע רגולציה שתגן על הציבור מפני כל הסיכונים שיש להם השפעה גדולה והסתברות נמוכה?

פרק 3

האם אפשר להביא את הרעיון של דודג' לישראל?

פרק 4

האם ניתן להשתמש בתכנים שמוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מודלים של בינה מלאכותית?

פרק 5

האם חברה צריכה להיקנס על מעקב אחר עובדים גם כשהתוצאה תקינה, רק משום שלא ביצעה הערכת השפעה מקדימה על הפרטיות?

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של הרגולטור - פודקאסט על מדיניות רגולציה

סיכום מעמיק · מתוך הפרקנוצר אוטומטית מתמלול AI

גיא מור מנתח כיצד בריטניה מסדירה ספקי שירות טכנולוגיים קריטיים למערכת הפיננסית בעקבות התקלה הגלובלית של יולי 2024.

הפרק פותח בתיאור הכאוס שנגרם ביולי 2024 כשתקלה טכנית עצומה שיתקה מערכות תשלומים, בנקים וטיסות בעולם, בנזק של כ-1.15 מיליארד דולר למגזר הפיננסי. המגיש מסביר שהתקלה לא נבעה מבנק בודד אלא מספקי תשתית טכנולוגיה ותקשורת הפועלים מאחורי הקלעים. בריטניה, כהאב פיננסי בינלאומי, חוקקה ב-2023 חוק המאפשר לרגולטורים להגדיר ספקים קריטיים (CTP) ולפקח עליהם, והרגולציה נכנסה לתוקף בינואר 2025 עם חמש חובות מרכזיות. המגיש בוחן את היתרונות מול החסרונות של הרגולציה, כולל סכנת הריכוזיות והעלויות הוודאיות, ומציין את הניסיון הבריטי למצוא נקודת איזון ממוקדת.

נקודת כשל מערכתית יכולה להגיע מספק תשתית חיצוני בלתי צפוי ולא מהבנק עצמו, ולכן בנק מנוהל היטב עדיין תלוי בספקי תקשורת חיצוניים.
הרגולציה הבריטית חלה גם על חברות ללא נוכחות פיזית בבריטניה, כל עוד הן משרתות גופים פיננסיים בריטיים.
הקריטריונים להגדרת ספק קריטי כוללים את היקף השירות, הריכוזיות בשוק וקיומן של חלופות זמינות.
ריכוזיות בשוק הספקים מסוכנת לא רק לתחרות ולמחירים אלא גם ליציבות, כי קריסת שחקן בודד משביתה נתח גדול מהשוק; עדיף מגוון ויתירות.
עלות הרגולציה היא ודאית ומשולמת מראש גם אם המשבר לעולם לא יתממש, ולכן יש לשקול אותה מול ההסתברות לסיכון.
הרגולציה הבריטית ממוקדת רק בסגמנט המשרת גופים פיננסיים ולא בכלל פעילות הספק, מתוך צניעות ושמירה על תפקיד הרגולטור.

השאלה הבולטת בפרק

האם זה צעד חכם, או שפשוט הוספנו עוד שכבה של בירוקרטיה כדי להרגיש טוב עם עצמנו?

הפרק האחרון7 ביוני 2026

פרק 376 - העולם נעצר - לקחים מהקריסה הגדולה

פרקים אחרונים

פרק 376 - העולם נעצר - לקחים מהקריסה הגדולה
7 ביוני 202613 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק פותח בתיאור הכאוס שנגרם ביולי 2024 כשתקלה טכנית עצומה שיתקה מערכות תשלומים, בנקים וטיסות בעולם, בנזק של כ-1.15 מיליארד דולר למגזר הפיננסי. המגיש מסביר שהתקלה לא נבעה מבנק בודד אלא מספקי תשתית טכנולוגיה ותקשורת הפועלים מאחורי הקלעים. בריטניה, כהאב פיננסי בינלאומי, חוקקה ב-2023 חוק המאפשר לרגולטורים להגדיר ספקים קריטיים (CTP) ולפקח עליהם, והרגולציה נכנסה לתוקף בינואר 2025 עם חמש חובות מרכזיות. המגיש בוחן את היתרונות מול החסרונות של הרגולציה, כולל סכנת הריכוזיות והעלויות הוודאיות, ומציין את הניסיון הבריטי למצוא נקודת איזון ממוקדת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- נקודת כשל מערכתית יכולה להגיע מספק תשתית חיצוני בלתי צפוי ולא מהבנק עצמו, ולכן בנק מנוהל היטב עדיין תלוי בספקי תקשורת חיצוניים.
- הרגולציה הבריטית חלה גם על חברות ללא נוכחות פיזית בבריטניה, כל עוד הן משרתות גופים פיננסיים בריטיים.
- הקריטריונים להגדרת ספק קריטי כוללים את היקף השירות, הריכוזיות בשוק וקיומן של חלופות זמינות.
- ריכוזיות בשוק הספקים מסוכנת לא רק לתחרות ולמחירים אלא גם ליציבות, כי קריסת שחקן בודד משביתה נתח גדול מהשוק; עדיף מגוון ויתירות.
- עלות הרגולציה היא ודאית ומשולמת מראש גם אם המשבר לעולם לא יתממש, ולכן יש לשקול אותה מול ההסתברות לסיכון.
- הרגולציה הבריטית ממוקדת רק בסגמנט המשרת גופים פיננסיים ולא בכלל פעילות הספק, מתוך צניעות ושמירה על תפקיד הרגולטור.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק פותח בתיאור הכאוס שנגרם ביולי 2024 כשתקלה טכנית עצומה שיתקה מערכות תשלומים, בנקים וטיסות בעולם, בנזק של כ-1.15 מיליארד דולר למגזר הפיננסי. המגיש מסביר שהתקלה לא נבעה מבנק בודד אלא מספקי תשתית טכנולוגיה ותקשורת הפועלים מאחורי הקלעים. בריטניה, כהאב פיננסי בינלאומי, חוקקה ב-2023 חוק המאפשר לרגולטורים להגדיר ספקים קריטיים (CTP) ולפקח עליהם, והרגולציה נכנסה לתוקף בינואר 2025 עם חמש חובות מרכזיות. המגיש בוחן את היתרונות מול החסרונות של הרגולציה, כולל סכנת הריכוזיות והעלויות הוודאיות, ומציין את הניסיון הבריטי למצוא נקודת איזון ממוקדת.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
נקודת כשל מערכתית יכולה להגיע מספק תשתית חיצוני בלתי צפוי ולא מהבנק עצמו, ולכן בנק מנוהל היטב עדיין תלוי בספקי תקשורת חיצוניים. · הרגולציה הבריטית חלה גם על חברות ללא נוכחות פיזית בבריטניה, כל עוד הן משרתות גופים פיננסיים בריטיים. · הקריטריונים להגדרת ספק קריטי כוללים את היקף השירות, הריכוזיות בשוק וקיומן של חלופות זמינות. · ריכוזיות בשוק הספקים מסוכנת לא רק לתחרות ולמחירים אלא גם ליציבות, כי קריסת שחקן בודד משביתה נתח גדול מהשוק; עדיף מגוון ויתירות. · עלות הרגולציה היא ודאית ומשולמת מראש גם אם המשבר לעולם לא יתממש, ולכן יש לשקול אותה מול ההסתברות לסיכון. · הרגולציה הבריטית ממוקדת רק בסגמנט המשרת גופים פיננסיים ולא בכלל פעילות הספק, מתוך צניעות ושמירה על תפקיד הרגולטור.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 375 - רכב אוטונומי? אנחנו כבר בעידן של מוניות מעופפות ללא נהג
31 במאי 20267 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק ברכב האוטונומי ובעיקר במוניות המעופפות האוטונומיות בסין. בתחילת אפריל 2025 סין הפכה למדינה הראשונה שהעניקה רישיון הפעלה מסחרית לכלי טיס חשמליים אנכיים (eVTOL) ללא טייס לשתי חברות, לאחר אישור ייצור סדרתי כבר ב-2024 ועשרות אלפי טיסות מבחן. הדובר מנגיד בין הגישה הרגולטורית החדשנית של סין לבין הזהירות של ארצות הברית ואירופה, ומצביע על האיזון הנדרש בין מעט מדי רגולציה לבין יותר מדי. המסקנה היא שניהול סיכונים חכם אינו רק מניעה אלא גם עידוד חדשנות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- סין הפכה למדינה הראשונה שאישרה הפעלה מסחרית של מוניות מעופפות אוטונומיות, וכבר ב-2024 אישרה ייצור סדרתי שלהן.
- הטכנולוגיה אמיתית ולא פיקציה — בוצעו יותר מ-60 אלף טיסות מבחן והדגם הוכח כבטוח.
- קיים איזון רגולטורי עדין: מעט מדי רגולציה פוגעת באמון הציבור, ויותר מדי רגולציה חוסמת שימוש לחלוטין.
- קיים מדרג זהירות רגולטורית — ארצות הברית זהירה מסין, ואירופה זהירה אף יותר מארצות הברית.
- ניהול סיכונים חכם הוא לא רק מניעה אלא גם עידוד חדשנות, ולעיתים החסם הוא רגולטורי ולא טכנולוגי או עסקי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק ברכב האוטונומי ובעיקר במוניות המעופפות האוטונומיות בסין. בתחילת אפריל 2025 סין הפכה למדינה הראשונה שהעניקה רישיון הפעלה מסחרית לכלי טיס חשמליים אנכיים (eVTOL) ללא טייס לשתי חברות, לאחר אישור ייצור סדרתי כבר ב-2024 ועשרות אלפי טיסות מבחן. הדובר מנגיד בין הגישה הרגולטורית החדשנית של סין לבין הזהירות של ארצות הברית ואירופה, ומצביע על האיזון הנדרש בין מעט מדי רגולציה לבין יותר מדי. המסקנה היא שניהול סיכונים חכם אינו רק מניעה אלא גם עידוד חדשנות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
סין הפכה למדינה הראשונה שאישרה הפעלה מסחרית של מוניות מעופפות אוטונומיות, וכבר ב-2024 אישרה ייצור סדרתי שלהן. · הטכנולוגיה אמיתית ולא פיקציה — בוצעו יותר מ-60 אלף טיסות מבחן והדגם הוכח כבטוח. · קיים איזון רגולטורי עדין: מעט מדי רגולציה פוגעת באמון הציבור, ויותר מדי רגולציה חוסמת שימוש לחלוטין. · קיים מדרג זהירות רגולטורית — ארצות הברית זהירה מסין, ואירופה זהירה אף יותר מארצות הברית. · ניהול סיכונים חכם הוא לא רק מניעה אלא גם עידוד חדשנות, ולעיתים החסם הוא רגולטורי ולא טכנולוגי או עסקי.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 374 - מה הנזקים הפוטנציאליים משריפה בתחנת שנאים אחת + הפסקת החשמל בהית'רו: כישלון רגולטורי או החלטה נכונה?
24 במאי 202613 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק פותח באירוע שריפה בתחנת שנאים סמוך לנמל התעופה היתרו במרץ 2025 שגרם להפסקת חשמל ולהשבתת הנמל, ומראה כיצד פגיעה ברכיב מרכזי משבשת את כל מערכת התעופה ושרשרת ההספקה העולמית. המנחה שואל אם מדובר בכישלון רגולטורי וטוען שאי אפשר לשאוף לאפס סיכון. באמצעות מודל מספרי וניתוח ערך בסיכון הוא מראה שעלות המיגון, כ-940 מיליון שקל ועוד כ-700 מיליון תחזוקה על פני 25 שנה, אינה מצדיקה מניעת נזק של כ-244 מיליון שקל מאירוע נדיר. המסקנה היא שרגולציה צריכה להתבסס על ניהול סיכונים והשוואת עלות מול תוחלת, ולא על מניעת כל אירוע נדיר, ובוודאי לא מתוך חוכמה שבדיעבד.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- פגיעה ברכיב מרכזי המקושר לרכיבים רבים, כמו נמל התעופה היתרו, יכולה לשבש את כל המערכת ואת שרשרת ההספקה העולמית גם אם האירוע עצמו קטן.
- אין מצב של אפס סיכון, ולכן רגולציה לא יכולה ולא צריכה לנסות למנוע את כל הסיכונים, אלא להתמקד בסיכונים שכדאי לטפל בהם.
- חוכמה שבדיעבד מטעה: עצם התממשות סיכון גורמת לנו לחשוב שהוא נפוץ יותר ושהרגולטור נכשל, אך רגולטורים מחליטים לפני האירוע בלי לדעת את העתיד.
- יש להשוות את עלות הרגולציה והתחזוקה לאורך זמן מול תוחלת הנזק; כאשר העלות עולה משמעותית על הנזק הצפוי, ההשקעה אינה מוצדקת.
- מודל ערך בסיכון מאפשר להעריך את היקף הנזק גם בתרחישים קיצוניים, וכאן הראה שגם ברמת 95% הנזק נשאר מתחת לעלות המניעה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק פותח באירוע שריפה בתחנת שנאים סמוך לנמל התעופה היתרו במרץ 2025 שגרם להפסקת חשמל ולהשבתת הנמל, ומראה כיצד פגיעה ברכיב מרכזי משבשת את כל מערכת התעופה ושרשרת ההספקה העולמית. המנחה שואל אם מדובר בכישלון רגולטורי וטוען שאי אפשר לשאוף לאפס סיכון. באמצעות מודל מספרי וניתוח ערך בסיכון הוא מראה שעלות המיגון, כ-940 מיליון שקל ועוד כ-700 מיליון תחזוקה על פני 25 שנה, אינה מצדיקה מניעת נזק של כ-244 מיליון שקל מאירוע נדיר. המסקנה היא שרגולציה צריכה להתבסס על ניהול סיכונים והשוואת עלות מול תוחלת, ולא על מניעת כל אירוע נדיר, ובוודאי לא מתוך חוכמה שבדיעבד.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
פגיעה ברכיב מרכזי המקושר לרכיבים רבים, כמו נמל התעופה היתרו, יכולה לשבש את כל המערכת ואת שרשרת ההספקה העולמית גם אם האירוע עצמו קטן. · אין מצב של אפס סיכון, ולכן רגולציה לא יכולה ולא צריכה לנסות למנוע את כל הסיכונים, אלא להתמקד בסיכונים שכדאי לטפל בהם. · חוכמה שבדיעבד מטעה: עצם התממשות סיכון גורמת לנו לחשוב שהוא נפוץ יותר ושהרגולטור נכשל, אך רגולטורים מחליטים לפני האירוע בלי לדעת את העתיד. · יש להשוות את עלות הרגולציה והתחזוקה לאורך זמן מול תוחלת הנזק; כאשר העלות עולה משמעותית על הנזק הצפוי, ההשקעה אינה מוצדקת. · מודל ערך בסיכון מאפשר להעריך את היקף הנזק גם בתרחישים קיצוניים, וכאן הראה שגם ברמת 95% הנזק נשאר מתחת לעלות המניעה.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 373 - ממשל טראמפ השני שאלות ותשובות
17 במאי 202621 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עונה על שאלות נפוצות על ממשל טראמפ השני ומתמקד בדה-רגולציה. גיא טוען שלמרות הצהרות טראמפ על מהפכת רגולציה (one in two out, הסרת 25 אלף עמודים), בפועל מספר עמודי הרגולציה אף עלה והיחס היה הפוך — יותר רגולציה חדשה מאשר ביטולים. הוא מסביר את הצעדים בקדנציה השנייה (one in ten out, מינוי שופטים, ביטול דוקטרינת שברון) ואת תפקידו של דודג' כגוף לחיסכון תקציבי ולא לצמצום רגולציה. בסיום הוא משווה לישראל ולרשות ההסדרה שבה הוא משמש סמנכ"ל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הפער בין הרטוריקה לתוצאות: בקדנציה הראשונה של טראמפ מספר עמודי הרגולציה דווקא עלה בכ-1,500 עמודים, והיחס בפועל היה כשלוש פעולות רגולטוריות על כל ביטול אחד — הפוך מהטענה של 22 ביטולים לכל הוספה.
- המורכבות המשפטית מגבילה דה-רגולציה: ביטול תקנה מחייב שימוע ציבורי, אישורים משפטיים, ולעיתים שינוי חקיקה בקונגרס שכמעט בלתי אפשרי לבצע.
- דווקא הנשיא הדמוקרטי ג'ימי קרטר הוביל את מהלכי הדה-רגולציה המשמעותיים ביותר בחמישים השנים האחרונות, מה שמדגים את ההבדל בין רעש הצהרתי לשינוי ממשי.
- דודג' מתמקד בחיסכון תקציבי של הוצאות הממשלה (שכר, רכש, קצבאות) ולא בעלויות הרגולציה שנופלות על הציבור — הרגולציה היא באחריות גוף נפרד בשם אוהירה (OIRA).
- הגישה האמריקאית מתמקדת בזרם הרגולציה החדשה ולא במלאי התקנות הקיים, וזה בליינד ספוט משמעותי — בישראל רשות ההסדרה כן בוחנת ומצמצמת את המלאי הקיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק עונה על שאלות נפוצות על ממשל טראמפ השני ומתמקד בדה-רגולציה. גיא טוען שלמרות הצהרות טראמפ על מהפכת רגולציה (one in two out, הסרת 25 אלף עמודים), בפועל מספר עמודי הרגולציה אף עלה והיחס היה הפוך — יותר רגולציה חדשה מאשר ביטולים. הוא מסביר את הצעדים בקדנציה השנייה (one in ten out, מינוי שופטים, ביטול דוקטרינת שברון) ואת תפקידו של דודג' כגוף לחיסכון תקציבי ולא לצמצום רגולציה. בסיום הוא משווה לישראל ולרשות ההסדרה שבה הוא משמש סמנכ"ל.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הפער בין הרטוריקה לתוצאות: בקדנציה הראשונה של טראמפ מספר עמודי הרגולציה דווקא עלה בכ-1,500 עמודים, והיחס בפועל היה כשלוש פעולות רגולטוריות על כל ביטול אחד — הפוך מהטענה של 22 ביטולים לכל הוספה. · המורכבות המשפטית מגבילה דה-רגולציה: ביטול תקנה מחייב שימוע ציבורי, אישורים משפטיים, ולעיתים שינוי חקיקה בקונגרס שכמעט בלתי אפשרי לבצע. · דווקא הנשיא הדמוקרטי ג'ימי קרטר הוביל את מהלכי הדה-רגולציה המשמעותיים ביותר בחמישים השנים האחרונות, מה שמדגים את ההבדל בין רעש הצהרתי לשינוי ממשי. · דודג' מתמקד בחיסכון תקציבי של הוצאות הממשלה (שכר, רכש, קצבאות) ולא בעלויות הרגולציה שנופלות על הציבור — הרגולציה היא באחריות גוף נפרד בשם אוהירה (OIRA). · הגישה האמריקאית מתמקדת בזרם הרגולציה החדשה ולא במלאי התקנות הקיים, וזה בליינד ספוט משמעותי — בישראל רשות ההסדרה כן בוחנת ומצמצמת את המלאי הקיים.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 372 - האם אימון בינה מלאכותית פוגע בזכויות יוצרים
10 במאי 20268 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בתביעה תקדימית שהגישו שלושה ארגוני סופרים ומולים בצרפת נגד חברת מטה, בטענה שהשתמשה ביצירות מוגנות בזכויות יוצרים ללא אישור לצורך אימון מודל בינה מלאכותית גנרטיבי. התובעים דורשים כיבוד מלא של זכויות היוצרים עם שקיפות על מקורות הדאטה, ומחיקת המידע והמודלים שאומנו על יצירות לא מורשות. המנחה מציין שהשאלה אינה חדשה ושתביעות דומות מתנהלות ברחבי העולם, על רקע חוק ה-AI האירופי. הוא מדגיש שבישראל כבר ב-2023 פרסם הייעוץ המשפטי במשרד המשפטים חוות דעת שקבעה כי אימון כזה נחשב ככלל לשימוש הוגן ומותר, כדי לעודד פיתוח בינה מלאכותית בעברית ולחזק את התעשייה המקומית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- בישראל הקדימו את צרפת בשנתיים: חוות דעת של היועץ המשפטי ממשרד המשפטים מ-2023 כבר קבעה עמדה בסוגיה.
- חוות הדעת הישראלית קבעה כי אימון מודלים על יצירות מוגנות נחשב ככלל לשימוש הוגן, אך עם סייגים.
- הסייגים חלים כשמאגר הלמידה מורכב מיצירות של מספר מצומצם של יוצרים, או כשתוצרי המערכת מתחרים ישירות ביצירות המקוריות בשוק.
- המניע של ההיתר הישראלי הוא להסיר חסמים משפטיים, לעודד פיתוח בינה מלאכותית בעברית ולחזק את תחרותיות התעשייה הישראלית.
- כל תביעה לאומית עשויה להשפיע על חברות בינלאומיות ועל אופן אימון המודלים במדינות אחרות, אך כל מדינה תכריע לעצמה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בתביעה תקדימית שהגישו שלושה ארגוני סופרים ומולים בצרפת נגד חברת מטה, בטענה שהשתמשה ביצירות מוגנות בזכויות יוצרים ללא אישור לצורך אימון מודל בינה מלאכותית גנרטיבי. התובעים דורשים כיבוד מלא של זכויות היוצרים עם שקיפות על מקורות הדאטה, ומחיקת המידע והמודלים שאומנו על יצירות לא מורשות. המנחה מציין שהשאלה אינה חדשה ושתביעות דומות מתנהלות ברחבי העולם, על רקע חוק ה-AI האירופי. הוא מדגיש שבישראל כבר ב-2023 פרסם הייעוץ המשפטי במשרד המשפטים חוות דעת שקבעה כי אימון כזה נחשב ככלל לשימוש הוגן ומותר, כדי לעודד פיתוח בינה מלאכותית בעברית ולחזק את התעשייה המקומית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בישראל הקדימו את צרפת בשנתיים: חוות דעת של היועץ המשפטי ממשרד המשפטים מ-2023 כבר קבעה עמדה בסוגיה. · חוות הדעת הישראלית קבעה כי אימון מודלים על יצירות מוגנות נחשב ככלל לשימוש הוגן, אך עם סייגים. · הסייגים חלים כשמאגר הלמידה מורכב מיצירות של מספר מצומצם של יוצרים, או כשתוצרי המערכת מתחרים ישירות ביצירות המקוריות בשוק. · המניע של ההיתר הישראלי הוא להסיר חסמים משפטיים, לעודד פיתוח בינה מלאכותית בעברית ולחזק את תחרותיות התעשייה הישראלית. · כל תביעה לאומית עשויה להשפיע על חברות בינלאומיות ועל אופן אימון המודלים במדינות אחרות, אך כל מדינה תכריע לעצמה.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 371 - חמישה קנסות על הפרת ה-GDPR שהוטלו בפברואר 2025 ומה אפשר ללמוד מהם
3 במאי 20268 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק סוקר חמישה קנסות שהוטלו באירופה בפברואר 2025 בגין הפרות GDPR, רובם בספרד ואחד בצרפת. המקרים נעים מגניבת זהות בעקבות הנפקת כרטיס כפול ללא אימות, דרך הפרת שקיפות, מעקב לא חוקי אחר עובדים ופרסום מידע רפואי, ועד שליחת פרסומות ללא הסכמה. המנחה מדגיש שחלק מהקנסות הוטלו על עצם הפגיעה בפרטיות, אבל חלק ניכר הוטל דווקא על כשל פרוצדורלי בדרך. המסקנה היא שתפיסת הפרטיות מתרחבת לזכות רחבה הנוגעת לכל שימוש במידע.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- רגולציית הפרטיות האירופית היא תהליכית ולא רק תוצאתית — חברה יכולה להיקנס רק על שלא ביצעה הערכת השפעה מקדימה, גם אם התוצאה עצמה הייתה תקינה.
- חלק מהקנסות הוטלו לא על הפגיעה בפרטיות עצמה אלא על כשל בפרוצדורה, כמו היעדר שקיפות או היעדר הסכמה מפורשת.
- עקרון צמצום המידע הוא בסיס ה-GDPR: להשתמש במינימום מידע, למינימום מטרות ולשימוש המצומצם ביותר.
- תפיסת הפרטיות התרחבה הרבה מעבר לפרסום מידע, וכוללת גם גניבת זהות, זיהוי וקבלת הסכמה לשליחת פרסומות.
- אכיפת הפרטיות באירופה אינה משאירה שיקול דעת מלא לעסק — היא מכתיבה אילו תהליכים והערכות סיכונים יש לבצע מראש.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק סוקר חמישה קנסות שהוטלו באירופה בפברואר 2025 בגין הפרות GDPR, רובם בספרד ואחד בצרפת. המקרים נעים מגניבת זהות בעקבות הנפקת כרטיס כפול ללא אימות, דרך הפרת שקיפות, מעקב לא חוקי אחר עובדים ופרסום מידע רפואי, ועד שליחת פרסומות ללא הסכמה. המנחה מדגיש שחלק מהקנסות הוטלו על עצם הפגיעה בפרטיות, אבל חלק ניכר הוטל דווקא על כשל פרוצדורלי בדרך. המסקנה היא שתפיסת הפרטיות מתרחבת לזכות רחבה הנוגעת לכל שימוש במידע.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
רגולציית הפרטיות האירופית היא תהליכית ולא רק תוצאתית — חברה יכולה להיקנס רק על שלא ביצעה הערכת השפעה מקדימה, גם אם התוצאה עצמה הייתה תקינה. · חלק מהקנסות הוטלו לא על הפגיעה בפרטיות עצמה אלא על כשל בפרוצדורה, כמו היעדר שקיפות או היעדר הסכמה מפורשת. · עקרון צמצום המידע הוא בסיס ה-GDPR: להשתמש במינימום מידע, למינימום מטרות ולשימוש המצומצם ביותר. · תפיסת הפרטיות התרחבה הרבה מעבר לפרסום מידע, וכוללת גם גניבת זהות, זיהוי וקבלת הסכמה לשליחת פרסומות. · אכיפת הפרטיות באירופה אינה משאירה שיקול דעת מלא לעסק — היא מכתיבה אילו תהליכים והערכות סיכונים יש לבצע מראש.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.