שיחה מן ההר | כי תצא | מחיית עמלק והשאלה המוסרית

על מה הפרק?

מחיית עמלק מחייבת מלחמה ברוע, ובה בעת איסור להידמות לעמלק ולאמץ דיבורים של אין חפים מפשע.

מצוות מחיית עמלק בסוף פרשת כי תצא מעלה דילמה מוסרית חריפה, בייחוד לצד הלשון של איש ואישה מעולל ועד יונק. הרמב״ם פוסק שאין עושים מלחמה עד שקוראים לשלום, וגם על עמלק: מי שהשלים ושינה דרכו אינו עמלקי. הפסוק ולא ירא אלוהים נקרא גם על עמלק וגם על ישראל, ולכן אחרי מלחמת חרבות ברזל המלחמה ברוע חייבת להיעשות בדרכי התורה ולא בדרכים עמלקיות.

/ תובנות מרכזיות

• הרמב״ם מחדש שאף עמלק כלול בקריאה לשלום, ואם שינה דרכו אינו עמלקי ולכן הדין אינו גזעני.
  שמור תובנה
• נחמה ליבוביץ מראה שחוסר יראת אלוהים במקרא הוא לעיתים קרובות ניצול כוח מול החלש.
  שמור תובנה
• הרש״ר הירש קורא לא תשכח כאזהרה שלא להידמות לעמלק ולא לקנא בתהילה שנקשרת לו.
  שמור תובנה
• שמואל הורג את אגג בנימוק מוסרי של מידה כנגד מידה, לא מתוך שמחה על עצם ההריגה.
  שמור תובנה
• חז״ל והרמב״ם קובעים שאחרי שסנחריב בלבל את האומות אין דין מחיית עמלק מעשי, ונשארת מלחמה באידאת הרוע.
  שמור תובנה

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות