שיחה מן ההר | שופטים | שום תשים עליך מלך

על מה הפרק?

פרשת שופטים מציגה מינוי מלך בניסוח כפול ובהגבלות בלבד, והשאלה אם זו מצווה, גנאי או רשות נשארת פתוחה מול הציפייה למלך שהקדוש ברוך הוא ממליך.

בכניסה לארץ התורה מחלקת סמכויות לשופטים, נביא ומלך, אחרי שמשה ריכז נבואה, הנהגה פוליטית ומשפט. פסוקי המלך משלבים אשים עלי מלך ככל הגויים עם שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה', וכל הכתוב שם הוא מגבלות: לא נוכרי, לא להרבות סוסים נשים וכסף וזהב, וחיוב לכתוב את התורה ולקרות בה. רבי יהודה והרמב״ם רואים מינוי מלך כמצווה משלוש המצוות בכניסה לארץ, רבי נאוראי ואברבנאל רואים בזה גנאי, והנציב קורא לזה רשות כי צורת השלטון תלויה בהסכמת העם. מול זה עולה ההבחנה בשמואל בין שאול שנמשח לנגיד לבין דוד שנאמר עליו לי מלך, ובירמיהו מלך שהקדוש ברוך הוא מקים, ונאמר שגם צמח דוד בתפילה אינו חייב להיות מלך עם כתר.

/ תובנות מרכזיות

• עד הכניסה לארץ לא דיברו במלכות, ומשה הוא הנביא, המנהיג הפוליטי והשופט גם יחד, ובארץ נדרשת חלוקת סמכויות לשופטים, נביא ומלך.
  שמור תובנה
• כל הכתוב על המלך הוא הגבלות בלבד: לא איש נוכרי, לא ירבה לו סוסים, לא ירבה לו נשים, לא כסף וזהב, וכתב לו משנה התורה הזאת.
  שמור תובנה
• הרמב״ם פוסק כרבי יהודה ששלוש מצוות בכניסה לארץ הן למנות מלך, להכרית את עמלק ולבנות בית הבחירה.
  שמור תובנה
• הנציב אומר שאין זה מצווה במוחלט למנות מלך אלא רשות, כי יש מדינה שאינה יכולה לסבול דעת מלכות ויש מדינה שבלא מלך הרי כספינה בלא קברנית.
  שמור תובנה
• הרב נחום רבי לוביץ כותב שאין בהלכה המלצה למבנה שלטון, והשלטון הדמוקרטי הוא היותר קרוב לרצון התורה, ויוצא נגד חסינות חברי הכנסת כי המלך כפוף לתורה.
  שמור תובנה

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות