המאה ה-20: שנה בשעה The 20th century: a year in an hour
כאן | Kan
128 פרקים
על התוכנית
מדי שבוע יביא אורן נהרי את סיפורה של שנה אחת במאה ה-20
מה זה המאה ה-20: שנה בשעה The 20th century: a year in an hour?
המאה ה-20: שנה בשעה The 20th century: a year in an hour הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית היסטוריה מאת כאן | Kan. מסע היסטורי מעמיק אל צמתי החלטה פוליטיים וחברתיים שעיצבו את פני העולם המודרני. בארכיון 128 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-4 ימים, אורך פרק ממוצע כ-29 דקות.
| קטגוריה | היסטוריה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 128 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-4 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-29 דקות |
| הפרק האחרון | 19 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
1959: שנה אחת, בין הצנע בישראל לתוף הפח בגרמניה
אורי נהרי לוקח שנה שלמה ודוחס אותה לשעה. בפרק על 1959 ד"ר עומר עינב מסביר איך סיום הצנע היה דווקא הישג שאיפשר לקלוט עלייה המונית בלי לקרוס, ובמקביל ד"ר אמיר אנגל מנתח את 'תוף הפח' של גינטר גראס כקריאה גרמנית להתמודד בפומבי עם פשעי הנאצים.
השיחות לא מפחדות משאלות לא נוחות. כשעוסקים בקונגו עולה שאלה על הגבול שבו האחריות עוברת מהמעצמות הקולוניאליות אל ההנהגה המקומית, וכשמדברים על הקמת הפתח ב-1959 שואלים פשוט: למה זה לקח עד אז, אחרי התבוסה של 1948?
היסטוריה פוליטית רצינית, עם מומחים, למי שרוצה לחבר אירועים מפוזרים לקו עלילה אחד.
מסע היסטורי מעמיק אל צמתי החלטה פוליטיים וחברתיים שעיצבו את פני העולם המודרני.
המנחה
אורי נהרי מנחה את התוכנית בגישה אינטלקטואלית ורצינית, המעניקה במה למומחים ואקדמאים לניתוח ביקורתי של תהליכים היסטוריים. הוא משמש כמתווך שמניע את הדיון לעבר הבנה מעמיקה של סוגיות פוליטיות, כלכליות וחברתיות מורכבות.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בסגנון הגשה אקדמי, ענייני ומובנה, המתמקד בבחינה היסטורית השוואתית של אירועים גיאופוליטיים. הקצב מאפשר העמקה משמעותית בסוגיות ללא ניסיון לפשט או להפוך אותן לפופוליסטיות.
תובנות הזהב מהארכיון
- ממסדים נוטים להדחיק שורשי מחאה חברתיים או לפרש אותם באופן שגוי במקום להתמודד עם פערים מהותיים.
- ניסיונות לכפות איחודים פוליטיים ללא תשתית תרבותית או כלכלית משותפת נועדו לרוב לכישלון.
- פיתוח טכנולוגי, במיוחד בתחום הגרעין, מסתיר לעיתים קרובות אינטרסים צבאיים ומדיניים תחת אצטלה אזרחית.
- קיימת התנגשות חוזרת בין שאיפות למודרניזציה לבין מבנים חברתיים מסורתיים או דתיים.
התוכנית מיועדת למאזינים סקרנים המחפשים הבנה היסטורית, פוליטית וכלכלית מעמיקה בתהליכים שעיצבו את העולם.
השאלות הבולטות בארכיון
למה לא קרו עוד הרבה מקרי 'יוסל'ה'? הרי יש הרבה משפחות שבהן צד אחד חזר בתשובה וצד אחר יצא בשאלה.
האם קיימת נקודה שבה האחריות למצב הקשה בקונגו עוברת מהמעצמות הקולוניאליות לתושבים ולהנהגה המקומית עצמם?
למה לוקח להם עד 1959 כדי להקים ארגון, לאחר התבוסה של 1948?
אחרי כל הנאום הזה - עד כמה זה אשמת בלגיה, ומתי מגיעה הנקודה שאולי זה גם אשמת הקונגולזים עצמם?
כיצד ייתכן שרודן כמו פרס חימנס, ששלט ביד רמה, תרם במקביל לפיתוח תשתיות אזרחיות אדירות ששימשו את הדמוקרטיה שבאה אחריו?
האם הקמת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית היא ניסיון לסגור את דלתות האורווה אחרי שהסוסים, לפחות אלו של המעצמות הגדולות, כבר נמלטו?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
פרק שנת 1960: פרשת חטיפת יוסל'ה שוכמכר כמשבר חרדי-חילוני, וגל העצמאות של 14 מדינות אפריקאיות מצרפת.
פרק בתוכנית ההיסטוריה של אורי נהרי המסכם את שנת 1960 בקצב של שנה בשעה. החלק הראשון, עם העיתונאי החרדי אלי ביטן, צולל לפרשת חטיפת הילד יוסל'ה שוכמכר בידי סבו החרדי שסירב להחזירו להוריו שביקשו לשוב לברית המועצות, פרשה שהפכה למשבר עמוק בין הציבור החרדי לרשויות המדינה. החלק השני, עם ד"ר יובל טל, עוסק בהענקת העצמאות של צרפת ל-14 מדינות באפריקה ב-1960. מתאים למי שאוהב היסטוריה ישראלית ועולמית עם הקשרים אקטואליים.
- פרשת יוסל'ה שוכמכר התחילה כהחלטה אישית של הסבא נחמן שטרקס אך הפכה במהירות לעניין כלל-חרדי ולמשבר בין הקהילה החרדית לרשויות המדינה, המשטרה, בית המשפט העליון והמוסד.
- דוד בן גוריון נתן הוראה למוסד להתערב באיתור הילד, מהלך חריג של שימוש בשירות חוץ לעניין פנים-ישראלי, מתוך חשש מההשלכות של הפרשה.
- לפי אלי ביטן, תנועת היציאה בשאלה ב-20 השנים האחרונות מולידה מקרים חדשים של 'יוסל'ה', קונפליקטים של ניתוק הורי שבהם הממסד החרדי פועל להשאיר ילדים בחינוך חרדי.
- צרפת בחרה ב-1960 בפירוק האימפריה ולא בשוויון ממשי, משום שמתן אזרחות מלאה לתושבי מערב אפריקה היה דורש ממנה מיליארדים, כך שההחלטה הייתה כלכלית יותר מאשר נובעת מאיום אלימות.
- המנהיגים האפריקאים החדשים כמו סנגור שמרו על זיקה עמוקה לצרפת, אישית, רגשית ותרבותית, וההסכמים הסדירו המשך השפעה והסיוע הצרפתי הכלכלי במדינות החדשות.
למה לא קרו עוד הרבה מקרי 'יוסל'ה'? הרי יש הרבה משפחות שבהן צד אחד חזר בתשובה וצד אחר יצא בשאלה.
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
שנה בשעה | 1961 חלק א'
פרקים אחרונים
שנה בשעה | 1961 חלק א'
19 ביולי 202636 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרק בתוכנית ההיסטוריה של אורי נהרי המסכם את שנת 1960 בקצב של שנה בשעה. החלק הראשון, עם העיתונאי החרדי אלי ביטן, צולל לפרשת חטיפת הילד יוסל'ה שוכמכר בידי סבו החרדי שסירב להחזירו להוריו שביקשו לשוב לברית המועצות, פרשה שהפכה למשבר עמוק בין הציבור החרדי לרשויות המדינה. החלק השני, עם ד"ר יובל טל, עוסק בהענקת העצמאות של צרפת ל-14 מדינות באפריקה ב-1960. מתאים למי שאוהב היסטוריה ישראלית ועולמית עם הקשרים אקטואליים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פרשת יוסל'ה שוכמכר התחילה כהחלטה אישית של הסבא נחמן שטרקס אך הפכה במהירות לעניין כלל-חרדי ולמשבר בין הקהילה החרדית לרשויות המדינה, המשטרה, בית המשפט העליון והמוסד.
- דוד בן גוריון נתן הוראה למוסד להתערב באיתור הילד, מהלך חריג של שימוש בשירות חוץ לעניין פנים-ישראלי, מתוך חשש מההשלכות של הפרשה.
- לפי אלי ביטן, תנועת היציאה בשאלה ב-20 השנים האחרונות מולידה מקרים חדשים של 'יוסל'ה', קונפליקטים של ניתוק הורי שבהם הממסד החרדי פועל להשאיר ילדים בחינוך חרדי.
- צרפת בחרה ב-1960 בפירוק האימפריה ולא בשוויון ממשי, משום שמתן אזרחות מלאה לתושבי מערב אפריקה היה דורש ממנה מיליארדים, כך שההחלטה הייתה כלכלית יותר מאשר נובעת מאיום אלימות.
- המנהיגים האפריקאים החדשים כמו סנגור שמרו על זיקה עמוקה לצרפת, אישית, רגשית ותרבותית, וההסכמים הסדירו המשך השפעה והסיוע הצרפתי הכלכלי במדינות החדשות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק בתוכנית ההיסטוריה של אורי נהרי המסכם את שנת 1960 בקצב של שנה בשעה. החלק הראשון, עם העיתונאי החרדי אלי ביטן, צולל לפרשת חטיפת הילד יוסל'ה שוכמכר בידי סבו החרדי שסירב להחזירו להוריו שביקשו לשוב לברית המועצות, פרשה שהפכה למשבר עמוק בין הציבור החרדי לרשויות המדינה. החלק השני, עם ד"ר יובל טל, עוסק בהענקת העצמאות של צרפת ל-14 מדינות באפריקה ב-1960. מתאים למי שאוהב היסטוריה ישראלית ועולמית עם הקשרים אקטואליים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
פרשת יוסל'ה שוכמכר התחילה כהחלטה אישית של הסבא נחמן שטרקס אך הפכה במהירות לעניין כלל-חרדי ולמשבר בין הקהילה החרדית לרשויות המדינה, המשטרה, בית המשפט העליון והמוסד. · דוד בן גוריון נתן הוראה למוסד להתערב באיתור הילד, מהלך חריג של שימוש בשירות חוץ לעניין פנים-ישראלי, מתוך חשש מההשלכות של הפרשה. · לפי אלי ביטן, תנועת היציאה בשאלה ב-20 השנים האחרונות מולידה מקרים חדשים של 'יוסל'ה', קונפליקטים של ניתוק הורי שבהם הממסד החרדי פועל להשאיר ילדים בחינוך חרדי. · צרפת בחרה ב-1960 בפירוק האימפריה ולא בשוויון ממשי, משום שמתן אזרחות מלאה לתושבי מערב אפריקה היה דורש ממנה מיליארדים, כך שההחלטה הייתה כלכלית יותר מאשר נובעת מאיום אלימות. · המנהיגים האפריקאים החדשים כמו סנגור שמרו על זיקה עמוקה לצרפת, אישית, רגשית ותרבותית, וההסכמים הסדירו המשך השפעה והסיוע הצרפתי הכלכלי במדינות החדשות.
פרק 9: מהפכה
30 ביוני 202623 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מארח מומחים הדנים בשני מוקדים גיאופוליטיים שונים. בראשון, ניתוח המורשת הקולוניאלית והקונפליקטים המתמשכים בקונגו, והשפעתם על המצב הפוליטי והחברתי שם עד ימינו. בחלקו השני, הפרק עוסק בהיסטוריה האסטרטגית של אלסקה והוואי, והמשמעויות הפוליטיות והכלכליות של המעבר ממעמד טריטוריה למדינה בארצות הברית. שווה להאזין כדי להבין את השורשים ההיסטוריים של משברים ושינויים פוליטיים בהווה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ניסיונות אירופיים לכפות מודל של מדינת לאום על אזורים באפריקה נכשלו לרוב ויצרו גבולות מלאכותיים ומורכבים.
- עושר במחצבים ובמשאבי טבע בקונגו היווה קללה ולא ברכה, שכן הוביל לביזה, מאבקי מיליציות וניצול ארוך שנים.
- תום המלחמה הקרה לא הוביל ליציבות בקונגו, אלא לעיתים החמיר את המצב בשל זרימה בלתי פוסקת של נשק קל לידי שחקנים מקומיים.
- מעבר ממעמד טריטוריה למדינה בארצות הברית מעניק לתושבים השפעה פוליטית גדולה יותר, אך כרוך גם בחובות פדרליות כמו תשלום מיסים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט מארח מומחים הדנים בשני מוקדים גיאופוליטיים שונים. בראשון, ניתוח המורשת הקולוניאלית והקונפליקטים המתמשכים בקונגו, והשפעתם על המצב הפוליטי והחברתי שם עד ימינו. בחלקו השני, הפרק עוסק בהיסטוריה האסטרטגית של אלסקה והוואי, והמשמעויות הפוליטיות והכלכליות של המעבר ממעמד טריטוריה למדינה בארצות הברית. שווה להאזין כדי להבין את השורשים ההיסטוריים של משברים ושינויים פוליטיים בהווה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ניסיונות אירופיים לכפות מודל של מדינת לאום על אזורים באפריקה נכשלו לרוב ויצרו גבולות מלאכותיים ומורכבים. · עושר במחצבים ובמשאבי טבע בקונגו היווה קללה ולא ברכה, שכן הוביל לביזה, מאבקי מיליציות וניצול ארוך שנים. · תום המלחמה הקרה לא הוביל ליציבות בקונגו, אלא לעיתים החמיר את המצב בשל זרימה בלתי פוסקת של נשק קל לידי שחקנים מקומיים. · מעבר ממעמד טריטוריה למדינה בארצות הברית מעניק לתושבים השפעה פוליטית גדולה יותר, אך כרוך גם בחובות פדרליות כמו תשלום מיסים.
פרק 8: החיים בהפרדה
30 ביוני 202621 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
התוכנית סוקרת את האירועים המכוננים של שנת 1959, החל מהקמת ארגון הפתח על ידי צעירים פלסטינים שחיפשו דרך חדשה לאחר התבוסה של 1948, ועד לבריחתו של הדאלי למה מטיבט והתפרקות האוטונומיה הטיבטית תחת השלטון הסיני. הפרק מנתח את התמורות האידיאולוגיות והפוליטיות שעברו החברות הללו, ומציע נקודת מבט היסטורית על תהליכי שינוי והנהגה. הפרק מיועד למאזינים המעוניינים להעמיק בהיסטוריה פוליטית והתהליכים המעצבים את המזרח התיכון והמזרח הרחוק.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ארגון הפתח הוקם על ידי דור צעיר שמרד בהנהגה הפלסטינית המסורתית שנכשלה ב-1948, תוך דגש על לאומיות פלסטינית פרטיקולרית ולא פן-ערבית.
- המונח 'מאבק מזוין' הפך לאבן יסוד באידיאולוגיה של הפתח כדרך למימוש יעדים לאומיים ללא תלות בצבאות ערב.
- ההסכם בין סין לטיבט ב-1951 נכשל כיוון שלא ניתן היה לגשר לאורך זמן בין מבנה פאודלי-דתי לבין השאיפות הקומוניסטיות הסיניות לרפורמות.
- הקמת הפתח הושפעה מהרקע של מייסדיו מערי החוף הפתוחות לרעיונות מודרניים, בניגוד להנהגה הפלסטינית הקודמת שצמחה מהרי יהודה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
התוכנית סוקרת את האירועים המכוננים של שנת 1959, החל מהקמת ארגון הפתח על ידי צעירים פלסטינים שחיפשו דרך חדשה לאחר התבוסה של 1948, ועד לבריחתו של הדאלי למה מטיבט והתפרקות האוטונומיה הטיבטית תחת השלטון הסיני. הפרק מנתח את התמורות האידיאולוגיות והפוליטיות שעברו החברות הללו, ומציע נקודת מבט היסטורית על תהליכי שינוי והנהגה. הפרק מיועד למאזינים המעוניינים להעמיק בהיסטוריה פוליטית והתהליכים המעצבים את המזרח התיכון והמזרח הרחוק.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ארגון הפתח הוקם על ידי דור צעיר שמרד בהנהגה הפלסטינית המסורתית שנכשלה ב-1948, תוך דגש על לאומיות פלסטינית פרטיקולרית ולא פן-ערבית. · המונח 'מאבק מזוין' הפך לאבן יסוד באידיאולוגיה של הפתח כדרך למימוש יעדים לאומיים ללא תלות בצבאות ערב. · ההסכם בין סין לטיבט ב-1951 נכשל כיוון שלא ניתן היה לגשר לאורך זמן בין מבנה פאודלי-דתי לבין השאיפות הקומוניסטיות הסיניות לרפורמות. · הקמת הפתח הושפעה מהרקע של מייסדיו מערי החוף הפתוחות לרעיונות מודרניים, בניגוד להנהגה הפלסטינית הקודמת שצמחה מהרי יהודה.
פרק 7: לדראון עולם
30 ביוני 202623 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שמפתיע הוא כמה מהרגעים ההיסטוריים האלה נולדו מתוך כורח ולא מתוך חזון - סינגפור לא בחרה בעצמאות אלא נדחקה אליה, ופנתה לישראל רק אחרי שמצרים והודו התעלמו ממנה. הפרק מערער על ההנחה שדה-קולוניזציה היא סיפור של שחרור: בקונגו היא פתחה דווקא מעגל דמים שלא נסגר עד היום, וכשהמנחה שואל אם האשם הוא רק בלגיה או גם הקונגולזים עצמם, התשובה לא מנקה אף צד. המתח האמיתי הוא בין מדינות שצמחו מתוך כורח והפכו לסיפורי הצלחה (סינגפור) לבין כאלה שעושרן הפך לקללה (קונגו).
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- דה-קולוניזציה אינה בהכרח שחרור: קונגו 1959 הייתה תקדים שבו פרישת חבל עשיר הולידה מלחמת אזרחים מתמשכת, וקונגו נותרה המדינה עם מספר ההרוגים הגדול ביותר מאז העצמאות.
- העולם הסיק מקונגו ומביאפרה שלא תותר פרישה ממדינות קיימות אלא בהסכמה - מסקנה שעלתה בהרבה דם.
- דווקא תום המלחמה הקרה החריף את המצב באפריקה בגלל זרימה בלתי פוסקת וזולה של נשק קל לידי תקיפים מקומיים ותאגידים בינלאומיים.
- אלסקה והוואי המתינו עשרות שנים למעמד מדינה כי כטריטוריה תושביהן לא שילמו מיסים פדרליים - המעבר למדינה הביא ייצוג, בסיסים צבאיים ותקציבים.
- סינגפור בנתה את מנגנון השלטון הנקי שלה דרך משכורות ענק למגזר הציבורי כדי למשוך כישרונות ולמנוע שחיתות - מודל שלקח דוגמאות ממדינות שלי קואן יו העריץ.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מה שמפתיע הוא כמה מהרגעים ההיסטוריים האלה נולדו מתוך כורח ולא מתוך חזון - סינגפור לא בחרה בעצמאות אלא נדחקה אליה, ופנתה לישראל רק אחרי שמצרים והודו התעלמו ממנה. הפרק מערער על ההנחה שדה-קולוניזציה היא סיפור של שחרור: בקונגו היא פתחה דווקא מעגל דמים שלא נסגר עד היום, וכשהמנחה שואל אם האשם הוא רק בלגיה או גם הקונגולזים עצמם, התשובה לא מנקה אף צד. המתח האמיתי הוא בין מדינות שצמחו מתוך כורח והפכו לסיפורי הצלחה (סינגפור) לבין כאלה שעושרן הפך לקללה (קונגו).
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
דה-קולוניזציה אינה בהכרח שחרור: קונגו 1959 הייתה תקדים שבו פרישת חבל עשיר הולידה מלחמת אזרחים מתמשכת, וקונגו נותרה המדינה עם מספר ההרוגים הגדול ביותר מאז העצמאות. · העולם הסיק מקונגו ומביאפרה שלא תותר פרישה ממדינות קיימות אלא בהסכמה - מסקנה שעלתה בהרבה דם. · דווקא תום המלחמה הקרה החריף את המצב באפריקה בגלל זרימה בלתי פוסקת וזולה של נשק קל לידי תקיפים מקומיים ותאגידים בינלאומיים. · אלסקה והוואי המתינו עשרות שנים למעמד מדינה כי כטריטוריה תושביהן לא שילמו מיסים פדרליים - המעבר למדינה הביא ייצוג, בסיסים צבאיים ותקציבים. · סינגפור בנתה את מנגנון השלטון הנקי שלה דרך משכורות ענק למגזר הציבורי כדי למשוך כישרונות ולמנוע שחיתות - מודל שלקח דוגמאות ממדינות שלי קואן יו העריץ.
פרק 15: 250 שנה לארץ מובטחת
2 ביולי 202632 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט שבת עם אורי נהרי בוחן אירועים מרכזיים משנת 1958. הפרק מארח את פרופסור לאו קורי לניתוח הדחתו של הרודן הוונצואלי מרקוס פרס חימנס ומעבר המדינה לדמוקרטיה, לצד השפעתה התרבותית והכלכלית של ארצות הברית באזור. בהמשך, דוקטור אסטר לופטין מסבירה את כישלונה של הפדרציה של הודו המערבית, ניסיון בריטי קצר מועד לאיחוד פוליטי באיים הקריביים. הפרק מתאים למאזינים חובבי היסטוריה ומדיניות חוץ המבקשים להבין תהליכים גלובליים מעצבי עולם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הדחתו של הרודן מרקוס פרס חימנס בוונצואלה הובילה למעבר לדמוקרטיה יציבה שהחזיקה עשרות שנים בניגוד לצפוי באזור.
- הנוכחות האמריקאית בוונצואלה בתקופת הדיקטטורה כללה לא רק אינטרסים בנפט אלא גם השפעה תרבותית עמוקה, שהפכה את בייסבול לספורט הפופולרי במדינה.
- הפדרציה של הודו המערבית נכשלה כארבע שנים בלבד לאחר הקמתה עקב חוסר הסכמה בין המדינות החברות, בייחוד התנגדותה של ג'מייקה לשאת בנטל.
- קיים דמיון רעיוני בין ניסיון האיחוד הבריטי בקריביים לבין האיחוד המדיני בין סוריה למצרים שהתרחש באותה שנה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט שבת עם אורי נהרי בוחן אירועים מרכזיים משנת 1958. הפרק מארח את פרופסור לאו קורי לניתוח הדחתו של הרודן הוונצואלי מרקוס פרס חימנס ומעבר המדינה לדמוקרטיה, לצד השפעתה התרבותית והכלכלית של ארצות הברית באזור. בהמשך, דוקטור אסטר לופטין מסבירה את כישלונה של הפדרציה של הודו המערבית, ניסיון בריטי קצר מועד לאיחוד פוליטי באיים הקריביים. הפרק מתאים למאזינים חובבי היסטוריה ומדיניות חוץ המבקשים להבין תהליכים גלובליים מעצבי עולם.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הדחתו של הרודן מרקוס פרס חימנס בוונצואלה הובילה למעבר לדמוקרטיה יציבה שהחזיקה עשרות שנים בניגוד לצפוי באזור. · הנוכחות האמריקאית בוונצואלה בתקופת הדיקטטורה כללה לא רק אינטרסים בנפט אלא גם השפעה תרבותית עמוקה, שהפכה את בייסבול לספורט הפופולרי במדינה. · הפדרציה של הודו המערבית נכשלה כארבע שנים בלבד לאחר הקמתה עקב חוסר הסכמה בין המדינות החברות, בייחוד התנגדותה של ג'מייקה לשאת בנטל. · קיים דמיון רעיוני בין ניסיון האיחוד הבריטי בקריביים לבין האיחוד המדיני בין סוריה למצרים שהתרחש באותה שנה.
פרק 14: אנחנו העם?
2 ביולי 202617 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מארח את ד"ר אליי לויטה ואת יוסי מלמן לדיון היסטורי ומדיני על הגרעין. הפרק בוחן את הניסיונות הבינלאומיים למנוע תפוצת נשק גרעיני מאז שנות ה-50 ואת מגבלות הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית. בהמשך, הפרק מתמקד בהקמת הכור הגרעיני בדימונה בשיתוף פעולה עם צרפת תחת אצטלה אזרחית. זהו פרק חובה למי שרוצה להבין את הרקע המורכב של מדיניות הגרעין הישראלית והגלובלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הוקמה כניסיון לאזן בין פיתוח אנרגיה גרעינית אזרחית לבין מניעת תפוצת נשק גרעיני.
- המנדט של הסוכנות מוגבל לפיקוח על מתקנים מוצהרים בלבד, מה שמקשה עליה לזהות תוכניות גרעין צבאיות חשאיות.
- הקמת הכור בדימונה בשנות ה-50 התבצעה בשיתוף פעולה הדוק עם צרפת, תוך הסוואתו לצרכים אזרחיים למרות החשדות הבינלאומיים.
- הסוכנות מתפקדת כגוף פוליטי, והצלחתה תלויה ברצון המדינות לשתף פעולה ובמגבלות הפוליטיות המופעלות עליה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט מארח את ד"ר אליי לויטה ואת יוסי מלמן לדיון היסטורי ומדיני על הגרעין. הפרק בוחן את הניסיונות הבינלאומיים למנוע תפוצת נשק גרעיני מאז שנות ה-50 ואת מגבלות הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית. בהמשך, הפרק מתמקד בהקמת הכור הגרעיני בדימונה בשיתוף פעולה עם צרפת תחת אצטלה אזרחית. זהו פרק חובה למי שרוצה להבין את הרקע המורכב של מדיניות הגרעין הישראלית והגלובלית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הוקמה כניסיון לאזן בין פיתוח אנרגיה גרעינית אזרחית לבין מניעת תפוצת נשק גרעיני. · המנדט של הסוכנות מוגבל לפיקוח על מתקנים מוצהרים בלבד, מה שמקשה עליה לזהות תוכניות גרעין צבאיות חשאיות. · הקמת הכור בדימונה בשנות ה-50 התבצעה בשיתוף פעולה הדוק עם צרפת, תוך הסוואתו לצרכים אזרחיים למרות החשדות הבינלאומיים. · הסוכנות מתפקדת כגוף פוליטי, והצלחתה תלויה ברצון המדינות לשתף פעולה ובמגבלות הפוליטיות המופעלות עליה.
פרק 13: אמריקה תחת מתקפה
2 ביולי 202618 דק׳פרק 12: הגמוניה
2 ביולי 202614 דק׳פרק 11: הניצחון האחרון?
1 ביולי 202618 דק׳פרק 10: שקיעתה של הזריחה
30 ביוני 202618 דק׳שנה בשעה | 1960 חלק ג'
28 ביוני 202641 דק׳שנה בשעה | 1960 חלק ב'
21 ביוני 202637 דק׳שנה בשעה | 1960 חלק א'
14 ביוני 202633 דק׳שנה בשעה | 1959 חלק ה'
14 ביוני 202643 דק׳שנה בשעה | 1959 חלק ד'
31 במאי 202640 דק׳שנה בשעה | 1959 חלק ג'
27 במאי 202646 דק׳
פודקאסטים דומים
?מה החזון שלך
Dr. Nikolay (Noy) Tabah
עושים כותרות עם אטילה שומפלבי Osim Kotarot
רשת עושים היסטוריה
גרושה וחופשייה - הפודקאסט
גרושה וחופשייה
תזכירו אותם
גלצ
אפרכסת
אמיר אורן
היסטוריה עם יובל מלחי - קטעים
יובל מלחי Yuval Malchi