פרק 1- אשכנזיות- מזרחיות- ערביות

פרק הפתיחה של העונה השנייה של מקאם בוחן מהי אשכנזיות בישראל ומדוע אי אפשר להבין אותה בלי המזרחיות והערביות.

המנחה מוטי גיגי מארח שני חברי הקולקטיב האזרחי-מזרחי: פרופ' עמליה סער, אנתרופולוגית מאוניברסיטת חיפה החוקרת אי-שוויון וחברה פלסטינית, וד"ר יוני מנדל, ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון וחוקר השפה הערבית. דרך זיכרונות ילדות ירושלמיים — בתי ספר מופרדים, מגמות שחילקו תלמידים לפי שכונה ומוצא — השניים מספרים מתי הבינו לראשונה שהם אשכנזים. הדיון מנתח את האשכנזיות כזהות פוליטית מתגלגלת המצטלבת עם השכלה ומעמד, את הפריווילגיה הלא-מדוברת, ואת מקומה של הערבית כשפה יהודית ושמית. הפרק מתאים למתעניינים בזהות, אתניות ויחסי כוח בחברה הישראלית.

תובנות מרכזיות

• עמליה סער מבחינה בין 'פוליטיקה של זהות' לבין 'פוליטיקה של הזדהות' — להיות בחברת אנשים שחושבים כמוך ולא רק נראים כמוך, מעבר שהיא מתארת כמשחרר.
• האשכנזיות מתוארת כזהות מתגלגלת ופוליטית שאינה ביולוגית אלא מצטלבת עם השכלה ומעמד — אנשים ממוצא מזרחי שרוכשים השכלה גבוהה 'משתכנזים'.
• יוני מנדל מצביע על כך שהעברית הישראלית 'השכנזה' את ההגאים השמיים המשותפים (ח, ע, ק, ט) ובכך התרחקה משורשיה השמיים ומדוברי העברית המזרחית.
• ביטול הערבית כשפה רשמית בחוק הלאום 2018 מתואר כמחיקה של שפה קרובה — 'שתי אחיות שמיות' — ושל שפה שבה דיברו סבים וסבתות יהודים יוצאי ארצות האסלאם.
• מנדל וסער מצביעים על תופעת ה'גזענות ההדדית' בין צעירים אשכנזים ומזרחים, שלא מדברים עליה מספיק אך היא קיימת ועלתה אפילו בשיחה משפחתית על אלבונים.