הדף יומי | מסכת קידושין | דף ע"ח-ע"ט

על מה הפרק?

דיון תלמודי מעמיק בשאלת נאמנות האב לקבוע את מעמד היוחסין של בניו, והגבולות שבין סמכותו הממונית לדיני איסורים.

הפרק עוסק במשנה במסכת כתובות הדנה בשאלה האם אב נאמן לקבוע שבנו הוא ממזר. דרך ניתוח הגמרא והראשונים, נבחן המקור המקראי המעניק לאב נאמנות לקבוע את הבכור, והוויכוח האם נאמנות זו מוגבלת לענייני ממונות בלבד או שהיא רחבה יותר. השיעור מיועד ללומדי תלמוד המבקשים להבין את המורכבות ההלכתית בנאמנות האב ובהגדרות של דיני יוחסין.

/ תובנות מרכזיות

• המשנה קובעת שאב אינו נאמן לומר על בנו שהוא ממזר, גם אם האם מסכימה, אלא אם יש עדות מלאה.
• הפסוק יכיר משמש מקור לסמכות האב לקבוע את מעמד הבכור לצורך קבלת ירושה כפולה.
• קיימת מחלוקת בין הראשונים האם נאמנות האב היא נאמנות כללית ומוחלטת לכל יחסי האיסור, או מוגבלת לענייני ממון בלבד.
• רבי עקיבא איגר מעלה ספק האם מדובר בנאמנות ייחודית לאב או בדין עדות רגיל הכפוף לכללי העדים.

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות