דף יומי – קידושין
yeshivat har etzion30 פרקים
על התוכנית
דפי המקורות שבהם הרב משתמש בשיעור נמצאים בקישור הבא: https://drive.google.com/drive/folders/1fxoVW8avzRwaxF6rDEczZ0FsdTloa-7f?usp=drive_link להצטרפות לקבוצת הלימוד בטלגרם https://t.me/dafyomiyhe להצטרפות לקהילת הוואטסאפ של חבורת הדף היומי בהנחיית הרב אודי שורץ: https://chat.whatsapp.com/Br7mE4LNPYk6OWuPGWIX6L ________________ #ישיבת_הר_עציון_ברשת מוזמנים לעקוב אחרינו בערוצים השונים, יחד נזכה להגדיל תורה ולהאדירה! פייסבוק - https://he-il.facebook.com/YeshivatHa... טלגרם - https://t.me/gushnik ספוטיפיי -https://open.spotify.com/show/6j7EQIjbzBf3JlF3KZlpRf?si=A-odfXX-SJOuA91Lk839_w&utm_source=whatsapp&dl_branch=1 ליצירת קשר בנושאי מדיה וכדו' - newmedia.haretzion@gmail.com לתרומות להפצת תורת הישיבה - https://donation.asakimerp.com/Campaing/?CampaingID=50251
מה זה דף יומי – קידושין?
דף יומי – קידושין הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת yeshivat har etzion. מסע תורני המגשר בין סוגיות התלמוד העמוקות לבין עולמו של האדם בן ימינו. בארכיון 30 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-31 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 30 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש כמעט כל יום |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-31 דקות |
| הפרק האחרון | 5 בנובמבר 2023 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
מסע תורני המגשר בין סוגיות התלמוד העמוקות לבין עולמו של האדם בן ימינו.
המנחה
המנחה הוא רב תלמיד חכם המשלב לימוד תלמודי מעמיק עם מבט אקטואלי וחינוכי. הוא מפגין ידע נרחב במקורות ההלכתיים - מהמשנה והגמרא ועד גדולי הראשונים ואחרונים - תוך שהוא מבקש לחבר את הסוגיות ההלכתיות למציאות החיים, למוסר ולנפש האדם.
הסגנון
סגנון התוכנית הוא שיעור תורני מעמיק המבוסס על ניתוח טקסטואלי יסודי של הגמרא והראשונים. הטון רציני ומעורר מחשבה, עם מבנה אופייני של סקירת סוגיה, הצגת מחלוקות מרכזיות, ודיון במשמעותן הפרקטית והרוחנית.
תובנות הזהב מהארכיון
- התורה אינה רק אוסף הלכות טכניות אלא כלי לעיצוב אישיות, ענווה וזהירות מפני מצבי סיכון.
- הנהגתם של חכמים נבעה לעיתים קרובות ממידת חסידות וענווה יתרה ולא רק מחיוב הלכתי יבש.
- קיים מתח מתמיד ודינמי בין הגדרות הלכתיות פורמליות לבין המציאות האנושית המשתנה.
- לימוד התורה מחייב חיבור למציאות ולא פוטר מאחריות אנושית ולאומית כגון שירות ומלחמה.
התוכנית מתאימה ללומדי דף יומי וללומדי תורה המבקשים להעמיק את הבנתם במשא ומתן התלמודי ובזיקתו למשמעות הרוחנית והאקטואלית.
השאלות הבולטות בארכיון
כיצד מצליח הרב למצוא זמן לדף היומי בתוך אלפי שאלות הלכתיות ומשימות זיהוי החללים - והתשובה של אשתו: 'זה יותר חזק ממנו'.
האם אדם שמכיר ביצרו כנכנע וכפוף לו יכול להקל על עצמו בענייני צניעות, או שזו סכנה שאין להקל בה כלל?
מה ההגדרה של אותם פרוצים, ומתי באמת חוששים לדבר עבירה?
האם ניתן להסתמך על חזקה התנהגותית-מציאותית גם בדיני יוחסין מחמירים, או שמא כוחה מוגבל לאיסורים שאינם יוחסין?
האם נאמנות האב לקבוע את מעמד בנו היא נאמנות הלכתית מוחלטת או שמא היא כפופה לכללי העדות הרגילים?
האם בעילה של כהן עם אחותו הופכת אותה ל'חללה' מעבר להיותה זונה?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
סיום מרגש של מסכת קידושין וסדר נשים, בתוך ימי מלחמה, עם מסר חד: לימוד התורה אינו פוטר אף אחד מן הלחימה.
השיעור הוא מעמד סיום (הדרן) של מסכת קידושין ושל כל סדר נשים, הנערך פנים אל פנים בבית המדרש לאחר שהדף האחרון נלמד כבר ביום שישי. הרב משלים שני עניינים שלא הספיק לדבר עליהם: קיום המצוות בידי האבות לפי המשנה ('קיים אברהם אבינו את כל התורה כולה'), וסיומת המסכת בשבחה של תורה ובדברי רבי נהוראי. במקביל הוא קושר את הסוגיות לפרשות השבוע (ויארא, חיי שרה) ולמציאות המלחמה הקשה שעם ישראל מצוי בה. עיקר עוצמת השיעור הוא מסר אישי וחד-משמעי: אף שעוסקים בתורה, מי שיכול להילחם חייב להילחם, ולימוד התורה אינו פותר מן המלחמה. מתאים למי שלומד דף יומי ולמי שמחפש חיבור בין הסוגיה ההלכתית למשמעות רוחנית ואקטואלית.
- שלוש גישות לפירוש 'קיים אברהם את כל התורה כולה': פשוטו כמשמעו (פרשת דרכים), שלא כפשוטו כדעת הרמב"ם בהלכות מלכים שאברהם לא קיים את כל המצוות, ודעת הרמב"ן בפרשת וישלח שהאבות קיימו את טעמי וסודות המצוות בארץ ישראל.
- אין סתירה בין רבי מאיר, המורה ללמד את הבן מלאכה נקייה וקלה, לבין רבי נהוראי הממליץ על תורה בלבד - לפי המהרש"א צריך לעשות תורתו קבע ומלאכתו עראי, ודברי רבי נהוראי הם הוראה ליחידים ולא לרבים (כדברי רבי אלחנן בקובץ שיעורים, התולדות יעקב יוסף והמקנה).
- דברי רבי נהוראי בסוף המסכת: כל אומנות שבעולם עומדת לאדם רק בימי ילדותו, אך התורה עומדת לו גם בזקנתו ונותנת לו אחרית ותקווה - ככתוב 'עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו'.
- ההלכה האחרונה בהלכות איסורי ביאה ברמב"ם: 'יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה... שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה' - חיבור פנימי בין סיום סדר נשים, דיני צניעות ומעלת לימוד התורה.
- מסר המלחמה: 'עומדות היו רגלינו במלחמה בזכות שערי ירושלים שעוסקים בתורה' אינו פוטר אף אחד ממצוות המלחמה - מי שיכול להילחם חייב, ומי שלפני גיל גיוס זה הזמן שלו ללמוד בכל הכוח.
כיצד מצליח הרב למצוא זמן לדף היומי בתוך אלפי שאלות הלכתיות ומשימות זיהוי החללים - והתשובה של אשתו: 'זה יותר חזק ממנו'.
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
שיעור דף יומי על מסכת קידושין מבית ישיבת הר עציון, שמלווה את הלימוד עם דפי מקורות וקהילת לומדים בטלגרם ובוואטסאפ.
- בדפים האחרונים של המסכת, על איסורי ייחוד, עולה גישת הריטב"א: רמת ההחמרה צריכה להיגזר מההיכרות הכנה של אדם עם יצרו - ההלכה 'מסורה לליבו'
- המגיש לא מטשטש את המחלוקות: גם גדולי חכמים עלולים להיכשל בענייני צניעות, ולכן נדרשת זהירות בלי קשר לדרגה רוחנית
- המתח בין החומרה ההלכתית למציאות היומיומית נשאר פתוח לאורך השיעור, לא נסגר בתשובה מהירה
הדפים האחרונים של מסכת קידושין נכנסים לשטח רגיש - איסורי ייחוד וצניעות - והשיעור הזה לא בורח מהמורכבות. השאלה שמעל הכול: איך מיישבים את ההחמרות ההלכתיות עם גישת הריטב"א, שלפיה הכול תלוי במידה שבה אדם מכיר את יצרו שלו.
הגישה הזו מעניינת כי היא לא גורפת. ההלכה, לפי הריטב"א, 'מסורה לליבו' של האדם: מי שבוטח ביצרו ומי שלא - לא בהכרח כפופים לאותו גדר. השיעור מציג את המחלוקת בין הראשונים, מהגמרא דרך התוספות והריטב"א, בלי להכריע בכוח.
מה שבולט הוא הכנות. המגיש לא מציג את החכמים כחסינים. גם גדולי תורה, נאמר בשיעור, עלולים להגיע לידי מכשול, ודווקא בגלל זה הזהירות נדרשת מכולם. זו לא הטפה, זו קריאה זהירה במקורות.
מסביב ללימוד יש קהילה חיה - קבוצת טלגרם ווואטסאפ של חבורת הדף היומי, ודפי מקורות לכל שיעור. מי שמבקש לקבוע עיתים לתורה ולא רק להאזין מהצד, מקבל כאן מסגרת לעבוד בה יחד עם אחרים.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
הדף יומי | מסכת קידושין | הדרן למסכת קידושין
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIפרק הדף היומי החותם את מסכת קידושין (הדרן). תיאור הפרק מינימלי. מתאים ללומדי הדף היומי שמסיימים את המסכת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
הדרן למסכת קידושין - סיום המסכת.
פרקים אחרונים
הדף יומי | מסכת קידושין | הדרן למסכת קידושין
5 בנובמבר 202316 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק הדף היומי החותם את מסכת קידושין (הדרן). תיאור הפרק מינימלי. מתאים ללומדי הדף היומי שמסיימים את המסכת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק הדף היומי החותם את מסכת קידושין (הדרן). תיאור הפרק מינימלי. מתאים ללומדי הדף היומי שמסיימים את המסכת.
הדף יומי | מסכת קידושין | דף פ"ב
5 בנובמבר 202326 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מסכם את הסוגיה האחרונה במסכת קידושין ועוסק בהלכות ייחוד עם קרובי משפחה וזרים. הוא סוקר את המחלוקות בין חכמים השונים, את היחס בין איסור הייחוד לבין המציאות, ואת תפיסת גדולי הראשונים בנוגע לשימוש בנשים והצורך בהרחקות. האזנה לפרק חיונית למי שמבקש להבין את שורשי ההלכה ואת האופן שבו חז"ל איזנו בין יצר הרע להיתרים במצבים מורכבים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- דיני הייחוד אינם מוחלטים והם מושפעים מההקשר האנושי והמציאות שבה האדם נמצא.
- חכמים מדגישים כי אפילו גדולי התורה נדרשים לזהירות יתרה, שכן היצר אינו פוסח על אף אדם.
- קיימת מחלוקת בין הראשונים בנוגע להיתר שימוש בנשים כאשר הכוונה היא לשם שמיים, לעומת גישות מחמירות הדוגלות בהרחקה מוחלטת.
- ההלכה מכירה בכך שישנם הבדלים בין בני אדם ביכולתם להתגבר על יצרם, ומה שמותר לחסיד אינו בהכרח מותר לאחרים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מסכם את הסוגיה האחרונה במסכת קידושין ועוסק בהלכות ייחוד עם קרובי משפחה וזרים. הוא סוקר את המחלוקות בין חכמים השונים, את היחס בין איסור הייחוד לבין המציאות, ואת תפיסת גדולי הראשונים בנוגע לשימוש בנשים והצורך בהרחקות. האזנה לפרק חיונית למי שמבקש להבין את שורשי ההלכה ואת האופן שבו חז"ל איזנו בין יצר הרע להיתרים במצבים מורכבים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
דיני הייחוד אינם מוחלטים והם מושפעים מההקשר האנושי והמציאות שבה האדם נמצא. · חכמים מדגישים כי אפילו גדולי התורה נדרשים לזהירות יתרה, שכן היצר אינו פוסח על אף אדם. · קיימת מחלוקת בין הראשונים בנוגע להיתר שימוש בנשים כאשר הכוונה היא לשם שמיים, לעומת גישות מחמירות הדוגלות בהרחקה מוחלטת. · ההלכה מכירה בכך שישנם הבדלים בין בני אדם ביכולתם להתגבר על יצרם, ומה שמותר לחסיד אינו בהכרח מותר לאחרים.
הדף יומי | מסכת קידושין | דף פ"א
3 בנובמבר 202337 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
התמלול דן בהלכות ייחוד מתוך הגמרא, תוך בחינת המקרים בהם איסור זה חל והצורך בליווי תלמידי חכמים במקרים מסוימים. הפרק מציג את הדיון המפורסם על רב ורב יהודה, שהחמירו על עצמם בדרך מתוך ענווה וזהירות, וסוקר את המחלוקת בין הרמב"ם, המורה להחמיר, לבין הריטב"א, הסובר שסתם אדם מוגדר ככשר. זהו שיעור המקשר בין יסודות הלכתיים עתיקים לבין שאלות תפיסתיות ומעשיות המעסיקות את הציבור גם כיום.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הגדרת 'פרוצים' בהלכות ייחוד תלויה ברמת הזהירות והענווה של האדם ולא רק במבחן טכני.
- הנהגתם של רב ורב יהודה בדרך לא נבעה מאיסור מוחלט, אלא ממידת ענווה וזהירות יתרה שהחמירו על עצמם.
- קיימת מחלוקת עקרונית בין הרמב"ם לריטב"א בשאלה האם הציבור הכללי מוגדר כ'כשר' לעניין ייחוד או שמא יש להחמיר.
- הדיון ההלכתי משקף תפיסות שונות לגבי טבע האדם והיכולת לגדור את עצמנו מפני מצבי סיכון.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
התמלול דן בהלכות ייחוד מתוך הגמרא, תוך בחינת המקרים בהם איסור זה חל והצורך בליווי תלמידי חכמים במקרים מסוימים. הפרק מציג את הדיון המפורסם על רב ורב יהודה, שהחמירו על עצמם בדרך מתוך ענווה וזהירות, וסוקר את המחלוקת בין הרמב"ם, המורה להחמיר, לבין הריטב"א, הסובר שסתם אדם מוגדר ככשר. זהו שיעור המקשר בין יסודות הלכתיים עתיקים לבין שאלות תפיסתיות ומעשיות המעסיקות את הציבור גם כיום.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הגדרת 'פרוצים' בהלכות ייחוד תלויה ברמת הזהירות והענווה של האדם ולא רק במבחן טכני. · הנהגתם של רב ורב יהודה בדרך לא נבעה מאיסור מוחלט, אלא ממידת ענווה וזהירות יתרה שהחמירו על עצמם. · קיימת מחלוקת עקרונית בין הרמב"ם לריטב"א בשאלה האם הציבור הכללי מוגדר כ'כשר' לעניין ייחוד או שמא יש להחמיר. · הדיון ההלכתי משקף תפיסות שונות לגבי טבע האדם והיכולת לגדור את עצמנו מפני מצבי סיכון.
הדף יומי | מסכת קידושין | דף פ
1 בנובמבר 202336 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בניתוח מעמיק של המושג התלמודי "חזקה" בהקשרים התנהגותיים ומציאותיים, להבדיל מחזקות עבר קלאסיות. הדיון מתמקד בשאלה האם התנהגות אנושית קבועה, כגון ילד הכרוך אחרי הוריו, מהווה הוכחה הלכתית ודאית לעניין דיני יוחסין או איסורי עריות. לאורך הפרק מוצגות דעות החכמים השונות לגבי תוקף החזקה הזו, תוך שימוש במקורות מהתלמוד ומהרמב"ם. זהו שיעור המיועד ללומדי תורה המבקשים להבין את ההבדלים הדקים בין סוגי החזקות ואת משמעותן המעשית בהלכה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- לא כל החזקות שוות; יש להבדיל בין חזקה התנהגותית לבין חזקה דמעיקרה.
- התלמוד והרמב"ם משתמשים לעיתים בחזקה מציאותית ("כרוכים אחריה") כדי לקבוע הכרעות הלכתיות חמורות בדיני עריות ויוחסין.
- קיימת מחלוקת בין האמוראים האם ניתן לסמוך על חזקות אלו בדיני יוחסין מחמירים או רק בהקשרים של איסורים רגילים (כגון קודשי הגבול).
- המקור לדין זה עשוי להישען על העיקרון של "רוב" (רוב בעילות אחר הבעל) המוגדר כדרך העולם.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בניתוח מעמיק של המושג התלמודי "חזקה" בהקשרים התנהגותיים ומציאותיים, להבדיל מחזקות עבר קלאסיות. הדיון מתמקד בשאלה האם התנהגות אנושית קבועה, כגון ילד הכרוך אחרי הוריו, מהווה הוכחה הלכתית ודאית לעניין דיני יוחסין או איסורי עריות. לאורך הפרק מוצגות דעות החכמים השונות לגבי תוקף החזקה הזו, תוך שימוש במקורות מהתלמוד ומהרמב"ם. זהו שיעור המיועד ללומדי תורה המבקשים להבין את ההבדלים הדקים בין סוגי החזקות ואת משמעותן המעשית בהלכה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
לא כל החזקות שוות; יש להבדיל בין חזקה התנהגותית לבין חזקה דמעיקרה. · התלמוד והרמב"ם משתמשים לעיתים בחזקה מציאותית ("כרוכים אחריה") כדי לקבוע הכרעות הלכתיות חמורות בדיני עריות ויוחסין. · קיימת מחלוקת בין האמוראים האם ניתן לסמוך על חזקות אלו בדיני יוחסין מחמירים או רק בהקשרים של איסורים רגילים (כגון קודשי הגבול). · המקור לדין זה עשוי להישען על העיקרון של "רוב" (רוב בעילות אחר הבעל) המוגדר כדרך העולם.
הדף יומי | מסכת קידושין | דף ע"ח-ע"ט
1 בנובמבר 202335 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק במשנה במסכת כתובות הדנה בשאלה האם אב נאמן לקבוע שבנו הוא ממזר. דרך ניתוח הגמרא והראשונים, נבחן המקור המקראי המעניק לאב נאמנות לקבוע את הבכור, והוויכוח האם נאמנות זו מוגבלת לענייני ממונות בלבד או שהיא רחבה יותר. השיעור מיועד ללומדי תלמוד המבקשים להבין את המורכבות ההלכתית בנאמנות האב ובהגדרות של דיני יוחסין.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המשנה קובעת שאב אינו נאמן לומר על בנו שהוא ממזר, גם אם האם מסכימה, אלא אם יש עדות מלאה.
- הפסוק יכיר משמש מקור לסמכות האב לקבוע את מעמד הבכור לצורך קבלת ירושה כפולה.
- קיימת מחלוקת בין הראשונים האם נאמנות האב היא נאמנות כללית ומוחלטת לכל יחסי האיסור, או מוגבלת לענייני ממון בלבד.
- רבי עקיבא איגר מעלה ספק האם מדובר בנאמנות ייחודית לאב או בדין עדות רגיל הכפוף לכללי העדים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק במשנה במסכת כתובות הדנה בשאלה האם אב נאמן לקבוע שבנו הוא ממזר. דרך ניתוח הגמרא והראשונים, נבחן המקור המקראי המעניק לאב נאמנות לקבוע את הבכור, והוויכוח האם נאמנות זו מוגבלת לענייני ממונות בלבד או שהיא רחבה יותר. השיעור מיועד ללומדי תלמוד המבקשים להבין את המורכבות ההלכתית בנאמנות האב ובהגדרות של דיני יוחסין.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המשנה קובעת שאב אינו נאמן לומר על בנו שהוא ממזר, גם אם האם מסכימה, אלא אם יש עדות מלאה. · הפסוק יכיר משמש מקור לסמכות האב לקבוע את מעמד הבכור לצורך קבלת ירושה כפולה. · קיימת מחלוקת בין הראשונים האם נאמנות האב היא נאמנות כללית ומוחלטת לכל יחסי האיסור, או מוגבלת לענייני ממון בלבד. · רבי עקיבא איגר מעלה ספק האם מדובר בנאמנות ייחודית לאב או בדין עדות רגיל הכפוף לכללי העדים.
הדף יומי | מסכת קידושין | דף ע"ח
31 באוקטובר 202331 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מנתח סוגיות ממסכת יבמות הנוגעות לאיסורי הנישואין של כהנים, תוך התמקדות בשאלת מעמדה של אישה שנבעלה בביאה האסורה באיסורי עריות. הדיון בוחן האם ביאות אלו הופכות את האישה ל'חללה' או שמדובר באיסור זנות בלבד, ומהו המקור התורני לכפל עונש במקרים של הפרת איסורים אלו. הפרק מיועד ללומדי תלמוד המבקשים להעמיק במשא ומתן התלמודי ובדקויות ההלכתיות הנוגעות לקדושת הכהונה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מעמד ה'חלל' נובע באופן בלעדי מאיסורי כהונה ספציפיים, ולא מכל ביאה אסורה, גם אם היא חמורה כעריות.
- כפל איסורים בתורה מלמד על עצמאותם, כך שכהן עשוי להתחייב במלקות נפרדות על כל איסור.
- נישואי כהן גדול עם אישה האסורה לו כגון אלמנה, כוללים הן איסור התקשרות והן איסור חילול האישה, מה שמוביל לכפל עונש.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מנתח סוגיות ממסכת יבמות הנוגעות לאיסורי הנישואין של כהנים, תוך התמקדות בשאלת מעמדה של אישה שנבעלה בביאה האסורה באיסורי עריות. הדיון בוחן האם ביאות אלו הופכות את האישה ל'חללה' או שמדובר באיסור זנות בלבד, ומהו המקור התורני לכפל עונש במקרים של הפרת איסורים אלו. הפרק מיועד ללומדי תלמוד המבקשים להעמיק במשא ומתן התלמודי ובדקויות ההלכתיות הנוגעות לקדושת הכהונה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מעמד ה'חלל' נובע באופן בלעדי מאיסורי כהונה ספציפיים, ולא מכל ביאה אסורה, גם אם היא חמורה כעריות. · כפל איסורים בתורה מלמד על עצמאותם, כך שכהן עשוי להתחייב במלקות נפרדות על כל איסור. · נישואי כהן גדול עם אישה האסורה לו כגון אלמנה, כוללים הן איסור התקשרות והן איסור חילול האישה, מה שמוביל לכפל עונש.
פודקאסטים דומים
פרק המשניות היומי - נשים
ישיבת נצר מטעי
פרק המשניות היומי - סדר מועד
ישיבת נצר מטעי
פרק המשניות היומי - סדר זרעים
ישיבת נצר מטעי
דף יומי במבט רחב
ישיבת ההסדר ירוחם
דף יומי- מגילה
Yeshivat Har Etzion
שיעור תורה בית כנסת משכן אבנר באר שבע
סרטוני סיל רם silram vide