דף ל"ט - יסוד פסול שחיטה לעבודה זרה, ומחשבה מעבודה לעבודה

על מה הפרק?

שיעור גמרא בחולין על שחיטת חולין לעבודה זרה ועל השאלה אם מחשבים מעבודה לעבודה גם בחולין כמו בקודשים.

השיעור ממשיך את הדיון בשחיטת חולין לעבודה זרה, ובוחן את ההקבלה בין הלכות מחשבה בקודשים לבין שחיטת חולין. נדונה מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש האם מחשבים מעבודה לעבודה - האם השוחט שחיטה כשרה אך מתכוון לזרוק את הדם או להקטיר לעבודה זרה פוסל את הזבח. הגמרא מביאה את קל וחומר של רבי יוסי ואת קושיית רב ששת, ומסיקה שגם בחולין יש מחשבה הפוסלת, אך רק בשתי עבודות ולא בארבע. בסוף נחלקו הראשונים - רשי, תוספות והבעל המאור - בביאור 'שתי עבודות' בחולין.

/ תובנות מרכזיות

• בקודשים מחשבה פוסלת בכל ארבע העבודות (שחיטה, קבלה, הולכה, זריקה), ואילו בחולין לעבודה זרה מחשבה פוסלת רק בשתי עבודות.
• אי אפשר לומר שאין כלל מושג של מחשבה בחולין, שהרי השוחט בהמה במפורש לשם עבודה זרה - שחיטתו פסולה, ולכן בהכרח קיימת מחשבה הפוסלת גם בחולין.
• רבי יוחנן לומד 'מחשבין מעבודה לעבודה' ממחשבת פיגול, וריש לקיש מצמצם זאת רק לפיגול ולא למחשבת שלא לשמה.
• קל וחומר של רבי יוסי: אם בקודשים שמחשבה פוסלת בהן אין הכול הולך אלא אחר העובד, כל שכן בחולין שאין מחשבת הבעלים פוסלת אלא הכול הולך אחר השוחט.
• מחלוקת ראשונים בביאור 'שתי עבודות': רשי - שחיטה וזריקה; תוספות - נאסר רק הדם ולא הבהמה; הבעל המאור - חולין נפסלים רק בשחיטה, ו'שתי העבודות' היינו מחשבה בשעת השחיטה לזרוק או להקטיר.

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות