בלוקבסטר Blockbuster
כאן | Kan
50 פרקים
על התוכנית
קולנוע זה כנראה הדבר היחיד שזוהר אורבך באמת מבין בו. מדי שבוע זוהר יישב עם אורח או אורחת חדשים שיספרו לו על חמשת הסרטים האהובים עליהם. יחד אולי נוכל להבין יותר טוב מהם הסרטים האהובים עלינו, מה זה אומר עליהם, ומה זה אומר עלינו
מה זה בלוקבסטר Blockbuster?
בלוקבסטר Blockbuster הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת כאן | Kan. בלוקבסטר הופך את השיחה על סרטים למסע אישי, חברתי ופילוסופי אל תוך החיים עצמם. בארכיון 50 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-50 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 50 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-50 דקות |
| הפרק האחרון | 21 בנובמבר 2024 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
"מה הדבר האחד שגברים לא מבינים לגבי נשים?"
זוהר אורבך שואל את יונית לוי בדיוק את זה, והתשובה - האימה הפיזית של ללכת ברחוב בלילה - מובילה לשיחה על דסטין הופמן ב'טוצי', על מלחמה ועל למה השנה הזו הייתה רעה לאסקפיזם בקולנוע.
כל אורח מביא חמישה סרטים, אבל הסרטים הם רק הדלת. רוני דלומי מסבירה למה היא רוצה להגיע לקולנוע כאשת דרמה ולא כזמרת. לי בירן מספר איך אביו, שגדל באוקלהומה אנטישמית, התחבר דווקא למקסיקנים ולשחורים.
שיחה אישית ומלאה אהבה לסרטים, למי שקולנוע הוא בשבילו דרך להבין חיים.
בלוקבסטר הופך את השיחה על סרטים למסע אישי, חברתי ופילוסופי אל תוך החיים עצמם.
המנחה
זוהר אורבך הוא מראיין מעמיק ורגיש שיוצר מרחב לשיחה אינטימית המקשרת בין חוויות חיים אישיות לבין השפעות קולנועיות. הוא מפגין ידע רב בתחום הקולנוע וניגש לשיחות מתוך רצון לפצח את הסאבטקסט הפסיכולוגי והחברתי שמאחורי היצירות.
הסגנון
סגנון התוכנית הוא מהורהר, אינטלקטואלי ושיחתי, כאשר כל פרק מתמקד בזיקה האישית של האורח לעולם הקולנוע. המבנה האופייני משלב ניתוח סרטים ספציפיים עם דיון רחב על סוגיות אנושיות, פוליטיות ותרבותיות.
תובנות הזהב מהארכיון
- יצירה קולנועית משמשת ככלי להתמודדות עם טראומה ועיבוד המציאות המורכבת
- דיאלוגים איכותיים בקולנוע חושפים דינמיקות פסיכולוגיות עמוקות ביחסי אנוש
- הקולנוע מאפשר לאמן להפוך זיכרון להווה פעיל ולייצר ממד של קיום נוסף
- בחירותיו הקולנועיות של האדם משקפות את תפיסת עולמו וערכיו
- אמנות אינה רק בריחה מהמציאות אלא מקור השראה הכרחי בעיתות משבר
התוכנית מתאימה לחובבי קולנוע ותרבות המבקשים להעמיק בשיחה אישית ופילוסופית על מקומן של יצירות קולנועיות בחיינו.
השאלות הבולטות בארכיון
מה הדבר האחד שגברים לא מבינים לגבי נשים?
רוני, מכל הסרטים כצופה, מה הסרט שאת הכי אהבת?
מתי הפעם האחרונה שקיבלת דעה ששונה ממך ב־180 מעלות?
מה הדבר הכי מפתיע בתהליך שעברתם בשנים האחרונות עם הסדרה הזאת?
מה אתה יכול להשיג בקולנוע ולא בכל מדיום אחר?
מה ההצעה שלך להתמודדות מול רג'ינה?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
בפרק ה-50 של 'בלוקבאסטר' מארח זוהר אורבך את יונית לוי לשיחה על הסרטים האהובים עליה, ומה הם חושפים על הקולנוע ועל החיים.
זוהר אורבך מארח את מגישת החדשות יונית לוי בפרק היובל של הפודקאסט 'בלוקבאסטר'. הם פותחים בהשלכת המלחמה והמציאות הסוריאליסטית של מתקפות הטילים על חוויית הצפייה, ובכך שזו הייתה שנה רעה לאסקפיזם וגם לקולנוע ההוליוודי. השיחה צוללת לשניים מהסרטים האהובים עליה: 'טוצי' כסרט פמיניסטי עמוק תחת מעטה קומי, ו'בחורים טובים' כדרמת בית משפט מנחמת בזכות הכתיבה של אהרון סורקין. לאורך הדרך נדונים מגדר, אימה נשית, מהות המשחק מול עיתונאות, וכוחן של מילים לפתור או לשכנע.
- דסטין הופמן ראה את 'טוצי' לא כקומדיה אלא כסרט שלימד אותו כמה קשה להיות אישה וכמה נשים מעניינות הפסיד כי לא דיבר איתן בשל סטנדרט החברה.
- הדבר שגברים מתקשים להבין לגבי נשים הוא האימה הפיזית של ההליכה ברחוב בלילה ואף של הלידה, וכן הצורך של אישה לדעת 120% לפני שתדבר בעוד גבר מדבר על 60%.
- שינוי ומהפכה מצריכים בעלי ברית, ויונית רואה בדסטין הופמן בסרט בעל ברית גברי למאבק הנשי.
- הכתיבה של אהרון סורקין מנחמת דרך האשליה שמילים מבריקות יכולות לפתור הכול, ודרמת בית משפט הופכת למסע רומנטי אל עבר האמת.
- כתיבה גאונית מצליחה לגרום לצופה להזדהות גם עם הנבל, כפי שנאום הקולונל ג'סופ ב'בחורים טובים' משלהב למרות שהוא וידוי של רוצח.
מה הדבר האחד שגברים לא מבינים לגבי נשים?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פרק 50: מהומה רבה עם יונית לוי
פרקים אחרונים
פרק 50: מהומה רבה עם יונית לוי
21 בנובמבר 202447 דק׳אורחים:יונית לוילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
זוהר אורבך מארח את מגישת החדשות יונית לוי בפרק היובל של הפודקאסט 'בלוקבאסטר'. הם פותחים בהשלכת המלחמה והמציאות הסוריאליסטית של מתקפות הטילים על חוויית הצפייה, ובכך שזו הייתה שנה רעה לאסקפיזם וגם לקולנוע ההוליוודי. השיחה צוללת לשניים מהסרטים האהובים עליה: 'טוצי' כסרט פמיניסטי עמוק תחת מעטה קומי, ו'בחורים טובים' כדרמת בית משפט מנחמת בזכות הכתיבה של אהרון סורקין. לאורך הדרך נדונים מגדר, אימה נשית, מהות המשחק מול עיתונאות, וכוחן של מילים לפתור או לשכנע.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- דסטין הופמן ראה את 'טוצי' לא כקומדיה אלא כסרט שלימד אותו כמה קשה להיות אישה וכמה נשים מעניינות הפסיד כי לא דיבר איתן בשל סטנדרט החברה.
- הדבר שגברים מתקשים להבין לגבי נשים הוא האימה הפיזית של ההליכה ברחוב בלילה ואף של הלידה, וכן הצורך של אישה לדעת 120% לפני שתדבר בעוד גבר מדבר על 60%.
- שינוי ומהפכה מצריכים בעלי ברית, ויונית רואה בדסטין הופמן בסרט בעל ברית גברי למאבק הנשי.
- הכתיבה של אהרון סורקין מנחמת דרך האשליה שמילים מבריקות יכולות לפתור הכול, ודרמת בית משפט הופכת למסע רומנטי אל עבר האמת.
- כתיבה גאונית מצליחה לגרום לצופה להזדהות גם עם הנבל, כפי שנאום הקולונל ג'סופ ב'בחורים טובים' משלהב למרות שהוא וידוי של רוצח.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
זוהר אורבך מארח את מגישת החדשות יונית לוי בפרק היובל של הפודקאסט 'בלוקבאסטר'. הם פותחים בהשלכת המלחמה והמציאות הסוריאליסטית של מתקפות הטילים על חוויית הצפייה, ובכך שזו הייתה שנה רעה לאסקפיזם וגם לקולנוע ההוליוודי. השיחה צוללת לשניים מהסרטים האהובים עליה: 'טוצי' כסרט פמיניסטי עמוק תחת מעטה קומי, ו'בחורים טובים' כדרמת בית משפט מנחמת בזכות הכתיבה של אהרון סורקין. לאורך הדרך נדונים מגדר, אימה נשית, מהות המשחק מול עיתונאות, וכוחן של מילים לפתור או לשכנע.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
דסטין הופמן ראה את 'טוצי' לא כקומדיה אלא כסרט שלימד אותו כמה קשה להיות אישה וכמה נשים מעניינות הפסיד כי לא דיבר איתן בשל סטנדרט החברה. · הדבר שגברים מתקשים להבין לגבי נשים הוא האימה הפיזית של ההליכה ברחוב בלילה ואף של הלידה, וכן הצורך של אישה לדעת 120% לפני שתדבר בעוד גבר מדבר על 60%. · שינוי ומהפכה מצריכים בעלי ברית, ויונית רואה בדסטין הופמן בסרט בעל ברית גברי למאבק הנשי. · הכתיבה של אהרון סורקין מנחמת דרך האשליה שמילים מבריקות יכולות לפתור הכול, ודרמת בית משפט הופכת למסע רומנטי אל עבר האמת. · כתיבה גאונית מצליחה לגרום לצופה להזדהות גם עם הנבל, כפי שנאום הקולונל ג'סופ ב'בחורים טובים' משלהב למרות שהוא וידוי של רוצח.
פרק 49: בין מציאות לחלום עם רוני דלומי
14 בנובמבר 202453 דק׳אורחים:רוני דלומילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק של 'בלוקבאסטר' בהנחיית זוהר אורבאך מתארחת השחקנית והזמרת רוני דלומי לשיחה על מקומו של הקולנוע בחייה. היא מספרת שהיא שואפת להגיע לקולנוע דווקא כאשת דרמה ולא כזמרת, כדי שיתנתקו מהדמות המוכרת שלה. השניים דנים בסרטים מוזיקליים כמו ינטל, עלובי החיים ומאמא מיה, ומבקרים את בחירתה של ליידי גאגא לא לשיר בקולה בג'וקר 2. עיקר הפרק מוקדש לסרט ספיידרמן (2002) בבימוי סם ריימי, לכימיה בין טובי מגוייר וקירסטן דנסט ולסצנת הנשיקה ההפוכה בגשם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- רוני מרגישה שאת הקולנוע עליה לכבוש כאשת דרמה ולא כזמרת, כדי שהצופים יתנתקו מהדמות המוזיקלית המוכרת שלה.
- כוחו של ספיידרמן לדבריהם נובע מכך שארבעים הדקות הראשונות הן דרמה ורגש בלי אקשן כלל, והסיפור האנושי הוא שמחזיק את הסרט.
- דמותה של מרי ג'יין אינה 'עלמה במצוקה' פסיבית אלא פייטרית שזקוקה להצלה פיזית אך לא רגשית.
- טיפ משחקי: יש לגשת לסצנת נשיקה כטכניקה ניטרלית, 'כמו לחיצת יד', כדי להוריד ממנה את עומס המתח.
- הוליווד בונה על זוגיות מעורבת קהל - הדרמה והיחסים מושכים צופות, האקשן מושך צופים - כפי שהמחישה הצלחת טיטניק.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק של 'בלוקבאסטר' בהנחיית זוהר אורבאך מתארחת השחקנית והזמרת רוני דלומי לשיחה על מקומו של הקולנוע בחייה. היא מספרת שהיא שואפת להגיע לקולנוע דווקא כאשת דרמה ולא כזמרת, כדי שיתנתקו מהדמות המוכרת שלה. השניים דנים בסרטים מוזיקליים כמו ינטל, עלובי החיים ומאמא מיה, ומבקרים את בחירתה של ליידי גאגא לא לשיר בקולה בג'וקר 2. עיקר הפרק מוקדש לסרט ספיידרמן (2002) בבימוי סם ריימי, לכימיה בין טובי מגוייר וקירסטן דנסט ולסצנת הנשיקה ההפוכה בגשם.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
רוני מרגישה שאת הקולנוע עליה לכבוש כאשת דרמה ולא כזמרת, כדי שהצופים יתנתקו מהדמות המוזיקלית המוכרת שלה. · כוחו של ספיידרמן לדבריהם נובע מכך שארבעים הדקות הראשונות הן דרמה ורגש בלי אקשן כלל, והסיפור האנושי הוא שמחזיק את הסרט. · דמותה של מרי ג'יין אינה 'עלמה במצוקה' פסיבית אלא פייטרית שזקוקה להצלה פיזית אך לא רגשית. · טיפ משחקי: יש לגשת לסצנת נשיקה כטכניקה ניטרלית, 'כמו לחיצת יד', כדי להוריד ממנה את עומס המתח. · הוליווד בונה על זוגיות מעורבת קהל - הדרמה והיחסים מושכים צופות, האקשן מושך צופים - כפי שהמחישה הצלחת טיטניק.
פרק 48: החיים יפים עם לי בירן
7 בנובמבר 202450 דק׳אורחים:לי בירןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זוהר אורבך מארח את הזמר והשחקן לי בירן לשיחה על קולנוע ועל מקומו בחיים במציאות מורכבת של מלחמה. בירן מספר על הקשר המשפחתי לסרט 'שיער' של מילוש פורמן, על אביו שגדל באוקלהומה, ועל המוזיקה שעיצבה אותו. הם דנים בגרסה הבימתית של המחזמר 'שיער' שבוטלה בהבימה אחרי השביעי באוקטובר בשל מסריה האנטי־מלחמתי, ובמחלוקת אם יש מקום לאמירה כזו בזמן מלחמה. החלק האחרון עוסק ב'מטריקס' כסרט על הבחירה במשמעות על פני נוחות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בעיני בירן קולנוע ואומנות נועדו לעורר השראה, ובמיוחד במציאות מלחמתית מורכבת ההשראה היא צורך אמיתי ולא רק בריחה.
- התרבות והמוזיקה שספג בילדותו קשורות ישירות לטעם של אביו, שגדל באוקלהומה אנטישמית והתחבר דווקא למקסיקנים ולשחורים.
- המחזמר 'שיער' בוטל בהבימה אחרי השביעי באוקטובר משום שראו במסר האנטי־מלחמתי שלו בלתי הולם בזמן שחיילים נופלים.
- בירן טוען שרוחניות אמיתית חייבת להיות פרקטית: אפשר להאמין בשלום ובכל זאת להכיר שכאשר אין עם מי לעשות שלום הוא אינו הדרך היחידה.
- הוא מציג כבוד לדעה השונה ב־180 מעלות, כפי שביחסיו עם בעלת הבית יעל, כערך מרכזי שלמד מ'שיער'.
- 'מטריקס' מייצג עבורו את שאלת היסוד של הבחירה במהות ובמשמעות על פני נוחות, המגולמת בבחירה בין הגלולה האדומה לכחולה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זוהר אורבך מארח את הזמר והשחקן לי בירן לשיחה על קולנוע ועל מקומו בחיים במציאות מורכבת של מלחמה. בירן מספר על הקשר המשפחתי לסרט 'שיער' של מילוש פורמן, על אביו שגדל באוקלהומה, ועל המוזיקה שעיצבה אותו. הם דנים בגרסה הבימתית של המחזמר 'שיער' שבוטלה בהבימה אחרי השביעי באוקטובר בשל מסריה האנטי־מלחמתי, ובמחלוקת אם יש מקום לאמירה כזו בזמן מלחמה. החלק האחרון עוסק ב'מטריקס' כסרט על הבחירה במשמעות על פני נוחות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בעיני בירן קולנוע ואומנות נועדו לעורר השראה, ובמיוחד במציאות מלחמתית מורכבת ההשראה היא צורך אמיתי ולא רק בריחה. · התרבות והמוזיקה שספג בילדותו קשורות ישירות לטעם של אביו, שגדל באוקלהומה אנטישמית והתחבר דווקא למקסיקנים ולשחורים. · המחזמר 'שיער' בוטל בהבימה אחרי השביעי באוקטובר משום שראו במסר האנטי־מלחמתי שלו בלתי הולם בזמן שחיילים נופלים. · בירן טוען שרוחניות אמיתית חייבת להיות פרקטית: אפשר להאמין בשלום ובכל זאת להכיר שכאשר אין עם מי לעשות שלום הוא אינו הדרך היחידה. · הוא מציג כבוד לדעה השונה ב־180 מעלות, כפי שביחסיו עם בעלת הבית יעל, כערך מרכזי שלמד מ'שיער'. · 'מטריקס' מייצג עבורו את שאלת היסוד של הבחירה במהות ובמשמעות על פני נוחות, המגולמת בבחירה בין הגלולה האדומה לכחולה.
פרק 47: חיים, מוות ובאולינג עם ניר ברגר
31 באוקטובר 202453 דק׳אורחים:ניר ברגרלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
זוהר אורבך מארח את ניר ברגר, תסריטאי 'המפקדת' (יחד עם אתרה פריש), לקראת העונה השלישית והאחרונה. ברגר מספר כיצד הסדרה התפתחה מקומדיה דרמטית על מפקדות טירונים לדרמה פוליטית, איך המציאות בישראל חלחלה לכתיבה, וכיצד העונה - שנכתבה לפני השביעי באוקטובר - צולמה בכל זאת אחרי המלחמה כמעט ללא שינויים. בהמשך הוא בוחר חמישה סרטים אהובים, מתעכב על 'ביג ליבובסקי' של האחים כהן ועל 'צוות אמריקה' של פרקר וסטון. הוא מנתח את המוזיקליות של הדיאלוגים, את כוחה של חברות גברית ואת ההומור הפוגעני שצוחק על האמריקאים עצמם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הסדרה נעשתה דרמטית יותר כי המציאות הישראלית סביב הכתיבה נעשתה דרמטית יותר, אך התשתית נשארה תמיד קומית וחומלת
- העונה השלישית נכתבה לפני השביעי באוקטובר וכמעט לא שונתה, כי הסדרה מעולם לא עסקה בצבא האמיתי אלא במיקרוקוסמוס קטן בתוכו
- הצוות הנשי שלפני ומאחורי המצלמה אפשר לחזור לצלם אחרי המלחמה כי רובו לא היה במילואים
- אצל האחים כהן יש מוזיקליות וחזרתיות בדיאלוגים שמאפשרת ליהנות מסצנה גם בלי המשמעות של המילים, והם הקדימו בכך את טרנטינו
- ברגר נמשך לדמויות שקשה להן לבטא רגש ולחברות גברית בין יצורים שלא תוכנתו לתקשר, וזה מה שמרגש אותו גם ב'המפקדת'
- ההומור הפוגעני של 'צוות אמריקה' עובד כי הוא צוחק על האופן שבו אמריקאים תופסים את העולם, לא על הלאומים עצמם
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
זוהר אורבך מארח את ניר ברגר, תסריטאי 'המפקדת' (יחד עם אתרה פריש), לקראת העונה השלישית והאחרונה. ברגר מספר כיצד הסדרה התפתחה מקומדיה דרמטית על מפקדות טירונים לדרמה פוליטית, איך המציאות בישראל חלחלה לכתיבה, וכיצד העונה - שנכתבה לפני השביעי באוקטובר - צולמה בכל זאת אחרי המלחמה כמעט ללא שינויים. בהמשך הוא בוחר חמישה סרטים אהובים, מתעכב על 'ביג ליבובסקי' של האחים כהן ועל 'צוות אמריקה' של פרקר וסטון. הוא מנתח את המוזיקליות של הדיאלוגים, את כוחה של חברות גברית ואת ההומור הפוגעני שצוחק על האמריקאים עצמם.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הסדרה נעשתה דרמטית יותר כי המציאות הישראלית סביב הכתיבה נעשתה דרמטית יותר, אך התשתית נשארה תמיד קומית וחומלת · העונה השלישית נכתבה לפני השביעי באוקטובר וכמעט לא שונתה, כי הסדרה מעולם לא עסקה בצבא האמיתי אלא במיקרוקוסמוס קטן בתוכו · הצוות הנשי שלפני ומאחורי המצלמה אפשר לחזור לצלם אחרי המלחמה כי רובו לא היה במילואים · אצל האחים כהן יש מוזיקליות וחזרתיות בדיאלוגים שמאפשרת ליהנות מסצנה גם בלי המשמעות של המילים, והם הקדימו בכך את טרנטינו · ברגר נמשך לדמויות שקשה להן לבטא רגש ולחברות גברית בין יצורים שלא תוכנתו לתקשר, וזה מה שמרגש אותו גם ב'המפקדת' · ההומור הפוגעני של 'צוות אמריקה' עובד כי הוא צוחק על האופן שבו אמריקאים תופסים את העולם, לא על הלאומים עצמם
פרק 46: הכל אודות שלומי אלקבץ
10 באוקטובר 202452 דק׳אורחים:שלומי אלכבץלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מארח זוהר אורבך את הבמאי והמפיק שלומי אלכבץ, שיוצר יחד עם אחותו רונית סרטים כמו 'ולקחת לך אישה', 'שבעה' ו'גט'. אלכבץ מסביר שהקולנוע נתן לו 'חיים' ו'זמן עודף', ושבסרט התעודי 'מחברות שחורות' הקולנוע אפשר לו להתבונן בעבר כהווה ולנצח את המוות. הוא פותח את חמשת סרטיו האהובים עם 'הכל אודות חוה' (1950), ומנתח את דמותה של מרגו צ'נינג ואת מקומה של בטי דיוויס בקהילה הגאה. הסרט השני שהוא בוחר הוא 'כלבי אשמורת' של טרנטינו, שמייצג עבורו את היכולת לעשות סרט מתוך כלום.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הקולנוע מאפשר לייצר 'זמן עודף' - חיים שמעל ומתחת לחיים הרגילים, ממד נוסף של קיום והתבוננות.
- עריכת 'מחברות שחורות' מחומרי עבר אילצה את אלכבץ להתייחס אליהם כהווה ולא כזיכרון, וכך הקולנוע 'מנצח את המוות'.
- תפקיד הבמאי מול שחקנית שהיא כוח טבע אינו לשנות אותה אלא רק לבחור את זווית ההתבוננות, כמו מי שמצלם הר געש מבלי לשנותו.
- המתח האמיתי ב'הכל אודות חוה' אינו מתי מרגו תגלה את כוונות איב, אלא מתי תיתן לה לרשת אותה מתוך עייפות ובחירה חופשית.
- דיוות קולנוע כמו בטי דיוויס מבטאות נשיות אולטימטיבית והופכות לאייקון בקהילה הגאה כי הן מפילות את כל הגברים סביבן.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה מארח זוהר אורבך את הבמאי והמפיק שלומי אלכבץ, שיוצר יחד עם אחותו רונית סרטים כמו 'ולקחת לך אישה', 'שבעה' ו'גט'. אלכבץ מסביר שהקולנוע נתן לו 'חיים' ו'זמן עודף', ושבסרט התעודי 'מחברות שחורות' הקולנוע אפשר לו להתבונן בעבר כהווה ולנצח את המוות. הוא פותח את חמשת סרטיו האהובים עם 'הכל אודות חוה' (1950), ומנתח את דמותה של מרגו צ'נינג ואת מקומה של בטי דיוויס בקהילה הגאה. הסרט השני שהוא בוחר הוא 'כלבי אשמורת' של טרנטינו, שמייצג עבורו את היכולת לעשות סרט מתוך כלום.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הקולנוע מאפשר לייצר 'זמן עודף' - חיים שמעל ומתחת לחיים הרגילים, ממד נוסף של קיום והתבוננות. · עריכת 'מחברות שחורות' מחומרי עבר אילצה את אלכבץ להתייחס אליהם כהווה ולא כזיכרון, וכך הקולנוע 'מנצח את המוות'. · תפקיד הבמאי מול שחקנית שהיא כוח טבע אינו לשנות אותה אלא רק לבחור את זווית ההתבוננות, כמו מי שמצלם הר געש מבלי לשנותו. · המתח האמיתי ב'הכל אודות חוה' אינו מתי מרגו תגלה את כוונות איב, אלא מתי תיתן לה לרשת אותה מתוך עייפות ובחירה חופשית. · דיוות קולנוע כמו בטי דיוויס מבטאות נשיות אולטימטיבית והופכות לאייקון בקהילה הגאה כי הן מפילות את כל הגברים סביבן.
פרק 45: בין רג'ינה ג'ורג' לנסיכה הקסומה עם אמה אלפי
26 בספטמבר 202448 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
זוהר אורבך מארח את אמה אלפי, נכדתו של יוסי אלפי, בפודקאסט הקולנוע 'בלוקבסטר'. אמה מודה בחסך בסרטי קלאסיקה אך מספרת על אהבתה לאגדות וליציאות משותפות לסרטים. עיקר השיחה נסוב על 'ילדות רעות', דמותה של רג'ינה ג'ורג' וחוויות התיכון של אמה, כולל שנה בבית ספר ציבורי בלוס אנג'לס. הם דנים בעוצמתן של נשים צעירות בתרבות הפופולרית, וממשיכים אל 'ממזרים חסרי כבוד' של טרנטינו והנקמה היהודית שבו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אמה מציעה דרך התמודדות מול 'רג'ינה ג'ורג' של החיים: לגלות אמפתיה, להבין שהבעיה היא של הרעה ולא שלך, ולא לקחת את ההתנהגות באופן אישי.
- ניתוח פסיכולוגי של רג'ינה ג'ורג' - תפקיד ה'מלכה' והדימוי המושלם הם מה שמחזיק אותה רלוונטית, ובסוף הסרט בדיוק אובדן הדברים האלה מפרק אותה.
- אמה רואה את עליית הנשים הצעירות, המצחיקות והברודות בתרבות (טיילור סוויפט, ברבי) כסימן לכוח ולאינטליגנציה רגשית נשית ייחודית.
- בני הדור הצעיר חווים את השואה כסיפור מהספרים יותר מאשר מציאות מוחשית, ולכן סרט שמשנה את ההיסטוריה כמו 'ממזרים חסרי כבוד' מספק פורקן וחוויה רגשית חזקה.
- חוויית בית הספר הציבורי בלוס אנג'לס המחישה לאמה שהקלישאות של סרטי התיכון האמריקאים אמיתיות לחלוטין.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
זוהר אורבך מארח את אמה אלפי, נכדתו של יוסי אלפי, בפודקאסט הקולנוע 'בלוקבסטר'. אמה מודה בחסך בסרטי קלאסיקה אך מספרת על אהבתה לאגדות וליציאות משותפות לסרטים. עיקר השיחה נסוב על 'ילדות רעות', דמותה של רג'ינה ג'ורג' וחוויות התיכון של אמה, כולל שנה בבית ספר ציבורי בלוס אנג'לס. הם דנים בעוצמתן של נשים צעירות בתרבות הפופולרית, וממשיכים אל 'ממזרים חסרי כבוד' של טרנטינו והנקמה היהודית שבו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
אמה מציעה דרך התמודדות מול 'רג'ינה ג'ורג' של החיים: לגלות אמפתיה, להבין שהבעיה היא של הרעה ולא שלך, ולא לקחת את ההתנהגות באופן אישי. · ניתוח פסיכולוגי של רג'ינה ג'ורג' - תפקיד ה'מלכה' והדימוי המושלם הם מה שמחזיק אותה רלוונטית, ובסוף הסרט בדיוק אובדן הדברים האלה מפרק אותה. · אמה רואה את עליית הנשים הצעירות, המצחיקות והברודות בתרבות (טיילור סוויפט, ברבי) כסימן לכוח ולאינטליגנציה רגשית נשית ייחודית. · בני הדור הצעיר חווים את השואה כסיפור מהספרים יותר מאשר מציאות מוחשית, ולכן סרט שמשנה את ההיסטוריה כמו 'ממזרים חסרי כבוד' מספק פורקן וחוויה רגשית חזקה. · חוויית בית הספר הציבורי בלוס אנג'לס המחישה לאמה שהקלישאות של סרטי התיכון האמריקאים אמיתיות לחלוטין.
פרק 44: בין הומר סימפסון לעידו טאקו
19 בספטמבר 202451 דק׳פרק 43: האושפיזין של יקי רייסנר
12 בספטמבר 202442 דק׳פרק 42: החיים על פי רבקה מיכאלי
5 בספטמבר 202452 דק׳פרק 41: הניצוץ של מרק רוזנבאום
29 באוגוסט 202450 דק׳
פודקאסטים דומים
הבמאים הגדולים
רדיו קול יבנה
Gibraltar Cafe קפה גיברלטר
כאן | Kan
הולכים לקולנוע - הדור הבא
אודיותר | Audioter
מוזיקה מהמסך - המצעד!
גלגלצ
גברים בשחור
בית הפודיום
בנעליה – משנות את חוקי המשחק
Sivan Schreck | Wedo Podcast