על זה הבחירות: הדמוקרטיה הישראלית

על מה הפרק?

הממשלה שאחרי בחירות 2026 תמנה שופטים רבים ותקבע את יחסי הכוחות בין הרשויות, וכל מפלגה מציעה כיוון אחר לגמרי לאותו איזון.

ב־4 בינואר 2023 הציג שר המשפטים יריב לוין את המהפכה המשפטית, ומאז יחסי הממשלה ומערכת המשפט נשארו במוקד הפוליטיקה. חוק ביטול עילת הסבירות עבר בכנסת ונפסל ברוב 12 מתוך 15 שופטי בג״ץ, פסקת ההתגברות ירדה מהפרק, ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים עבר במרץ 2025 וייכנס לתוקף מהכנסת הבאה. חסרים ארבעה שופטים בעליון ובין 65 ל־100 שופטים במערכת כולה, והממשלה הבאה אמורה למנות מספר משמעותי שישפיע על פני בית המשפט לשנים. ליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית מבטיחים להשלים ולהרחיב את המהלך, ואילו ביחד, ישר והדמוקרטים מדברים על ביטול חוקי לוין ועל חוקה או חוקי יסוד שיגדירו מחדש את הגבולות בין הרשויות.

/ תובנות מרכזיות

• שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים מאפשר לנציגי הקואליציה והאופוזיציה לייצר רוב בלי השופטים שיושבים בוועדה, והמודל החדש ייכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה.
  שמור תובנה
• החלק בחוק הייעוץ המשפטי שנכנס לתוקף ב־1 בינואר 2027 מאפשר לממשלה להתעלם מחוות דעת היועמ״שית ומבטל את בלעדיות הייצוג שלה בבג״ץ.
  שמור תובנה
• תוכנית חוק וצדק 2.0 של הציונות הדתית כוללת מינוי שופטי עליון, פיטורי היועמ״שית, פסקת התגברות, פיצול תפקיד היועמ״ש, ביטול עבירת הפרת אמונים וביטול ועדות המינויים.
  שמור תובנה
• אייזנקוט אמר שבשבועות הראשונים לכינון ממשלה יבטל את חוק בחירת השופטים, את חוק מח״ש ואת שינויי היועמ״ש, ואחר כך יקדם רפורמה וחוקה.
  שמור תובנה
• כל המפלגות מדברות על חיזוק משילות ודמוקרטיה, אבל נקודת האיזון שהן מציירות נמצאת במקומות הפוכים בין מחנה למחנה.
  שמור תובנה

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות