למה אתה לא מבין שקשה לי? כשבני זוג מתייחסים אחרת לקושי

על הפרק

יש לו אהבה, דאגה והערכה אליה, אבל בכל פעם שהיא מספרת שקשה לה הוא עונה "מה רע לך בחיים?" היא אומרת לו שקשה לה ורוצה חיבוק, הוא עונה "די להתבכיין, תעשי משהו עם זה". הוא לא מרושע ולא אדיש - הוא פשוט גדל על מסרים אחרים לחלוטין לגבי קושי. זה לא חוסר אכפתיות - זה "באג" שנוצר, בין היתר, בגלל תפיסות עולם שהגענו איתם מהבית. בפרק הזה אני מדברת על התופעה הזו שאני רואה שוב ושוב בקליניקה: בני זוג שגדלו על שתי גישות קיצוניות - "קשה לך? יופי, אתה מתחשל", "קום, זה לא כזה נורא", מול - "אוי, מה קרה לך מתוק שלי?", "וואו קשה לילד שלי, מה אני יכול (חייב!) לעשות?" ומה זה עושה לקשר שלהם היום, גם סביב ההורות, וגם בהק