יום ג' פ' בראשית, כ"ה תשרי, ה'תשפ"ז

על הפרק

התוכן הוראה מפ' בראשית לתלמידי הישיבות (שביחד עם רגש השביעות רצון כתוצאה מההצלחה בלימוד התורה, צ"ל ה"לבו דואג בקרבו" על כך שהזמן שעבר לא נוצל כראוי, ובכל אופן בודאי שביכלתו להוסיף עוד יותר): התחלתה היא בפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ("לרבות תולדותיהם") ואת הארץ ("לרבות תולדותי'")". ואיתא בזהר אשר כשם שהקב"ה בורא את העולם ע"י התורה כן הלומד תורה מקיים את (חלקו ב)העולם. וי"ל שהפעולה בעולם נפעלת במיוחד ע"י לימוד נגלה דתורה (שעיקר ענינו - בירור עניני " ארץ " בעוה"ז הגשמי) ותורת החסידות (שעיקר ענינה הוא בלימוד עניני " שמים " וכו') גם יחד . כיון ש"חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם" - הרי הכוונה היא