פרק #2 - משפט וטרור - בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 28 בנובמבר 2023 |
|---|---|
| אורך | 1 שע׳ 21 דק׳ (ארוך ב-35% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | משפט וטרור אחרי 7 באוקטובר |
| אורחים | אופיר לוי |
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
על מה הפרק עם אופיר לוי?
הפרק מסביר כיצד אפשר להתמודד משפטית עם טרור ומחבלי 7 באוקטובר תוך שמירה על שלטון החוק והדין הישראלי.
אופיר לוי פותח את הפרק מתוך ההקשר של אירועי 7 באוקטובר ומסביר למה גם מול טרור קשה מדינה דמוקרטית נבחנת בשמירה על שלטון החוק. הוא סוקר את הקושי להגדיר טרור במשפט הבינלאומי, את היעדר ההסכמה בין מדינות ואת האמנות שאוסרות פעולות טרור מסוימות בלי לקבוע הגדרה אחת כוללת. עיקר הפרק מוקדש לחוק המאבק בטרור הישראלי משנת 2016, להגדרת ארגון טרור, ארגון מעטפת, חברות בארגון טרור ומעשה טרור. בהמשך הוא מציג את האפשרויות המשפטיות מול מחבלים, כולל משפט פלילי רגיל, מעצר מנהלי ולוחמים בלתי חוקיים, וטוען שאין חסם משפטי עקרוני לכליאה או לענישה חמורה. הפרק מתאים למאזינים שרוצים להבין את המסגרת המשפטית של טרור בישראל ולא רק את התגובה הרגשית לאירועים.
/ תובנות מרכזיות
- לפי הפרק, עד חוק המאבק בטרור משנת 2016 מדינת ישראל לא הגדירה בחקיקה מהו טרור, אף שהיא אחת המדינות המוכות ביותר מטרור.
- המרצה מדגיש שבמשפט הבינלאומי אין אמנה אחת שמגדירה ואוסרת טרור, אלא אמנות שאוסרות פעולות כמו מימון טרור, פיצוצי טרור וחטיפת מטוסים.
- חוק המאבק בטרור מבחין בין ארגון טרור ראשי לבין ארגון טרור מעטפת, שתומך בארגון הראשי בדרך כלל בכסף או בלוגיסטיקה.
- מעשה טרור במשפט הישראלי דורש בין היתר מניע מדיני, דתי, לאומני או אידיאולוגי, מטרה לעורר פחד או לכפות פעולה, ופגיעה חמורה או סיכון ממשי לפגיעה חמורה.
- אופיר לוי טוען שעונש מוות כבר קיים בדין הישראלי בהקשרים הרלוונטיים ולכן אין צורך בחקיקה נוספת כדי לאפשר אותו.
איך מדינה דמוקרטית יכולה לשפוט מחבלים אחרי טבח קשה בלי לוותר על שלטון החוק שמבדיל אותה מאויביה?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- אופיר לוי פותח את הפרק מתוך ההקשר של אירועי 7 באוקטובר ומסביר למה גם מול טרור קשה מדינה דמוקרטית נבחנת בשמירה על שלטון החוק. הוא סוקר את הקושי להגדיר טרור במשפט הבינלאומי, את היעדר ההסכמה בין מדינות ואת האמנות שאוסרות פעולות טרור מסוימות בלי לקבוע הגדרה אחת כוללת. עיקר הפרק מוקדש לחוק המאבק בטרור הישראלי משנת 2016, להגדרת ארגון טרור, ארגון מעטפת, חברות בארגון טרור ומעשה טרור. בהמשך הוא מציג את האפשרויות המשפטיות מול מחבלים, כולל משפט פלילי רגיל, מעצר מנהלי ולוחמים בלתי חוקיים, וטוען שאין חסם משפטי עקרוני לכליאה או לענישה חמורה. הפרק מתאים למאזינים שרוצים להבין את המסגרת המשפטית של טרור בישראל ולא רק את התגובה הרגשית לאירועים.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- לפי הפרק, עד חוק המאבק בטרור משנת 2016 מדינת ישראל לא הגדירה בחקיקה מהו טרור, אף שהיא אחת המדינות המוכות ביותר מטרור. · המרצה מדגיש שבמשפט הבינלאומי אין אמנה אחת שמגדירה ואוסרת טרור, אלא אמנות שאוסרות פעולות כמו מימון טרור, פיצוצי טרור וחטיפת מטוסים. · חוק המאבק בטרור מבחין בין ארגון טרור ראשי לבין ארגון טרור מעטפת, שתומך בארגון הראשי בדרך כלל בכסף או בלוגיסטיקה. · מעשה טרור במשפט הישראלי דורש בין היתר מניע מדיני, דתי, לאומני או אידיאולוגי, מטרה לעורר פחד או לכפות פעולה, ופגיעה חמורה או סיכון ממשי לפגיעה חמורה. · אופיר לוי טוען שעונש מוות כבר קיים בדין הישראלי בהקשרים הרלוונטיים ולכן אין צורך בחקיקה נוספת כדי לאפשר אותו.
מתיאור הפרק
שלום רב וברוכים הבאים לפרק 2! בחלק הראשון בפודקאסט אני מציג את ההגדרה של טרור בעולם, וכפי שהיא מוגדרת בחוק המאבק בטרור הישראלי. בחלק השני אני מדבר על מסלולי השפיטה השונים האפשריים של המחבלים: פלילי, צבאי, ועדה צבאית, טריבונל בינלאומי היברידי ומעצר מנהלי. המקורות שהשתמשתי בהם במהלך הפרק: 1. חוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016. 2. חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע-השמדת-עם, תש"י-1950. 3. חוק כליאת לוחמים בלתי חוקיים, תשס"ב-2002. 4. Ana María Salinas De Frías, Katja Samuel, and Nigel White, Counter- Terrorism: International Law and Practice (Oxford University Press, 2012). 5. Guenael Mettrau
/ עוד פרקים על משפט
- 1-1-11-israeli-m-a1-1-11-israeli-m-aאיך קרן אמריקאית השתלטה על אחת החברות הכי אסטרטגיות בישראל, בעסקה שאף אחד לא הציע למכירה.
- 120-ואחת-מורן-אזולאיגלעד קריב: "מנסור עבאס יכול להיות שר הבריאות. רבבות ערבים יצביעו לדמוקרטים"גלעד קריב מהדמוקרטים תובע מבני גנץ לפרוש, דורש את תיק המשפטים ומצייר תוכנית לפירוק חוקי ההפיכה המשטרית ולהחלפת חוק הלאום.
- 2-על-נדל״ןפצצת הנדל״ן של ירושלים – קרקעות הכנסייה עם אוהד עיני - פרק 52שמאי המקרקעין יועד עיני מספר על דרכו המקצועית מהשמאי העירוני בירושלים ועד השמאי הממשלתי הראשי, ומסביר את מהות היטל ההשבחה.
- 2-על-נדל״ןמיסוי נדל״ן 2026 - הכל על מס רכישה ומס שבח בשנת 2026 - פרק 47פרק 47 של "שני אחוז הנדל"ן" עושה סדר במיסוי נדל"ן לשנת 2026 ומדגיש שמדרגות מס הרכישה לא עודכנו השנה כהחלטה שקטה.