ClearTech - נקודת מבט חיובית על טכנולוגיה
Hilla Omri2 פרקים
על התוכנית
פודקאסט בו הילה סרור ועומרי קול מדברים על טכנולוגיה, במבט אופטימי לעתיד.
מה זה ClearTech - נקודת מבט חיובית על טכנולוגיה?
ClearTech - נקודת מבט חיובית על טכנולוגיה הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית הייטק וסטארטאפים מאת Hilla Omri. פודקאסט המנגיש את הצד האופטימי והמעשי של עולם הטכנולוגיה לקהל הרחב. בארכיון 2 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-44 דקות.
| קטגוריה | הייטק וסטארטאפים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 2 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-44 דקות |
| הפרק האחרון | 1 בספטמבר 2020 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 3 |
עודכן:
מי שמלמד על בלוקצ'יין - ובמכוון לא מזכיר ביטקוין
אומרי ואילה פותחים את הפודקאסט בהכרזה קטנה ומפתיעה: בפרק על בלוקצ'יין הם בכוונה לא יגעו בביטקוין, כדי להראות שהטכנולוגיה רחבה בהרבה מהמטבע שדחף אותה לכותרות. השאלה שהם משאירים תלויה באוויר היא פשוטה ומבלבלת: "אם יש לי 100 דולר ואני שולח לך 100 דולר, ואז לשנינו יהיה 100 דולר - אתה חושב שזה חוקי?"
מכאן נפתח ההסבר היפה ביותר בתוכנית: כששולחים תמונה במייל נשאר אצלך עותק, אבל כסף חייב לעבור כמקור יחיד, אחרת היה מוכפל - וזו בדיוק הבעיה שבלוקצ'יין בא לפתור. השניים, שמדגישים שאינם מומחים, נשענים על דוגמאות מהיומיום ועל אופטימיות שקטה כלפי טכנולוגיה.
הם חוזרים לרעיון שהפחד מחידוש הוא טבעי אך חולף, ושהבנת העיקרון מאחורי הכלי חשובה יותר מהמונחים. שתי שיחות, ובהן כבר ניכר הקו: לפרק מורכבות, לא להפחיד.
פודקאסט המנגיש את הצד האופטימי והמעשי של עולם הטכנולוגיה לקהל הרחב.
המנחה
המנחים, אומרי ואילה, מציגים גישה חיובית ואופטימית כלפי טכנולוגיה, תוך שהם מדגישים שאינם מתיימרים למומחיות. הם בוחרים בגישה חוקרת ונגישה, המבקשת לפשט מורכבות טכנולוגית לקהל הרחב באמצעות דוגמאות יומיומיות.
הסגנון
סגנון ההגשה הוא דידקטי אך קליל ונגיש, המתמקד בהסבר מושגים מורכבים דרך אנלוגיות מעולמות התוכן של המאזין. הטון חיובי, מעודד אופטימיות ומתרחק מהפחדה או מהתמקדות בהיבטים שליליים.
תובנות הזהב מהארכיון
- טכנולוגיה אינה איום אלא כלי מעשי לשיפור איכות החיים
- הפחד מחידושים טכנולוגיים הוא טבעי אך חולף עם ההבנה והשימוש המעשי
- אירועים משבריים משמשים כזרז לאימוץ מהיר של פתרונות דיגיטליים
- הבנת העקרונות מאחורי הטכנולוגיה חשובה יותר מידיעת המונחים הטכניים
התוכנית מתאימה למאזינים סקרנים ללא רקע טכני המעוניינים להבין כיצד טכנולוגיה פועלת ומשפיעה על חייהם מנקודת מבט חיובית ופרקטית.
השאלות הבולטות בארכיון
אם יש לי 100 דולר בחשבון ואני שולח לך 100 דולר, אז לשנינו יהיה 100 דולר - אתה חושב שזה חוקי?
איך אפשר לבנות מערכות תשלום ושירות שבהן המשתמש משלם רק על מה שהוא באמת צורך בלי שהמתווכים יהפכו עסקה קטנה ללא משתלמת?
אז למה אנחנו כאן? למה באמת התחלנו, יותר לעומק?
3 פרקים = 3 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
שני מנחים מפרקים מה זה בלוקצ'יין באמת, מעבר לרעש שהביטקוין עשה לטכנולוגיה.
ההפתעה הגדולה היא שהבלוקצ'יין הומצאה כבר ב-1992 לחתימת זמן על מסמכים, שנים לפני שמישהו חשב על מטבעות. השניים מתעקשים להפריד בין הטכנולוגיה לבין הביטקוין שגנב לה את ההצגה, ומראים איך היא פותרת בעיה אחת קשה במיוחד - איך שולחים כסף דיגיטלי בלי שהוא פשוט יוכפל כמו קובץ. המתח האמיתי הוא שמדובר בטכנולוגיה עוצמתית שעדיין בתחילת הדרך, עד שקשה לדמיין לאן היא תיקח אותנו. את ההבדל בין רשתות פרטיות לציבוריות הם השאירו פתוח לפרק אחר.
- הבלוקצ'יין הומצאה כבר ב-1992 לחתימת זמן בלתי-ניתנת-לשינוי על מסמכים, הרבה לפני שהיתה קשורה לכסף
- חוזים חכמים מאחדים את החוזה ואת האכיפה שלו לתוכנה אחת אוטומטית ובלתי ניתנת לשינוי, ומייתרים מתווכים כמו עורכי דין ובנקים
- במיקרו-תשלומים הבלוקצ'יין מעיף את העמלות והמתווכים, וכך הופך לכדאי לשלם סכום זעיר על פריט בודד במקום מנוי חודשי שלם
אם יש לי 100 דולר בחשבון ואני שולח לך 100 דולר, אז לשנינו יהיה 100 דולר - אתה חושב שזה חוקי?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
הילה סרור ועומרי קול מנגישים טכנולוגיה בלי פאניקה ובלי קונספירציות, מהסכום הפשוט ועד הרכב האוטונומי.
- הם מגדירים טכנולוגיה כ'תורת האומנות' - כלי מעשי לפתרון צורך אנושי, לא מילת קסם מאיימת.
- הקורונה, לטענתם, דחפה אותנו חמש שנים קדימה בבת אחת: בנקאות מרחוק, דיגיטל בכל בית.
- המנחים לא מתחזים למומחים - הם חוקרים בקול, וזו בדיוק נקודת החוזק שלהם.
רוב מה שאנחנו שומעים על טכנולוגיה מגיע ארוז בפחד: רובוטים שייקחו את העבודה, מסכים שמרקיבים את הילדים, אלגוריתם שיודע עלינו יותר מדי. הילה סרור ועומרי קול החליטו ללכת לכיוון ההפוך, ובמוצהר.
הם פותחים בהגדרה שנשמעת כמעט פילוסופית - טכנולוגיה כ'תורת האומנות', כלומר כל דרך שבה בני אדם פתרו צורך, מהסכום שמחבר מספרים ועד מעלית שמרימה אותנו לקומה שלושים. מכאן הקו מתמתח עד הרכב האוטונומי, וההיגיון נשאר אותו היגיון: כלי שנועד להקל.
אחת הנקודות שחוזרת אצלם היא שהפחד מהלא נודע מלווה כל קפיצה טכנולוגית, ובכל פעם מתברר בדיעבד שהחיים פשוט נעשו נוחים יותר. הקורונה משמשת להם הדגמה חיה - לדבריהם היא קיצרה חמש שנים של אימוץ דיגיטלי לכמה חודשים, מהבנק ועד הרופא, הכול עבר למסך.
מה שמחזיק את השיחה זה דווקא שהשניים לא מתיימרים להיות מומחים. הם שואלים, בודקים, מתרגמים מונחים מסובכים לשפה של אנשים רגילים. זה הופך אותם לבני לוויה נוחים למי שרוצה להבין מה קורה בלי להרגיש טיפש.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
ClearTech - פרק שני - בלוקצ'יין
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIהילה סרור ועומרי קול מקדישים פרק לטכנולוגיית הבלוקצ'יין, אחת הטכנולוגיות המסקרנות שמדוברות הרבה לאחרונה. הם בוחנים אם אפשר לעבור פרק שלם של בלוקצ'יין בלי לדבר על ביטקוין, ומסבירים מהו הפוטנציאל העצום של הטכנולוגיה. מתאים למי שרוצה להבין בלוקצ'יין מזווית נגישה ואופטימית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
כל מה שרציתם לדעת על בלוקצ'יין, ואפשר כמעט בלי לדבר על ביטקוין.
- האם אפשר לעבור פרק שלם על בלוקצ'יין בלי לדבר על ביטקוין? כמעט.
- הפוטנציאל של הבלוקצ'יין ענק - והפרק מסביר למה.
פרקים אחרונים
ClearTech - פרק שני - בלוקצ'יין
1 בספטמבר 202049 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אומרי קול ואילה סגור מציגים את בלוקצ'יין דרך ההיסטוריה שלו, מהרעיון של חתימת זמן דיגיטלית בשנות התשעים ועד היישומים המוכרים יותר כיום. הם מסבירים את ההבדל בין שליחת עותק של קובץ לבין העברת ערך, ומדוע כסף דיגיטלי צריך מנגנון שמונע שכפול ומניפולציה. בהמשך הם מתארים בלוקצ'יין כפנקס רשומות מבוזר שבו אותו מידע נשמר אצל משתתפים רבים ונדרש קונסנזוס כדי להוסיף בלוקים. חלק מרכזי בפרק מוקדש לחוזים חכמים, שמבצעים פעולות אוטומטיות לפי תנאים שהוגדרו מראש ויכולים לצמצם צורך במתווכים. לקראת הסוף הם מחברים את הרעיון למיקרו תשלומים ולמודלים שבהם אפשר לשלם על שימוש נקודתי במקום מנוי חודשי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הטכנולוגיה שמאחורי בלוקצ'יין הוצגה בפרק ככזו שהומצאה כבר בשנת 1992 כדי לשמור חתימת זמן דיגיטלית על מסמכים כך שלא יהיה אפשר לשנות אותה.
- הדוברים מדגישים שביטקוין הוא רק יישום אחד של בלוקצ'יין, ולא הדבר היחיד שאפשר לעשות עם הטכנולוגיה.
- בבלוקצ'יין המידע נשמר אצל כמה מחשבים שונים, ולכל אחד מהם אמור להיות אותו סט נתונים כדי להקשות על שינוי או מניפולציה.
- כדי להוסיף בלוק חדש לשרשרת נדרש קונסנזוס של המשתתפים ברשת, ואם הרשת לא מאשרת שינוי הנתונים לא נכתבים.
- חוזים חכמים מתוארים כתוכניות קטנות שמבצעות רצף פעולות אוטומטי כאשר התנאים שהוגדרו מראש מתקיימים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
אומרי קול ואילה סגור מציגים את בלוקצ'יין דרך ההיסטוריה שלו, מהרעיון של חתימת זמן דיגיטלית בשנות התשעים ועד היישומים המוכרים יותר כיום. הם מסבירים את ההבדל בין שליחת עותק של קובץ לבין העברת ערך, ומדוע כסף דיגיטלי צריך מנגנון שמונע שכפול ומניפולציה. בהמשך הם מתארים בלוקצ'יין כפנקס רשומות מבוזר שבו אותו מידע נשמר אצל משתתפים רבים ונדרש קונסנזוס כדי להוסיף בלוקים. חלק מרכזי בפרק מוקדש לחוזים חכמים, שמבצעים פעולות אוטומטיות לפי תנאים שהוגדרו מראש ויכולים לצמצם צורך במתווכים. לקראת הסוף הם מחברים את הרעיון למיקרו תשלומים ולמודלים שבהם אפשר לשלם על שימוש נקודתי במקום מנוי חודשי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הטכנולוגיה שמאחורי בלוקצ'יין הוצגה בפרק ככזו שהומצאה כבר בשנת 1992 כדי לשמור חתימת זמן דיגיטלית על מסמכים כך שלא יהיה אפשר לשנות אותה. · הדוברים מדגישים שביטקוין הוא רק יישום אחד של בלוקצ'יין, ולא הדבר היחיד שאפשר לעשות עם הטכנולוגיה. · בבלוקצ'יין המידע נשמר אצל כמה מחשבים שונים, ולכל אחד מהם אמור להיות אותו סט נתונים כדי להקשות על שינוי או מניפולציה. · כדי להוסיף בלוק חדש לשרשרת נדרש קונסנזוס של המשתתפים ברשת, ואם הרשת לא מאשרת שינוי הנתונים לא נכתבים. · חוזים חכמים מתוארים כתוכניות קטנות שמבצעות רצף פעולות אוטומטי כאשר התנאים שהוגדרו מראש מתקיימים.
ClearTech - פרק ראשון - אופטימיות קוסמית
13 באוגוסט 202039 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מפתיע עד כמה הפחד מטכנולוגיה הוא קבוע אנושי - לא משהו חדש אלא תגובה ללא-נודע שמלווה אותנו משחר ההיסטוריה, מהמזלג ועד המעלית. הפרק מערער על ההנחה שהעתיד מאיים יותר מההווה, וטוען שדווקא הקורונה, שכולנו חווינו כמשבר, הקפיצה אותנו חמש שנים קדימה כי כפתה עלינו להתגבר על הפחד. המתח האמיתי נשאר פתוח כשהם מגיעים לנוירולינק - גם המנחים עצמם לא שלמים עם הרעיון של שתל מוחי, ולא מתיימרים לדעת אם זו ברכה או איום.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפחד מטכנולוגיה הוא פחד מהלא-נודע - דפוס אנושי קבוע, לא תגובה לחידוש ספציפי
- אותו ערוץ שמפחיד מהעתיד מוכר מיד אחר כך פיצ'רים חמודים - הפחד עצמו הוא מנגנון שמייצר כסף
- טכנולוגיה במקור פירושה 'תורת האומנות' - משהו הומני, לא רק כלי קר
- החזון של נוירולינק לפי מאסק אינו השתלטות על המוח אלא סימביוזה - חיים בצוותא של המוח עם בינה מלאכותית
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מפתיע עד כמה הפחד מטכנולוגיה הוא קבוע אנושי - לא משהו חדש אלא תגובה ללא-נודע שמלווה אותנו משחר ההיסטוריה, מהמזלג ועד המעלית. הפרק מערער על ההנחה שהעתיד מאיים יותר מההווה, וטוען שדווקא הקורונה, שכולנו חווינו כמשבר, הקפיצה אותנו חמש שנים קדימה כי כפתה עלינו להתגבר על הפחד. המתח האמיתי נשאר פתוח כשהם מגיעים לנוירולינק - גם המנחים עצמם לא שלמים עם הרעיון של שתל מוחי, ולא מתיימרים לדעת אם זו ברכה או איום.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הפחד מטכנולוגיה הוא פחד מהלא-נודע - דפוס אנושי קבוע, לא תגובה לחידוש ספציפי · אותו ערוץ שמפחיד מהעתיד מוכר מיד אחר כך פיצ'רים חמודים - הפחד עצמו הוא מנגנון שמייצר כסף · טכנולוגיה במקור פירושה 'תורת האומנות' - משהו הומני, לא רק כלי קר · החזון של נוירולינק לפי מאסק אינו השתלטות על המוח אלא סימביוזה - חיים בצוותא של המוח עם בינה מלאכותית
פודקאסטים דומים
Blogchain Nella
Blogchain Nella Podcast
Proof of Talk - פודקאסט על בלוקצ׳יין ומטבעות דיגיטליים
רון הגפני, רז מישורי, אמיר הגפני
ומה שביניהם, Web3, NFTs, קריפטו
Nir Naamani
ביט-קאסט
איגוד הביטקוין הישראלי
מדברים קריפטו
CryptoJungle
חופשי ומבוזר - Free & Decentralized
חופשי ומבוזר - Free and Decentralized