"כשראינו שעל הביצים בסופר כתוב 'ביחד ננצח' הבנו שמשהו מוזר קורה" | פרק 737

הספד מורכב לעורך הספרות גבריאל מוקד לצד מסע תרבותי מרהיב בלונדון — וכל זה תחת השאלה הגדולה: איך מודדים יוצר ענק שגם היה אדם בעייתי.

פרק פתיחה של הפודקאסט התרבותי של מוסף 'גלריה', שבו שני מגישים סוקרים את אירועי השבוע בתרבות. עיקר הפרק מוקדש להספד על גבריאל מוקד, עורך כתב העת 'עכשיו' שנפטר ביום שישי — האיש שטיפח את יונה וולך, מאיר ויזלטיר, יאיר הורוביץ ודוד אבידן, אך גם נחשב לדמות נצלנית, מסוכסכת ומעורבת בפרשיות של הפרת אמונים ורישום כוזב. במקביל אחת המגישות מספרת על ביקור חטוף בלונדון ובו שלוש המלצות תרבות: תערוכת טרייסי אמין בטייט מודרן, אוסף הנשיונל פורטרט גלרי, ומופע האור־קולי הסוחף של דיוויד בואי. הפרק מתאים לחובבי ספרות עברית, אמנות ותרבות גבוהה שמתעניינים גם בדילמה המוסרית של הפרדת היצירה מן היוצר.

תובנות מרכזיות

• גבריאל מוקד היה 'סנדק' של דור משוררי המדינה — הוא שהוציא לאור את יונה וולך, ויזלטיר, הורוביץ ואבידן, ובכתב העת 'עכשיו' התפרסם המאמר שבו נתן זך 'רצח' את שירת אלתרמן ופוצץ את הסדר הישן.
• אותו אדם רב־זכויות נחשב גם לבעייתי מאוד: מסתכסך עם כולם, נבזי בביקורותיו, ומעורב בעניינים פליליים למחצה של מעילה בכספים, הפרת אמונים ורישום כוזב.
• מוקד נהג לסדר במרפסת ביתו ברחוב סמולנסקין בתל אביב את ספרי השירה של הצעירים מהטוב לפחות טוב — כדי שכל אחד יבין את מעמדו ב'חצר הפאודלית' שלו.
• ממשיכי דרכו האינטימיים בעשור האחרון היו עודד כרמלי ויהודה ויזן, ששומרים על להבת השירה דרך כתבי העת שהם עורכים.
• חוויית האור־קולי של דיוויד בואי בלונדון חיברה חומרי ארכיון משישה עשורים ל'הופעה' אחת — למשל 'Space Oddity' שעובר מביצוע 1969 דרך השבעים ועד שנות התשעים, עוטף את הצופה מארבעה קירות עם סאונד מדהים.