ליהיא אם | תרבות גלילות

מוזיקאית ויוצרת מספרת איך הצורך לכתוב וליצור ליווה אותה מגיל הגן ועד להפקת אלבום עצמאי והפקת אמנים אחרים.

הפרק הוא ראיון מתוך מרכז תרבות גלילות עם אמנית בשם הבמה לי-היא-אם, שמורכב משמה הפרטי ומשני שמות משפחה שקיצרה. היא מתחקה אחרי המסע המוזיקלי שלה: מילדות בראשון לציון (נולדה בתל השומר), דרך כתיבת שירים כבר בגיל הגן שאמא שלה תמללה לה, למידת גיטרה אצל מורה שכונתי, מגמת מוזיקה ניסיונית בתיכון, שירות בלהקה צבאית עם כ-150 הופעות, ועד הקלטה עצמית מגיל צעיר. בהמשך היא מספרת על יציאתה מהצבא בגיל 20 בתקופת הקורונה, על עבודה על אלבום עצמאי שנמשך כשנתיים, ועל המעבר להפקה מוזיקלית של אמנים נוספים. הפרק מתאים למי שמתעניין בתהליך היצירה המוזיקלי, בעולם ההפקה ובסיפור התפתחות של אמנית ישראלית צעירה.

תובנות מרכזיות

• שם במה יכול לשחרר אנרגיה יצירתית אחרת ולהקל על כובד הזהות האישית, גם כשהאמן מרגיש שהוא נשאר עצמו על הבמה.
• הצורך ליצור תואר על ידה כ'תדר' שעובר דרכה — תפיסה שהאמן הוא צינור או כלי שדרכו היצירה מגיעה לעולם.
• הגיטרה לא נבחרה כדי לנגן סולואים אלא ככלי הרמוני ללוות מילים — האמצעי תמיד שירת את כתיבת השירים.
• השירות בלהקה צבאית חישל אותה מקצועית דרך מאות הופעות במגוון במות וסיטואציות, גם אם הציב שאלות אם זו אמנות או בידור.
• תוכנת ההפקה (גראז'בנד מהלפטופ הראשון) תוארה כ'עוד זרועות' שאפשרו לבטא רעיונות שלא הצליחה לבטא במילים בלבד.