פרק 5: פרופ׳ נטע רגב-רוצקי
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם.
/ הפרק במספרים
| פורסם | 19 באפריל 2026 |
|---|---|
| אורך | 35 דק׳ |
| הנושא המרכזי | מחקר וטיפול במלריה |
| אורחים | פרופ׳ נטע רגב-רוצקי |
| קטגוריה | מדע |
על מה הפרק עם פרופ׳ נטע רגב-רוצקי?
המלריה היא מחלה קטלנית שממשיכה להמית אלפי ילדים מדי יום, אך מחקריה מתקשים לקבל מימון בגלל היעדר רווחיות.
פרופ׳ נטע רגב-רוצקי חוקרת את מחלת המלריה, טפיל מסוכן שמועבר על ידי יתושים בהיריון. המלריה מתאפיינת במחזור חיים מורכב ותחכום רב, כולל תקשורת בין הפרזיטים והסחת דעת של מערכת החיסון. למרות שמלריה גורמת למותם של אלפי ילדים מדי יום, חברות התרופות לא משקיעות במחקר בגלל היעדר רווחיות. נטע פיתחה שיטות מחקר חדשניות ומצאה חלבונים קטנים שיכולים להרוג את הטפיל, ויש תקווה לפיתוח תרופה חדשה.
הטפיל של המלריה מתקשר באמצעות חבילות קטנות (אקסוסומים) שמעבירות מידע בין פרזיטים ואף משבשות את תאי מערכת החיסון כדי להגן על עצמו.
/ תובנות מרכזיות
- המלריה מתפשטת רק דרך עקיצת יתושים בהיריון, ואדם נגוע לא מדביק אדם אחר ישירות.
- הטפיל עובר מחזור חיים מורכב הכולל 19 גלגולים בין יתושה לאדם, כולל שלב מחבוא במח העצם.
- הטפיל שולח חבילות קטנות המכילות RNA, DNA וחלבונים לתאי פרזיטים אחרים ולתאי מערכת החיסון, מה שמסייע לו לשרוד ולהתחמק ממערכת החיסון.
- קיים חיסון ניסיוני למלריה אך הוא יעילותו נמוכה מאוד, כ-20-30% בלבד.
- המחקר על המלריה סובל מחוסר מימון כי המחלה פוגעת בעיקר באזורים עניים, ולכן חברות התרופות לא רואות רווח כלכלי.
איך ניתן להתגבר על חוסר המוטיבציה הכלכלית של חברות התרופות להשקיע במחקר ופיתוח טיפולים למלריה, מחלה קטלנית של עניים?
- 1להגביר את המודעות הציבורית והמדעית לחשיבות מחקר המלריה.
- 2לקדם מימון ממשלתי וארגוני למחקרי מחלות של אוכלוסיות מוחלשות.
- 3לתמוך ביוזמות לקידום חוקרות חד-הוריות ומדעניות מוחלשות במכוני מחקר.
- 4לחזק שיתופי פעולה בין מדענים בישראל לאפריקה לקידום מחקר בסיסי במקומות הנגועים במלריה.
- 5להמשיך בפיתוח תרופות חדשות המבוססות על חלבונים קטנים שפוגעים בטפיל במעבדה.
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
שאל את הפרק (Chat with Episode)
קבל תשובות מיידיות מתוך תמלול וניתוח ה-AI
שאלות מומלצות בלחיצה אחת:
/ שאלות נפוצות על הפרק
- מה הייתה תגובת המשקיעים כשפרופ׳ נטע רגב-רוצקי ביקשה לחקור את מחלת המלריה?
- המשקיעים אמרו שמלריה היא מחלה של עניים ולכן לא רווחי לטפל בה, מה שגרם לה להרגיש מתמוטטת פיזית ונפשית.
- כיצד מתנהל מחזור החיים של פרזיט המלריה בגוף האדם וביתושה?
- הפרזיט נכנס לדם דרך יתושה בהיריון, מתרבה בכבד במשך שבועיים ללא סימפטומים, ואז תוקף תאי דם אדומים ומתחלק כל יומיים, כולל יצירת תאי מין שמתחבאים במח העצם לפני שנלקחים על ידי יתושה להמשך המחזור.
- מהי התגלית המרכזית של פרופ׳ נטע לגבי תקשורת בין פרזיטי המלריה?
- היא גילתה שהפרזיטים שולחים חבילות קטנות המכילות RNA, DNA וחלבונים לתאים אחרים ולתאי מערכת החיסון, כדי לתאם ביניהם ולהטעות את המערכת החיסונית.
- איך פרופ׳ נטע הצליחה לשכנע את הבוס שלה באוסטרליה לאפשר לה לחקור את תקשורת הפרזיטים?
- היא הגיעה אליו מדי יום במשך שבועיים עם מאמרים שמראים תקשורת תאית ביצורים אחרים, עד שהבוס התייאש והסכים לתת לה שלושה חודשים להוכיח את הרעיון.
- איזה פיתוח תרופתי מתקדם נמצא במעבדתה של פרופ׳ נטע רגב-רוצקי?
- הם מצאו פפטידים קטנים שיכולים להרוג את הפרזיט בתוך תאי הדם האדומים, עם פוטנציאל לפיתוח תרופה חדשה שקשה לפרזיט לפתח עמידות אליה.
מתיאור הפרק
זוהי אחת המחלות הקטלניות ביותר בעולם, והמחקר שלה נחשב לא מעניין במשך השנים, כי הוא לא רווחי - מחלת המלריה. יעל דן פוגשת את פרופ׳ נטע רגב-רוצקי, חוקרת ביולוגיה של טפילים שבחרה לחקור מחלה שרוב העולם המערבי מעדיף להתעלם ממנה. יותר מחצי מיליון בני אדם מתים בכל שנה כתוצאה ממלריה, ועדיין היא נותרה לאורך השנים בשולי סדרי העדיפויות של תעשיית התרופות. איך פועל הטפיל הקטלני? כיצד הוא מצליח לשרוד לאורך ההיסטוריה האנושית? והאם יש תקווה לריפוי המחלה? שיחה על המפגש שבין מדע, בריאות וסדרי עדיפויות. לאתר המעבדה של פרופ׳ רגב-רוצקי: https://www.weizmann.ac.il/Biomolecular_Sciences/regev/ אתר ״גשרים של מדע״: htt
/ נושאים קשורים
איך נוצר העמוד הזה
15 פרקים של תצפית על מכון ויצמן למדע = 15 מאמרים שגוגל מדרג
את התקציר והניתוח בעמוד הזה הפקנו אוטומטית מתוך האודיו של הפרק, בלי שאיש כתב מילה. זה בדיוק מה ש-AuthorityRank עושה לארכיון שלם: כל פרק הופך למאמר עברי איכותי שמדורג בגוגל ומצוטט על ידי ChatGPT ו-Perplexity, ומתפרסם אוטומטית במגזין משלכם.
הארכיון שלכם הוא אודיו מת שמנועי החיפוש לא מוצאים. אנחנו הופכים אותו לנכס שמביא תנועה כל חודש.