תצפית על מכון ויצמן למדע
Weizmann Institute of Science
10 פרקים
על התוכנית
תצפית על מכון ויצמן למדע הוא פודקאסט בהגשת יעל דן. בכל פרק נפתח חלון אל תחום מחקר אחר, ונפגוש מדעניות ומדענים ממכון ויצמן למדע לשיחה על סקרנות, תגליות, ועל המקום של מדע בחיינו.
מה זה תצפית על מכון ויצמן למדע?
תצפית על מכון ויצמן למדע הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית מדע מאת Weizmann Institute of Science. מבט מרתק ונגיש אל קדמת המדע הישראלי, אל החוקרים שעומדים מאחוריו ואל האופן שבו הוא מעצב את עתידנו. בארכיון 10 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-38 דקות.
| קטגוריה | מדע |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 10 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש כמעט כל יום |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-38 דקות |
| הפרק האחרון | 6 במאי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
מתכננים במחשב חלבונים שלא קיימים בטבע
פרופ' שראל פליישמן מסביר בתצפית איך כלים חישוביים מאפשרים לעקוף את מגבלות האבולוציה ולתכנן חלבונים מאפס - ולמה יציבות חלבון קריטית כדי לפתח חיסון שיעבוד גם באזורים בלי קירור, כמו במקרה של חיסון למלריה.
פרק אחר נוגע בלב: פרופ' ירדנה סמואלס מספרת איך אימונותרפיה חוללה מהפכה בטיפול במלנומה, ובמקביל על מתקפת טילים שהרסה את המעבדה שלה ועל השיקום - "הידע והמסירות של הצוות הם הנכס העיקרי". ויש גם חוקרת אקלים שמסבירה את ההבדל בין מזג אוויר נקודתי למגמה גלובלית.
6 פרקים, 25 תובנות - מדע מקדמת המחקר הישראלי, בשפה נגישה ועם האנשים שמאחוריו.
מבט מרתק ונגיש אל קדמת המדע הישראלי, אל החוקרים שעומדים מאחוריו ואל האופן שבו הוא מעצב את עתידנו.
המנחה
המנחים מנהלים שיחות מעמיקות עם מדענים וחוקרים מובילים, תוך גילוי סקרנות אינטלקטואלית גבוהה. הם מנגישים נושאים מורכבים לקהל הרחב ושואפים להבין את המניעים האישיים והמקצועיים של אורחיהם, לצד החשיבות החברתית של מחקריהם.
הסגנון
הפודקאסט מתאפיין בשיח רציני, קצבי ומובנה היטב, המשלב הסברים מדעיים יסודיים עם סיפורים אישיים של האורחים. הטון אינפורמטיבי, נגיש ומעורר מחשבה, תוך שמירה על דיוק מדעי לצד תובנות רחבות על תהליכי מחקר וגילוי.
תובנות הזהב מהארכיון
- לעתים קרובות, מחקר בסיסי שמטרתו הבנת הטבע הופך למקור לטכנולוגיות פורצות דרך עם השפעה רחבה.
- התגברות על סקפטיות מדעית והתמודדות עם קשיים פיזיים דורשות עקשנות יוצאת דופן לצד ידע מקצועי.
- הקשר בין שינויי אקלים גלובליים לבין השלכות מקומיות (כמו מזג אוויר קיצוני ומפלס ים המלח) מדגיש את הצורך בתכנון מוקדם.
- הגדרת מחלות או אתגרים מדעיים כלא רווחיים כלכלית מהווה חסם משמעותי בפני פיתוח פתרונות רפואיים חיוניים.
התוכנית מתאימה לקהל סקרן המעוניין להעמיק בנושאי מדע, טכנולוגיה ואקלים, ומחפש הבנה של התהליכים המשפיעים על עתיד האנושות.
השאלות הבולטות בארכיון
אם האבולוציה עוזרת לנו לפתח נוגדנים, מדוע עלינו להתערב בתהליך ולהמציא חלבונים בעצמנו?
המדע התגבר על כל כך הרבה מחלות ומגפות, למה ככל שזה נוגע לסרטן, זה לא קורה?
כשאת חוקרת אירועי מזג אוויר קיצוני, מה זה אומר?
מה יש בטלסקופ שלכם שאין במעצמות כמו נאס"א, ואיך הצלחתם לפתח את זה?
איך אפשר להסיק מים המלח, שבעצם אגן סגור, על מה שקורה לאוקיינוסים הגדולים?
מהם הקריטריונים שמנחים את עולם התרופות להחליט אילו מחלות ראויות למחקר ואילו לא, ומדוע מחלה קטלנית כמו מלאריה נותרת מחוץ למוקד העניין?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
פרופסור שראל פליישמן ממכון ויצמן מסביר כיצד תכנון חלבונים חישובי מאפשר ליצור חלבונים חדשים בעלי פעילות ייחודית לשימושים רפואיים ותעשייתיים.
הפרק מציג את עולם תכנון החלבונים המרתק, המאפשר ליצור חלבונים בעלי מבנה ופעילות מותאמים אישית. פרופסור שראל פליישמן מתאר כיצד כלים חישוביים מאפשרים לעקוף את מגבלות האבולוציה ולפתח חלבונים לחיסונים ותרופות. השיחה נוגעת בחשיבות היציבות של חלבונים ביישומים רפואיים, כמו בדוגמה לפיתוח חיסון למלריה. זהו פרק חובה למי שרוצה להבין את החיבור בין מדע, מחשבים ופתרונות עתידניים למחלות.
- תכנון חלבונים חישובי מאפשר לייצר חלבונים חדשים שאינם קיימים בטבע.
- יציבות של חלבון היא קריטית לצורך פיתוחו כתרופה או כחיסון, במיוחד באזורים ללא יכולת קירור.
- אנזימים מהונדסים יכולים לשפר תהליכים כימיים תעשייתיים תוך צריכת אנרגיה נמוכה.
- שינוי האבולוציה באמצעים טכנולוגיים מאפשר פיתוח פתרונות רפואיים למחלות חשוכות מרפא.
אם האבולוציה עוזרת לנו לפתח נוגדנים, מדוע עלינו להתערב בתהליך ולהמציא חלבונים בעצמנו?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פרק 10: פרופ׳ שראל פליישמן
פרקים אחרונים
פרק 10: פרופ׳ שראל פליישמן
6 במאי 202636 דק׳אורחים:שראל פליישמןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג את עולם תכנון החלבונים המרתק, המאפשר ליצור חלבונים בעלי מבנה ופעילות מותאמים אישית. פרופסור שראל פליישמן מתאר כיצד כלים חישוביים מאפשרים לעקוף את מגבלות האבולוציה ולפתח חלבונים לחיסונים ותרופות. השיחה נוגעת בחשיבות היציבות של חלבונים ביישומים רפואיים, כמו בדוגמה לפיתוח חיסון למלריה. זהו פרק חובה למי שרוצה להבין את החיבור בין מדע, מחשבים ופתרונות עתידניים למחלות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תכנון חלבונים חישובי מאפשר לייצר חלבונים חדשים שאינם קיימים בטבע.
- יציבות של חלבון היא קריטית לצורך פיתוחו כתרופה או כחיסון, במיוחד באזורים ללא יכולת קירור.
- אנזימים מהונדסים יכולים לשפר תהליכים כימיים תעשייתיים תוך צריכת אנרגיה נמוכה.
- שינוי האבולוציה באמצעים טכנולוגיים מאפשר פיתוח פתרונות רפואיים למחלות חשוכות מרפא.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מציג את עולם תכנון החלבונים המרתק, המאפשר ליצור חלבונים בעלי מבנה ופעילות מותאמים אישית. פרופסור שראל פליישמן מתאר כיצד כלים חישוביים מאפשרים לעקוף את מגבלות האבולוציה ולפתח חלבונים לחיסונים ותרופות. השיחה נוגעת בחשיבות היציבות של חלבונים ביישומים רפואיים, כמו בדוגמה לפיתוח חיסון למלריה. זהו פרק חובה למי שרוצה להבין את החיבור בין מדע, מחשבים ופתרונות עתידניים למחלות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
תכנון חלבונים חישובי מאפשר לייצר חלבונים חדשים שאינם קיימים בטבע. · יציבות של חלבון היא קריטית לצורך פיתוחו כתרופה או כחיסון, במיוחד באזורים ללא יכולת קירור. · אנזימים מהונדסים יכולים לשפר תהליכים כימיים תעשייתיים תוך צריכת אנרגיה נמוכה. · שינוי האבולוציה באמצעים טכנולוגיים מאפשר פיתוח פתרונות רפואיים למחלות חשוכות מרפא.
פרק 9: פרופ׳ ירדנה סמואלס
29 באפריל 202634 דק׳אורחים:פרופסור ירדנה סמואלסלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מארחת יעל דן את פרופסור ירדנה סמואלס ממכון ויצמן למדע לשיחה על חקר הגנטיקה של הסרטן. פרופסור סמואלס מסבירה על פריצות הדרך בתחום האימונותרפיה, המאפשרות כיום ריפוי משמעותי במלנומה. בנוסף, היא משתפת בסיפור האישי על הרס המעבדה שלה בעקבות מתקפת טילים ועל תהליך השיקום המעורר השראה. הפרק מנגיש מושגים בסיסיים כמו מוטציות ואימונותרפיה לקהל הרחב.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אימונותרפיה חוללה מהפכה בטיפול במלנומה והביאה לשיעורי תגובה גבוהים לחולים שבעבר לא היה להם פתרון.
- המחקר המדעי מפגין חוסן רב; גם לאחר הרס פיזי של מעבדות, הידע והמסירות של הצוות מהווים את הנכס העיקרי.
- סרטן אינו מחלה אחת אלא מגוון רחב של מצבים מולקולריים, הדורשים גישה גנטית מותאמת אישית לכל מטופל.
- מוטציות הן תהליך טבעי, אך שינויים בגנים האחראים על חלוקת תאים עלולים להוביל להתפתחות גידול סרטני.
- אימונותרפיה ביולוגית מסייעת לתאי מערכת החיסון לזהות ולתקוף תאים סרטניים שצברו מוטציות והפכו לגופים זרים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה מארחת יעל דן את פרופסור ירדנה סמואלס ממכון ויצמן למדע לשיחה על חקר הגנטיקה של הסרטן. פרופסור סמואלס מסבירה על פריצות הדרך בתחום האימונותרפיה, המאפשרות כיום ריפוי משמעותי במלנומה. בנוסף, היא משתפת בסיפור האישי על הרס המעבדה שלה בעקבות מתקפת טילים ועל תהליך השיקום המעורר השראה. הפרק מנגיש מושגים בסיסיים כמו מוטציות ואימונותרפיה לקהל הרחב.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
אימונותרפיה חוללה מהפכה בטיפול במלנומה והביאה לשיעורי תגובה גבוהים לחולים שבעבר לא היה להם פתרון. · המחקר המדעי מפגין חוסן רב; גם לאחר הרס פיזי של מעבדות, הידע והמסירות של הצוות מהווים את הנכס העיקרי. · סרטן אינו מחלה אחת אלא מגוון רחב של מצבים מולקולריים, הדורשים גישה גנטית מותאמת אישית לכל מטופל. · מוטציות הן תהליך טבעי, אך שינויים בגנים האחראים על חלוקת תאים עלולים להוביל להתפתחות גידול סרטני. · אימונותרפיה ביולוגית מסייעת לתאי מערכת החיסון לזהות ולתקוף תאים סרטניים שצברו מוטציות והפכו לגופים זרים.
פרק 8: פרופ׳ שירה רוה-רובין
27 באפריל 202635 דק׳אורחים:פרופסור שירה רבי-רוביןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את פרופסור שירה רבי-רובין, חוקרת אקלים ומזג אוויר מובילה, המסבירה את עבודת קבוצת המחקר שלה בניתוח אירועי קיצון כמו שיטפונות, שריפות וסופות. היא מתארת את המנגנון הפיזיקלי של חדירות אוויר יבש מזרם הסילון כגורם מפתח לאירועים אלו, ומבהירה את ההבדל המדעי החשוב בין אירועי מזג אוויר נקודתיים לבין מגמות אקלים גלובליות. המאזינים זוכים להצצה לדרך שבה הבנה של חוקי הפיזיקה הבסיסיים מאפשרת לייצר תחזיות מדויקות יותר ולהפחית נזקים סביבתיים וחברתיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חדירות אוויר קר ויבש שמקורן בזרם הסילון מהוות מנגנון מרכזי להיווצרות אירועי מזג אוויר קיצוניים ברחבי העולם.
- יש להבחין בין מזג אוויר, המשתנה על פני סקאלות זמן קצרות ואזורים מוגבלים, לבין אקלים, המתייחס לתהליכים גלובליים ארוכי טווח.
- התחממות האקלים מאפשרת לאוויר לשאת יותר אדי מים, דבר שמגביר את עוצמתם של אירועי גשם ושיטפונות גם אם תדירותם אינה משתנה בהכרח.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את פרופסור שירה רבי-רובין, חוקרת אקלים ומזג אוויר מובילה, המסבירה את עבודת קבוצת המחקר שלה בניתוח אירועי קיצון כמו שיטפונות, שריפות וסופות. היא מתארת את המנגנון הפיזיקלי של חדירות אוויר יבש מזרם הסילון כגורם מפתח לאירועים אלו, ומבהירה את ההבדל המדעי החשוב בין אירועי מזג אוויר נקודתיים לבין מגמות אקלים גלובליות. המאזינים זוכים להצצה לדרך שבה הבנה של חוקי הפיזיקה הבסיסיים מאפשרת לייצר תחזיות מדויקות יותר ולהפחית נזקים סביבתיים וחברתיים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
חדירות אוויר קר ויבש שמקורן בזרם הסילון מהוות מנגנון מרכזי להיווצרות אירועי מזג אוויר קיצוניים ברחבי העולם. · יש להבחין בין מזג אוויר, המשתנה על פני סקאלות זמן קצרות ואזורים מוגבלים, לבין אקלים, המתייחס לתהליכים גלובליים ארוכי טווח. · התחממות האקלים מאפשרת לאוויר לשאת יותר אדי מים, דבר שמגביר את עוצמתם של אירועי גשם ושיטפונות גם אם תדירותם אינה משתנה בהכרח.
פרק 7: פרופ׳ אלי וקסמן
26 באפריל 202636 דק׳אורחים:אלי וקסמןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג את פרויקט הדגל של מכון ויצמן: פיתוח טלסקופ חלל ישראלי חדשני בשיתוף סוכנויות חלל בינלאומיות. פרופסור אלי וקסמן מסביר כיצד הטלסקופ יאפשר גילוי ומעקב שיטתי אחר אירועים אסטרונומיים נדירים וקצרי מועד, כמו התפוצצויות כוכבים, באמצעות שדה ראייה רחב ורגישות לקרינה אולטרה-סגולה. האזנה לפרק חיונית למי שמתעניין באסטרופיזיקה, בטכנולוגיות חלל ישראליות ובפילוסופיה של מחקר מדעי בסיסי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הייחוד הטכנולוגי של הטלסקופ הוא שילוב של שדה ראייה רחב פי מאה אלף מטלסקופים קיימים ורגישות לקרינה אולטרה-סגולה שאינה נמדדת מהקרקע.
- מגבלות גאופוליטיות וטכניות על גודל הלוויינים שישראל יכולה לשגר אילצו את החוקרים לפתח פתרון קטן, ממוקד ופורץ דרך מדעית.
- הפרויקט נועד לגשר על הפער הקיים במחקר הנוכחי, שבו טלסקופים גדולים כמו האבל מסוגלים לחקור עצמים ידועים אך לא לגלות אירועים אקראיים בזמן אמת.
- מחקר מדעי בסיסי, שמטרתו המקורית היא רק הבנת הטבע והיקום, הוא לרוב המקור לקפיצות טכנולוגיות משמעותיות המשרתות את האנושות בטווח הארוך.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מציג את פרויקט הדגל של מכון ויצמן: פיתוח טלסקופ חלל ישראלי חדשני בשיתוף סוכנויות חלל בינלאומיות. פרופסור אלי וקסמן מסביר כיצד הטלסקופ יאפשר גילוי ומעקב שיטתי אחר אירועים אסטרונומיים נדירים וקצרי מועד, כמו התפוצצויות כוכבים, באמצעות שדה ראייה רחב ורגישות לקרינה אולטרה-סגולה. האזנה לפרק חיונית למי שמתעניין באסטרופיזיקה, בטכנולוגיות חלל ישראליות ובפילוסופיה של מחקר מדעי בסיסי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הייחוד הטכנולוגי של הטלסקופ הוא שילוב של שדה ראייה רחב פי מאה אלף מטלסקופים קיימים ורגישות לקרינה אולטרה-סגולה שאינה נמדדת מהקרקע. · מגבלות גאופוליטיות וטכניות על גודל הלוויינים שישראל יכולה לשגר אילצו את החוקרים לפתח פתרון קטן, ממוקד ופורץ דרך מדעית. · הפרויקט נועד לגשר על הפער הקיים במחקר הנוכחי, שבו טלסקופים גדולים כמו האבל מסוגלים לחקור עצמים ידועים אך לא לגלות אירועים אקראיים בזמן אמת. · מחקר מדעי בסיסי, שמטרתו המקורית היא רק הבנת הטבע והיקום, הוא לרוב המקור לקפיצות טכנולוגיות משמעותיות המשרתות את האנושות בטווח הארוך.
פרק 6: ד״ר יעל קירו
21 באפריל 202628 דק׳אורחים:יאיל קירולניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את דוקטור יאיל קירו לשיחה על ים המלח כארכיון אקלימי ייחודי. השיחה סוקרת ממצאים מקידוחים בעומק הים המעידים על תקופות בצורת קשות בעבר עקב התחממות כדור הארץ, ומנתחת כיצד אלו דומות למגמות כיום. הפרק מיועד לכל מי שמתעניין בהבנת ההשלכות האקלימיות המקומיות והגלובליות ומדגיש את החשיבות בתכנון ובהיערכות מראש.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ים המלח משמש כמעבדה טבעית וארכיון השומר תיעוד אקלימי ב-200 אלף השנים האחרונות.
- תקופות של התחממות גלובלית בעבר הובילו לירידה משמעותית בכמות המשקעים באזורנו, מגמה שצפויה להחמיר.
- השינוי האקלימי מתבטא לא רק בפחות גשם, אלא בעלייה בעוצמת אירועי הגשם הבודדים.
- פעילות אנושית ושימוש במקורות מים מהווים גורם משמעותי לירידת מפלס הים כיום, לצד השפעות אקלימיות טבעיות.
- תהליכים כימיים ופיזיקליים שזוהו בים המלח עשויים לסייע בהבנת השפעות רחבות על האוקיינוסים הגדולים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את דוקטור יאיל קירו לשיחה על ים המלח כארכיון אקלימי ייחודי. השיחה סוקרת ממצאים מקידוחים בעומק הים המעידים על תקופות בצורת קשות בעבר עקב התחממות כדור הארץ, ומנתחת כיצד אלו דומות למגמות כיום. הפרק מיועד לכל מי שמתעניין בהבנת ההשלכות האקלימיות המקומיות והגלובליות ומדגיש את החשיבות בתכנון ובהיערכות מראש.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ים המלח משמש כמעבדה טבעית וארכיון השומר תיעוד אקלימי ב-200 אלף השנים האחרונות. · תקופות של התחממות גלובלית בעבר הובילו לירידה משמעותית בכמות המשקעים באזורנו, מגמה שצפויה להחמיר. · השינוי האקלימי מתבטא לא רק בפחות גשם, אלא בעלייה בעוצמת אירועי הגשם הבודדים. · פעילות אנושית ושימוש במקורות מים מהווים גורם משמעותי לירידת מפלס הים כיום, לצד השפעות אקלימיות טבעיות. · תהליכים כימיים ופיזיקליים שזוהו בים המלח עשויים לסייע בהבנת השפעות רחבות על האוקיינוסים הגדולים.
פרק 5: פרופ׳ נטע רגב-רוצקי
19 באפריל 202635 דק׳אורחים:נטה רגל-רודצקילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג שיחה עם פרופסור נטה רגל-רודצקי, חוקרת ביולוגיה של טפילים, העוסקת בקטלניות של מחלת המלאריה והסיבות הכלכליות שבגללן היא מוזנחת על ידי תעשיית התרופות. רגל-רודצקי משתפת בדרכה המקצועית, ובמיוחד בהתנגדות שחוותה מהקהילה המדעית כאשר העלתה רעיון חדשני לפיו טפילי המלאריה מסוגלים לתקשר זה עם זה. מדובר בפרק מרתק על מדע בסיסי, התמדה מול סמכות, והאתגרים העומדים בפני חוקרים המנסים להילחם במחלות שאינן נתפסות כרווחיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חברות תרופות נמנעות מחקר מלאריה מכיוון שהיא נחשבת למחלה של אוכלוסיות עניות ולא רווחית כלכלית.
- פרופסור רגל-רודצקי הציגה תפיסה חדשה ומפתיעה לפיה טפילי המלאריה מתקשרים זה עם זה, בניגוד לדעה המקובלת בעבר.
- התגברות על סקפטיות מדעית דורשת לעיתים עקשנות יוצאת דופן, כפי שהוכיחה רגל-רודצקי מול המנחה שלה באוסטרליה.
- התחממות כדור הארץ מובילה להרחבת אזורי התפוצה של יתושי המלאריה ולסכנת התפשטות המחלה לאזורים חדשים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מציג שיחה עם פרופסור נטה רגל-רודצקי, חוקרת ביולוגיה של טפילים, העוסקת בקטלניות של מחלת המלאריה והסיבות הכלכליות שבגללן היא מוזנחת על ידי תעשיית התרופות. רגל-רודצקי משתפת בדרכה המקצועית, ובמיוחד בהתנגדות שחוותה מהקהילה המדעית כאשר העלתה רעיון חדשני לפיו טפילי המלאריה מסוגלים לתקשר זה עם זה. מדובר בפרק מרתק על מדע בסיסי, התמדה מול סמכות, והאתגרים העומדים בפני חוקרים המנסים להילחם במחלות שאינן נתפסות כרווחיות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
חברות תרופות נמנעות מחקר מלאריה מכיוון שהיא נחשבת למחלה של אוכלוסיות עניות ולא רווחית כלכלית. · פרופסור רגל-רודצקי הציגה תפיסה חדשה ומפתיעה לפיה טפילי המלאריה מתקשרים זה עם זה, בניגוד לדעה המקובלת בעבר. · התגברות על סקפטיות מדעית דורשת לעיתים עקשנות יוצאת דופן, כפי שהוכיחה רגל-רודצקי מול המנחה שלה באוסטרליה. · התחממות כדור הארץ מובילה להרחבת אזורי התפוצה של יתושי המלאריה ולסכנת התפשטות המחלה לאזורים חדשים.
פרק 4: פרופ׳ אורי אבינעם
19 באפריל 202637 דק׳פרק 3: פרופ׳ תמיר קליין
19 באפריל 202641 דק׳פרק 2: פרופ׳ איילת ארז
19 באפריל 202640 דק׳פרק 1: פרופ׳ אלון חן
19 באפריל 202652 דק׳
פודקאסטים דומים
מדברימדע - הפודקסט מבית מדע גדול, בקטנה
מדע גדול, בקטנה
ביולוגיה ללא-ביולוגים
BGU Radio
Webclass - Get a room
Webclass - Get a room
שלושה שיודעים Three Who Know
כאן | Kan
המעבדה The Lab
כאן | Kan
תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב
Tel Aviv University