פונדקאות - פרופ׳ רות זפרן

שני מגישים שחלוקים עד עומק הנשמה על פונדקאות מארחים את פרופ' רות זפרן כדי לפרק את אחת הסוגיות הטעונות במשפט הישראלי — מי בכלל זכאי להביא ילד לעולם.

פרק משפטי שצולל אל סוגיית הפונדקאות בישראל בעקבות פסיקת בג"ץ מיולי 2021 שהרחיבה את הגישה גם לגברים יחידנים ולזוגות הומוסקסואלים. המגישים, איל מילנר וגיא גפן, פותחים בווידוי שדווקא חילוקי הדעות ביניהם בנושא — היא בעד השוויון, הוא חסיד נגד עצם רעיון הפונדקאות בשל החשש מניצול נשים זקוקות לכסף — הם שהולידו את הפודקאסט כולו. בהמשך מצטרפת פרופ' רות זפרן, סגנית דיקן בית הספר רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן ומומחית לדיני משפחה והולדה בסיוע, ומפרקת את הדיון לשתי שאלות נפרדות: עצם הלגיטימציה של פונדקאות, ושאלת השוויון בין נשים לגברים. מתאים למאזינים שמתעניינים במשפט, אתיקה, זכויות אדם ושוויון, וגם למי שרוצה להבין למה ישראל היא מהמדינות הפרו-הולדתיות בעולם.

תובנות מרכזיות

• ישראל הייתה מהמדינות הראשונות בעולם שהסדירו פונדקאות בחקיקה — חוק הסכמים לנשיאת עוברים משנת 1995 — בעוד מדינות מערביות מתקדמות כמו צרפת וגרמניה מתנגדות לפונדקאות באופן מוחלט.
• צרפת התנגדה כה נחרצות עד שסירבה להעניק מעמד ואזרחות לילדים שנולדו בפונדקאות חו"ל לזוגות צרפתים, והמשפחות נאלצו לפנות לבית הדין האירופי לזכויות אדם.
• סוגיית הפונדקאות מתפצלת לשתי שאלות נפרדות לחלוטין — האם פונדקאות בכלל לגיטימית ככלי, ובהינתן שהיא לגיטימית, האם מותר לפתוח אותה לכולם בצורה שווה.
• פרופ' זפרן חושפת שמתוך ראיונות עם הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה, החשש המרכזי מהרחבת הפונדקאות לא היה אתי אלא תדמיתי — החשש שישראל תיתפס כמדינה ש"כובשת שווקים" ומנצלת נשים מוחלשות בעולם.
• הלחץ החברתי המשפחתי ('תעשה אותי סבתא') הוא מנוע משמעותי בהיקף הפונדקאות בישראל, וההולדה משמשת ערוץ ללגיטימציה של זוגות גברים בתוך המשפחה והחברה.