פרשת בהר בחוקותי

שיעור עומק על משמעות שנת השמיטה כביטוי לקשר טבעי, מהותי ובלתי אמצעי בין נשמת ישראל לקדוש ברוך הוא.

הפרק עוסק בפירוש פילוסופי-מיסטי לפסוקי שנת השמיטה, תוך השוואתם לקשר העמוק בין כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא. הדובר מנתח את מושג ה"אחות" כביטוי לאיחוי מהותי, ומשווה את אהבת ה' לאהבה טבעית של אדם לעצמו, שאינה זקוקה לסיבות או לעבודה שכלית כדי להתקיים. השיעור מיועד למבקשים להעמיק בהבנת הקשר הרוחני בין הנשמה לבורא מתוך מקורות ישראל.

תובנות מרכזיות

• שנת השמיטה מייצגת מצב של קשר מהותי וטבעי שאינו תלוי בעבודה או בהתעוררות חיצונית.
• המושג "אחותי" נגזר מ"איחוי", המעיד על קשר של זהות ואחדות עמוקה בין שני דברים שהופכים לאחד.
• אהבה אמיתית ועמוקה לנשמה אינה דורשת סיבה או הסבר, בדומה לאהבה הטבעית של אדם לעצמו.
• הצדיק מוגדר כמי שלא קלקל את הקשר המולד והטבעי שיש לנשמתו עם המקור האלוקי.