ערוץ לחוסן-במרוץ לחוסן בצל קורונה
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 22 בדצמבר 2020 |
|---|---|
| אורך | 11 דק׳ (ארוך ב-47% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | בניית חוסן נפשי בתקופת משבר |
| אורחים | אורלי, אפרת, אבישג, סיוני אלבז |
| קטגוריה | פסיכולוגיה |
על מה הפרק עם אורלי?
הפרק בוחן אסטרטגיות פסיכולוגיות ומעשיות לבניית חוסן נפשי וקוגניטיבי מול חוסר הוודאות והאתגרים של משבר הקורונה.
הפרק מציע ארגז כלים רב-תחומי להתמודדות עם מצבי משבר ובדידות שנוצרו בעקבות הקורונה. המשתתפות סוקרות מודלים פסיכולוגיים, גישות קוגניטיביות וחשיבותם של דמיון ויצירתיות כדרכים לשימור תקווה. הוא מיועד לאנשים המחפשים דרכים מעשיות ורגשיות להתמודד עם מציאות משתנה ומורכבת, תוך שימת דגש על מציאת משמעות אישית. זהו פרק שווה האזנה למי שרוצה לצייד את עצמו בכלים נפשיים מבוססי מדע וניסיון להתמודדות חוסנית.
/ תובנות מרכזיות
- חוסן אינו תכונה אחת אלא שילוב של גורמים קוגניטיביים, רגשיים, חברתיים ופיזיים.
- יצירתיות ודמיון משמשים כלים לבניית איים של שפיות ותקווה גם כשנראה שאין מוצא.
- לפי ויקטור פרנקל, מציאת משמעות אישית ומטרה הם הגורמים החזקים ביותר לשיפור החוסן הנפשי והגופני.
- פעולות יומיומיות פשוטות, כגון שמירה על תזונה, סדר ופעילות גופנית, מהוות עוגן להתמודדות עם רגשות שליליים בזמן משבר.
מהם גורמי החוסן, והאם חוסן רגשי וחוסן קוגניטיבי הם מושגים קשורים אך שונים?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- כמה ישראלים צפויים להזדקק לטיפול נפשי בעקבות משבר הקורונה?
- האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות העריך שאחוז עד שלושה אחוזים מהאוכלוסייה יזדקקו לטיפול, כלומר בין 88,000 ל-266,000 אזרחים. במקביל דובר על כ-200,000 מובטלים, ומחקרים בעולם קושרים אבטלה לפגיעה במצב הנפשי של המובטל ומשפחתו ולעלייה בסיכון לאובדנות.
- מה זה מודל גשר מאחד ומי פיתח אותו?
- המודל פותח על ידי פרופסור מולי להד ודוקטור עופרה אילון ועוסק בסגנונות התמודדות שונים במצבי משבר. ששת הערוצים שלו הם התמודדות גופנית, שכלית, רגשית, מערכת אמונות, חברה ודמיון, והרעיון הוא שלכל אדם סגנון דומיננטי אחר ואפשר לחזק כמה ערוצים במקביל.
- אילו כלים גופניים מומלצים להתמודדות בזמן משבר?
- הגוף מגיב במחושים, כאבים ותשישות, ולכן מומלצות פעילות ספורטיבית מגוונת, נשימות סרעפתיות לרגיעה, יוגה, מדיטציה, מיינדפולנס והרפיית שרירים. בצד התזונה ההמלצה היא שלוש ארוחות ביום ובהן לפחות אחת חמה, שתיית מים, לא יותר משלוש כוסות קפה ביום, ועשייה מעשית כמו סידור, בישול וטיפול בניירת.
- מה מלמד משל שתי הצפרדעים בקדרת השמנת?
- שתי צפרדעים נפלו כל אחת לקדרה של שמנת. הפסימית אמרה שהכול אבוד וטבעה, והאופטימית קפצה וקפצה עד שהשמנת הפכה לחמאה והיא יצאה החוצה. הפרק מציג זאת כדוגמה לחוסן קוגניטיבי ורגשי, לצד ההסתייגות שחשיבה חיובית היא רק ערוץ אחד מתוך רבים.
- מה מצטט הפרק מוויקטור פרנקל ומניטשה על חוסן?
- הסיכום נשען על הספר האדם מחפש משמעות, שבו פרנקל טוען שחיים בעלי משמעות הם תוצר של עבודה, יצירה, פעולה וולונטרית ואמונה. הוא מרבה לצטט את ניטשה, שלפיו מי שיש לו למה שלמענו יחיה יוכל לשאת כמעט כל איך, ומכאן שלאדם עם מטרה ומשמעות אישית יש חוסן נפשי וגופני רב יותר.
מתיאור הפרק
נושא החקר: חוסן אישי בתקופת קרונה. ערוץ לחוסן עוסק בשאלה: למה האדם זקוק בהתמודדות עם מציאות בלתי רצויה ומצביי חוסר ודאות ? יוצרים ומפיקים:1. אפרת צימט 2.אורלי קוסובר 3. אבישג בן חיון 4.גיליה כהן מנחה:יוני אלבז -הסכת ולמד