בדוסה אימפריה - ספות תוצרת הארץ

ילד בן 12 וחצי שהציע את עצמו כרפד הפך למרפדיית בוטיק משפחתית בפלורנטין שעוברת היום לדור השני בחנות הרהיטים ברחוב הרצל.

הפרק מבקר במרפדיית בדוסה בשכונת פלורנטין ופוגש את יוסי בדוסה, המייסד, ואת בנו גיל שמנהל את חנות הרהיטים המשפחתית ברחוב הרצל 69 — רחוב שנודע כ'רחוב הרהיטים' של תל אביב כבר מימי השכונה הראשונים. יוסי מספר כיצד התחיל לעבוד כרפד צעיר מאוד, למד את המקצוע מאברהם לוי הבולגרי דרך עבודה אצל משפחות עשירות, פתח מרפדיה משלו ב-1971, שרד את משבר 1973 ואת האינפלציה של אמצע שנות ה-80 שבה נאלץ להפסיק למכור לסוחרים ולהתמקד רק בחנות. גיל מספר על כניסתו ההדרגתית לעסק, לימודי עיצוב בשנקר והדגש על מוצר 'כחול-לבן' מיוצר מקומית. הפרק מתאים למי שמתעניין בהיסטוריה של פלורנטין, בעסקים משפחתיים ותיקים ובמלאכת הריפוד הישראלית, ושווה האזנה בזכות זיכרונות ססגוניים מאוד מהשכונה ומעולם המובילים.

תובנות מרכזיות

• רחוב הרצל היה 'רחוב הרהיטים' של תל אביב בדיוק כמו שנווה שאנן היה רחוב הנעליים — ריכוז ענפי גאוגרפי שנוצר עוד בעלייה השנייה ומשך קונים מכל הארץ.
• היתרון של מרפדייה קטנה בסגנון בוטיק, ולא 'מפלצת עם 200 עובדים', הוא מה שמאפשר לה לשרוד, לשמור על ייחודיות ועל הסגנון המקומי לאורך דורות.
• יוסי למד את יסודות הריפוד — עבודה עם עשבי ים, שערות סוס וקפיצים — אצל רפד אחד בודד שהעסיק אותו, והבסיס הזה ליווה אותו כל הקריירה.
• האינפלציה של 1986 שינתה את המודל העסקי לחלוטין: מחיר ספה שעלה תוך יום אילץ אותו לנטוש את מכירת הסיטונאות לסוחרים ולהתמקד אך ורק בחנות הקמעונאית.
• עולם המובילים בשכונה התפתח מ'סוס ועגלה' בשנות ה-60, דרך אופנוע עם ארגז וטנדר פז'ו ועד הטוקטוקים של לוינסקי היום — גלגול שחזר כמעט למקור.