קורת רוח לשבתפודקאסט של משפחה פודקאסט
משפחה פודקאסט
48 פרקים
על התוכנית
קורת רוח לשבת הרב אפרים זלמן גלינסקי והרב ישראל א' גרובייס בשעה של קורת רוח לשבת עם ווארטים, סיפורים, יארצייטים ופולמוסים על פרשת השבוע עורכת: תהילה סיטון מנהלת ההפקה: אילה גולדשטיין עורכת סאונד ראשית: שיראל שארף עורך סאונד: אברימי ויזל אות תכנית: עיבוד לשלום עליכם מתוך Relax - Guitar Solo - C. Lanzbom 🎵 המוזיקה בסרטון זה משמשת תחת רישיון מ- Artlist.io תחת המנוי Music & SFX Pro ומאתר Envato הרישיון בתוקף ומכסה שימוש בפלטפורמות דיגיטליות 🎵 המוזיקה בסרטון זה משמשת תחת רישיון מאקו”ם הרישיון בתוקף ומכסה שימוש בפלטפורמות דיגיטליות
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה קורת רוח לשבת?
קורת רוח לשבת הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית יהדות ודת מאת משפחה פודקאסט. בארכיון 48 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-73 דקות.
| קטגוריה | יהדות ודת |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 48 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-73 דקות |
| הפרק האחרון | 28 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 5 |
עודכן:
תובנות הזהב מהארכיון
- הפרשה מדברת על הקשר בין שמירת תורה ומצוות לבין הצלחה בארץ ישראל.
- יש הבדל בין תפיסות היסטוריות לבין תפיסות רוחניות בהבנת ההיסטוריה היהודית.
- הדוברים מציינים את החשיבות של ענווה בהבנת התורה והמצוות.
- ההצלחה בארץ ישראל תלויה בשמירת תורה ומצוות.
- יש קשר בין מצוות שאדם דש בעקביו לבין זלזול במצוות.
- עין ודלת הגדולות בקריאת שמע מכוונות לע״ד מצוות שבפרשה, לעדות על ייחוד ה׳, ובאלול גם לרמז ושבתם עד ה׳ אלוקיכם.
- במשך שנים הפשט של כי תצא היה מלחמת אויב והדרש מלחמת היצר, והיום זה התהפך.
- אם אין היתר מפורש בתורה, סימן שאפשר לעמוד ביצר; להפך ממי שרצה ללמוד מאשת יפת תואר שהתורה נכנעת לחולשה.
- פי שניים בירושה אינו הכפלת כל העיזבון: אבא שהשאיר 100 לארבעה בנים, הבכור מקבל 40 והשאר 20 כל אחד.
- מצוות מעקה אינה רק גג: אמבטיה מלאה וחומרי ניקוי בהישג יד של ילדים הם אותו חיוב של שמירת הגוף בטבע.
- התורה ניתנת לכולם, אך הראייה והתגובה אליה אישיות: המעבר מ״ראה״ ביחיד ל״לפניכם״ ברבים מוסבר כהבדל בין מסר משותף להשגה פרטית.
- במשל המובא בשם רבי בונים מפשיסחה, קושי מסוים בעבודת השם אינו צריך לעצור את כל ההתקדמות; אפשר להחזיק אותו תחת בקרה ולהמשיך בתחומים אחרים.
- לפי הרעיון המובא בשם הרב זקס, השפע עלול להביא לניוון מוסרי, והשמחה לפני השם ובשיתוף אחרים נותנת לו מענה.
- בפירוש הרב הירש, איסור הפגיעה העצמית באבל קשור לשמירת הערך העצמי: גם אובדן אדם אהוב ונערץ אינו מבטל את ערך חייו של הנשאר.
- האברבנאל מונה בין תועלות העלייה לרגל חיזוק אחווה, השלמת צרכים הדדית וליבון ספקות בלימוד, לצד הודיה וחיזוק האמונה.
- חידושי הרי״ם לא אמר תורה בראש השנה משום אימת הדין: זה כבר לא חזרה למבחן.
- האדם המודרני שומע כדי לקחת ולמכור הלאה, ובקוצק לא רצו לומר וורט בדיוק לכן: תפנים, אל תמכור.
- אין מלך בלא עם; מי שצועק המלך בלי שהמלכות נוגעת בחייו שומע את שאלת הגמרא: אם מלך, איפה היית עד עכשיו.
- לפי ספר העיקרים מלכויות הם מציאות ה׳ והשגחתו, זכרונות שכר ועונש, ושופרות מתן תורה.
- יסוד ושורש העבודה: העיקר בראש השנה הוא התפילות הרגילות, והפיוטים רק תוספת.
- הבעל שם טוב לא השאיר ספר כתוב, ותורותיו על התורה נאספו בידי שני חסידי גור בספר שיצא שנתיים לפני השואה, ושם מופיע קונטרס עמוד התפילה בעקבות המילה התיבה.
- השפת אמת מסביר שהמילים שתיקנו אנשי כנסת הגדולה גבוהות מהאדם, ולכן התפילה מחייבת התבטלות אל המילים ולא רק בקשת צרכים אישיים.
- הדימוי של המבול לתאוות ולמה שקורה בחוץ מופיע לפי אחד הדוברים כבר באיגרת של רבי ישראל סלנטר, והתפתח עם השנים לרעיון הישיבה כתיבת נוח.
- שלמה קלוגר קושר את המחלוקת ברש״י על צוהר, חלון או אבן מאירה, לשאלה אם מסתכלים החוצה או מכניסים את האור פנימה ונשארים סגורים.
ועוד 1 תובנות לאורך הפרקים…
השאלות הבולטות בארכיון
איך ניתן לשמור על תורה ומצוות במציאות המודרנית?
למה כתוב כי תצא ולא כתוב כי תלך?
כיצד אכילה ושמחה בירושלים מלמדות יראת שמיים, אם רגילים לזהות אותה דווקא עם פחד וחרדה?
אתה יכול להשפיע על הדין?
אם התיבה היא מקום מפלט מהסכנה, למה נח היה צריך לחכות לאישור כדי לצאת ממנה?
5 פרקים = 5 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
קורת רוח לשבת - עונה 2 | פרשת וירא (פרק 54)
פרקים אחרונים
קורת רוח לשבת - עונה 2 | פרשת וירא (פרק 54)
28 באוקטובר 20261 שע׳ 4 דק׳קורת רוח לשבת - עונה 2 | פרשת לך לך (פרק 53)
20 באוקטובר 20261 שע׳ 4 דק׳קורת רוח לשבת - עונה 2 | פרשת נח (פרק 52)
15 באוקטובר 202657 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
על הפסוק "בוא אל התיבה" מצוטט הבעל שם טוב כקורא לאדם להיכנס אל תוך המילים של התורה והתפילה, והשפת אמת מוסיף שצריך לבטל את עצמו אל התיבה שמוציאים מפיו. לצד הפרשנות הזו התפתח הדימוי של הישיבה כתיבת נוח, ובסיפור המצוטט בשם הרב ווזנר ענה החזון איש לאדמו״ר מסאטמר שהישיבות ובתי המדרש הם המדבריות שעליהן כותב הרמב״ם בהלכות דעות. המחלוקת ברש״י בין הדורשים את נח לשבח ולגנאי מתפרשת כוויכוח בין צדיק סגור שדואג לעצמו לבין דרכו של אברהם אבינו שביתו פתוח, ומודגמת בשיחה של רבי אלי׳ לופיאן בלייקווד מול התגובה של רבי אהרן קוטלר. בחלק היארצייט מתוארת ישיבת גרודנה של רבי שמעון שקופ, שבעשרים שנה בין מלחמות העולם העמידה דור של גדולים, ושיטתו ששאלה ״למה״ על הקטגוריות של רבי חיים מבריסק שהגדיר את ה״מה״.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הבעל שם טוב לא השאיר ספר כתוב, ותורותיו על התורה נאספו בידי שני חסידי גור בספר שיצא שנתיים לפני השואה, ושם מופיע קונטרס עמוד התפילה בעקבות המילה התיבה.
- השפת אמת מסביר שהמילים שתיקנו אנשי כנסת הגדולה גבוהות מהאדם, ולכן התפילה מחייבת התבטלות אל המילים ולא רק בקשת צרכים אישיים.
- הדימוי של המבול לתאוות ולמה שקורה בחוץ מופיע לפי אחד הדוברים כבר באיגרת של רבי ישראל סלנטר, והתפתח עם השנים לרעיון הישיבה כתיבת נוח.
- שלמה קלוגר קושר את המחלוקת ברש״י על צוהר, חלון או אבן מאירה, לשאלה אם מסתכלים החוצה או מכניסים את האור פנימה ונשארים סגורים.
- השטיבל הפך את בית הכנסת לבית נגיש לאורך כל היום, בשונה מבית הכנסת של פעם שהיה מבנה מרשים ופחות פתוח.
קורת רוח לשבת - עונה 2 | פרשת בראשית (פרק 51)
15 באוקטובר 202652 דק׳קורת רוח לשבת - פרק 50: פרשת וזאת הברכה
24 בספטמבר 20261 שע׳ 17 דק׳קורת רוח לשבת - פרק 49: פרשת האזינו
17 בספטמבר 20261 שע׳ 3 דק׳אורחים:הרב ישראל אלתר גרובייסקורת רוח לשבת - פרק 46: פרשת כי תבוא
27 באוגוסט 20261 שע׳ 28 דק׳קורת רוח לשבת - פרק 45: פרשת כי תצא
20 באוגוסט 20261 שע׳ 24 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרשת כי תצא יש 74 מצוות, יותר מבכל פרשה אחרת, וכמעט כל שלושה פסוקים זורקים לדין אחר. נאמר כי תצא ולא כי תלך, כי אין פרוזדור אל המלחמה, וביאור הבעש״ט הוא לכבוש את היצר בטענת היצר עצמו ולשבות שביו. באשת יפת תואר רש״י ואונקלוס מפרשים ועשתה את ציפורניה כגידול מנוול, והרמב״ן כקציצה של אבלות; אם מתגיירת מרצון כל הפרשה לא נאמרה. בירושה פי שניים לפי אבן עזרא הוא שני חלקים מתוך מספר הבנים ועוד אחד, בבן סורר ומורה הזולל והסובא נקשר לקדושים תהיו, ובמעקה ספר החינוך מחייב שמירה בטבע גם תחת השגחה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- עין ודלת הגדולות בקריאת שמע מכוונות לע״ד מצוות שבפרשה, לעדות על ייחוד ה׳, ובאלול גם לרמז ושבתם עד ה׳ אלוקיכם.
- במשך שנים הפשט של כי תצא היה מלחמת אויב והדרש מלחמת היצר, והיום זה התהפך.
- אם אין היתר מפורש בתורה, סימן שאפשר לעמוד ביצר; להפך ממי שרצה ללמוד מאשת יפת תואר שהתורה נכנעת לחולשה.
- פי שניים בירושה אינו הכפלת כל העיזבון: אבא שהשאיר 100 לארבעה בנים, הבכור מקבל 40 והשאר 20 כל אחד.
- מצוות מעקה אינה רק גג: אמבטיה מלאה וחומרי ניקוי בהישג יד של ילדים הם אותו חיוב של שמירת הגוף בטבע.
קורת רוח לשבת - פרק 44: פרשת שופטים
12 באוגוסט 20261 שע׳ 25 דק׳אורחים:הרב ישראל אלתר גרובייסקורת רוח לשבת - פרק 43: פרשת ראה
5 באוגוסט 20261 שע׳ 15 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
לפי רעיון המובא בשם הבן איש חי, ההתמקדות ביום הנוכחי מאפשרת לפעול בלי להישאב לדאגות העתיד או להישגים שכבר חלפו. מצוות מעשר שני והשמחה בירושלים מוסברות כלימוד של יראת שמיים דווקא כשהחיים טובים, מתוך שיתוף אחרים בשמחה. בפירוש הרב הירש, ״בנים אתם״ מעגן ערך עצמי וקשר להשם שאסור לבטל בפני אישיות נערצת. לצד פירושי פרשת ראה מובאים סיפורים על חכמים שימי פטירתם סמוכים לחודש אלול, ובהם הנצי״ב ורבי יואל מסאטמר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התורה ניתנת לכולם, אך הראייה והתגובה אליה אישיות: המעבר מ״ראה״ ביחיד ל״לפניכם״ ברבים מוסבר כהבדל בין מסר משותף להשגה פרטית.
- במשל המובא בשם רבי בונים מפשיסחה, קושי מסוים בעבודת השם אינו צריך לעצור את כל ההתקדמות; אפשר להחזיק אותו תחת בקרה ולהמשיך בתחומים אחרים.
- לפי הרעיון המובא בשם הרב זקס, השפע עלול להביא לניוון מוסרי, והשמחה לפני השם ובשיתוף אחרים נותנת לו מענה.
- בפירוש הרב הירש, איסור הפגיעה העצמית באבל קשור לשמירת הערך העצמי: גם אובדן אדם אהוב ונערץ אינו מבטל את ערך חייו של הנשאר.
- האברבנאל מונה בין תועלות העלייה לרגל חיזוק אחווה, השלמת צרכים הדדית וליבון ספקות בלימוד, לצד הודיה וחיזוק האמונה.
קורת רוח לשבת - פרק 48: ראש השנה
9 בספטמבר 20261 שע׳ 5 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בראש השנה אימת הדין סוגרת את ספרי הוורטים, כי זה רגע המבחן ולא זמן לאסוף חידושים באמצע התפילה. מוקד היום הוא מלכויות, לא ונתנה תוקף ולא מיקסום בקשות, והזוהר מגנה מי שמנצל את היום לבקש. המלכה חייבת לגעת בחייך כי אין מלך בלא עם, והמאה קולות נועדו שהיום כולו יהיה יום תרועה. תפילות ראש השנה הן תפילות רבים, בניגוד ליום כיפור שמכניס את היחיד לתוך המילים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חידושי הרי״ם לא אמר תורה בראש השנה משום אימת הדין: זה כבר לא חזרה למבחן.
- האדם המודרני שומע כדי לקחת ולמכור הלאה, ובקוצק לא רצו לומר וורט בדיוק לכן: תפנים, אל תמכור.
- אין מלך בלא עם; מי שצועק המלך בלי שהמלכות נוגעת בחייו שומע את שאלת הגמרא: אם מלך, איפה היית עד עכשיו.
- לפי ספר העיקרים מלכויות הם מציאות ה׳ והשגחתו, זכרונות שכר ועונש, ושופרות מתן תורה.
- יסוד ושורש העבודה: העיקר בראש השנה הוא התפילות הרגילות, והפיוטים רק תוספת.
קורת רוח לשבת - פרק 47: פרשת ניצבים - וילך
3 בספטמבר 20261 שע׳ 29 דק׳קורת רוח לשבת - פרק 42: פרשת עקב
30 ביולי 20261 שע׳ 15 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק נדונה פרשת עקב, והדוברים מדברים על החשיבות של שמירת מצוות והשפעתה על ההצלחה בארץ ישראל. הם מציינים כי יש קשר ישיר בין התנהגות רוחנית לבין מהלך ההיסטוריה היהודית, ומדגישים את הצורך לשמור על תורה ומצוות כחלק מהתהליך הגאולי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפרשה מדברת על הקשר בין שמירת תורה ומצוות לבין הצלחה בארץ ישראל.
- יש הבדל בין תפיסות היסטוריות לבין תפיסות רוחניות בהבנת ההיסטוריה היהודית.
- הדוברים מציינים את החשיבות של ענווה בהבנת התורה והמצוות.
- ההצלחה בארץ ישראל תלויה בשמירת תורה ומצוות.
- יש קשר בין מצוות שאדם דש בעקביו לבין זלזול במצוות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾למה הרב מבריסק אמר שספרי ההיסטוריה היהודיים הם כפירה, ואיך זה קשור לפרשת עקב?
הרב אפרים זלמן גלינסקי מסביר שספרי היסטוריה בנויים על שרשרת של סיבות ותוצאות, למשל מצב כלכלי בגרמניה שהוביל לשואה. לפי ההסבר שעולה מהפרשה, הסיבות להיסטוריה היהודית נמצאות מחוץ להיסטוריה, וההתנחלות בארץ מותנית בשמירת תורה ומצוות.
▾איך מפרש הרמב"ן את המילה "עקב" בפסוק "והיה עקב תשמעון"?
הרמב"ן פותח בפירוש שעקב הוא כמו "בעבור", ומביא ראיה מהפסוק "עקב אשר שמע אברהם בקולי". הוא מוסיף שבלשון הקודש תחילת דבר נקראת ראש וסופו נקרא עקב, כי העקב הוא סוף הגוף, ומביא גם את אונקלוס שתרגם "חלף", לשון תמורה.
▾למה רש"י פירש "עקב" כמצוות שאדם דש בעקביו ולא לפי הפשט?
לפי ההסבר שמובא בשיחה, ב"עקב אשר שמע אברהם בקולי" אברהם כבר ביצע והקדוש ברוך הוא מבטיח לו שכר בזכות זה. בפרשת עקב עוד לא שמענו, ולכן רש"י מרגיש צורך להביא את הדרש על מצוות קלות שאדם דש בעקביו.
▾מה עשה רבי אלעזר בן עזריה אחרי שהפרה של שכנתו יצאה בשבת עם רצועה בין קרניה?
המשנה במסכת שבת מספרת על הפרה, והגמרא מבהירה שהיא הייתה של שכנתו והוא לא מחה. הירושלמי מוסיף שזה קרה פעם אחת בלבד, ושיניו השחירו מרוב תעניות על כך, ורבי חיים ויטל שאל את האר"י מה יעשו אנשים פשוטים אם כך נענש גדול כזה.
▾מה אמר רבי ראובן גרוזובסקי בהספד על רב שלמה היימן?
רב שלמה היימן, שהגיע מאירופה לארצות הברית, היה מוסר את שיעוריו על דברי רבי עקיבא איגר. בהספד אמר רבי ראובן גרוזובסקי שהייתה במוחו משקולת שבעזרתה ידע מתי ה"צריך עיון" של רבי עקיבא איגר קטן ומתי הוא קושיה גדולה.
שיווק והכנסות מקורת רוח לשבת: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך קורת רוח לשבת מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של קורת רוח לשבת אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית יהדות ודת. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את קורת רוח לשבת היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 48 הפרקים של קורת רוח לשבת הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של קורת רוח לשבת כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-48 הפרקים של קורת רוח לשבת הופכים למגזין?
- 48 פרקים = 48 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של קורת רוח לשבת, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
הויכוח | עם יודל הירש - מבית תוכן אחד
יודל הירש
הרב שניאור אשכנזי
הרב שניאור אשכנזי
הרב יוסף מזרחי חיזוק יומי
הרב יוסף מזרחי
יהדות ומדיטציה | הרב אייל אלפיה
ישיבת עתניאל
הסכתי ישיבת מעלה גלבוע
ישיבת מעלה גלבוע
הרב יאשיהו פינטו - ערוץ ה-HD
הרב יאשיהו פינטו