יהדות ומדיטציה | הרב אייל אלפיה

פרקים עם ניתוח מלא

• 9. אופנה מהמאה ה-19
• 8. שערים אל האין | אורח: הרב פדיה נגר
• 7. יש, אין ומה שביניהם | אורח: הרב פדיה נגר
• 6. התבוננות והשקטה, שאיפה ונשיפה | אורח: שמוליק סמואל
• 5. מדוע יש צורך במדיטציה?

פרקים אחרונים

• 10. עניין של מניע

  7 בפברואר 2023·13 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק העשירי והאחרון לעונה, שבו הרב אייל אלפיה דן בשאלה אם מדיטציה שמקורה נוכרי ראויה למקום בסדר העבודה היהודי, באילו תנאים, והאם היא מסוכנת. למתעניינים ביהדות ובמדיטציה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • האם וכיצד מדיטציה ממקור נוכרי יכולה למצוא מקום בעבודת ה'

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הפרק העשירי והאחרון לעונה, שבו הרב אייל אלפיה דן בשאלה אם מדיטציה שמקורה נוכרי ראויה למקום בסדר העבודה היהודי, באילו תנאים, והאם היא מסוכנת. למתעניינים ביהדות ובמדיטציה.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  האם וכיצד מדיטציה ממקור נוכרי יכולה למצוא מקום בעבודת ה'

• 9. אופנה מהמאה ה-19

  29 בינואר 2023·9 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק סוקר את התפתחות העניין במדיטציה ובעבודה פנימית במערב מאז המאה ה-19 כתגובה לרציונליזם ולפוזיטיביזם. מוצגות השפעותיהם של הוגים כמו שופנהאור ואמרסון, יחד עם זרמים כמו תאוסופיה, אנתרופוסופיה והגותו של קרישנמורתי. הדיון מתקדם לעבר השפעות התרבות המזרחית על המערב במחצית השנייה של המאה ה-20 והפיכת פרקטיקות כמו מיינדפולנס ויוגה לחלק מהשיח היומיומי. הפרק מציב פתח לשאלה המרכזית שתועמק בפרק הבא: האם וכיצד יכול אדם מאמין לשלב תרגולים אלו בעבודת השם.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • העניין המודרני במדיטציה צמח כתגובת נגד לרציונליזם של תנועת ההשכלה ולפילוסופיה הפוזיטיביסטית שצמצמה את המציאות לניסיון חושי בלבד.
  • התנועה התאוסופית של בלוואצקי היוותה אבן דרך מרכזית בהנגשת תפיסות עולם מיסטיות מזרחיות לעולם המערבי.
  • רודולף שטיינר וז'יידו קרישנמורתי מציגים שתי גישות מנוגדות: האחד מדגיש חשיבה מובנית ועבודה פעילה, והשני דוגל בערנות חסרת הגדרות ושלילת שיוך רעיוני.
  • הפופולריות של המדיטציה והיוגה במערב עברה תהליך של נירמול והפכה לחלק מהתרבות הפופולרית, ללא קשר למקורן הדתי.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה הצית לפי הרב אייל אלפיה את העניין המחודש במדיטציה במאה ה-19?

  העניין המחודש באירופה ובארצות הברית נולד כתגובת נגד לרציונליזם של תנועת ההשכלה ולפילוסופיה הפוזיטיביסטית שראתה בניסיון החושי מקור בלעדי לידיעת המציאות. תגובת הנגד החלה עם התנועה הרומנטית, שראתה באינטואיציה וברגשות נשגבים בסיס שלם יותר להבנת משמעות הקיום.

  ▾מי הייתה הלנה פטרובנה בלוואצקי ומה היא הציעה?

  אישה ממוצא רוסי גרמני שפרסמה באירופה במחצית השנייה של המאה ה-19 דרך סדורה של עבודה פנימית, הכוללת תרגול קבוע של מדיטציה מכמה סוגים. היא טענה שהגיעה למדרגת השגה שבה קיימת האמת האחת שהיא מקורן של כל דתות העולם, וקראה לדרכה תאוסופיה, כלומר חוכמת האל.

  ▾על מה ביקר רודולף שטיינר את התאוסופיה אחרי שפרש ממנה?

  שטיינר טען שהתאוסופיה מזרחית יתר על המידה ומעודדת השתקעות מוגזמת בעולם הפנימי, על חשבון חשיבה מסודרת וביטוי יצירתי ופרודוקטיבי בעולם החיצוני. הוא הקים את האנתרופוסופיה, ראה במחשבה כוח יצירתי עוצמתי, והציע מדיטציות של התבוננות מחשבתית ממוקדת והפעלה רצונית של כוח הדימיון.

  ▾במה שונה ז'ידו קרישנמורתי משאר המורים הרוחניים שמוזכרים בפרק?

  קרישנמורתי מתואר כאנרכיסט גמור במשמעות העמוקה של המושג, שכופר בכל צורה של השתייכות רעיונית ובכל המשגה תיאורטית שיטתית, ושולל אמונות דתיות וגם לאומיות. במקום זה הוא מדגיש ערנות מתמדת לזרם החוויות, שמתחזקת בתרגול קבוע של הקשבה שקטה לעולם הפנימי.

  ▾איזה תפקיד מילאו הביטלס בהתפשטות תורות המזרח במערב?

  הזעזוע שחוותה האנושות במלחמת העולם השנייה פתח את בני המערב להתעניינות רחבה בתורות המזרח, והביטלס שימשו סוכני תרבות שקידמו את העניין הזה. מכאן ואילך מנטרה, סמסרה, בודהיסטווה ונירוונה הפכו לאורחות קבע בסלון, ובהמשך הגיעו הוויפאסנה, המיינדפולנס וההטהה יוגה שהפכה לסמל סטטוס בורגני.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• 8. שערים אל האין | אורח: הרב פדיה נגר

  22 בינואר 2023·30 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הרב אייל אלפיה והרב פדיין אגר בוחנים את הפער שבין עולם התורה ההישגי והכוחני לבין השאיפה לדבקות פנימית. הם מסבירים שקיום מצוות אמור להיות תנועה של רצו ושוב, שבה האדם פועל בעולם אך זוכר שהכל יונק משורש אינסופי שמעבר לאגו. השניים מסכימים כי הפיכת התורה לקרדום לחפור בו או כלי לשליטה במציאות גורמת להחמצת העיקר, ומציעים את הגישה המדיטטיבית כדרך להשיב את הקשב העדין והנוכחות האמיתית לעבודת השם.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • התורה הופכת לשער לקודש רק כשהיא לא משמשת כלי לצבירת ידע או להפגנת כוח, אלא כשהיא מוליכה את האדם למקום שמעבר לעצמי.
  • ההיסטוריה היהודית יצרה מבנה ששומר על זהות דרך שפה ומושגים, אך לעיתים זה בא על חשבון העבודה הפנימית העדינה.
  • הדימוי של משה רבינו המכה בסלע מול הציווי לדבר אליו מסמל את המעבר מגישה כוחנית ורכושנית לגישה של רכות וקשב פנימי.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הרב אייל אלפיה והרב פדיין אגר בוחנים את הפער שבין עולם התורה ההישגי והכוחני לבין השאיפה לדבקות פנימית. הם מסבירים שקיום מצוות אמור להיות תנועה של רצו ושוב, שבה האדם פועל בעולם אך זוכר שהכל יונק משורש אינסופי שמעבר לאגו. השניים מסכימים כי הפיכת התורה לקרדום לחפור בו או כלי לשליטה במציאות גורמת להחמצת העיקר, ומציעים את הגישה המדיטטיבית כדרך להשיב את הקשב העדין והנוכחות האמיתית לעבודת השם.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  התורה הופכת לשער לקודש רק כשהיא לא משמשת כלי לצבירת ידע או להפגנת כוח, אלא כשהיא מוליכה את האדם למקום שמעבר לעצמי. · ההיסטוריה היהודית יצרה מבנה ששומר על זהות דרך שפה ומושגים, אך לעיתים זה בא על חשבון העבודה הפנימית העדינה. · הדימוי של משה רבינו המכה בסלע מול הציווי לדבר אליו מסמל את המעבר מגישה כוחנית ורכושנית לגישה של רכות וקשב פנימי.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• 7. יש, אין ומה שביניהם | אורח: הרב פדיה נגר

  15 בינואר 2023·27 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  בפרק מארח הרב אייל אלפיה את הרב בדיה הגר מישיבת עותניאל לשיחה על תפקיד המדיטציה ביהדות. השניים בוחנים כיצד טכניקות השקטה יכולות להעמיק את החוויה הדתית ולהתחבר לרובדים פנימיים בעבודת השם. הדיון מדגיש שהחלל שבין המחשבות אינו ריק אלא מרחב נוכחות ומפגש, ומציע זווית יהודית השונה מהמדיטציה המזרחית המדגישה את הריק. מומלץ למחפשים לשלב התבוננות פנימית בחיים של תורה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • מדיטציה ביהדות משמשת כלי למפגש חווייתי עם מושגי יסוד כמו ביטול ונוכחות, ולא רק להשקטה.
  • השקט הפנימי מאפשר מעבר מגישה אינטלקטואלית לחוויה דתית עמוקה ובלתי אמצעית.
  • החלל שבין המחשבות נתפס כמרחב ברית נוכח, שבו האדם פוגש את האין המוליד את היש.
  • תרגול מודע של פעולות יומיומיות כנשימה מאפשר לחוש את נשימת החיים האלוהית שמעבר לזהות האגו הפרטית.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  בפרק מארח הרב אייל אלפיה את הרב בדיה הגר מישיבת עותניאל לשיחה על תפקיד המדיטציה ביהדות. השניים בוחנים כיצד טכניקות השקטה יכולות להעמיק את החוויה הדתית ולהתחבר לרובדים פנימיים בעבודת השם. הדיון מדגיש שהחלל שבין המחשבות אינו ריק אלא מרחב נוכחות ומפגש, ומציע זווית יהודית השונה מהמדיטציה המזרחית המדגישה את הריק. מומלץ למחפשים לשלב התבוננות פנימית בחיים של תורה.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  מדיטציה ביהדות משמשת כלי למפגש חווייתי עם מושגי יסוד כמו ביטול ונוכחות, ולא רק להשקטה. · השקט הפנימי מאפשר מעבר מגישה אינטלקטואלית לחוויה דתית עמוקה ובלתי אמצעית. · החלל שבין המחשבות נתפס כמרחב ברית נוכח, שבו האדם פוגש את האין המוליד את היש. · תרגול מודע של פעולות יומיומיות כנשימה מאפשר לחוש את נשימת החיים האלוהית שמעבר לזהות האגו הפרטית.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• 6. התבוננות והשקטה, שאיפה ונשיפה | אורח: שמוליק סמואל

  11 בדצמבר 2022·24 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק מציג שיחה בין שמוליק סמואל לרב אייל אלפיה על תורת חב"ד והתבוננות, במיוחד דרך דמותו של האדמו"ר האמצעי. הרב מסביר כיצד ההתבוננות השכלית בייחוד העליון נועדה להסיר את אשליית הנפרדות מהאלוקות. הוא משווה בין ההתבוננות החבדית, המעצימה תהליכים שכליים ורגשיים, לבין המדיטציה המבוססת על השקטה ופוגוג תפקודים מנטליים. מדובר בפרק למתעניינים בחיבורים בין עולמות ההגות היהודית, החסידות והפרקטיקה הרוחנית העכשווית.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • התבוננות חבדית אינה השקטה אלא העצמה של התפקודים השכליים והרגשיים כדי לחדור לאמת אלוקית.
  • עבודת ההתבוננות נועדה להסיר את משל המחיצות ואת אשליית הקיום הנפרד של העולם מהבורא.
  • ההתפעלות הרגשית היא כלי מעבר הכרחי, אך המטרה היא להפוך את ההבנה השכלית לחלק מהזהות הקבועה של האדם.
  • ההבדל היסודי בין מדיטציה לחסידות טמון בשאלה האם מטרת התרגול היא לפוגג את התפקודים השכליים או להשתמש בהם ככלי להשגת אחדות עם האמת.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הפרק מציג שיחה בין שמוליק סמואל לרב אייל אלפיה על תורת חב"ד והתבוננות, במיוחד דרך דמותו של האדמו"ר האמצעי. הרב מסביר כיצד ההתבוננות השכלית בייחוד העליון נועדה להסיר את אשליית הנפרדות מהאלוקות. הוא משווה בין ההתבוננות החבדית, המעצימה תהליכים שכליים ורגשיים, לבין המדיטציה המבוססת על השקטה ופוגוג תפקודים מנטליים. מדובר בפרק למתעניינים בחיבורים בין עולמות ההגות היהודית, החסידות והפרקטיקה הרוחנית העכשווית.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  התבוננות חבדית אינה השקטה אלא העצמה של התפקודים השכליים והרגשיים כדי לחדור לאמת אלוקית. · עבודת ההתבוננות נועדה להסיר את משל המחיצות ואת אשליית הקיום הנפרד של העולם מהבורא. · ההתפעלות הרגשית היא כלי מעבר הכרחי, אך המטרה היא להפוך את ההבנה השכלית לחלק מהזהות הקבועה של האדם. · ההבדל היסודי בין מדיטציה לחסידות טמון בשאלה האם מטרת התרגול היא לפוגג את התפקודים השכליים או להשתמש בהם ככלי להשגת אחדות עם האמת.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• 5. מדוע יש צורך במדיטציה?

  4 בדצמבר 2022·12 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  השיחה החמישית בסדרת "שיחות על יהדות ומדיטציה" מבית ישיבת עותניאל עוסקת בצורך של האדם הדתי בשקט פנימי. הרב אייל אלפיה מסביר כיצד עבודת השם עלולה להפוך למרוץ הישגי ורכושני המעצים את ה"אני" במקום לבטלו, וכיצד פרקטיקת ה"השקטה" יכולה לסייע לאדם להתבונן בעצמו באובייקטיביות ולמצוא רעננות בעבודתו. הפרק מיועד לכל מי שמבקש להעמיק בעבודת המידות ובאיזון הנפשי במסגרת החיים הדתיים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • עבודת השם עלולה להפוך לתהליך רכושני שבו האדם צובר ידע ומצוות אך בפועל רק מעצים את ה"יש" והחשיבות העצמית שלו.
  • התכנסות יומית לשקט פנימי מאפשרת תצפית אובייקטיבית על דפוסי המחשבה והמניעים הנסתרים, דבר שאינו מתאפשר בשטף החיים היומיומי.
  • על פי תורת רבי שמחה בונים מפשיסחא, האדם נדרש לאזן בין ההכרה בערכו הייחודי לבין ההכרה באפסותו, וביטול העצמי הוא תנאי הכרחי לחיבור לאמת.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה משל שני הכיסים של רבי שמחה בונים מפשיסחא?

  לכל אדם צריכים להיות שני כיסים ובכל אחד פתק לשעת הצורך. באחד כתוב בשבילי נברא העולם, לשון המשנה במסכת סנהדרין, ובשני ואנוכי עפר ואפר, כדברי אברהם כשהוא מבקש להקל בעונשה של סדום. ההערה שמוסיף רבי שמחה בונים היא שהרבה טועים ומשתמשים בכיס ההפוך מזה שהם צריכים לו.

  ▾מהי עבודת ההשקטה ומי לימד אותה?

  זהו השם שנתן הרבי מפיאסצ'נה, בתחילת המאה ה-20, להתכנסות יומית אל תוך מצב של שקט פנימי. מטרתה לפוגג בהדרגה ובמתינות את הזרם הבלתי נשלט של המחשבות המתרוצצות ואת הישות הכלואה בסבך האסוציאציות, הזיכרונות והתשוקות שמעבים אותה.

  ▾איזו סכנה מזהה הרב אייל אלפיה בעבודה היהודית השגרתית?

  העבודה בנויה על צבירה, של ידע, של זכויות, של ניצחונות ומפלות במאבק עם תכונות שליליות, ובלי מודעות היא עלולה להפוך לתהליך רכושני שמעצים דווקא את תחושת החשיבות העצמית. אדם עלול להזדהות עם דמות הענו המתבטל בפני בוראו בזמן שבפועל הוא מוטרד מאוד ממה שחושבים ואומרים עליו.

  ▾איזה מבחן אישי מציע הרב כדי לבדוק את המניעים שלנו?

  המבחן פשוט: לשאול את עצמי עד כמה אני מוטרד ממה שחושבת עליי סביבתי. מכאן נגזרת השאלה אם אני פועל מתוך דחף טהור יחסית של דאגה לזולת ונאמנות כנה לערכים, או שאני בעיקר מבקש לעשות רושם טוב על העולם.

  ▾מה מוסיפה התכנסות יומית לשקט על לימוד תורה ותפילה?

  היא מאפשרת תצפית אובייקטיבית ובהירה על עצמנו, דבר שאינו אפשרי בשטף החיים הגדול. אדם שנוטש לזמן מה גם את שגרת המשימות הקדושות עשוי לראות עד כמה חלק משאיפותיו העיקריות הן הבל, איך מדעת פנים מחליפה אצלו אידאליזם אמיתי, ואפילו לזהות את נטייתו לשקר בנסיבות מסוימות.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• 4. על אגו, פרקטיקה ועבודת ה' | אורח: דניאל רכטמן

  27 בנובמבר 2022·26 דק׳

• 3. רוחניות שמושקעת בחיים | אורח: דניאל רכטמן

  20 בנובמבר 2022·18 דק׳

• 2. בכל דרכיך דעהו | כוונה, התבוננות ומדיטציה | אורח: מיכאל ששון

  3 בנובמבר 2022·15 דק׳

• 1. מבוא | מדיטציה בשורשי נוף החיים היהודי

  1 בנובמבר 2022·12 דק׳

פודקאסטים דומים

מדיטציה הבית הפנימי שתמיד איתך- נטלי ליכטנברג

natali lichtenberg

פסיכולוגיה10 פרקים

הרב שניאור אשכנזי - שיעורי תניא

ניהול פודקסט

תרבות וספרות82 פרקים

מיינדפולנס דרך הצלילים

Maya Bar Shalom

פסיכולוגיה13 פרקים

היום שאחרי-מדיטציה

hila Bartov

פסיכולוגיה1 פרקים

מיינדפולנס - פשוט לתרגל

דני מקורי

פסיכולוגיה151 פרקים

נביעה פנימית מדיטציה בהשראה יהודית לחיבור אל הלב והנשמה בהנחיית אר

אריאל גולדמן

יהדות ודת17 פרקים