ראיון בלעדי עם אבי נשר

אבי נשר, מהבמאים החשובים בישראל, מספר איך הפך ממבקר קולנוע ליוצר ולמה 'בורות' בגיל 24 הייתה היתרון הגדול שלו ב'הלהקה'.

פרק הבכורה של הפודקאסט 'קולנוע מעולם אחר', בהנחיית ניטאי ונאומי ממרכז האודיו של אוניברסיטת רייכמן, מארח את הבמאי אבי נשר ('הלהקה', 'דיזנגוף 99', 'תמונת הניצחון'). נשר מתאר את דרכו מילד אוהב קולנוע ברמת גן ובניו יורק, דרך כתיבת ביקורת קולנוע בהשפעת המבקר אנדרו סאריס ותורת ה'אוטר', ועד ביום סרטו הראשון בצבא ואז 'הלהקה' בגיל 24. הוא דן בתפיסת היוצר מול ה'מקצוע', ביחס שלו לכסף ולהצלחה מסחרית, ובהתבגרות ההומור שלו מסלפסטיק לדרמות עם הומור. מתאים לסטודנטים לקולנוע, חובבי הקולנוע הישראלי ולמתעניינים בתהליך היצירה.

תובנות מרכזיות

• נשר מאמין ש'סוף מעשה במחשבה תחילה' — קודם צריך להבין על מה הסרט עוסק ומהו ה-DNA שלו, ורק אז לחשוב מה לצלם.
• היתרון של גיל 24 ביצירת 'הלהקה': אתה 'טיפש מדי מלהבין כמה זה לא הולך להצליח', לא מפחד מכלום כי עוד לא נכשלת בכלום.
• תורת ה'אוטר' של אנדרו סאריס: לקולנוע יש יוצר אחד בעל חזון ייחודי (כמו היצ'קוק, ברגמן, סקורסזה), שמקבץ סביבו כל פעם קבוצה אחרת אך שומר על קול וסגנון משלו.
• נשר מתעב שמכנים אותו 'מקצועי' — הוא רואה עצמו כיוצר מתוך אהבה ותשוקה, לא כבעל מקצוע; ומצטט מהיהדות 'אל תעשה בו קרדום לחפור בו'.
• ב'תמונת הניצחון' הוא סיפר את הסכסוך הישראלי-ערבי משתי נקודות מבט באותו סרט — הימור שהצליח (כ-300 אלף צופים) כדי שכל צד יבין שלאחר יש סיפור אמיתי משלו.