'הם כל הזמן רבים' מה עושים? | על יחסי אחים | פסיכולוגיה על קצה המזלג | 7#

על מה הפרק?

ד"ר אבידן מילבסקי, חוקר יחסי אחים, מסביר למה מריבות בין אחים הן בעיה אמיתית ומה הורים יכולים לעשות כדי לבנות בין הילדים קשר שהוא מתנה לכל החיים.

בפרק זה ד"ר אבידן מילבסקי, מרצה בכיר לפסיכולוגיה באוניברסיטת אריאל ופסיכולוג, עוסק ביחסי אחים בילדות ובשאלה שהורים שואלים אותו כל הזמן: הילדים רבים, מה אפשר לעשות. הוא מציג ממצאי מחקר שלפיהם בריונות בין אחים הרסנית לא פחות מבריונות בבית הספר, ומנגד שיחסי אחים טובים מעניקים יתרונות רגשיים, חברתיים וקוגניטיביים לאורך כל החיים. החלק המעשי מתמקד במה שתלוי בהורים: דוגמה אישית, אווירת חום וקרבה בבית, סגנון הורות המשלב חוקים עם חמימות, ובמיוחד הימנעות מהעדפה הורית. מתאים להורים שמחפשים כלים מבוססי מחקר להפחתת מריבות ולחיזוק הקשר בין ילדיהם.

/ תובנות מרכזיות

• בריונות בין אחים יכולה להיות הרסנית כמו בריונות בבית הספר ואף יותר, כי בבית האח נוכח כל הזמן, בערבים, בשבתות ובחופשות, ואין מנוס ממנו.
• יחסי אחים הם הקשר הארוך ביותר בחיינו, ויכולים להימשך 80 עד 90 שנה, לעומת קשרי זוגיות או הורים-ילדים הקצרים יותר.
• ילדים עם יחסי אחים טובים מצליחים יותר בלימודים, בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר, שורדים טוב יותר את גיל ההתבגרות, ומתמודדים טוב יותר עם משברים גם כמבוגרים וזקנים.
• מה שמשפיע יותר מכול על הקשר בין אחים אינו גורמים חיצוניים אלא מה שההורים עושים בבית כשהילדים צעירים, בעיקר הדוגמה האישית בהתנהלות בין ההורים עצמם (תורת המודל של אלברט בנדורה).
• סגנון ההורות הבריא ביותר משלב חוקים ברורים של מותר ואסור יחד עם חום וקרבה ותחושה שיש למי לפנות, וזה מחזק את הקשר בין האחים.
• אווירת חום בבית מחלחלת ליחסי האחים, ואחת הדרכים המעשיות לטפח אותה היא להדפיס תמונות משפחתיות ולשים אלבום בסלון שמעורר זיכרונות משותפים וזהות קולקטיבית.

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות