במקסיקו סיטי של תחילת שנות ה-2000 התחילו קשישות בודדות להירצח בבתיהן — והמשטרה, שמעולם לא התמודדה עם רוצח סדרתי, נצמדה לפרופיל מהסרטים האמריקאים ועיקשה שמדובר בגבר, בעוד כל העדים תיארו אישה במדי אחות.
הפרק מתחיל בשיחת רשות חמה בין המנחים — סיפורים מהלייבים האחרונים במרכז עינב, מאזינים מרגשים שהגיעו מרמת הגולן ואפילו מארצות הברית, ותחושת הקהילה סביב הפודקאסט — ועובר אל סיפור פשע אמיתי ממקסיקו סיטי. המנחה מספרת על גל רציחות של נשים מבוגרות מעל גיל 70, שכולן גרו לבד ליד פארקים ציבוריים והיו רשומות לתוכנית עירייה לסיוע לקשישים, שנמצאו מוכות וחנוקות למוות בבתיהן בין 1998 ל-2003. בעיר ענקית עם מיליוני תושבים ואלפי רציחות בשנה איש לא קישר בין המקרים, עד שעדי ראייה החלו לתאר אישה גבוהה במדי אחות שהסתובבה בזירות, והצהובונים כינו אותה 'רוצחת הסבתות הסקנות'. כשבנובמבר 2003 המשטרה הודתה לראשונה במרדף אחר רוצח סדרתי, היא בנתה פרופיל פסיכולוגי קלישאתי שהועתק מסרטים אמריקאים — גבר לבן מאורגן בן 30-40 ומזוכיסט — והתעקשה על גבר למרות שכל העדויות הצביעו על אישה. הפרק מתאים לחובבי פשעים אמיתיים שמעניין אותם גם הכשל המשטרתי וגם ההיבט החברתי של אוכלוסייה פגיעה ומוזנחת.
תובנות מרכזיות
- גודל העיר הסווה את הרצף: מקסיקו סיטי מנתה אז כ-18 מיליון תושבים ומעל 4,000 נשים נרצחו בה בשנה בממוצע, כך שעשרות רציחות של קשישות בודדות פשוט נבלעו בסטטיסטיקה ואיש לא קישר ביניהן במשך שנים.
- כל הקורבנות חלקו פרופיל זהה שהמשטרה התעלמה ממנו: נשים מעל גיל 70, שגרו לבד (חריג בתרבות המקסיקנית שבה הזקנים גרים עם המשפחה), ליד פארק ציבורי, וכולן רשומות לאותה תוכנית עירונית לסיוע לקשישים — נקודת חיבור שכמעט מסגירה את התבנית.
- המשטרה בנתה את הפרופיל הפסיכולוגי מתוך סרטים אמריקאים ולא מתוך הזירה — היא הניחה גבר לבן מאורגן ומזוכיסט, אף שדבר בזירות לא העיד על מניע מיני, ובכך נתנה לתבנית הקלישאתית לגבור על העובדות.
- כל עדי הראייה תיארו דווקא אישה גבוהה ורחבת כתפיים במדי אחות, אך החוקרים התעקשו על גבר משתי סיבות: שמחקרים אמריקאים קבעו שרוב הרוצחים הסדרתיים גברים, ושהאלימות בזירות נראתה להם חזקה מדי לאישה — והניחו גבר מחופש בפאה ובמדים.
- זו הייתה ההתמודדות הראשונה אי-פעם של מקסיקו עם רוצח סדרתי: משטרה שהורגלה לאלימות הקרטלים, שתמיד נבעה מסמים, כסף, מין או תשוקה, נותרה חסרת כלים מול פשע ללא מניע מובן — עד שהתובע הראשי הצהיר 'זה כמו בסרטים אמריקאים'.
המנחה מצטטת את התובע הראשי שאמר במסיבת העיתונים 'אני לא יודע איך זה קרה לנו, זה כמו בסרטים אמריקאים' — ומראה איך בדיוק מאותם סרטים המשטרה גם שאבה את הפרופיל הפסיכולוגי השגוי שהוביל אותה לחפש גבר במקום אישה.