
פודקאסט "לגדל הורים": איך ניתן לחיות עם דמנציה?
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 1 בדצמבר 2019 |
|---|---|
| אורך | 29 דק׳ |
| הנושא המרכזי | דמנציה והתמודדות המשפחה עם המחלה |
| אורחים | דוקטור דנה פאר |
| קטגוריה | בריאות ואיכות חיים |
על מה הפרק עם דוקטור דנה פאר?
דוקטור דנה פאר, גרונטולוגית מומחית לדמנציה, מסבירה מהי דמנציה, כיצד מאבחנים אותה ואיך בני משפחה יכולים להתמודד עם המחלה ולקבל תמיכה.
בפרק מארחת קרן עדקין את דוקטור דנה פאר לשיחה על דמנציה, מחלה ניוונית של המוח הפוגעת ביכולות קוגניטיביות ובתפקוד היומיומי, שבישראל מזוהה אצל כ-150 אלף איש לפחות. דנה מבהירה שאין בדיקה אחת מובהקת והאבחון נעשה לפי תסמינים בידי נוירולוג, גריאטר או פסיכיאטר, ושאלצהיימר הוא הסוג השכיח (כ-60 אחוז). היא מדגישה שאין כיום טיפול תרופתי או ריפוי, ולכן הטיפול מתמקד בהקניית כלים לבני המשפחה המטפלים, כמו לא להתווכח עם החולה אלא לתת מענה רגשי. בנוסף היא מציגה מקורות תמיכה כמו עמותת עמדה ופרויקט ליטוף, ודנה במעבר לבית אבות ובאתגרי העסקת עובדים זרים.
/ תובנות מרכזיות
- דמנציה היא מחלה ניוונית של המוח ולא חלק טבעי מההזדקנות, והיא פוגעת לא רק בזיכרון אלא גם בחשיבה הלוגית, בשיפוט ובמודעות העצמית.
- אין בדיקת דם או הדמיה שמאבחנת דמנציה; האבחון נעשה לפי תסמינים ולרוב מתעכב בכשנתיים-שלוש מתחילת המחלה בפועל.
- אין טיפול תרופתי או ריפוי לדמנציה, ולכן עיקר הטיפול הוא הקניית כלים לבני המשפחה כדי להאט את קצב המחלה ולהתמודד עמה.
- הנחיה מרכזית היא לא להתווכח עם אדם עם דמנציה ולא לנסות לחבר אותו למציאות האובייקטיבית, אלא לתת מענה רגשי דרך העלאת זיכרונות ורגשות.
- המחלה ארוכה מאוד (באלצהיימר כ-8 עד 12 שנה) ויוצרת מצב של 'אובדן אי-ודאי' שבו האדם נוכח פיזית אך נעדר פסיכולוגית, מה שקשה במיוחד לבני זוג.
- כשהמגבלה אינה נראית לעין קשה יותר לקבל שירותים ממוסדות כמו ביטוח לאומי, כי החולה עשוי להציג תפקוד טוב במבחן חד-פעמי.
אבל זה לא אותו בן אדם, זה מישהו אחר - איך מתמודדים עם אובדן בן או בת הזוג עוד לפני שהם הלכו לעולמם פיזית?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- בפרק מארחת קרן עדקין את דוקטור דנה פאר לשיחה על דמנציה, מחלה ניוונית של המוח הפוגעת ביכולות קוגניטיביות ובתפקוד היומיומי, שבישראל מזוהה אצל כ-150 אלף איש לפחות. דנה מבהירה שאין בדיקה אחת מובהקת והאבחון נעשה לפי תסמינים בידי נוירולוג, גריאטר או פסיכיאטר, ושאלצהיימר הוא הסוג השכיח (כ-60 אחוז). היא מדגישה שאין כיום טיפול תרופתי או ריפוי, ולכן הטיפול מתמקד בהקניית כלים לבני המשפחה המטפלים, כמו לא להתווכח עם החולה אלא לתת מענה רגשי. בנוסף היא מציגה מקורות תמיכה כמו עמותת עמדה ופרויקט ליטוף, ודנה במעבר לבית אבות ובאתגרי העסקת עובדים זרים.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- דמנציה היא מחלה ניוונית של המוח ולא חלק טבעי מההזדקנות, והיא פוגעת לא רק בזיכרון אלא גם בחשיבה הלוגית, בשיפוט ובמודעות העצמית. · אין בדיקת דם או הדמיה שמאבחנת דמנציה; האבחון נעשה לפי תסמינים ולרוב מתעכב בכשנתיים-שלוש מתחילת המחלה בפועל. · אין טיפול תרופתי או ריפוי לדמנציה, ולכן עיקר הטיפול הוא הקניית כלים לבני המשפחה כדי להאט את קצב המחלה ולהתמודד עמה. · הנחיה מרכזית היא לא להתווכח עם אדם עם דמנציה ולא לנסות לחבר אותו למציאות האובייקטיבית, אלא לתת מענה רגשי דרך העלאת זיכרונות ורגשות. · המחלה ארוכה מאוד (באלצהיימר כ-8 עד 12 שנה) ויוצרת מצב של 'אובדן אי-ודאי' שבו האדם נוכח פיזית אך נעדר פסיכולוגית, מה שקשה במיוחד לבני זוג. · כשהמגבלה אינה נראית לעין קשה יותר לקבל שירותים ממוסדות כמו ביטוח לאומי, כי החולה עשוי להציג תפקוד טוב במבחן חד-פעמי.
מתיאור הפרק
המחלה שפוגעת בעשרות אלפי בני אדם בישראל משפיעה לא רק על החולה עצמו, אלא גם על בני משפחתו, כרוכה בבירוקרטיה ואף בהיבטים משפטיים. ישבנו לשיחה פתוחה עם ד"ר דנה פאר, ששיתפה אותנו בפתרונות שזמינים בקהילה כיום. פודקאסט "לגדל הורים": איך ניתן לחיות עם דמנציה? See omnystudio.com/listener for privacy information.