איך אדם שהיה מלך חיי הלילה בנתניה גילה את הג'יו-ג'יטסו, הביא את המודל העסקי של המועדונים לעולם אומנויות הלחימה, והפך למאמן שבונה אלופי עולם.
שי אלנקרי מארח את חברו לילדות אמיר בוארון, מאמן השנה (2018 ו-2021) ומאמן בנבחרת ישראל בג'יו-ג'יטסו, לשיחה על המסע מסצנת חיי הלילה אל עולם הספורט והלחימה. בוארון מספר איך החל כיחצן בגיל 16, ניהל מועדונים בנתניה ובר בהרצליה, ואז נחשף ב-2006/7 לאירוע MMA ישראלי שהדליק בו אהבה ל-Gi-Gi-Tso, ספורט שכמעט לא היה מוכר בישראל באותה תקופה. הוא לקח את הידע השיווקי והתפיסה האיכותית מעולם חיי הלילה והעביר אותם לאומנויות הלחימה, פתח מועדון ברעננה ואחר כך מכון גדול בנתניה. הפרק מתאים לבעלי עסקים עצמאיים ולכל מי שמתעניין בהצבת מטרות, נחישות, התמדה ובניית סביבה תומכת, ושווה האזנה בזכות הסיפור האישי הכֵּן והתובנות על מנטליות של אלופים.
תובנות מרכזיות
- הצלחה מתחילה בהחלטה, וממשיכה עם נחישות והתמדה — אנשים רבים נשברים באמצע הדרך וזה מחזיר אותם אחורה.
- תמיד להקיף את עצמך באנשים חזקים: אם אתה בחדר שבו אתה מנצח את כולם — צא ועבור לחדר אחר. ההצלחה תמיד קשורה במעטפת של אנשים טובים סביבך.
- אדם צריך תמיד להציב מטרות חדשות; מי שמגיע למטרה ונשאר בה לאורך זמן — נסוג אחורה.
- כשנותנים מוצר איכותי ומקצועי, אנשים בישראל מוכנים לשלם עליו; בוארון לקח רמת איכות מעולם המועדונים והוציא את אומנויות הלחימה מהמקלטים אל מקומות מזמינים.
- ג'יו-ג'יטסו הוא לא רק הגנה עצמית אלא 'לייפסטייל' ומיינדסט שמשנה חיים — לוקחים ילד עם בעיות קשב ומעצבים אותו לספורטאי מצטיין, ובונים סביבו קהילה כמו משפחה.
איך עובדים על הנחישות והראש מהיום הראשון, שלא להישבר? — בוארון מדגים זאת בסיפור ויקי (כנראה דאבוש), שבשלושים השניות האחרונות של קרב גורלי באליפות העולם היה חייב להפוך את היריב כדי להעפיל למשחקי העולם, ועשה זאת.