/ הפרק במספרים
| פורסם | 13 ביולי 2026 |
|---|---|
| אורך | 1 שע׳ 23 דק׳ |
| הנושא המרכזי | חלל, חישה מרחוק ופער מגדרי בתחום החלל |
| אורחים | דוקטור שמרית ממן |
| קטגוריה | מדע |
על מה הפרק עם דוקטור שמרית ממן?
דוקטור שמרית ממן, הראשונה שעומדת בראש סוכנות החלל הישראלית, מספרת איך מדידת דיונות וצילומי לוויין הובילו אותה מתורכמניסטן ועד דוקטרינת חוסן לאומי מהחלל.
מה שמפתיע זה כמה חופשי וזמין החלל כבר היום - יש לה מיפוי טוב יותר וחינמי של אזורים במאדים מאשר של כדור הארץ. הפרק מערער על ההנחה שכדי להתעסק בחלל צריך להיות פיזיקאי או טייס, ומראה שזה הפך לתחום רב-תחומי שיש בו מקום לגיאוגרף, למנהל ולביולוג. המתח האמיתי הוא בין החלוציות הבן-גוריונית והגאווה הלאומית לבין מציאות של תקציב מצטמצם בצל מלחמה ופער מגדרי שעדיין מחזיר נשים אחורה. השאלה שנשארת פתוחה היא איך באמת משכנעים את פקידי האוצר ואת החברה שחלל זה לא מותרות אלא חוסן.
כל טכנולוגיית חישה בודדת מחמיצה מידע - מיפוי משולב של ראדאר ואופטיקה חושף תופעות (כמו פסי רוח) שאחת מהן לבדה מפספסת, ולכן גם מיפוי מאדים שנעשה רק באופטי 'מסתיר' שכבת מידע שלמה; מכאן היא גוזרת אסטרטגיה הוליסטית של 'אורביטל רזיליאנס' - חוסן לאומי וכלכלי שמגיע מהחלל ולא רק הישג מדעי.
/ תובנות מרכזיות
- החלל כבר לא תחום של פיזיקאים וטייסים בלבד - בפרויקט לוויין אחד השתלבו 30 קבוצות מחקר, כולל סטודנטים לניהול שניהלו את הפרויקט
- לוויין מחקרי שתוכנן לחודש עבודה וארבע תמונות שרד שש וחצי שנים - משימות חלל כמעט תמיד עמידות הרבה מעבר לתכנון, עד כדי 'bad for business'
- שינוי מינימלי - רק שם התוכנית ולשון נקבה, בלי הפרדה מגדרית מוצהרת - הקפיץ הרשמה של נערות משתיים לשמונים
- תופעת 'פסי רוח' מופתה ב-9,000 אתרים במאדים ו-6,000 בנוגה בטכנולוגיות שונות, ובארץ היא הקבוצה הראשונה שמיפתה 3,000 כאלה גם בראדאר וגם באופטי
בדקתי בספוטיפיי שהקהל שלי הוא 81.5 אחוז זכרים ורק 10.7 אחוז נקבות, שזה עצוב מאוד בעיניי - יש לך הצעה איך אני יכול לשפר את זה ולהעלות את כמות המאזינות?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- מה שמפתיע זה כמה חופשי וזמין החלל כבר היום - יש לה מיפוי טוב יותר וחינמי של אזורים במאדים מאשר של כדור הארץ. הפרק מערער על ההנחה שכדי להתעסק בחלל צריך להיות פיזיקאי או טייס, ומראה שזה הפך לתחום רב-תחומי שיש בו מקום לגיאוגרף, למנהל ולביולוג. המתח האמיתי הוא בין החלוציות הבן-גוריונית והגאווה הלאומית לבין מציאות של תקציב מצטמצם בצל מלחמה ופער מגדרי שעדיין מחזיר נשים אחורה. השאלה שנשארת פתוחה היא איך באמת משכנעים את פקידי האוצר ואת החברה שחלל זה לא מותרות אלא חוסן.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- החלל כבר לא תחום של פיזיקאים וטייסים בלבד - בפרויקט לוויין אחד השתלבו 30 קבוצות מחקר, כולל סטודנטים לניהול שניהלו את הפרויקט · לוויין מחקרי שתוכנן לחודש עבודה וארבע תמונות שרד שש וחצי שנים - משימות חלל כמעט תמיד עמידות הרבה מעבר לתכנון, עד כדי 'bad for business' · שינוי מינימלי - רק שם התוכנית ולשון נקבה, בלי הפרדה מגדרית מוצהרת - הקפיץ הרשמה של נערות משתיים לשמונים · תופעת 'פסי רוח' מופתה ב-9,000 אתרים במאדים ו-6,000 בנוגה בטכנולוגיות שונות, ובארץ היא הקבוצה הראשונה שמיפתה 3,000 כאלה גם בראדאר וגם באופטי
מתיאור הפרק
בפרק זה אנחנו נוסעים הכי רחוק שאפשר על כדור הארץ, לקוטב הצפוני. בפרק אירחתי את גל יופה, שחזר לאחרונה ממשלחת של חודש בקוטב הצפוני. זהו הביקור השני של גל בקצה הקפוא של העולם, וגם הפעם גל ביצע ניסויים שונים הקשורים לחלל, חוץ מהעובדה שלאחר מכן הוא חצה ברגל את האי גרינלנד!! אוהבים את הפודקאסט ורוצים לעזור לקדם אותו? הצטרפו לאלה שכבר נרשמו ותימכו בנו פה: buymeacoffee.com/hyperspace ראיון והפקה: איל בן-זאב - www.eyalbenzeev.com עריכת קול: אביעד מן - aviad.man@gmail.com עריכה גרפית: איתי ליאון - astrografix.com דרגו את הפודקאסט באפליקציה בה אתם מאזינים ועזרו לנו להגדיל את קהילת החלל הישראלית רוצים להצ