המבול שהשמיד את העולם: המבול הבבלי (שחר ענבר) [עושים תנ״ך]

על מה הפרק?

סיפור המבול הבבלי, כפי שהוא מופיע באתראחסיס ובעלילות גילגמש, מציג מבול שנועד לצמצם את רעש האנושות ומעמיד מולו את המבול המקראי כעונש מוסרי.

הסיפור המסופוטמי מספר שהאלים בראו את בני האדם כדי שיעבדו במקומם, אך התרבות האנושית והרעש שלה הפריעו לאנליל, ולכן הוא ניסה לדלל אותה באמצעות מגפות, בצורת ולבסוף מבול. אנקי הזהיר את אתרחסיס בעקיפין, דרך קיר ביתו, והוא בנה תיבה עגולה והעלה אליה את משפחתו, בעלי חיים, בעלי מלאכה, רכוש וזהב. לאחר המבול אותנפישתים ואשתו קיבלו חיי אלמוות ונשלחו לקצה העולם, בעוד שנוח נשאר בן תמותה וממשיך את האנושות.

/ תובנות מרכזיות

• עלילות המבול הבבלי אינן סיפור בודד, אלא חלק מאתראחסיס ומעלילות גילגמש.
• במיתוס המסופוטמי בני האדם נבראו כדי לשאת את עבודת האלים הזוטרים, ואילו בסיפור המקראי העבודה הקשה מוצגת כתוצאה של חטא אדם וחווה.
• הגרסה של עלילות גילגמש לקוחה ישירות מאתראחסיס, ובקטעים על הגשמים והציפורים נשמר ניסוח כמעט זהה.
• אותנפישתים ניצל אף שלא הוצג כצדיק, משום שאנקי התנגד להחלטה של אנליל והזהיר אותו מפני המבול.
• המיתוס המסופוטמי מסביר מחלות, רעב וחיות טורפות כעונשים שהאלים מעדיפים על פני מבול כוללני.

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות